לקוטי תורה שיר השירים מאמר י״ג ״קול דודי״ - הרב יוסף יצחק אופן

קול דודי (יד, ב) אתה הוא עד שלא נברא העולם (ולא עד שלא בראת) ואתה הוא משנברא העולם, מפני שכל התהוות העולמות הוא מבחי' אור, שאינו תופס מקום לגבי אוא"ס. וזהו מלכותך מלכות כל עולמים, מלכות כל עולמים הוא בחי' ההארה המחי' את כל ההשתלשלות, ומלכותך הוא כשהארה זו בטלה בעצמותו, בחי' הוא ושמו בלבד, וזה הי' בחי' יציאת מצרים (יציאה ממיצרים וגבולים) שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים, בחי' הוא ושמו בלבד שלמעלה מהשתלשלות. ב. כדי להיות גילוי זה צריך לאכול מצה, וישנו מצה שלפני חצות, בחי' אתכפיא מלמטה למעלה, וצריכה שימור כדי שלא תבוא לידי חימוץ (ומצה זו נאכל על מרורים, המרירות על ריחוקו בה' שעי"ז נמשך בחי' רחמים), ואח"כ נמשך מלמעלה בחי' מצה שלאחר חצות, בחי' ביטול אמיתי שאין שייך בה חימוץ. ג. וזהו קול דודי, קול הו"ע ההמשכה. מדלג על ההרים, שהגילוי הי' שלא כפי סדר השתלשלות מעילה לעלול רק דרך דילוג. ובתורה נאמר לאיזה מקום הי' הדילוג, ופסח הוי' על הפתח, בחי' מלכות, שבה נתגלה בחי' מלך מלכי המלכים בגילוי. ובשיר השירים נתבאר אופן ההמשכה מדלג על ההרים. על ההרים היינו בזכות האבות, או שהדילוג הוא מבחי' שלמעלה ממדות דאצי'. ד. מקפץ על הגבעות, דילוג הוא ברגל אחת וקפיצה בב' רגלים, ב' רגלים הוא אהבה ויראה, וגבהות אלו אימהות, ששרשם למעלה מהאבות, ולכן על ידם נמשך גם יראה עילאה שלמעלה מאהבה [והנה, יש טורי נהורא והם המדות שנשמשכים מן השכל, ויש טורי חשוכא והם המדות שלמעלה מהשכל (חג״ת דא״א), וזהו מדלג על ההרים, שנמשך בחי׳ חג״ת דא״א בחג״ת דז״א]. ה. דומה דודי לצבי, ואמרו חז"ל מה צבי מחזיר ראשו לאחוריו, כך הנה חכמה עילאה וגלגלתא דחפיא על מוחא נמשך בבחי' אחוריים במעשה המצות.