מסכת מכות ( דף י״ח עמ׳ א׳) - יום ג׳ כ״ט תשרי תשפ״ו - כולל תפארת זקנים לוי יצחק - הרב שמואל רבינוביץ

>> זה בסדר >> אז מצד הזה אין שום שאלה שהוא בא ואומר שהלוואי שילדו כמוהו זה בסדר עכשיו עכשיו הלשון שאם לא שאם אם לא אז זה מה >> סגורה נגד המזיקים המזיקים לא רוצים שילה הקדוש ברוך הוא לא >> אז אומר כן זה אמרת אתמול אמרת אתמול את זה כן אבל פה הוא שואל שאלה הוא שואל מה זה הלשון הזה שאם לא שלא >> יוולדתונה זה תכונה >> שבן אדם בדיוק בדיוק אבל בצורה כזו שאומר שאם הוא לא הכי טוב שלא יהיה כן >> היה אצלנו בישוב >> אתה יודע היחידה הכי טובה בצבא זה סעירת מתכל זה היה בחורצ'יק שלח >> במבדקים של סירת מתכל ולא קיבלו אותוכ >> אז הוא הלך ונהיה ג'ובני >> או שאני הכי טוב >> או שאני כלום זה אחד שיושב במח >> לא כל אנשים יכולות להיות אמה שמישהו >> לא כולם יש להם אבל אבל לשאול או כשבן אדם שואף >> כשבן אדם שואף להכי טוב אז לפחות אומר

אז ישא אומרים את זה שתפילה עושה מחצה אז ביידיש שאומר שאם בן אדם מתפלל אז זה עושה לפחות חצי ממה שהוא התפלל אז ביידיש אומרים תפילה מחת זה עוזר אלפ זה עוזר שעושה חצי הכוונה אומר שהתפילה עוזרת תודה רבה יש כוח בכל אופן אז שואלת הגמרא אתה באת ואמרת כזה דבר ואומר כזה דבר גדול >> סליחה >> היה צריך להסתכל במרשה בטח המרשה משביר את זה משהו >> בסדר >> מותר להישאר בשאלה אני ראיתי כמה אנשים שלמדו טיסס ולא הבינו והלכו לישון ולא קרה שום דבר >> בסדר אני לא מדבר על זה אין אבל רבי שמעון לאכן בסדר בסדר בכל אופן בכל אופן אז הגמרא מביאה ככה את כל >> צורך כן אז אומר פה אז הגמרא מביאה את כל הפרחות על רבי על על רבי שמעון שואלת הגמרא אם אם אפשר לפרוך את הכל אז מה החידוש של רבי שמעון למה אתה מברך אותו בכזה דבר שכל אחת שתלד שתלד כמו רבי שמעון

אם אנחנו אומרים אם אנחנו אומרים שרבי רבי שמעון כל מה שהוא הביא אפשר לפרוך את הכל אז מה החידוש הגדול אז אומרת הגמרא אלא מי דילד אימי כרבי שמעון מה הכוונה ש שכל אישה שהיא יולדת שתלד כרבי שמעון אז אומר ככה דלמי דסבירלי לדידי מסרסלי לקרו ודורשלי שמה שהוא סובר אז הוא דוחף את זה בתוך הפסוק הוא מצליח לקחת את הפסוק ואפילו שזה לא בדיוק כמו שהוא אומר אבל הכוח של רבי שמעון שהוא מצליח להכניס את זה בתוך הפסוק גם כן >> כל זה מה שהוא הביא >> כל הגמרא מה שהביא את כל הגמרא שהוא הביא פה בדף בעמוד א' אז הכל הוא הביא מהפסוק אז שואלת הגמרא אז מה אז מה מה זה אתה הולך להגיד מה >> בעצם בחסידות שה >> הנשמות של התנאים הקדושים אלה ש התורה הם בעצם זה שייך לעצם הנשמה שלהם מה שהם סוגרים זה לא >> נכון אבל כשבן אדם בא ואומר

>> ואומר שכל שאתה מברך אותו כל דילד שתלילד כמו רבי שמעון ואתה מסתכל שכל מה שרבי שמעון אומר אפשר לפרוך אותם אז אם כך מה זה אז הגמרא אומרת ולמי אז אומרת הגמרא ככה >> הכוונה בגמרא הנה נראה הנה נראה מה שמדרש שההר של רבי שמעון רצו להרץ כי לא היה להם ילדים סיפור שלם אליה הנביא >> התחפש ההורים של רבי שמעון אז הסש לא זוכר את כל הסיפור אבל זה אני זוכר שלי הנביא היה מעורב כאן עכשיו שהוא הביא אותם למצב שתוכל ללדת אז השמחה הייתה מאוד גדולה כי כבר היו עליו גירושים ההורים שלו זה במדרש עכשיו לכן הגמרא אומרת שהאישה הולכת ללדת שתהיה לה כזה שמחה כמו האמאיפה >> של רבי שמעון ששמחה מאוד שהיא שלא צריכה להתגל יפה מאוד >> אז אומר פה >> אז אומרת הגמרא אז הגמרא עונה ככה דלמי דסביר ללדידי שלמה למה הוא אומר כמילד כרבי שמעון תל אם רבי שמעון לא צודק פה אז

מה זה תילד אז אומרת הגמ גמרא שמה שדלמי דסביר ללדידי מה שרבי שמעון סובר שהוא סובר שהעולה יותר חמורה מחטאת והשם ושחטת והשם יותר חמורים מבכור ושחמור מתודה יותר מתודה ושלמים מה שאמרנו קודם והם עצמם יותר חמורים מהש השני אז אומר מסרסלי לקרו ודורשלי זאת אומרת הוא מהפך את הפסוק מכיוון שאצלו היה ברור שככה זה הלכה כמו שעכשיו אמרת שרבי שמעון הידע כל מה בעליונים >> בעצם הנשמה מקדש לא היה לא לפנן אז אומר אז בגלל זה אז רבי שמעון אפילו שאפשר לפרוך אותו אז הוא אומר הוא מהפך את הפסוק והוא דורש אותו בצורה אחרת לגמרי מוצלחת שאם לא היה מהפך את הפסוק לא יכלת לא יכל לדרוש יש מושג שמהפכה לא הבנתי הוא בתוך הפסוק אתה יכול לדרוש את זה בצורה כזו ובצורה הפוכה שתי אופנים >> אז הוא אומר בשתי בדיוק בשתי אופנים >> אז אומר פה הוא רבי שמעון לקח את הדבר הוא

היה בטוח שזה הלכה בגלל שהתנאים היה להם רוח הקודש והם ראו כל דבר בקדושה שלהם >> אז אז אתה שואל אם יש להם רוח הקודש אז איך יכול להיות שתנא אחד אמר ככה והשני אמר בדיוק הפוך >> זה המחלוקת >> אז הוא אומר ש איך זה מחלוקת אם הם רואים מדברים הכל ברוח הקודש >> אבל מובד ששתיהם סותרים אז זה אז זה בדיוק מה שאני אז זה בדיוק מה שאני שואל אם שניהם רואים ברוח הקודש אז איך איך זה יכול להגיד ככה זה אומר שברוחל >> בדיוק אז התירוץ הוא בית שמאי ובית הלל שזה שני דרכים בעבודת השם ולכן אז רבי שמעון אפילו שהוא שהיה אפשר לפרוך אותו בכל אופן אומרת הגמרא פה חידוש גדול שאפילו שאפשר לפרוך את רבי שמעון מכל בכל אופן מכיוון שהוא היה בטוח שזה ככה הוא אומר דלמי דסביר ללד ידידי רב שמעון עצמו סובר ככה אז ממילא הוא הכניס את זה בתוך הפסוק שלא תפרוך לו

זה שאתה יכול להגיד בפסוק הפוך אז זה בסדר אבל יש מושג ש שאני חושב הגאון מוילנה מביא את זה לפעמים שאומר אומר ליבי אומר לי >> שאני לא מצאתי את זה בפסוק >> אבל הלב שלי התחושה שלי ההרגשה שלי זה לא גם יש רשי במקום >> כן בביגד מהחושות האישה >> שמה לא שמה מסבירים את זה אחר כך >> שמה מסבירים את זה ביפות >> ביפוד רשי כתוב שרשי ראה את הנשים רוכבות השרות שלהם שהם הולכים מאחורנית עם מפות כזה >> אז אז אומרים מה פתאום רשי רש"י חשב לעצמו איך נכשלתי בראייה כזו לראות את השרות שלהם הם עיפות ולדעת בדיוק מה הם לובשות אז כשהגיע ל לפירוש אז הוא אמר ליבי אומר לי אז זה אומר רש"י שמה נכשלתי בראייה הזו בגלל כדי שאני אוכל לפרש את האפות לכן לכן הקדוש ברוך הוא יראה לי את זה בעל הלב >> כן כן >> אז זה מטורף הליבי של רשי >> זה רבי רשי אומר ליבי אומר לי אבל יש

מקומות שאומר ש מספרים על הרגצ'ובי >> שרגצ'ובי אמר על הגאון מוילנה אומר אומרים עליו גאון הוא לא גאון אומר איפה איפה שהוא >> לא מצחם ביניו אז הוא שינה את הגרסה אומר זה זה נקרא גאון ככה הוא צחק אבל במציאות זאת אומרת ש יש הרבה פעמים שאנשים שתלמידי חכמים שלומדים דבר והם מרגישים יעד אפילו שהם לא מוצאים את ה זה משהו לא מסתדר להם >> זה לא מסתדר להם אז אומר פה רב שמעון רב שמעון אומר רב שמון אומר בעצם אומר רבי שמעון אני מרגיש שהעולה היא חמורה יותר מחטאת והשם אפילו שיש לך הוכחה בחטאת והשם שהיא שאתה תביא שהגמרא יכולה לפרוך את זה והיא תגיד והגמרא אומרת שמכיוון שעולה עולה לגמרי לקדוש ברוך הוא שמים אותה לגמרי על המזבח אבל חטאת והשם אז יש לו גם את האימורים שעולים למזבח ויש לו גם כן את הנושא הזה שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים אז יש לו שני דברים

אז זה לכאורה יותר גדול אז אומר רבי שמעון הלב שלי אומר לי שדבר ש שכולו לגב גבוה ולא אוכלים אותו בגשמיות אז זה יותר גבוה אז על פי חסידות אפשר להסביר את זה >> ש אבל במציאות אומרת אומרת הגמרא שאפילו שאתה יכול בעצם לפרוך את זה אבל אם פרחת את זה אז זה יוצא שזה לא כמו רבי שמעון אז אומר אבל רבי שמעון מכיוון שהוא הבין את זה שזה היה לו תחושה שזה יותר חמור אז הוא הכניס את זה בפסוקים אתה יכול להתווכח איתו בסדר הוא אומר תתווכח אבל עוד יותר עמוק באמת >> שהתנאים הקדושים כל הם דיברו לפי שעות נשמתם שהוא לא ש >> נכון אמרת את זה אתמול >> לא רק הלב >> נכון >> הם מוסיף בעצם של הנשמה >> בסדר אנחנו מדברים על זה מה הכוונה מכיוון ש >> איך זה יכול להיות >> כל אחד את העולמות שלו >> נכון >> עולמות שלנו רב שמעון אומר רב שמעון אומר את זה רב

שמעון אומר אני תלמיד של רבי עקיבא וכל דבריי מכוונים כמו רבי עקיבא ואנחנו רואים את הסיפור בסוף מכות שאנחנו נלמד את זה נגיע לזה שאומרת הגמרא שרבי עקיבא הלך עם >> חבר >> עם חבריו והם ראו שואל יוצא מבית קודשי הקודשים הם בוכים >> והוא צוחק >> והוא צוחק אז מה זה נקרא הם בוכים זאת אומרת ששני שני אנשים ראו אותו דבר ואנחנו מביאים את זה הרבה הרבה פעמים את הרעיון הזה ששני אנשים ששני אנשים רואים את הדבר באותו דבר ואחד רואה בוכה ואחד צוחק אז הם שואלים אותו מה אתה בוכה ומה אתה צוחק אז הוא שואל אותם מה אתם בוכים זאת אומרת כאילו אין פה שום קשר תקשורת זה בוכה וזה צוחק זה בדיוק ההפךזהפך >> אז הם שואלים אותו מה אתה צוחק אז הוא שואל אתם מה אתם בוכים אז הם אומרים שוא יוצא מבית קודשי קודשים של הרבי מוצלח >> כן נכון זה פה מסכת מכות מה שזה

בסוף מסכת הסיום של מסכת מכות זה >> אבל יש כמה סיומים >> לאיש כמה מסכתות של >> נביא את זה עוד כן בעוד >> בית מקדש כל דבר בחיים >> אז מה ההבדל מה ההבדלים כל אחד רואה את זה >> אז מה ההבדל בדיוק אז מה מה באמת ההסבר למה איך רבי עקיבא החופים עכשיו אותו דבר >> מצד אחד אתה בוכה מצד שניה אתה שמח >> 70 פנים לתורה כן כן >> ראשי תות >> אבל לא 71 >> שפל 70 פנים לתורה זה שפל ראשי ת >> מה זה מה >> שפל >> 70 פנים לתורה >> עניב מאוד אומר רשי שפל ושפל >> שפל >> כן אז מעניין אתה יכול להגיד שפל שבן אדם הוא שפל ואתה יכול להגיד לא שהוא שהוא בגלל שהוא לא בגלל שהוא מרגיש נמוך לכן הוא מגיע ליותר אבל אותו רעיון, אותו רעיון איך רבי עקיבא רואה את הדבר הזה כך ו ו הם רואים את זה בדיוק הפוך אז יש סיפור עם רבי עקיבא שרבי עקיבא הלך עם החמור

>> ועם התרנגול >> הנר >> ועם הנר ומה הוא אמר ואמר וברגע שנכבר לו פתאום באה הרוח וחיפתה את הנר אמר גם זו לטובה בא חתול והרג ואכל לו את התרנגול אמר גם זו לטובה בן אדם הולך לך לא לא פעם אחת איך אומר הולך לך אתה הולך בדרך ואתה עוד תקלה ועוד תקלה לא נשאר כלום את החמור את הנר את התרנגול ומחוץ לעיר לא רצו להכניס אותו וגם לא נתנו לו להיכנס לתוך העיר לכאורה הוא היה צריך להיות במצב במשבר הכי גדול איפה שהוא שם יד זה לא הולך אז אומרים לו לא הוא אומר גם זו לטובה מה זה גם זו לטובה בסוף התברר שלא ה שבאו ליסטים לעיר >> וליסטים באו לעיר והליסטים האלה אם הוא היה נשאר בעיר אז לא היה לו אז היו הורגים אותו כמו שהרגו את כל אנשי אותו דבר כמו הוא היה אחר כך אם הליסטים היו רואים שיש שם נר או שהמור היה נוער או שהתרנגול היה

מזהים אותו >> אז היו מזהים אותו אז לפעמים בן אדם >> אצלנו קוראים לזה בן אדם אופטי אצלנו קוראים לזה שהבן אדם אופטימי הוא רואה רואה כל דבר הוא רואה כל אתה יכול לראות לקח אמרנו את זה בשם רבי ינקה לגלינסקי הוא היה מאוד נמוך אז הוא אמר שהמעלה שלי שאני רואה רק את החצי המלאה אומר אני לא רואה את אני לא רואה את הלמעלה אני רואה רק את הלמטה תמיד זה מלא תמיד טוב לי שלחו ל מישהו בא למגיד הוא אמר לו כתוב כשם מה ששאלת קודם כשם שמבק >> והבלפלו נכנסו גיד כן לא מבינים את >> את כתוב חי ואם לברך >> חי ואדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אומר איך אפשר כזה דבר אז הוא שלח אותם לרבי רב זישה אז הרבי רב זישי אמר אני לא מבין זה לא זה לא אליי מעולם מעולם לא ראיתי אומר >> לא אני הכתובת אני אף >> אני אף פעם לא היה לי רע אומר אני לא יודע

על מה אתם מדברים מה זה לא מבין אפילו מה זה רע >> כיפה הוא שם כרוב על הראש להבין את העניות את העניות הם אומרים את זה על רבי מאיר מפרמשל הוא היה נמרוד והריז'ינר והריז'ינר היה הכל במלכות עשיר גדול אז פעם הוא שלח את הילדים שלו שהתברחו אצל רבי מאיר מפרי משלן אז הם הלכו הילדים של הריז'נר אז הם באו והם ראו שהוא אוכל בצלחות של חרס כל כך פשוטות והם נדמו שאנשים אוכלים בכזה דבר פתחו את העיניים ככה אז אומר אני מבקש, אני מקנה לכם את זה שלא יהיה לכם חס ושלום שלא תעברו על בעל תחמוד. היה בטוח שפתאום הם רואים ש שמתלהבים מהכלים שלו. אז הוא אומר אני מקנה לכם את זה שלא תעברו על בעל על בעל תחמות. בכל אופן אנחנו רואים פה ידעתי אבל זה מתאים שלוש. >> אני מספר לך סיפור שאומרים אף רג שיק ולא היה. בכל אופן בכל אופן אנחנו

18 חזקים שהריזנמר מילי אני לא מפחד להיכנס לביצה לביצה סוסים עסרו לי יוציאו אותי שמונה סוסים אבל אתה עם סוס קטן עלוף מה אתהצא אז הוא אמר אני לך תחיל ניזה לא להיכנס לבוץ >> אני לא נכנס לבוץ הוא אומר >> אומר אתה יכול להיכנס לבוץ ולצאת מזה אני לא נכנס לבוץ בכל אופן אומרת הגמרא בואו נמשיך. אומרת, אז אנחנו רואים פה שזה זה באמת לשון תמו שרבי שמעון אומר במציאות זה זה חידוש גדול פה בגמרא שרבי שמעון בא ואומר הגמרא פורכת את כל מה שרבי שמעון אומר ובכל זאת אומרת הגמרא מכיוון שיש לו תחושה שזה האמת אז אנחנו הולכים עם זה אומרת הגמרא ודורש שואלת הגמרא וכי מזירים מן הדין איך אפשר ללמוד לפי רבי שמעון איך אפשר לד מוד מקל וחומר אפילו למז אומרת הגמרא ככה אפילו מכל וח אז אומר אפילו למן דאמר עונשי מן הדין יש מענדמר שסובר שכן אפשר מהדין מקל וחומר

אפשר להעניש אותו אבל אין מזהירין מן הדין אבל מהדין לא לא מזהירים אז איך לפי רבי שמעון אז הוא לומד הכל מהדין אומרת הגמרא איסור באלמה שזה איסור בעלמה שהוא לא לומר שצריך לתת מלכות אלא רק לומדים מידין שזה איסור באלמ שואלת הגמרא ואמר רב זר שאכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה לרבי שמעון לוקה חמש חמש >> זאת אומרת שיש חמישה אז אומרת הגמרא זה לא חמש הוא לוקה הוא מתכוון לומר בלוקה הזה לא שהוא מקבל מלכות אלא חמישה ייסורים יש חמישה הייסורים פה. אז אומרת הגמרא ונן אלו הם אלוקין. אנחנו הרי למדנו שכתוב >> אלו אלוקין. אז אנחנו רואים שבמשנה בהתחלה אומרת הגמרא אלו האלוקין והמשנה כוללת שמי שאוכל ביכורים לפני קריאת פרשת ביכורים או שאחד שאוכל קודשי קודשים מחוץ לאזהרה. אז אנחנו אז אומרת המשנה במפורש שלוקים אז איך אתה אומר שזה איסור אז איך וייסורים

אלה נלמדים בברייסה אז אומרת הגמרא אלא אומרת הגמרא קרא יתרהו יש פה פסוק מיותר ולכן באמת מקבלים מלקות זה לא כמו שאמרנו קודם שהוא סובר שיש רק ייסורים אלא מקבלים מלכות בגלל רב משה רב מוישה משקיע ממצים גדולים פה אז אז המרב >> אז עוד מעט נראה אז אומרת ככה אל הקרא יתרהו אז אומר ככה אומרת הגמרא ככה מכדה כתיב כתוב והבאת שם ואכלת לפני השם אלוקיך במקום אז לכתוב רחמנה לא תוכל לאוכלם אז אומרת הגמרא כתוב והבאת שם לפני השם אלוקיך כתוב הבאתם שם אולותיכם וזבחכם ואת מעשרותיכם תרומת ידכם ואכלתם שם לפני השם אלוקיכם אז אנחנו רואים שיש חיוב לאכול בירושלים גם עולה ושלמים מעשר שני ביכורים הכל אז לכתוב רחמנא בשביל מה התורה צריכה לכתוב והבאת שם ואכלת את כל הפירוש מעשר וכל זה תגיד התורה לבד לא תוכל לאוכלם זה מספיק לי שהתורה אומרת לא תוכל לאוכלם

בשוערך אז אנחנו אז אנחנו נבין את הכל. אז אמרת אפילו אם התורה הייתה כותבת לשון כללי אז ממילא היה חל מלכות מכיוון שהתורה מדברת על הכל בשמה הוא צריך לפרט. אז אומרת הגמרא, אם כן, אומרת הגמרא, מדוע מיד מפרש לרחמון? למה לי? בשביל מה הוא צריך את זה? בשביל מה הוא צריך לחזור ולפרש? כל אחד לא תוכל לאכול בשעריך, מעשרת גנך, תיראשך ויצרך ובכורות בקרך וצונך. למה הוא צריך הכל לפרש? אלא אומרת הגמרא לייחודו זה בא החזרה הזו באה לייחודול ולכל חד ואחד שצריך הוא בא ליחד אפילו שאתה יודע את זה בכללות אבל הוא בא ליחד שכל לו ולו כל דבר ודבר יש לו לו מיוחד על כל האכילות >> מה זה מתקדם אותי >> אז הוא אומר ככ >> אם יש לו אחד לכולם >> אז לכל אחד יש לו >> אז לכל אחד מה אני צריך לטוב שיש לו לכל אחד ואחד אז אומר כאן כך אז אומר כאן כך

מאחר שלמעשה אם יש לי כללי אז משמע אני צריך עוד לוי >> אז אומרת ככה שאנחנו לומדים בפסוק שאם אינו עניין לאיסור אכילה מחוץ לירושלים תנה הוא עניין לאיסור אחר בפני עצמו כמו שמבאר בברייתא שבנוגע לביכורים האיסור הנוסף בא לאסור את אכילתם לפני פרשת ביכורים שאם שם כתוב לא תוכל לאכול עכשיו לא אז אומר אז בשביל מה הוא צריך את זה להגיד כל אחד ואחד הפרט שלו שביכורים אל תאכל לפני שאתה קורא פרשת ביכורים ועבר על כך ואותו דבר כמו שהוא אמר על א על א על מעשה השני לא לאכול אותו מחוץ לירושלים כל מיני דברים את זה אנחנו לומדים >> הם שונים ולכן הוא צריך לתת לכל אחד דבר דבר מיוחד. אומרת הגמרא גופה אמר רובה זר שאכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה לרבי שמעון לוקה חמש. אז אומר רובה שאם בן אדזר בא ואכל מן העולה העולה אי אפשר לאכול. עולה עולה

הכל הכל לקודש. עכשיו מה >> וזה נקרא עולה. הכל עולה כן הכל עולה לשם >> בדיוק. אז אומר זר שאכל לפני העולם אז אומר אז הוא לוקה חמש כך הוא אמר >> אז קודם דיברנו אמרו קודם שזה ייסורים עכשיו אנחנו אומרים לא שלמדנו מזה שבאמת הוא לוקח חמש פעמים אומרת הגמרא וללקי נמ משום וזר לא יאכל כי קודשם פה יש לנו אומר יש עוד דברים למה אתה אומר רק חמש יש עוד דבר שאני יכול להגיד את זה שבוזר לא יאכל כקודש שם. אז אנחנו רואים שהתורה אומרת שקודש שם. היא מלמדת אותנו שיש עוד לו על זר. על כאן קודם דיברנו על כהן שאכל. עכשיו שזר שאוכל לכה גם משום זה שזר שאכל קודש דבר של קודש. >> למי הוא מתכוון זר? אני לא >> זר זה זה לא ישראל >> שלא שהוא לא כהן. >> זה נקרא זר. כשהוא בעניין הזה קוראים לו זר שואלת הגמרא שילכה גם כמישוב וזר אומרת הגמרא אנמילה

אנחנו מדברים איכד לכהנים חזה שכ אם הכהן מותר לו לאכול אז הישראל הוא זר בזה אבל אם הישראל לכהן נמנע מלוכה זה אז יוצא שגם אז הם אותו דבר אם לוקחים את את העולה ומקריבים אותה כולה על המזבח אז גם הכהן כשהוא הולך לאכול שמה הוא גם זר אסור לו לאכול את זה זה לא ש זה לא שיש פה הבדל בין ישראל >> לכהן >> זה אסור לכולם >> בגלל שגם לכהן אסור לאכול את זה אז לכן הוא אומר אי אפשר אוכל את זה הכהן >> הכהן לא אוכל את זה הכל להשם אז הכהן הוא גם כן אם כהן אכל את זה אז הוא גם זר אז אומר אתה לא יכול לתת לו מלכות משום שכתוב וזר לא יאכל כיקודש שם בגלל שבזה גם הכהן דומה לישראל >> הוא עובר רק על ייסורים >> כן >> על ייסורים >> כן >> מלכות לא לא לוקח >> אמן >> אומרת הגמרא >> אומרת הגמרא פה אם כך שואלת הגמרא יש לי עוד פסוק כתוב ובשר צר בשדה טריפה

>> לא תאכל >> לא תאכלו תשלכ אומר שרואים את זה ולכלב תשליחון אותו הוא אומר תראו שכלב האבא של רק הסבא לפני אני יודע 1000 דורות של כלבים אז הכלב לא פצא פיו אז הוא עוד מקבל שכר >> עד היום על השם על לא רק הסבא לא רק על הסבא שלו שסבא של סבא של סבא שלו שתק ולא לא דיבר אז הוא עוד מקבל את השכר על זה האדמור מקלוויזבורג צחק פעם אז דיבר על זה שבארצות הברית יש בכל מקום יש רבנים הרב של המקום הזה הרב של המקום הזה בארצות הברית יש המון רבנים אדמורים אדמורים של רבנים של המקום הזה של העיירה הזו בהונגריה רב של העיירה הזו בהונגריה אז דיבר האדמור מקלוזבורג אומר מעניין אומר לרב שלו היו אומרים בזמנו כישהוא היה גר בהונגריה שהחותמת יותר גדולה מכל הקהילה בגלל שלא היו שם אף אחד אומר והוא הנכד או הענין הוא עוד רב של העיירה ההי של הסבא

לא היה שום דבר אז אומר פה ולכלב תשליכון אותו הוא אומר הסבא של הסבא שלו שתק פעם אחת אז ביציאת מצרים אז אנחנו רואים שנותנים שכר >> פעם נפגש רבור אורטרוד אורדוקסי עוד בהתחלה שהרב אורתודוקסי בנינו אתה לא יודע לצאת הלכות אם באים לשאול אותך מה תנה אתה אתם לא אמר יש לי את העצה הכי טובה והכי פשוטה אבל כתוב בתורה הכלב אם זה דין לכלב אז אני אומר להם ככה אומר הרב הרגפור תנו את זה לכלב אם הכלב לא יוכל זה שזה קצר אם הוא יוכל זמן שזה לא קשר אבל מה אני אעשה אומר הרב הרפורמי שהכלב שלי מאוד מחמיר הוא אוכל הכל מה שנותן הזה הלאה אומרת הגמרא הרי כתוב הוא בשר בשדה טריפה לא תאכלו אז אם כך שילכה גם כן משום איסור טריפה אז אומרת הגמרא אז את הפסוק הזה כיוון שיצא חוץ למחיציתו אז הוא נאסר באכילה אנחנו כך לומדים חכמים מבשר מבשר בשדה טריפה לא תאכלו אז לומדים

את זה גם כן שאם בן אדם לקח עולה ולקח את העולה הזו והוציא אותה מחוץ אחרי ששחטו אותה הוא הוציא אותה מחוץ להר הבית אז יוצא שאם הוא הוציא אותה מחוץ ר הבית אז הוא נאסר מכיוון שאנחנו לומדים את זה מהפסוק ובשר בשדה טריפה לא תאכלו אז אותו דבר בשר של חטאת או שלמים שיצא החוצה מחוץ חטאת או אשם אז יוצא החוצה אז אנחנו לומדים אנחנו מדברים על קודשי קודשים שאם הוא יצא אסור לאכול אותו יותר הוא נפסל שואלת הגמרא אם כך, משום זה גם כן שיהיה חייב. >> למה אתה אומר שהוא חייב רק חמש? הנה יש לנו עוד פסוק ואז הוא יהיה חייב שש. אומרת הגמרא אנמ דבפנים חזה. כל זה אנחנו מדברים אם בתוך המאזהרה היא גם אסורה באכילה. ולכן אין הלב הזה מושב עליה. זאת אומרת ככה איך דבפנים חזה שהבשר ראוי לאכילה בתוך המחיצה אז אנחנו אומרים הפוסק הזה אז

הפסוק לומדים מהפסוק שאם הוא בתוך המחיצה מותר והוציא אותו מחוץ למחיצה אז הוא אסור אבל כאן בעולה שבפנים אנחנו אומרים >> אז זה רק חזה גם לא חזה בפנים אחבפנים נמל לא חזה עולה אי אפשר לאכול אותה בפנים בגלל שעולה עולה כולה לקדוש ברוך הוא אז ממילא אי אפשר לתת לו עונש על זה שיצא בשר מחוץ למחיצתו שואלת הגמרא הלאה וליל כנמה כדרב לזר שאם אם בן אדם אכל את את העולה שילכה כמו רב ליזר דאמר רב ליזר מה אומר רב ליזר בברייס כתוב בתורה לגבי גבי נותר כתוב לא יאכל לא יאכל כי קודש הוא אז מה הכוונה אז אומר פה שבשר שהוא נותר לאחר מה זה נותר נותר זה נקרא שכל לכל לכל זה יש לו זמן שמותר לאכול אותו אחרי הזמן הזה אסור לאכול אותו אז אם יצא מצב כזה שיש פה נותר אז הוא יוכל וכתוב אמר רב לזר לא יכל כיקודש שם. אז הוא אומר כל שבקודש פסול

בכל הקודשים שנפצלו בא כתוב ליתן לא תעשה על אכילתו שכל דבר שבקודשים הוא פסול אז התורה אומרת אל תאכל מכיוון שאם אתה אוכל אז אתה עובר בלא תסא וכיוון שבשר עולה שיצא מחוץ לאזהרה אז הוא גם כן קודשים שנפסלו אז אם אנחנו אומרים שכל מהלשון של רב לזר שאנחנו אומרים לא יאכל כי קודשם אבל אולי גם קודש אז אם כך אז למה הוא לא לוק משום רב ליזר מה שהוא אומר שכל קודש שיצא מחוץ לאזהרה כ שלא שומע כזה רמקול אז אתה מבין שהוא גן צדיק לא יכול להיות פחות מזה אז אומרת הגמרא >> שהוא מגיע לאמס אז פה עדיין אפשר להגז שמה כבר >> דוד של נוחם היה אומר ש דוד שלי נוחם רבינוביץ היה אומר שכשכתוב בקשו רחמים זה ויזה לעלות למעלה כבר שמוציאים ויזה >> כן אחרי מות >> קדושים ממו >> כואב נפסדרים אנחנו צוחקים >> כן כן לא צוחקים אנחנו אומרים שלפ פחות

מגאון צדיק לא מכריזים >> אומר שרבי עקיבא צחק אומר הלאה אומרת הגמרא אנחנו לא מזלזלים חס ושלום אז הוא מתרצת הגמרא אומרת הגמרא ככה אנמילה איך דקודם פסולו חזה מה שאתה אומר שאתה לומד על נותר רב לזר לומד שכתוב לא יאכל כי קודשם על נותר כתוב את זה אז אומרת הגמרא מתי אפשר לחייב אותו בלו אם היה מותר לו לאכול וזה אחר כך הוא עבר על הזמן ואז כבר אסור לאכול את זה והוא אכל את זה אז אתה מחייב אותו אבל אם היה בכלל אסור לו לאכול את זה אז אתה לא יכול לחייב אותו זה לא נותר נותר זה נקרא שנשאר משהו פה זה לא נשאר כלום הכל הולך לקדוש ברוך הוא >> קשה לשמוע על בשרי שזה ארוחה חלבית פה הרב >> אתה מפחד שזה שם הבשר בחלב הוא שואל למה למה בשר בשדה למה בשר בשדה הוא טריפה הוא פסוק לא טריפה >> הוא בשר בשדה טריפה >> החלבי הוא מתחיל לשנות את הפסוק הוא רוצה

לשנות >> עד כדי כךזה גורם לו >> אתה רואה צריך להזין הוא מחר >> הגמרא אומרת על כמה תנאים הם שאם הם לא אכלו על מי אומרת זה הגמרא פופה >> רב פופה אמר שאם הוא לא אוכל בשר בבוקר בשר שמן אז הוא לא יכול להתרכז יכול להתרכז בלימוד >> הוא לא יכול להתרכז ואנחנו היום במצב שירידת הדורות >> שהם אוכלים בבוקר >> חמש חודש הוא גם יכול להרים גי הקבלה הרב אני רוצה להגיד לך מאז שאני אוכל שחיטת חבד 10 שנים >> שת בראש טוב יודע למה כל הזמן הייתי משתמע מאיפה קניתי את זה אוי ואבוי זה לא בסדר זה אולי לא פה הייתי איפור >> יפה יפה סליחה ש >> יפה בכל אופן אז אומרת הגמרא >> יש אתה אומר את זה כל בוקר >> שלמים זה לשני ימים ולילה אחד מותר לאכול את זה >> אה אתה חרדית שם אסרו לאכול >> באיזו מקומן תגיד מחר תדייק את זה אז תראה שכתוב שמה נאכל נאכלים ליום ולילה אחד פסח

נאכל רק אותו לילה עד חצות אחריך חצות זה נהיה נותר אסור לאכול אותו רק לכהנים כן >> לא פסח כולם אוכלים קורבן פסח >> נותר נותר זה גם כן גם בפסח זה זה נהיה נותר >> שלמים זה גם נהיה נותר זה שלמים זה נאכל לכולם אבל נאכל בירושלים זה תלוי כל כל קורבן יש לו את הזמן שלו >> הבנתי >> אז אחרי הזמן שלו ברגע שעבר הזמן אז זה נהיה אז זה נהיה נותר אז אומרת הגמרא בעולה לא שייך להיות נותר. נותר זה נקרא שהוא השאיר משהו, אבל אם הוא לא השאיר שום דבר אז זה לא נותר. אסור לאכול את זה לכתחילה, זה לא נותר. כך אומרת הגמרא. אז אומרת הגמרא, אמי להייחד דקודם פסולו חזה אכ דקודם פסולו נמלחזה. שואלת הגמרא ולילקה אם כך נמכידוך דרב לזר אם כך הגמרא מחפשת איך אומר יש לו כבר חמש חמש ייסורים יש לו אז אומר אם כבר לא מספיק ניתן לו עוד יש לך כבר חמש ייסורים בשרך הכל מה

הוא כבר אפשר לחשוב מה הוא כבר אכל בו אבל על אכילה הזו יש חמש ייסורים אומרת הגמרא מחפשת מתחת לאדמה שנחפש אולי עוד איסור ש איך אומר אם כבר יש לו חמש ניתן לו נוסיף לו אז אומרת הגמרא וליל כנמה כידו דרב ליזר דתניה רב ליזר אומר כל שהוא בקליל שאומר רב ליזר כתוב בתורה וכל מנחת כהן קליל תהיה לא תאכל כך כתוב שמנחת כהן קליל תהיה זאת אומרת שיקריבו אותה לגמרי למזבח כן הכל למזבח >> אז אז אומרת הגמרא שרב לזר אומר כלשהו בקליל תהיה ליתן לא תסע על חילתו שכתוב זאת אומרת שגם בשר שלה מכיוון שהוא קליל אז נכלל בזה גם כן שאסור לאכול אותו כמו שקורבן של כהן שאם אכלו אותו אז הוא מקבל מלכות אותו דבר יתנו גם כן >> ואישה בהריון הרב אישה בהריון עכשיו בשדה חייבת לפול אחרת >> זה זה עוד משהו זה זה כבר שאלה של פיקוח נפש פיקוח נפש זה כבר דוכה

>> לא מדברים >> אבל יש על זה שאלה באמת על פיקוח נפש בן אדם שחייב לאכול השאלה היא ככה האם זה מטמטם את המוח והלב או לא >> אנחנו אומרים שבן אדם שבן אדם אין לו ברירה הוא צריך >> הכהן אין אפשרות להתיר לו לאכול >> אין פה את זה לא שייך לכהן זה התורה אומרת הכהן עושה מה שנכון אבל הכהן זה לא שלו זה לא שלו הוא לא בא לבית הזה התורה >> אז אומרת הגמרא שבאמת יש פה שאלה אם זה נדחה בן אדם שהתורה התירה לו לאכול איסור האם זה מטמטם לו את המוח והלב אנחנו אומרים שדבר שמאכל איסור זה מטמטם את המוח והלב השאלה אם באמת כן או לא יש בזה דיון יש בזה דיון שלם האם בן אדם שצריך יש את זה גם כן שמקבלים דם מגו גוי >> דם מגוי >> שלוקחים תרומה דם ומנשים ואנשים מקבלים תרומה לא דיברנו עכשיו על אסור מדברים על זה >> על פיקוח נפש >> אנחנו מדברים על פיקוח נפש אז יש כאלה

שהקפידו דווקא לקחת דם של יהודי לא לקחת דם של גוי >> בעיה איך אתה יכול לדעת >> אתה לא יכול אז שולחו היו שולחים אנשים שיבואו יתרמו דם לתת להם את הדם >> אה כאילו צריך כזה >> כן >> מה בבנק הדם יש הפרדה >> לא לא לא, עוד לא, עוד לא. זה יהיה אחרי שיהיה בצבא גדודים של חיילים חרדים אז זה בנק אדם עכשיו אני אומר עכשיו עכשיו התחילו זה עוד לא זה >> אבל לא ברגע שיהיה זה קודם צריכים שיהיה בצבא גדודים חרדים הם עוד התחרטו על היום הזה שהם לקחו את החרדים בגלל שחרדים השתלטו על כל הצבא בסוף >> בטח הם רוב בבק אדם איידו >> בטח לא אחר כך מי שאוכל מהאידח ריידס אז זה לא יקח של א של מישהו אחר אבל לא מבין הרב אם אפשר לשתול ליהודי >> השקלות של מראות של חזר >> זה כן אבל זה היה פעם אבל זה היה פעם גם כן בלב בלב והמסתם של הלב אז עושים את זה

מכבר שנים כבר הרבה שנים שיש מזה מזה של חסיר שחסיר >> אפשר אפשר לעשות אפשר לעשות כשאין ברירה על פי הלכה כל דבר של פיקוח נפש מותר ובתוך להשתיל בכלל אין בעיה בכלל בזה בכל אופן אתה אומר לבן אדם חזיר >> השבר שלי אמר לי הוא היה חמש שנים באוישית >> אמר לי שחזיר זה הבשר מהכי טעימים בעולם >> הכי מה >> הכי טעים בעולם >> מהכי טעים בעולם >> זה לא ראיה אלה שהיו באושוויץ אז כל מה שנת אז כל מה שנתת להם זה היה הכי טעים אז הוא אומר כל מה שנתת להם זה היה הכי טעים ככה הוא אמר לי >> אתה זאתי גם ברגר ברגרום היא לא רצתה לאכול את הזא לא רצה לאכול >> לא רצה הגיע לידה הלכות א אתה יודע במלחמה אז היא קרה אז היא ראתה שכן >> שפיקוח נפש מותר יכולה לאכול היא לא רצתה לאכול בשום פנים באופן בס >> אבל האדמור מקלויזבורג מסר את נפשו ולא

אכל שום דבר אבל הוא לא >> הוא לא נגע בשום דבר >> אפילו בזה בחדש הוא לא נגע חדש מאוד חמור מלא זה היה אשתו של רב אלבס >> אז יש לו דוד רב זה דוד >> כן >> אז היה מצב חמור לליטוב כיבלם מה שנכנס זה לא השפיע אז הוא קשה לרבי מה שיתנו דם של צדיקים >> וואו >> אז לוקח את הבוכר שבא שהם יתרמו ונצא >> אשתו של רב >> הנה מחזק אותך >> הנה כן כן כן >> גם של צדיק >> היה פעם שאלה אחד שהיה צריך לקח חוזים >> מהם לשחט אותו וגם לבדוק את הראיה >> כן וגם גם לבדוק את הראייה שלא >> אז הוא אמר >> הרב אה לא אוכל אז הרב לא בר אמר לו הרב >> אני מתיר לך אבל להגיד כשר אני לא יכול להגיד >> על חזיר אי אפשר להגיד כשר >> אחד מהמזכילים שהרב היה חייב להסכ >> בכל אופן אז הגמרא אומרת אין אכן נמ שחל בשר עולה פה הגמרא מצאה פה את התירוץ שבאמת שאכל אחד שאוכל בשר עולה

מגיע לו באמת שש מלכות הגמרא מצאה בסוף מצאו למה הגמרא הייתה צריכה לחפש כל כך כנראה שהיה להם הרגשה שזה לא מספיק לו >> למה היו אנשים כאלה Yeah.