חידושי הזמן במצוות התלויות בארץ - כינוס תורה יום ה׳ דחול המועד סוכות תשפ״ז מפי הרב מאיר דוד ברגמן

כינוס תורה יום ה׳ דחול המועד סוכות תשפ״ז מפי הרב מאיר דוד ברגמן עיקרי השיעור חידושים בכשרות: כשם שהלחם המודרני מורכב ממאה מרכיבים, כך החקלאות המודרנית מחליפה זנים ללא הרף, בעקירה ונטיעה מחדש או בהרכבה (המותרת במין על מינו), ומעוררת שאלות חדשות בערלה. שתילים דו־שנתיים: גידול שנתיים בעציץ נקוב והעברה לשדה עם הגוש מקצרים את הערלה ומקטינים את הניסיון. אך יש מחלוקת בהעברה במשאית, שרוב הפוסקים ראו בה נטיעה חדשה, והגר״מ שטרנבוך מחמיר אף בשהייה רגעית. לכן הכשרויות המהודרות אינן מאשרות שתילים אלו ומעמידות משגיח שלא יעורבו בפירות כשרים. שתילי מילוי: נוטעים קודם ט״ו באב, ובט״ו באלול בודקים אילו שתילים הוחלפו. שתילי המילוי צריכים שנת ערלה נוספת, ופירותיהם מושמדים על פי מפה קודם אישור השטח. הברכה בגפן: כל זמן שיונק מן הזקנה אין מונים לו ערלה (שו״ע). הט״ז מביא סימן מכיוון העלים, על דרך "גברא דאכיל לא בהית" (יש לעיין במקור, יו״ד סי׳ רצד), אך המומחים קובעים שאין אפשרות מעשית לעקוב אחר כך. כלאי הכרם בעשבייה: השארת העשבייה בין השורות, מטעמים חקלאיים, מכניסה לכרם מיני תבואה וחילבה, ומשהחקלאי רוצה בהם הם מקדשים. לכן הוחלט שבכרמי יין חובה לכסח, ואין להשאיר עשבייה בשעה שיש ענבים. מן הפטור על החיוב: אין מפרישים מן הבררה שהחקלאי שולח, מחשש פרי הפקר או פרי ממקום פטור (כגון מעבר לירדן). מעשרים במקום מן החיוב, או מן הקרטונים העטופים שסומנו בתעודת המשלוח. משנה לחברתה: על פי "שנה שנה", אין מעשרים מתשפ״ו על תשפ״ז. בירקות קשים המאוחסנים בקירור סביב ראש השנה נדרש מפקח מיוחד הבודק תאריכים ומעשר במקום. הבנת הנוסח והשליחות: יש פוסקים שבלא הבנת נוסח ההפרשה אינה חלה (החזון איש מקל, והגרש״ז אויערבאך מחמיר). בעל חנות שאינו יודע שהרשה להפריש כחמישית מפירותיו – השליחות בטלה לדעת הגרש״ז, ולכן יש להסביר לו. שלוש פסיעות של הש״ץ: הש״ץ סומך על הפסיעות שבקדיש תתקבל (שו״ע ושו״ע הרב), ועד אז עומד לפני השכינה, ולכן אסור לו לדבר ואף לטייל. ובכף החיים: איסור ההפסק בין הלחש לחזרה חל על כל הציבור, ומטעם זה נקבע "ה׳ הוא האלקים" לאחר נעילה (יש לעיין במקורות).