לקוטי שיחות בראשית חט"ו שיחה א' #1 - הרב יוסף יצחק הבלין

לקוטי שיחות בראשית חט"ו שיחה א' #1 - הרב יוסף יצחק הבלין מדוע פותחת התורה באות ב׳ – ה״א׳״ הקודמת ללימוד בשיעור זה נעיין בשיחת הרבי לפרשת בראשית, בשלושת הטעמים לכך שהתורה פותחת בב׳ ולא בא׳, ובנקודה האחת שממנה נובעים שלושתם בעבודת ה׳. תקציר השיעור שלושה טעמים נאמרו בדבר: בירושלמי – א׳ לשון ארור וב׳ לשון ברכה; במדרש – הב׳ סתומה משלוש רוחותיה ופתוחה לצפון, כעולם שרוחו הצפונית פרוצה (בבא בתרא); ובקבלה – התורה שבידינו היא כפי שירדה לעולם הבריאה, והא׳ היא תורה שבאצילות. והרבי מקשה על כולם: לראשון – קושיית האבן עזרא, שמילים רבות בב׳ הן היפך הברכה; לשני – העולם נברא בשביל התורה, ואיך תשתנה התורה מפניו; לשלישי – ״נתן לנו את תורתו״ כפי שהיא אצלו, ואם כן אף באצילות פותחת היא בב׳. ועוד, שהזקנים תרגמו לתלמי ״אלקים ברא בראשית״ – הרי שיש מקום לפתוח בא׳. והביאור: ״על מה אבדה הארץ... שלא ברכו בתורה תחילה״ – ופירשו רבנו יונה והב״ח שלמדו הרבה, אך חסרה הכוונה להידבק בקדושת התורה ולהמשיך השכינה. בתורה שני עניינים: לימוד בהבנה והשגה, ודבקות בנותן התורה שלמעלה מן השכל – וזו צריכה לקדום. הדבקות היא הא׳, שלמעלה מציור אותיות; והלימוד עצמו כבר ב׳ הוא, בכל דרגה ואף באצילות. ומכאן שלושת הטעמים: בתורה – אצילות ובריאה; באדם – כשההשגה אצלו ב׳ בלבד לימודו ברכה, וכשהיא הא׳ שלו – ארירה; ובעולם – לימוד כזה מתקן את הרוח הצפונית. הנקודה המרכזית ראשית התורה אינה ההשגה אלא ההתקשרות בנותן התורה, שלמעלה מן השכל ומן האותיות. לפיכך פותחת התורה בב׳, ללמד שהלימוד הוא עניין שני, הבא אחר ״ברכו בתורה תחילה״. ורק לימוד שקדמה לו דבקות זו הוא ברכה לאדם ותיקון לעולם. עיקרי השיעור שלושת הטעמים: ארור וברכה (ירושלמי), צורת הב׳ כעולם (מדרש; בבא בתרא), אצילות ובריאה (קבלה). הקושיות: האבן עזרא; העולם נברא בשביל התורה; ״נתן לנו את תורתו״; תרגום הזקנים לתלמי (מגילה). היסוד: ״שלא ברכו בתורה תחילה״ (נדרים; ב״ח ורבנו יונה – לאמת בפנים) – הדבקות קודמת ללימוד. תלמי: לאומות פותחת התורה בא׳ ולישראל בב׳, ולכן שונה התרגום מן התורה. הוספות: ריקודי שמחת תורה קודמים ללימוד; ופתיחת רש״י – התורה כולה הוראה, לא ציוויים בלבד. https://drive.google.com/file/d/15hfAG9VzhV-hIK-H_LJKm_hS-D3BwScI/view