לקוטי תורה - פ׳ ראה #15 ואחרון ״ושמתי כדכד שמשותיך״ (א) - הרב יצחק מאיר וייס

להגביע ולרומם את עצמו. שני העניינים האלה זה שום ויושבי. שוים זה יוסף. יוסף זה מלשון הוספה וגילוי נוסף מלמעלה זה גילוי אלוקי מלמעלה למטה. ובנימין שזה יושפי. אומר שזה יש פה. במים הבא הוא מסביר את העניין הזה של יש פה. על כל פנים העניין של בנימין זה בן ימין. זה העניין של ימין שעניינו להגביע. עניינו חסד כזה שעניינו להגביע ולזכך, לתת כוח לתחתן, לתת כוח לנבראים, להגביע ולרומם את עצמם, להיות מזוכחים, להיות פטילים, להתקלל באלוקוס. זה העניין של ביום יש ויושבה. וזה מחלוקס במסיבתדרקיה בין שני המלאכים שאומרים באיזה אופן יהיה עין בעין, באיזה אופן יהיה גילו אלקי לאוס לובוי? האם זה יהיה באופן של יוסף ואופן של שוים או שהגיל האלקי היה באופן של ביומי? האם הגיל האלקי יתגלה בלי גבול למטה כמו יוסף או שהעולם יזדכך ויתקלל באלוקוס באופן של

בניומי אומר הקדוש ברוך הוא לא כדין וכדין ששתי המעלות יחד שיסקימו ביזבחינוס זה מה שהוא אומר ההמשך של הפסוק הוא שאוריך לאבני אקדורך זה המשך של הנבואה שהוא אומר שעזי כאשר ברגע ש ושמתי קד חודשים שיסיך כאשר יאירו לאסיד גילו שני אופנים של השמש שמש שצדוק או שמשי שמש שמגביע ומרומם את העולם ושמש שמתגלה גילו לייקי אינסוף בכל מידכו לא בכל מידכו מאוידו אליון כל מידכו זה מצד הניברו מאוידו עליון הגילו היה בלי גבול יאיר בעולם אז מה יהיה אחר כך ושוריך לאבני לאבני אקדוך שגם השאורים שעורים מתייחס לזה שבינה נ שרי בינה שבאמצעות שערים באמצעות פתחים הם מתגלים בלב של האדם לעורר באבס השם אז שאורך לאבני אגדוך הוא יהפוך את ה את הלב יהפוך את ה את הלב או אבן שבזמן הגולוס יהודי צריך להתייגע כדי לזכך כדי לפעול משהו בלייב אובן שלו אז זה יהפוך

להיות אבני יקדוך אדרבה הלב יתהפך להיות אבן מהירה אבן טובה אבן כזו ששום דבר לא יכול להסתיר להפריע לאבס השם ההמשך של הפסוק הוא וגבולך וכל גבולך לאבניך זה ההמשך של הפסוק יסביר שבהמשך לגיל לקי שיהיה לאוסוב שבשמתיק חודשים שיסיך ושעורך לאבניגוך אז גילו אלקי נוסף בנפש האדם זה שיהיה וכל גבולך יהיה לאבני חפץ אז הוא יסביר את גבולך באופן נוסף בנוסף לשאורך שהולך על נ ריבינו אז גבולה הולך על עוד משהו בנפש האדם ולאבני חפץ זה עוד איזשהי הגדרה בנפש האודם כפי שנראה כן אז אנחנו אורזים בדף חוב עמוד בס >> ככה שבע שורות מלמעלה שש >> בפרשה חוקס השורה מתחילה פרשת זוקס וכל גבולך לאבני חפץ >> בכל גבולך לאבני חפץ אם לב נשי החוכמה >> ארץ חפץ >> אה אה >> יש ארץ ויש אבנ >> בדיוק אז בוא נראה אז אומר אם לב נסי וס חוכמה מה הקשר בין גבולך ללמסי ס חוכמה אז

הוא יסביר קודם מה ההבדל בכלל בין חוכמו נסיבו חוכמו לשערי בינו מה ההבדל בין נסיב זאת אומרת כנה הטעם שהמשוך הנמשוך מבין נקרא ניקרו שעורים ושמחוכמוניקרו נסיבס מה ההבדל בין שער לנתיב ולהיוס כי השעורים משם שם כניסו ויציעו לו רבים בסדר שער זה כשמדברים על שער מדברים על איזשהי כניסה מאוד גדולה להרבה אנשים והשער אין עניינו ואינום אוכים למרוחק השער הוא פתח להיכנס לחצר זה לא הוא לא מסמל לאיזשהו עניין של מרחק וכך מבחינה זבינו נישכו שפוה במידוס בגילוי רב אז נקודה אחת שיש בבינו זה שההשפעה שבינו מהירה במידס היא בגילוי באופן מאוד מאוד קרוב ובינו עד בלבדספשטוס ונקודה נוספת שהבינו מתגלת הבינו פועלת ההבנה של האדם ההשגה של אדם בבינו נרגשת עד הויד עד בסך הכל עד מידס ההויד כפי כבר למדנו פעם שההויד זה המידה הכי רחוקה הרגש

הכי נמוך שיש בנפש האדם למטה מאוד זה כבר זה זה אולי הרגש מסוים אבל זה הרגש מאוד מאוד מאוד רחוק זה כבר מחוץ מחוץ לזה לבר מגוף כן יסוד זה עסקה שהוא עושה חוצה או אז זה בינו בינו זה שער שער זה רחב לא רבים אז מסמן לזה שבינו מהירה בגיל רב וגם היא בקירוב ולכן היא עדספשטס אבל הנסיב כשמדברים על המושג נסיב מצור הוא הנסיב מטבע בפירוש שלו שהוא צר מאוד אבל ואוילך למרוחק לסודיס ומדבוריס אותם שבילים שיש בשדות שהולכים ככה למרחקים זה נקרא נשיא איך זה קשור לחוכמה וככה עם המשוכן מחוכמו נמשכת בבחינה סלם ואסתר היא לא בגילוי כל כך לא נרגש בגילוי ההשגה וגם למרוחק >> אז כשמדברים על על המשוכס מלמילו אז ההמשכה הזאת של חוכמו זה המשכה כזאת שמצד אחד היא באה באופן של הלם ומצד שני היא מגיעה לרחוק מאוד אז הוא אומר והוא כשמדברים על שוח מלמ לא התור שהיא גדולס

חוכמוסבורך ונסלבשו היא ירדת עד למטה מטה ונסלבשו בדברים גשמים פיו ביקרו עם תרומסומס בקרבון זכולו בסדר אז כמדברים על בינו אז אולי השגה הסוגלי כי דברים שבאים באופן של גילוי זה בינו אבל אילו החוכמה דווקא החוכמה באה באופן כזה שהיא מהירה עד למטה מטה >> ממילא עכשיו הוא חוזר לפסוק שהוא קודם הוא אמר ששאורך הולך על נול שרבינו עכשיו הוא מסביר שגבולי הולך על חוכמו. מה הקשר בין גבולך לחוכמו? אז אומר וזהו גם כן פירוש גבולך כי כל התורו היא גם כן בשיעורים וגבולים כך כושר וכך פוס כמו סוכש גבוה למילו 120 מ20 פסולו וכן ביטול בשורלה במוסיים וקיויצה אז כל הטיר כולו כל הזמן עוסקת בהגבלות ושיעורים אז ממילא החוכמה עניינה לרדת לכאורה ככה יוצא פה הבנת העניין שהחוכמה נקראת גבולך למה כי זה מעלת החוכמה שהיא יכולה לרדת עד

למטה מטה עד להגדרות והגבלות ושיעורים וממילא וני לאסיתי וכל גבולך יהיה לאבניך אפץ שעל ידי הנסיבסד חוכמה נמשוכים במידוס על ידי זה שהחוכמה נמשכת במידס מה קורה קורה משהו אחר ממה שהשאוריך מה קורה אז הוא אומר גם ליב אבן תירחפיצו ושקיקו לדובקו בו יזבורך לכאורה עד לכאן הוא לא אומר משהו חדש כי גם לגבי שעורך אבני אגדוך הוא גם אמר שזה עניינה של השעורך הנו שרבינו יפעלו על ליב אבן שגם הוא התהפך להיות ויהיר בו אבס השם אז מה אבס השם שמתחדש על ידי אורס החוכמה אז הוא אומר והיא אוהב פנימיוס שלמלו במדרגשפש הנקרו אבני אקדילור דבינה שהוא אבחיצוניס בגלגל ההבה שנמשכת מבנה זה הה כריש ואילו ושנמשכת כתוצאה מהערת החוכמה אז נוצר נוצרת התכשרות כזו אהבה כזאת פנימית שהיא נעלת הרבה יותר מאשר האב כרשפש אבל החפיצה כשאומרים אבני חיפץ לא אומרים

אבני אגדו אלא אומרים אבני חיפץ מה זה חפץ אומר אבל החפיצו היא אוהב או פנימיס ואם שהיא מסותרת אין לה את הרישפיש אין לה את ההתלהבות היא אהבה פנימית מסותרת לא לכאורה מסותרת פה זאת לא המסותרת הקלאסית הרגילה שאנחנו רגילים ללמוד בחסידס שבדרך כלל מדברים עליו במסותרת של חסידס הכוונה היא שהיא נעלמת באמת אולי פחות פועלת ה החפץ שכתוב פה זה לא המסותרת שכתוב פה זה מסותרת במובן הזה שהיא פחות היא פחות ברעש היא פחות בהתפרצות כן היא פחות ברשפאש אז הוא אומר אבל החביצו יאב פנימיס ואם שהיא מסותרת ואינו ניגלס לאינו רוסה זאת אומרת היא אינו ניגלס לאינו רואה כי היא לא מתפרצת החוץ אבל היא הרבה יותר עמוקה אם היא תוכירוי ועמוקו כל כך עומק עומק עד אשר יוכלו נפש שלסלק מחמוסו לגמרי זאת אומרת היא הרבה יותר עמוקה יכולה לפעול על הנפש קלוס הנפש

כאשר לא התסגדי מבוקש וכן המיסבודומכות שאלו בליבית חולו כן הגמרא מספרת על אדם ש שמלאה את ליבו א א שוקה עמוקה מאוד למי שם כן יוצא מזה הלוכרמב"ם ש שלא נתנו לו אפילו לסוכח איתה על כל פנים עד שהוא עד שהוא מת מזה כן מרוב צער זאת אומרת אז זאת אומרת אדם יכול להתמלא באיזשהו קשר כל כך עמוק עד כדי כך שהוא מגיע לכלוס הנפש ומצד אחד זה לא אולי לא מתפרץ מצד שני הביטוי שזה הוא כל כך עמוק בנפש הוא פשוט יכול להסתלק מחמוס כי זהו פרש חפץ חק מופלג בפנימיוס עד אשר ניד בכונף שממש בסדבר שחושק כמו שנאמר גביכם כי חופץ בבסחול ובכי נסב בכפיצו כזו מאיפה האדם מגיע לכזו כזו כזה קשר לאלוקוס כזה שהוא כל כך עמוק נמשיכ מבחינת נסיב חוכמו דוקה שהוא בחינס אל ונולדו ממנו אהבתלו זאת אומרת דווקא נסיב חוכמה שמצד אחד הוא בא בהלם כן הוא

אמר מקודם זה מיצור לא מתגלה שמה באופן רחב מצד שני זה מגיע הכי רחוק הזוז שזה שפועל הכי עמוק הכי בתוך האדם את ה את התשוקה הזאת שוב פ כן שהוא בחינסלם ונולדו ממנו בתעלומוסליבוי אבל מבחינס בינו שהוא הסוג בגילוי נודבר מתגבסליק שבנפש וניקב אבנגדך קרנ אז זה הגילוי הנוסף שנוס בנשומס ישראל שלאוסלוב העניין יקרה שמעבר לזה ששורך אבנהגדוך שהאבן יהיה יאיר בהסוגה והיא תהפוך להיות אוהב את השם שאלוקוס יאיר מצד החוכמה על האדם והוא יתמלא בתשוקה וקשר לאלוקוס באמת שזה רשפ קו א כזה >> אני אמר אמרתי אמרתי בשיעור הקודם אני לא יודע להשלים מידות זה נכנס למידות >> אמרתי בשיעור הקודם שר מרגיש לי אני לא לא צריך צריך לעיין בזה צריך לעיין ולראות את ה את ה ב במקור כאילו במקור במאמורים הנוספים על המר לראות אולי אולי יש יותר לבסס את הרעיון הזה ששני הביאורים

האלה שהוא אומר פה ששאורך לאבנה אגדוך וכל גבולי לאבני חפץ זה בעצם שני הצדדים של ים ויושבי שניהם זה גילוי אליקי אומרים שיש אורך ואומרים שיש חול גבולך אבל כל גילו אלוקי פועל באופן אחר הרי אנחנו מכירים את זה כפי שגם נראה מצוין פה בהמשך את זה שחוכמה ובינה בעצם מבטאים את שני הצדדים של מלמעלה למטה ומלמטה למעלה נכון חוכמה מבטא גילוי ליקי אתה פחות העניין מאיר ואילו בבינה הנקודה היא התחטון מסיג והתוצאה של זה גם ברגש במידוס הוא באותו סגנון שהמיד שנוצרות מבינה זה מידוס שהאדם מתפעל זה באופן גלוי זה נרגש בכס נרגש בדיוק נרגש בכרחס הגלויים שלו זו תוצאה של בינה ואילו התוצאה של חוכמה זו תוצאה שגם המידס גם כשנוצרות מידות זה מידות כאלה שאתה כאילו לא במציאות אתה אתה לגמרי מתבטל זה מתבטור >> לכן בדיוק לכן זה מתבטל שזה לא בכוחות

הגלויים שלך זה עמוק עמוק ואתה פתאום יכול אדם יכול לאבד את זה לגמרי ולה זה לא זה מלמעלה למטה זה לא במציאות שלך זה הפוך זה מבטל את המציאות שלך ואילו ואילו בינו זה ממטו למלה ולפי זה יוצא ששתי הגילויים אה >> בדיוק בבינו כל העניין של בינו זה שההשגה באה בכלים שלי ממילא גם המידות שנוצרות הם מידות שהם הכלים שלי יש שוקה ורשפי אש ויש התלהבות בדיוק זה בא בקילים ואילו ב אז בסוף הקיצור נראה את זה עוד מעט הוא מציין למיימר שכבר למדנו על המיימר של ויודעתו היוהם יודעתו היו לא נובש יסבך או שיש יוב וליילו נכון אז שמה היה כתוב שמחוכמ נמשך יראה נכון מחוכמך יראה ומבנה נמשכת האווה שזה על דרך מה שכתוב פה פה הוא אומר את שני נקודות אומר בקשר להב שבחוכמה נמשך נמשכת האווה כזו שלה הוא קורא אבני חפץ זה אה כזו ש שהאדם הוא בכלל לא מציאות זה אבה

כזו ש שהיא כל כך עמוקה עד כדי כך שאדם יכול להגיע לקלוס הנפש ווהבה שנמשכת מבינה זה אהבה כזו שהאבה כריש פש מתוך התלהבות שם זה כתוב בסגנון אחר לכאורה שתי הצדדים שהוא אומר פה זה השלמה של העניין שלמדנו פה באריכות אחרת כל אות ה זה עניין שעומד בפני עצמו מה זה קשור מהמר לא אז כל זה בא להגיד אחרי שהתורה אומרת שלאסידוב יהיה ושמתי קד חויצ'ים שיסיך שיהיה חיבור של שני הדברים יחד אז הוא אומר איך נראה באבוידה החיבור של שני הדברים יחד מצד בינה באה וכריש פש מצד חוכמה שזה גילוי מלמעלה העניין הוא הוא מאיר באוה כזו שהיהוה של חיפץ ועכשיו הקטע הבא שנלמד זה שבעצם אומר הקדוש ברוך הוא יהיה את שניהם בוא נראה את זה >> אבנה אבנה שלא יהיה קלט >> כן שלא יהיה פירוד כאילו יהיה את זה שני הצדדים אלא יהיה איזשהו חיבור בין שני

הדברים יחד >> כן הבינם הבין תורמת את חלקה בזיכוך האדם כן החוכמה תורמת את חלקה הגילי של תואר פועל שיהיה גילו אלקי בלי גבול למטה ושניהם כאחוד פועלים את החיבור המושלם הזה כן זה מה שהוא ממשיך ואומר והנה סיף דקרו וכל בוניך לימודי השם ורב שול בוניך כן זה ממש המשך של הפסוק ואמרו רביסנו זהלן רבים פוכס משלוש אנחנו הרבה פעמים מכירים שאומרים רבים זה שניים נכון מיוט רבים שניים אומר פה שוא מביא מכמה מקומות סתכל אבל חז"ל מובא בכמה מקומות שרבים זה שלוישו דווקא אז הוא אומר ואומר רבי יס נזל אין רבים פוחס משלויש מה הדגש על שלושה אומר והוא עניין כי יש ג' בחינ בשולה שהוא עסקה שרוסה משפיע עם המקבל ואין א שהוא הזכה שם משפיע עם המקבל זאת אומרת ג שולים זה התקשרות בין המשפיע על המקבל כאשר מקשרים את המשפיע על המקבל יש

שלושה אופנים איך לעשות את זה והם שלושה אופני השלום האלה זה ג' פעמים עליכם שאומרים בשעס קידוש לבון בסדר סתם ניחמד לדעת אז אומר או א' השלום הראשון הוא בחינסיו יוסף צדיק אליה שהוא המיסים שולוים על ידי שמקשר המשביע אל המקבל מלמעלה או למטה עניינו של יוסף כאמור זה גילוי מלמעלה עלה למטה זה השלום הראשון האופן הראשון לחבר את העליון והתחתון והב זהו בחינת בנימין הצדיק שמה עניינו של בנימין הצדיק תחטון צדק אמרנו שזה צדיק זה חיבור צדק תחתון זה שהוא מחבר מצד התחתון מלמטה למעלה שגם הוא מסים שולו עם איך על ידי שמקשר המקבל להמשפיע איך הוא עושה את זה הוא מה יו ממטו למעלה והאופן השלישי הוא אה כן אם אנחנו מתרגמים את זה לאבוידו זה קריש פיש זה שהאדם משיג מקבל מתחבר מלמטה למעלה וקישור וחיבור של שניהם הובחינשליש בשולה יש אופן שלום נוסף שהוא מחבר את שני

הצדדים של ה שני האופנים גם יחד >> והוא מהם רבי ישראל שולוים בפמליו של מלו ושולוים בפמליו של מטו וקישור וחיבור פמליה של מלו בשל מטו על ידי בחינה שלישית >> אז פה הוא מסביר אה >> איך איך פועלים את החיבור במאמורים שם למדנו שזה עניין של דעת זה על ידי גילוי נעלי יותר משניהם כן ובאמת כשלומדים קצת את המאמורים האלה זה מרגיש קצת כזה דרוש יפה צריך באמת להעמיק להבין את הדברים זאת אומרת מה נוסף בבחינה השלישית מה זה שאתה אומר שיש גם את זה וגם את זה זה נחמד למה זה בחינה שלישית יש גם את זה וגם את זה לא זה שלושה הדרגה השלישית היא היא נוספת על השתיים הקודמים. כשאתה אומר חיבור מלמעלה למטה זה לא זה לא זה לא אחד ועוד 1 ש אז יש פה משהו שלישי יש פה איזשהי המצאה חדשה איזשהו גילוי חדש >> כן מה חיבור מה הביטוי של חיבור שיש את

שניהם יחד >> אז אז יש לי שתיים >> שמחבר שניהם >> או למה מה המשמעות של זה אני מסכים זה בדיוק מה שכתוב פה שיש איזשהו בחינה שלישית שמחברת את שני החלקים יחד את שני האופנים יחד אבל אז נוצר קשר מסוג חדש זה זה חשוב להבין כתוב ככה בקיצור נוצר קשר מסוג חדש קשר שאומר שאין פה עליון ותחתון לכאורה יש פה יש פה מציאות אחת שמתאחדת בסדר זה זה >> אפשר להגיד שזה ד שהוא אמר הוא אמר במאמורים שם כתוב שזה עניין הדעס שהדעס שמה כתוב שמה כתוב שמה שמחבר בין חוכמה לבינה זה דעס דיברנו על זה אז דיברנו על זה אז בריכות שכאשר אדם עסוק בחוכמה הוא הוא כאילו מוגבל בציור בתנועה כי בחוכמה אתה אתה נמצא בתנועה של להיות מרוכז ברעיון, לא כל כך להבין, אלא להיות דבוק ברעיון. ובבינה אתה עסוק בלהבין. כדי לעבור מהשלב שאתה עסוק ברעיון, אלא השלב

שבו אתה מבין, אתה חייב לצאת כביכול מהצורה, מה מה >> מהצורה, מהתנועת הנפש שלך, להיות מרוכז ולהתחבר לרעיון בעצמו כאילו למן לכוח. יש איזשהו נקודת הדעת. הדעת זה להתחבר לרעיון להבין שזה >> כן דיברנו אז באריכות על זה ש ש כן ש דווקא ההתקשרות לרעיון בעצמו היא זו שמאפשרת לך לעבור מתנועת הנפש שלך בחוכמה אל בינה ולא לאבד את הרעיון לחבר את שתי התנועות ההופכיות האלה זאת אומרת בנקודה הזאת באמת מאיר העניין שלמעלה מהציור שלך אז אותו אותו >> תפרת כאילו >> במידוס במידוס יש את העניין הזה בטפרס קצת כן נים שאתה יכול לפתח את זה >> כן אז במידוס העניין הזה מאיר בתפרס אבל שמה בחוכמה למדנו בסכל למדנו שזה עניין של דסה עוד תאוריה בעצם >> אה על דרך דיברנו על דרך על דרך רב ותלמיד קצת אולי שכאשר הרב רוצה לקחת את הרעיון להעביר אותו

לתלמיד אז הוא חייב כאילו לצאת מההפשטה שלו הוא חייב להתחבר לרעיון בעצמו ולהאמין בו ולהתחבר אליו באופן כזה שהוא יכול למצוא אותו גם בעולם אחר אותו דבר אדם שהוא מרוכז בלקלוט את הרעיון בעצמו הוא חייב כאילו באיזשהי שלב לעורר את כוח הדעת כדי לעבור לבינה באות אם אתם זוכרים דיברנו שיש קוץ לי' של חוכמה יש קוץ תחתון שנובע מהקוץ העליון נכון זה הוא אומר שמה שזה הדס שמתחבר לחוכמה אבל השורש שלו זה מי שהוא נוגע ברעיון נוגע בעניין עוד למעלה אפילו מהאופן איך שחוכמ נוגע בעניין אז אותו הדבר כל זה מחדד לנו ויש לאריך בהבנת העניין שבעצם החיבור הזה של שני האופנים זה חיבור א גבוה יותר. זה לא רק שניהם יחד. זה אחד ועוד 1 לא זה 1+ 1 שווה ש כי אם אתה מחבר את זה אתה צריך איזשהו שולם בעצם גבוה יותר. >> צריך להוריד את זה למטה בעצם פה אנחנו

נשארים בדרגה של תאוריה. >> בסדר זה באופן כללי. כל ים באוויד צריך להוריד למיסה. כן. אבל פה הוא מדבר על זה החיבור של שלום. אם זה נשאר שע >> כן >> שזה שעה >> א זה עוד ועוד >> לא נעשתה התחלית >> וזה עוד ב ויש לו אמר שהוא על דרך הנזכר בעניין לאס היושר חולוסוף דמת חלקישמע שם כתוב בערך אותו רעיון שזה העניין של יושור יושור זה גילוי שלמעלה כמו למטה בחיבור של הראשון עדיין אי אפשר לומר שלמעלה כמו למטה העליון יורד לתחתון בחיבור השני התחתון עולה לעניין זה לא למעלה כמו למטה החיבור השלישי זה למעלה כמו למטה אין עליון ותחתון זה הופך להיות מציאות אחת זה הגילוי שלוסי של סמדיחת וזהו שכוס עכשיו הוא מביא את זה ברמז גם בקשר ליוזף ובנימין ויפולצרי בנימין ויף בנימין ובכו על צרבורו כן כתוב את שני הכיוונים יוסף בוכה על בנימין בןמין בוכה על יוסף ואחר

כך כסיב ויבקליהם מה זה אומר יש פה עניין שלישי ועניין הבכיה הוא מה העניין של בכיה אז אומר כי אי אפשר ליוז קישור וחיבור ומדרגה תחתונו באליונמנו בין על ידי התחתון ובין על ידי רידס או אליון מי פועל את החיבור גילוי של רחמים רבים אם לא על ידי סויררוס רחמים רבים והיינו על ידי הבכי קנל כמובה במאמורים בכלל בתקופה הזאת במאמור לגותר הרבה פעמים שהמשוךס רחמים רבים זה על ידי בכי על ידי בכיה וכמו שכוסבסיד בבכיו יכולו שבכי זה יין של המשכה של רחמים רבים ולכן יש לו שני חלקים שיוסף בוכה על בנימין זה החיבור של העליון התחתון בני מן בוכה עליו יוסף זה החיבור של ותחתון ואז יש ויבקליהם חיבור מוחלט ביניהם אין עליון ותחתון זה חיבור ויחוד מוחלט באבוידו מה ממשיך את הדרגה הגבוהה הזאת של חיבור עליון ותחתון זה על ידי טוירו למדנו

את זה במימר בחודש השלישי לכאורה לזה הוא מכוון פה זה שבתוירו יש יכולת כזאת לעשות חיבור מוחלט למה כי טויר מצד אחד זה גילו אלקיימי למילו מצד שני האופן בא תויר מתגלה בעולם זה באופן כזה שהתחתון מתאחד לגמרי עם תורו כמו שאנחנו מכירים את זה שאומרים אני המשנה המדברס בפיכו נכון זה החיבור המוחלט של תורה זה מה שהוא ממשיך ואומר והנה התחילו כסי וכל בוניך לימודי השם למה וכל בוניך לימודי השם כי אימוסה יהיה רב שולים מתי יהיה את הרב שולים את החיבור הזה של רבים של שלוישו כשאים לימוד יובה כשיהודי לומד ושייך לתוירו למה כמו שכוסיף הוא דבורי דבורי הולך על הגילים מי למילו אשר שמתי בפו כלומר את דבורי זה דברי תוארו שמתי בפיכו בפה שלך בתחתון אני המשנה מדבר זכולו כמו שזמחר ודל כלומר תוריזו שיש לה את היכולת הדבר הזה לחבר

באופן מוחלט את התחתן והליין שדבורי מצד אחד מצד שני זה פיחו באופן המוחלט בוא בוא נלמד אולי את הקיצור חבל שלא נלמד את זה או ה בקיצור והז אחרי שיהיה ושמתי חדקוד יהיה את שני החיבורים מבחינה יושבקדוש וכל גבולך שם לזכוכמה יהיה לאבני חפץ על דרך ארץ חפץ אתה הזכרת את זה ורב שולים אין רבי פוכס משלוש כי כדנוכדין הרב שולם זה בדיוק עניין של כדינו כדין זהו ביזבחינס מה שכל יכול בפני עצמו יו שולים כל אחד לבד הוא שולם סחרוסליון ותחטון אך קשר וחיבור ביזה בכינס יחד עלי דרך אויזה שולם בין מיכאל וגבריאל שמיכואל הרי זה מלמעלה למטה גבריאל זה מלמטה למעלה או זה שולם ביניהם אומר חיבור מוחלט זהו בחינה שלישי משכוז בפרש שלום שלום לרוחוק ולקורב שרוחוק זה מלמטו למילו קורב זה מלמילה או למטו בדורת בדעת העין שלמד Ja.