מאמר בהעלותך את הנרות #1 ש״פ בהעלותך ט״ז סיון תשכ"ט - הרב יעקב גולדשמיד

מאמר בהעלותך את הנרות #1 ש״פ בהעלותך ט״ז סיון תשכ"ט - הרב יעקב גולדשמיד תקציר שיעור זה פותח את לימוד המאמר "בַּעֲלוֹת הַנֵּרוֹת" (לקוטי תורה, פרשת בהעלותך), ועוסק בשאלה מדוע הרבי במאמרו מביא פסוק אחר להוכיח שהנשמות נקראות נֵרוֹת, בעוד שיש פסוק מפורש: "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם". כמו כן, מתגלה סתירה לכאורה בין הפסוקים: בפסוק "נֵרִי בְיָדְךָ וְנֵרְךָ בְיָדִי" — הנשמה היא נֵרוֹ שֶׁל הָאָדָם, ואילו בפסוק "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם" — הנשמה היא נֵרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מתוך בירור שאלות אלו נתחדש שעניין "בַּעֲלוֹת הַנֵּרוֹת" אינו רק גילוי טֶבַע הַנֶּפֶשׁ, אלא העלאת הנשמה לדרגה נעלית יותר מכפי שהייתה קודם ירידתה. הנקודה המרכזית הנשמה נקראת נֵר מפני שטבעה לעלות ולהידבק בשורשה, כמו שהאש טִבְעָהּ לעלות למעלה (תניה פרק י"ט). אולם לאחר ירידת הנשמה למטה והתלבשותה בגוף, נכסה טבע הרצון והעלייה שבה — ובמיוחד בנשמות דְּבִי"ה שהן רוב נשמות דורותינו. תפקידו של אהרון — שהוא עניין התורה ("זְקַן אַהֲרֹן... יוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו") — לגלות ולהעלות טבע זה. ויתר על כן: על ידי קיום תורה ומצוות ממש, מגיעה הנשמה לדרגה נעלית יותר מכפי שהייתה אפילו קודם ירידתה לגוף. עיקרי השיעור שתי שאלות פתיחה על המאמר: הרבי במאמרו מביא ראיה לכך שהנשמה נקראת נֵר מן הפסוק "נֵרִי בְיָדְךָ וְנֵרְךָ בְיָדִי" (מדרש), ומקשה: הרי יש פסוק מפורש "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם" — מדוע יש צורך בראיה נוספת? ועוד: יש לכאורה סתירה בין הפסוקים — האם הנשמה היא נֵרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אם נֵרוֹ שֶׁל הָאָדָם. טֶבַע הנשמה — הרצון לעלות: כמבואר בתניה (פרק י"ט), הנשמה נקראת נֵר מפני שכמו שהאש טִבְעָהּ לעלות ולהידבק בשורשה, כך טִבְעָהּ שֶׁל הנשמה להידבק בקדוש ברוך הוא — אף שמבחינה הגיונית גרידא, "הידבקות" זו פירושה ביטול מציאותה. שאיפה זו אינה מוּנַעַת על ידי שיקול, אלא היא טֶבַע עמוק הטבוע בנשמה. נשמות דְּאֲצִילוּת ונשמות דְּבִי"ה (הערה 12): נשמות דְּאֲצִילוּת, אף בירידתן למטה, שומרות את טֶבַע הרצון בגילוי ונקראות "בְּנֵי אָדָם" (על שם "רוּחַ אָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה"). אולם נשמות דְּבִי"ה — שהן כמעט כל נשמות דורותינו — כאשר הן יורדות ומתלבשות בגוף, נמשכות אחר הגוף ועניינֵי הגשמי, ועל כן נקראות "בְּהֵמָה". תפקיד בַּעֲלוֹת הַנֵּרוֹת הוא לגלות בהן את טֶבַע העלייה הנסתר. הקשר בין שמירת נֵר התורה לשמירת נֵר הנשמה: המדרש אומר: "אִם שָׁמַרְתָּ נֵרִי — אֲנִי שׁוֹמֵר נֵרְךָ". "נֵרִי" — זו התורה; "נֵרְךָ" — זו הנשמה. ומבאר הרבי: הקשר בין שמירת התורה לשמירת הנשמה נובע מכך שאהרון — שעניינו תורה — הוא המגלה את טֶבַע הנשמה ומעלה אותה. שני עניינים נבדלים — ביטול התורה וקיומה (הערה 22): יש להבחין בין שני מצבים: א) כשאדם עובר חס ושלום על מצוות התורה — נפגמת הנשמה, והקדוש ברוך הוא "מְכַבֶּה" את נֵרוֹ; ב) כשאדם מקיים את התורה ומצוותיה באופן חיובי — לא רק שהנשמה אינה נפגמת, אלא נוסף בה עניין ומגיעה לשלמות הנעלית מכפי שהייתה קודם ירידתה לגוף. זוהי הנקודה המחודשת שתפותח בהמשך המאמר.