מלווה מלכה בהר בחוקותי - שלושה סיפורים על כוחה של ברכת צדיק ועל השגחה פרטית - מאת ר׳ איתן אמיתי

הסיפור הזה אז יש יש בגבעת שאולקתי חלק מהמשפחה נמצרים כמו אחים חדד אז יש מטפים שמשפחה שלהם הוא נטף לא יודע אם תימנים או משהו אז א היה מישהו שעבד והיה היד שלי. אז הסיפור מספר על אחד מהאחים שכשהם ישבו שיבעה על האבא שלהם אז האח הזה שאנחנו מספרים עליו הוא חלם חלום. הוא חלם שוא מספר שהם ישבו עם מנחמים וכולו וכבר היה מאוחר בלילה והוא התעייף. הוא פשוט במקום איפה שהוא ישב שמה הוא נרדם. הוא כבר ישן שנת הלילה. ואז בחלום שלו הוא רואה שפתאום הבטן שלו מתמלת בכל מיני פצעים ונגעים והוא ממש נחרד ונבד ונבהל מזה אז הוא אומר הוא פתאום רואה את הרבי בחלום ופניו מהירות והוא מראה לו ככה טלית קטן גב והוא התעורר אז הוא הבין ש יכול להיות שהיה לו איזה נגזר עליו משהו משהו כזה אבל מה שיעזור לו שק שיהיה ומצווה ציצית טלית קטן אז באמת ככה הוא

עשה הוא התחיל מותם להדר רק מצמר וזה הקפיד על זה זמן מסוים לאחר מכן הם עשו שם במפעל חשבו על איזה רעיון משהו מכסף ככה יהודי ייחודי וגם שיהיה שיווקי טוב החליטו לעשות א רכבת המצוות מכסף שמה הרעיון לעשות רכבת וכל קרון ייצג משהו אחר, אחד חנוקיה, אחד ערכת הבדלה, אחד משהו משהו מאוד יפה, מאוד א מיוחד שיראה טוב. והם יצרו בסך הכל 36 רכבות כאלה. כל רכבת היה לה איזה חמש שבע קרונות ככה. והם החליטו שהם יקחו 13 רכבות לארצות הברית. לכמה קניינים רציניים בשביל לשווק אותם ולהתפרסם יותר. אחד האחים אחרי הסיפור הזה שקרה לו עם עם החלו עם הרבי הוא החליט שאת הרכבת ה-13 הוא נותן לרבי מתנה. הוא עבר לפני הרבי זאת אומרת לפי ה הוא היה בארצות הברית שבוע ו התאריך שהוא היה אמור לחזור זה היה ביום ראשון בלילה כח אייר אז הוא מספר שהוא נפגש עם כל מיני

אנשים במהלך הוא היה צריך להיות באמריקה איזה שבע שנה ימים וניסה להראות לכולם ולספר להם על הרכבת המצוות אומר אני רק יכול לספר לכם שעבר שבוע שהייתי באמריקה וביום ראשון שהייתי אמור לחזור כל 13 הרכבות נשארו אצלי התחליסה לא נשוכבות אז הוא נזכר שהוא תכנן להביא לרבי רכבת אומר היום זה יום ראשון אני ילך לדולרים אומר כנראה שזאת הרכבת היחידה שתישאר באמריקה זה שהוא הביא ל רבי טוב הוא הרז את זה יפה ונסע וכמובן שהיה שם תור גדול והוא עמד בתור כמו כולם והנה מגיע הזמן שלו לעבור לפני הרבי אז הרבי נותן לו דולר אחד ואומר לו ברוכה ואצלוכה או הצלחה רבה הוא נותן לרבי את הרכבת זה דבר יפה מברך אותו מאור פנים אומר לו הרכבת צריך לשלם יודע נתן לו הרבי נתן לו עוד דולר מברך אותו וכשהוא בא לעבור מסתכל עליו ככה ו אומר לו על האידור במצווה ציצית מה הרבי

אמר הרבי אמר על האידור במצווה ציצית יד לא הוא נותן לו דולר על האידור שהוא ידר הרי הוא לא שבעת מה קיבל הרי זה סיפור הרב הרי הוא הרי החליט היה בחלום כל הסיפור היה בחלום הוא לא אמר את זה לאף אחד הוא שובר אצל הרבי אומר לו רבי זה הדולר בשביל לידור במצוות ציצית טוב אז הוא אומר אז הוא אומר קודם כל הוא כאילו ראה שם רוח הקודש ממש כאילו בגלוי והתמלא הרבה שמחה ותקווה מזה. אז אומר הרבי בירך אותו בהצלחה רבה גם כן בכל כל המפען הזה. אומר מה אני אגיד לכם? חזרתי למלון ואז התחלת קיבלתי טלפון ראשון מאחד שרוצה לקנות את הרכבת. אומר אני רק יכול להגיד לכם שכל ה-13 הרכבות נשארו באמריקה ובאותם חזרתי לארץ ישראל בלי רכבת אחת אפילו. כל זה כל זה מיד שהוא גמר עם 100 דולרים עד הטיסה בערב זה מעשה אחד מעשה שני לפי מה שמסופר שם אני לא יודע אם אני

מכיר אותו או לא אולי בפנים א מנחם זיבלולד אז מהתנו אז מה הוא עדיין חי לא יודע ש חושב שלא אז הסיפור הזה קרה איתו בתשמז תשמ הוא מספר שהוא היה צריך לנסוע לחוץ לארץ הוא היה ידיד טוב של יוסל ריינית מה בשיעור שלו כן ואז הוא אמר לו ואז הוא הפטיר בו הוא היה הוא היה אצל הרבי יושל ריניץ והוא הפטיר בו שיבוא גם כן והוא סידר לו מקום בהתוודדות ההתוודדות הזאת היה בי שבט זה היה בתחילת השבוע ו ואז הוא מספר שהוא סידר לו מקום מאחורי הרבי ש בשורה צריך לסדר לו. ובמהלך ההתוועדות הרבי ציווה עליו חמש פעמים להגיד לחיים. חמש פעמים. הוא אומר הוא חשב שזה מנהג רגיל אבל אחר כך אמרו לו אנשים שזה לא ככה. שאם זוכרים שהרבי אומר פעם אחת לחיים זה טוב אבל והרבי הסתכל עליו עוד פעם ועוד פעם אחר כך עוד פעם זה חמש פעמים יאמר לך. אחר כך הוא סיפר שהוא היה צריך לזמן של

הטיסה והוא אמר לו יוסל ריינית אומר לו תשמע הרבי עוד מעט א מחלק מטבעות לילדים אז אולי אתה תעמוד ותגיד לרבי שאתה נוסח יש עניין להיפרד אז באמת הוא עמד שם ודי קרוב וכשהרבי עבר אמר לרבי אני יהודי ירושלמי מארץ ישראל משיקון חבד ואני נוסע בעזרת השם א למקסיקו אמר שבשלב הזה הרבי לא ענה לכן כמה ילדים שהרבי חילק הרבי הסתובב אליו הרבי אמר לו תשעו לשלום ותבושעו לבריאות ושמחה ותחזרו לשלום משהו כזה אז הוא חשב שזה הנוסח שהרבי מברך אחר כך אמרו לו הוא אמר לו גם כן יוסינית אומר זה לא נוסח צגיל כנראה שהרבי פודע אותך מיה איזה צרה טוב בסדר תודה רבה נסע למקסיקו לא יודע מה הוא היה צריך לעשות שם ואז הוא מספר שהוא נכנס לאיזה חנות של מוצרי אלקטרוניקה בשביל לקנות איזה פרית איזה טום בטריות משהו וממהלך השייה שלו בחנות פתאום פרצו

שודדים ראולי פנים והגיפו את הדל לטות ואת הדריסים וציוו על כל ה על כל המצויים שלנו דעת מהכסת לעמוד מהידיים לקיר ולהוציא כל מה שיש בכיסים והוא אומר היה לי גם הרבה כסם ובכלל כל כל האירוע ש אז הוא אומר הוא ניסה להתחכם בהתחלה שיש לו ברכה אה בגלל שהוא יודע שיש לו ברכה לא הוא ניסה להתחכם הוא ניסה לשחק כאילו הוא לא בדיוק בדיוק מבין את השפה אז אומר הם הסבירו לו טוב בדרכם שלהם שלא כדאי לו להתחכם כם והוא אומר זה היה פחד מוות אבל אחר כך הוא נזכר שיש לו ברכה מהרבי אומר אני הרגשתי שזה שהרבי ידע בדיוק למה הוא מברך אותי בנוסח הבלתי רגיל הזה אומר תוך כדי שהם מנסים לאסוף את השלל וו אומר בהשגחה פרטית מובלאה פתאום פורצים שוטרים חמושים לחנות הם מופטעים לחלוטין הם תופסים את כל השודדים מובילים אותם אחר כבוד לניד כמובן

מחזירים לכולם את כל מה שלקחו מהם אומר והאירוע השתיים אומר ואחר כך אמרו לו שמי שמכיר את את המשטרה במקסיק הוא יודע שזה לא קורה הם בדרך כלל דואגים תמיד להגיע חצי שעה אחרי אז הוא אומר ככה הרגיש את ה או שהם לא או שבכלל לא לא מגיעים אז אומר פה פה ראיתי באמת את הברכה של הרבי שפשוט ניצלתי גם לחיים לשלום וגם גם ויבוא יקור שלם בגופו ובמנו. טוב, אני מספר סיפור רבי שלום כנס בילר. אה זה סיפור שלמעשה עוד בתקופה של הבריטים חיפה היא הייתה הייתה גם אז עיר נמל מאוד חשובה. ו היה שם בית מריכה שהיה קשור לתחנות רכבת א יוצרים שם כל מיני דברים עלחמות סדנאות של ברזלים פסה רכבת אולי עוד כל מיני דברים אני לא יודע בדיוק מה ועבד שם בתוך ים של ערבים כמה מאות ערבים עבדו שם יהודי בודד יהודי קראו לו רבי אבר ברורום חיים שפילבר אומר שהוא היה יהודי בודד בין כל

המאות ערבים אבל הוא היה בעל מקצוע מאוד מאוד מעולה ומיוחד ולכן היה שווה לבריטים להשאיר אותו וגם הוא איך שהוא הסתדר איתם עם הערבים הוא היה עושה להם טובות מחזיר להם והם היו ממלאים את החלק שלו של שבת והוא היה מחזיר להם בטובות לא פחות אבל הוא אומר לאט לאט א אומר א ככל שהתקדמו השנים והמחטרות התחילו עם הפעולות שלהם נגד נגד הערבים בגלל שהיו מתנפלים על יהודים אז אומר כל פעם שהיה איזה פעולה מוצלחת של אחד הארגונים הוא הרגיש איך שהמפלס של ה של המתח ושל השינה עולה ווא אומר שפעם אחת גם היה איזה פעולה אחת מאוד מוצלחת אני לא זוכר מה מה הוא סיפר שם והם הכינו להם מערב העצל הלכי באמת הצליחו לחסל את כולם וזה היה מאוד כואב לערבים שהם חשבו שכן שנהיה ונהפוכו טוב ואז ה הוא אומר שהוא מגיע לבית מלאכה ולסדנה שלו אומר הכל היה

הפוך החלוק שלו קרוע והכלי עבודה שבורים א אומר הוא לא ידע מה לעשות אז הוא דיבר עם המנהל עבודה, עם המפקח, אמר לו, "תראה, אני מציע ש אמר, אתה חשוב לנו וכשאתה רואה שיש מצבים כאלה, אז אני מרשה לך לא להגיע ואני ארשום שהכל בסדר ואני סומך עליך שאתה תשלים מה שצריך. אנחנו לא צריכים פה אירועים כאלה." טוב, אבל נו, כמה זמן זה יכול להחזיק? ו טוב הוא הרגיש שהמצב הוא הולך מיום ליום מחמיר יותר ויותר שהוא צריך איזה הגנה איזה שמירה רוחנית אז הוא קם ונסע מחיפה לירושלים נסע לרב שלם כנסוילר כשהוא הגיע אליו הביתה לבית ישראל אז הרבנית שלו אמרה שהוא בכותל הוא הלך לכותל הלך לכותל והוא הוא חיפש אותו שם ולא ולא מצא אותו. אז הוא חזר ואמר לה, "רבנית, את אמרת לי שהוא בכותל, לא מצאתי אותו." היא אמרה לו, "אני מהימי לא שיכרתי

וגם עכשיו אני אומרת את האמת." אז הוא חזר וכשהוא חזר עוד הפעם דרך שער שכם ו ניסו לרדוף עכשיו להרוג אותו בחסדי השם בגלל שהוא מבין ערבית הוא אומר הוא הצליח להינצל ובפעם השנייה שהוא הגיע לא אז אז בהתחלה הוא לא הוא לא מצא אותו הוא פנה לאחד מהצדיקים מהצדיקים א שאמרו לו גם כן שהוא צדיק גדול ושילך אליו ו אז הוא אמר לו תשמעים עם פיקוח נפש, חיים יותר חשובים מפרנסה. כאילו אמר לו את הסבע יברח אז כאילו תעזוב את העבודה אבל הוא הוא הרגיש א הרגיש שזה לא זה לא זה לא בשביל זה הוא הגיע הוא רוצה משהו שישמור עליו אז הוא עמד שם ובכה כאילו לא זאת העצה שהוא שהוא ציפה לקבל אז היא אמרה לו תלך לזבי להזביל לרבי אז בקיצור אז הוא הלך וחיפש אותו בפעם השנייה שהוא הלך לכותל אז הוא מצא אותו אז הוא ביקש ממנו סיפר לו את המצב הוא לא

עונה לו וכך אומר כל הדרך הוא הלך איתו מ מהכותל לבית ישראל והוא לא ענה לו הוא לא ענה לו הוא והוא בוכה והוא והוא והוא מתחנן רב תן לי יצה מה לעשות מה לעשות ואז הוא פתאום אני חושב שהם כבר הספיקו להגיע הביתה ואז הוא פתאום אומר מה אתה דואג מה יש לך לבכות מי שיגע בך יהיה לו סוף שחור זה מה שהוא רצה אז הוא מאוד צמח הוא הוציא לירה שטר של לירה ונתן לו בגיון נפש הוא צועק עליו אתה גזלן אני גזלן זה שלי זה זה לא מה אתה לוקח לירה זה היה רבע מהמשכורת זה כמו כמו 1000 שק 1000 1500 2000 שק משהו כזה כאילו רבי ממשכורת חודשית אז אומר מה אתה לוקח מהאוכל של הילדים שלך אומר לא רבי יש לי מספיק אני מה שצריך הברכה זה בסוף הסכים הסכים לקחת ואז הוא חוזר יותר רגוע ולבוחרות הוא הולך לעבודה הולך לעבודה בלי עומר ודברים ומגיעים ערבים ואומרים לו תגיד מה

אתה חושב שאנחנו נשתוק לך אנחנו נשחט אותך כמו כלב. או טוב הוא שותק לא אומר כלום. ככה ליהודי בינתיים ככה זה מאיים ככה זה מאיים ככה ואז פתאום מגיע אליו איזה פועל ערבי כזה גבר קומה גברתן ובלי אומר הוא דברים הוא בא אליו ונותן לו בפרצוף הוא אגרוף עצום מתחיל לרדת לו דם נשבר לו מה אומר אוי ואלה שלא וזה ככה אחרי הברכה לא יודע מה לחשוב מה לעשות טוב שתק מה יורד לו דם הערבי מסתובב והולך והם שמחים ערבים לא מספיק ללכת ארבע צעדים פתאום רואים אותו ככה מסתובב נופל על הרצפה צונח על הרצפה נו כמובן יו יו יו זה מביאים שם מישהו זה פינו אותו ל לבית חולים לא לבית רפואה לבית חולים ותוך חצי שעה הגיע הידיעה שהבחור התפגר אומר מי אז עד סוף המלחמה אף אחד לא זה מדבר איתו בטח הוא בטח לא ליגוע בו לאד