חג הסוכות מתוך הגמרא 2 (38): איך סוכה פסולה נעשית כשרה בלי לגעת בסכך? הרב שמואל רבינוביץ

סוכה שגבוהה מעשרים אמה פסולה. הניח בה תבן וביטלו עד שנתמעט החלל מעשרים אמה, והסוכה כשרה. המאירי שואל: הסכך הונח בשעה שהסוכה הייתה פסולה, ועכשיו היא מתכשרת בלי שנגעו בסכך כלל. למה אין כאן "תעשה ולא מן העשוי"? ותשובתו: הפסול לא היה בסכך אלא בגובה, וכשהפסול בא מצד אחר, המעשה שמסלק אותו הוא עצמו העשייה. כך בסוכה שתחת גג שנפתח, וכך בחוטט בגדיש, שרש"י כותב עליו "אינו מתקן אלא הדפנות ובדפנות לא אמרינן תעשה ולא מן העשוי". מכאן נפתח הבירור הגדול של השיעור: מתי יש כאן שם סוכה. בטעמי הגמרא לסוכה הגבוהה, צל דפנות ודירת קבע, יש סכך כשר ויש צל, ובכל זאת אין כאן סוכה. אותה שאלה חוזרת ברש"י על המשנה: סוכה שחמתה מרובה מצילתה "המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו". איזה ביטול הוא זה, כשרואים בעיניים גם את הסכך וגם את החמה? רבינו תם חולק על רש"י בסוגיא בדף כ"ב מכוח הכלל פרוץ כעומד, הרא"ש והר"ן מיישבים את רש"י, ובשיעורי הרב דוב שוורצמן מתבאר מדבריהם שבסכך שני דינים, דין מחיצה ודין צל. ומכל זה עולה היסוד: תשבו כעין תדורו. סוכה צריכה להיות מקום שראוי לדור בו, וחכמים קבעו את גדריה. דבר שקיבל שם סוכה הוא סוכה אף שהחמה נכנסת בו מן הצד, ודבר שלא קיבל שם סוכה אינו סוכה אף שיש בו סכך וצל. בשיעור: המשנה הראשונה וטעמי הגמרא לסוכה הגבוהה מעשרים אמה: צל דפנות ודירת קבע דף ד': מיעט בתבן וביטלו, בנה בה איצטבא ודופן עקומה קושיית המאירי מתעשה ולא מן העשוי ותירוצו: אין הפסול בסכך אלא בגובה, והמיעוט עצמו עשייה סוכה שתחת גג שנפתח, וסכך מחובר שקצצו שצריך נענוע החוטט בגדיש בדף ט"ז, חלל טפח ושם אוהל, ולשון רש"י "אינו מתקן אלא הדפנות" רש"י במשנה: המועט בטל ברוב ועל שם הסכך קרויה סוכה הסתירה בין המשניות במחצה על מחצה, ודף כ"ב: כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת קושיית רבינו תם מפרוץ כעומד, ושני אופנים בביאור מחלוקתו עם רש"י: מחלוקת בדין או מחלוקת במציאות הרא"ש והר"ן ביישוב רש"י, ושני דינים בסכך, דין מחיצה ודין צל, על פי שיעורי הרב דוב שוורצמן שני סוגי רוב: ביטול ברוב ורובו ככולו, והקהילות יעקב מן השיעור הקודם דפנות: גוד אסיק, לבוד ודופן עקומה, וחכמים הם שקובעים מה נקרא דופן היסוד: תשבו כעין תדורו, מקום הראוי לדירה ושם סוכה