לקוטי תורה, דרושים לשמיני עצרת, "ה׳ לי בעוזרי" #7 ואחרון - הרב יצחק מאיר וייס

לקוטי תורה, דרושים לשמיני עצרת, "ה׳ לי בעוזרי" #7 ואחרון - הרב יצחק מאיר וייס *"ה׳ לי בעוזרי" – המצוות כ"עזר" המעמיד פנים בפנים, ויתרון העזר הנמשך על ידי התשובה* בשיעור זה, החותם את לימוד המאמר "ה׳ לי בעוזרי" שבדרושים לשמיני עצרת בלקוטי תורה, נעמיק בהגהות הצמח צדק על אות ו׳ של המאמר (דף צ). ונבחן כמה פרטים ודקויות במושג "עזר" על פי הזוהר, בין העזר הנמשך על ידי קיום המצוות לבין העזר הנעלה הנמשך על ידי התשובה, ובסיום נלמד את הקיצור על כל המאמר. *תקציר: מהו "עזר" ומדוע נקראו המצוות "עוזרי"* במאמר נתבאר שעל ידי קיום המצוות ממשיך היהודי אור אין סוף שלמעלה מן העולמות, שיתגלה בגילוי במלכות דאצילות, שהיא שורש העולמות, ובנפשו בבחינת "בכל לבבך". זהו "ה׳ לי" – גילוי שם הוי׳ אצלי – "בעוזרי", היינו על ידי המצוות. ההגהה מבארת את המושג "עזר" על פי הזוהר. בפסוק "אעשה לו עזר כנגדו" ובפסוק "ויסגור בשר תחתנה" נרמז ש"עזר" עניינו "סמוך": ייחוד ז״א ומלכות פנים בפנים, כאשר המלכות מקבלת מן המידות העליונות באופן של גילוי. וכן בפרדס: "סמוכים", תפארת נסמך במלכות. וייחוד זה למעלה נפעל באתערותא דלתתא, על ידי הייחוד שהאדם פועל בנפשו. "פנים בפנים" בנשמות מבואר בד״ה "כי ההרים ימושו": כאשר הנפש נמשכת בטבעה לעבודת ה׳ מרצונה וחפצה האמיתי, עד שזהו עיקר חיותה. בשיעור הודגש שאין זו התעוררות חולפת אלא מצב טבעי וקבוע. ולהיפך, כאשר הנפש אינה במצב זה, היא בבחינת "פנו אלי עורף" – אחור באחור. כיצד יגיע נברא למדרגה זו? דווקא על ידי המצוות. בקיום המצווה מאיר על האדם הרצון העליון, ומזה נמשך בנפשו רצון וחפץ אמיתי לעבודת ה׳ ("משביע לכל חי רצון"; "פקדת הארץ ותשוקקה"). לכן נקראו המצוות "עוזרי": הן הפועלות את בחינת העזר, פנים בפנים, למטה, וממילא גם למעלה בספירות. בשיעור עלה דיוק: האם ה"עזר" הוא המצוות עצמן או מצב הפנים בפנים שהן פועלות? הנוטה הוא שהמצוות נקראות עזר על שם שהן פועלות את העזר, אך הדבר נשאר בצריך עיון. בחלק השני, "ואני אראה בשונאי", מבאר שגילוי ההמשכה בראייה ממש בא דווקא מתוך התמודדות עם המנגד. וזהו "עזר כנגדו" (על פי המאמר בתורה אור פ׳ בראשית): העזר הנמשך מבחינת "כנגדו" נעלה מן העזר שבמצוות, שכן תשובה היא בבחינת "בכל מאדך". והוא בדוגמת "אספקלריא שאינה מאירה", שהכיסוי שבה מגלה דווקא מה שאי אפשר לראות בזכוכית שקופה. מכאן שתי דרגות. "ישלח עזרך מקודש" – קודש הוא חכמה, והוא העזר שעל ידי המצוות, רצון המלובש בחכמה. "מאין יבוא עזרי" – לפי הזוהר "אין" הוא עתיק, רצון שלמעלה מן החכמה ("והחכמה מאין תמצא"), והוא הנמשך על ידי התשובה. ולכן נאמר בו "אשא עיני", לשון ראייה וגילוי, ו"עושה שמים וארץ", שלמעלה מבחינת "שמיא" (סייעתא דשמיא היא מחסד ומחכמה, כמבואר בפרדס ערכי הכינויים). וכן "כי אתה תאיר נרי" לעומת "ה׳ אלקי יגיה חשכי". על פי הזוהר (סוף פ׳ אחרי), הייחוד הרגיל של ז״א ומלכות הוא על ידי החסד. הייחוד הנעלה הוא על ידי ה"מזל" שבכתר, וזהו "מאין יבוא עזרי": המשכת הכתר נמשכת גם בו"ק. זהו על דרך עליית זו״ן בשבת למקום אבא ואימא, ועל דרך "ביום ההוא יהיה ה׳ אחד" – שאף ו״ה יהיו בבחינת י״ה. עוד מביא מפרי עץ חיים (שער קריאת שמע) בעניין "עזרת אבותינו", המעבר להיכל קודש הקדשים. פרטי מקור זה לא נתבארו כל צרכם בשיעור. *הנקודה המרכזית* "עזר" על פי הזוהר הוא ייחוד המשפיע והמקבל בבחינת פנים בפנים, ובנשמות – כשהנפש נמשכת בטבעה ומרצונה האמיתי לעבודת ה׳. והמצוות נקראות "עוזרי", שבהן מאיר הרצון העליון על האדם ומעורר בו רצון שכנגדו, ועל ידי זה נפעל הייחוד גם למעלה. אך יש עזר נעלה יותר, הנמשך "כנגדו" – מתוך ההתמודדות עם המנגד ועל ידי התשובה – ממדרגת "אין", עתיק שלמעלה מן החכמה. עזר זה בא לידי ראייה וגילוי ממש, וזהו "ואני אראה בשונאי" שמתגלה בחגי תשרי.