סידרת ״הלל אומר״ פרשת וזאת הברכה תשפ״ז - הרב שמואל רבינוביץ

סידרת ״הלל אומר״ פרשת וזאת הברכה תשפ״ז - הרב שמואל רבינוביץ וזאת הברכה – ברכת הפרידה של משה וריקוד הרגליים בשמחת תורה בשיעור זה לפרשת וזאת הברכה נעיין בסוד ברכתו האחרונה של משה רבנו, בדמעתו בכתיבת ״וימת שם משה״, ובטעם הריקוד בשמחת תורה בספר תורה סגור. תקציר: שיחדור גילוי האלוקות עד העקב משה מברך את ישראל ״לפני מותו״, שבט ושבט בנקודתו ובעבודת הבירורים המיוחדת לו. לדברי הפרידה משקל יתר – כצוואת יעקב, וכמאמר ״אל ייפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה״. ברכה היא מתנה, ולשון בריכה: המשכת הכוח האלוקי שבמשה למטה. ועל ״וימת שם משה״ מביא רש״י: עד כאן כתב משה, מכאן ואילך יהושע; ולדעה שנייה – הקב״ה אומר ומשה כותב בדמע. דמע זה למה? בדעת זקנים מבעלי התוספות: משה אמר ״לא אמות כי אחיה״, ומשנענה שזה דרך כל האדם ביקש שייבקעו כל השערים והתהומות ויראו הכל ״אין עוד״; ונענה: ״ולא קם נביא עוד כמשה״. הנקודה המרכזית כשם שבסנה סירב משה לשליחות מפני שביקש גאולה שלמה שאין אחריה גלות, כך ״לא אמות״ אינו לעצמו: פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה, וראה ירידה קרבה. ומשלא נענה ביקש שלפחות, בבואם לעסוק בגשמיות הארץ, ירגישו ישראל בכל מצווה את דבר ה׳ המחיה. הרגשה זו אינה במוח ובלב בלבד אלא בכל הגוף עד העקב – וזהו הריקוד ברגליים בשמחת תורה, והוא הכוח לכל השנה. עיקרי השיעור רש״י: פתח בשבחו של מקום ואחר כך בצרכיהם של ישראל – הזכרת זכות לישראל. ״פתח דבריך יאיר״ ושבת בראשית – כוח ההתחלה; וכנגדו כוח הסיום, שהסוף הטוב מעלה את כל הדרך. מחלוקת כתיבת שמונה הפסוקים (בבא בתרא טו, א) וקבורת משה ברש״י – לעיין במקור. אדמו״ר הזקן קודם הסתלקותו, על הקורה שבתקרה: רואה אני את דבר ה׳ המחיה אותה. אף שבתניא (פרק ה, לעיין) מעלת ההשגה היא הייחוד הנפלא, בשמחת תורה רוקדים בספר סגור: השמחה מקיפה את העצם, כמעשה הצמח צדק בילדותו – ״היכן סבא עצמו״. בשם הברדיצ׳בר: ״ראשון לחשבון עוונות״ – מתוך שמחת החג נהפכים העוונות לזכויות. עלייה לרגל: שיעור קטן בהליכת רגליו, ״כדרך שבא לראות כך בא ליראות״ (חגיגה ב, א, לעיין); קדושת המקדש פועלת בילד למעלה מהבנתו, וכן לימוד התורה בעובר. האריז״ל: כל השגותיו באו משמחה של מצווה; ״תחת אשר לא עבדת... בשמחה״ (דברים כח, מז). משל החתונה: הכנת י״ב חודש וריקוד בסופה; ומרחשוון – פריקת חבילות תשרי. היהודי הפשוט: בשמחת אחי אני רוקד.