מסכת מגילה דף כ״ד עמ׳ ב׳ - כולל בוקר יום רביעי ט׳ אייר תשפ״ה - הרב שמואל רבינוביץ

סיכום 1. סוגיית סומא הפורס על שמע (מדף כד עמוד ב) רבי יהודה סובר: סומא שלא ראה מאורות מימיו אינו פורס על שמע ואינו מברך "יוצר המאורות" נימוק רבי יהודה: ברכת "יוצר המאורות" צריכה להיאמר בשלמות על ידי מי שנהנה מהאור באופן מלא לעיוור יש הנאה חלקית מהמאורות (חום, סיוע אחרים) אך לא הנאה מלאה 2. ההבחנה בין ראייה במעשה מרכבה וראיית המאורות טענה נגד רבי יהודה: "הרבה צפו לדרוש במרכבה ולא ראו אותה מימיהם" ובכל זאת דרשו בה תשובת רבי יהודה: מעשה מרכבה תלוי בהבנת הלב ולא בראייה פיזית, לעומת המאורות שהם דבר גשמי 3. הטעם לפסיקת רבנן (החולקים על רבי יהודה) רבנן סוברים כרבי יוסי שגם לעיוור יש הנאה מהמאורות, אף שאינה שלמה פירוש רבי יוסי לפסוק "והיית ממשש בצהריים כאשר ימשש העיוור באפילה" האבוקה ביד העיוור מסייעת לו באמצעות אחרים שרואים אותו ועוזרים לו 4. הלכות כהן בעל מום בנשיאת כפיים כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלים בו הטעם: הסתכלות הציבור מסיחה את דעתם מהברכה מחלוקת רש"י ותוספות בעניין איסור ההסתכלות: רש"י: השכינה שורה על ידי הכהנים והמסתכל עיניו כהות תוספות: האיסור במקדש מפני השכינה, ובגבולין רק מפני הסחת הדעת 5. היתר ברכת כהנים כיום עם טלית כיום המנהג שהכהנים מטילים טלית על פניהם וידיהם בשעת הברכה מותר לכהן לישא כפיו אפילו אם יש בידיו מומים כשהן מכוסות בטלית בעל מום "דש בעירו" (שכולם מכירים אותו) מותר לו לישא כפיו 6. פסול בגלל הגייה לקויה אנשי בית שען, חיפה וטבעונין פסולים לברכת כהנים משום שקוראים אל"ף כעי"ן ועי"ן כאל"ף היגוי לקוי משנה את משמעות הברכה ופוסל את הכהן