לקוטי תורה - פ׳ ראה #1 ״ושמתי כדכד שמשותיך״ (א) - הרב יצחק מאיר וייס

תיאור

*מדרגות הגילוי האלוקי - ממחלוקת המלאכים אל שורש הנשמה* בשיעור זה נבחן את הקשר העמוק בין מחלוקת המלאכים על אבני החושן לבין מדרגות הגילוי האלוקי בזמני התשובה. נתבונן כיצד רמזי הפסוקים על השמש משקפים את המהלך הרוחני של הירידה לצורך עלייה, ואת המעלה העילאית של נשמות ישראל השורשות במחשבתו יתברך. *תקציר השיעור* השיעור פותח בביאור הפסוק "ושמתי קדקוד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח" מהפטרת פרשת ראה. הרב מסביר את מחלוקת המלאכים גבריאל ומיכאל על זהות אבני החושן - שוהם או יספה, ואת פתרון הקדוש ברוך הוא שיהיו שני העניינים. המילה "קדקוד" רומזת על שני סוגי האבנים, ו"שמשיך" מתפרש כחלונות המאירים באור השמש. הדיון עובר לזיהוי שני סוגי השמש בפסוקים: *שמש הוויה* ו*שמש צדקה*. הראשון מופיע בפסוק "שמש ומגן ה' אלקים", והשני ב"שמש צדקה ומרפא בכנפיה". שני אלו מייצגים מדרגות שונות של גילוי אלוקי. לאחר מכן מוסבר הקשר לזמני התשובה: יג מידות הרחמים מאירות בחודש אלול באופן אחד, ובעשרת ימי תשובה באופן נעלה יותר. זהו ההבדל בין "המלך בשדה" ל"פלטר מלכותו". השיעור מעמיק בהגדרת התשובה לא רק כחזרה מעוונות, אלא כ*שיבוב ונוסס נפש* - דבקות נפש באלוקות. העניין של "ירידה לצורך עלייה" מוסבר כתכלית הירידה למטה, שהיא להגיע למדרגה גבוהה יותר מהמצב המקורי. השיעור מסתיים בביאור מעלת נשמות ישראל, ששורשן במחשבתו יתברך - דרגה נעלה יותר מ"רוח פיו" שממנה נבראו המלאכים. זו הסיבה שהתשובה יכולה להביא לעלייה כה גדולה. *עיקרי השיעור* * *מחלוקת המלאכים ופתרונה*: גבריאל ומיכאל נחלקו על זהות אבני החושן, והקדוש ברוך הוא קבע ששני העניינים יתקיימו - רמז לשני סוגי הגילוי האלוקי * *שמש הוויה ושמש צדקה*: שני אופני הגילוי האלוקי המתוארים בפסוקים, המקבילים למדרגות שונות של התגלות יג מידות הרחמים * *עיתים מיוחדים לתשובה*: חודש אלול ועשרת ימי תשובה מייצגים מדרגות שונות של הארת יג מידות הרחמים - מ"המלך בשדה" אל "פלטר מלכותו" * *מהות התשובה העילאית*: לא רק חזרה מעוונות, אלא שיבוב ונוסס נפש באלוקות, המאפשרת עלייה רוחנית שאיננה מוגבלת לתיקון העבר * *מעלת שורש הנשמה*: נשמות ישראל שורשן במחשבתו יתברך, דרגה נעלה מ"רוח פיו" שממנה נבראו המלאכים, ולכן מסוגלות לעלייה רוחנית בלתי מוגבלת