כולל בוקר יום שני כ״ח אייר תשפ״ה - ״חג השבועות 1# עומק "נעשה ונשמע" במתן תורה״ - הרב שמואל רבינוביץ
*הכנה לחג השבועות הבנת עומק "נעשה ונשמע" במתן תורה* *דרשה המבוססת על גמרא במסכת שבת (דף פח) העוסקת במשמעות של "נעשה ונשמע" שאמרו ישראל בעת מתן תורה. הדרשה מפרשת את התופעה הזו לא כבזיזות אלא כביטול מוחלט לקדוש ברוך הוא ביטול שהוא למעלה מטעם ודעת, המאפיין את הנשמה היהודית ויכולתה להתעלות מעל הטבע.* *1. פתיחה המקור בגמרא* הגמרא במסכת שבת דף פח על קבלת התורה מלאכי השרת קשרו כתרים לישראל בזכות "נעשה ונשמע" אחרי חטא העגל 120,000 מלאכים באו לפרק את הכתרים *2. טענת הצדוקי נגד ישראל* צדוקי ראה את רבא עיון בגמרא ולא שם לב שמאכת את אצבעו הטענה: "אתם אנשים בזיזים" מקדימים פה לאוזן השאלה: איך מקבלים התחייבות בלי לדעת מה המחויבות? *3. תשובת רבא ביטול בתמימות* "תמימות ישרים תנהגם" הליכה עם הקדוש ברוך הוא בתום לב ביטחון שהקדוש ברוך הוא לא ייתן ניסיון גדול מהיכולת "לפום צערא אגרא" לפי הגמל משאו *4. מלאכי השרת ו"נעשה ונשמע"* בת קול: "מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו?" "ברכו ה' מלאכיו גיבורי כח עושה דברו לשמוע בקל דברו" מלאכי השרת קודם עושים ואחר כך שומעים *5. חידוש מתן תורה* לפני מתן תורה: עליונים למעלה, תחתונים למטה האבות קיימו התורה ב"ריח" בלבד, לא בממשות במתן תורה: עליונים ירדו למטה, תחתונים עלו למעלה חדירת הקדושה לעולם הפיזי *6. שני סוגי ביטול* *ביטול רצון*: מבטל את רצונו מפני רצון האחר, אבל נשאר קיים כישות *ביטול למציאות/לבעל הרצון*: אין לו מציאות עצמאית כלל *דוגמה*: השתחוואה פישוט ידיים ורגליים *7. המשמעות האמיתית של "נעשה ונשמע"* לא בזיזות אלא ביטול מוחלט למעלה מטעם ודעת "אילו אמר לנו לעלות השמיים היינו עולים" השמיעה היא טפלה לעשייה שמיעה של הוראות ביצוע בלבד המטרה: ביטול מוחלט, לא הבנה והחלטה *8. ההבדל בין ישראל לאומות* לישראל יש נשמה חלק אלוקי ממעל ממש הגוי מוגבל לטבע, לכן לא יכול להבין ביטול כזה אצל יהודי: טבע ומעל הטבע זה אותו דבר יכולת להתבטל מעל גבולות הטבע והשכל *המסר המרכזי:* "נעשה ונשמע" מבטא ביטול מוחלט לקדוש ברוך הוא, שהוא למעלה מטעם ודעת זו המהות האמיתית של הקשר בין הנשמה היהודית לקדוש ברוך הוא, והיא מה שמאפשרת חדירת הקדושה לעולם הגשמי.
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
הכנה איך להכין את עצמנו לחג השבועות אם אתה לא תכין את עצמך אז אתה תירדם אז כתוב בגמרא מסכת שבת כתוב שם בדף פח דרש רבי סמואה רב שמואה דרש במסכת שבת סימאי דרש רבי סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמה באו 60 ריבו מלאכים של מלאכי השרת לכל אחד ואחד כשרו לו שתי כטרים אחד שקשרו כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע כך אומרת הגמרא וכיוון שחטו ישראל ירדו 120 ריבו מלאכי חי חבלה ופרקום ופרקו להם את ה את הכטרים שנאמר ויתנצלו בני ישראל את ים מהר חורב אמר רבי חמה ברבי חנינא בחורב טענו ובחורב פרקו בחורב שמו להם בהר סיני שמו להם את הקטרים ובהר סיני שמה אחרי חטא העגל פרקו להם. כך אומר אז בגמרא מבואה שעל הקדמת נעשה נעשה בגלל שהקדימו נעשה לנשמה אז קשרו להם על זה שתי קטרים. המלכי השרת שבאו שירדו הם קשרו להם שני קשרים. צריך להבין למה כשהם באו לפרק היו צריכים
המשך התמלול
120,000 מלאכים. שתיים פי שתיים פי שתיים. למה הם פרקו לבד גם? התנצלו. מה זה? והתנצלו. ברגע שהם פרקו את ים אז פרקו אז באו מלאכי השרת כשהגיעו שניים לפרק כל אחד. אז צריך להבין למה כשנתנו את זה אז אחד יכלו בגלל החטא העגל. נו בסדר אבל הם זה השם צריך להפר אז השם שלח מלאכים אומר ויתפרקו שהשם שלח 120,000 מלאכים 120 ריבו מלאכים מה למה הם לבד רצו לפרוק הם פרקו את נזמיהם והמלאכים באו ולקחו להם את הכטרים זה לא שאת אותם כטרים שהקדוש ברוך הוא שלח להם אז ביא את הכטרים הביא כל מלאך שני כטרים ולהוריד את הקט כטרים. אז הקדוש ברוך הוא שלח שני מלאכים שיורידו את הכטרים. כתוב שמה בהמשך של הגמרא כתוב ככה ההוא צדוקי כך כתוב שמה שהיה צדוקי אחד שראה דחזיה לרובה הוא ראה את רובה דקומעים בשמטסה שהרובה יין בגמרא בסוגיה ויש
צבעוסה דידי תותקר וקומי אצבו אז רשי מסביר שהיה ממאכן ברגליו ואינו מבין מתוך תרדה. זאת אומרת, הוא לקח את האצבע כשהוא היה עיין בגמרא אז הוא שם את את האצבע מתחת לרגל. הוא לא שם לב והוא עם הרגל מאכת האצבע ויצא לו דם וכובן מבן מצבו דומה. אמר לו הצדוקי הזה אומר לו לרובה אמבזיזה אתם אתם אנשים אתם אנשים בזיזים למה אומר דקדמיצו פומיכו לאוזניכו שאתם הקדמתם את הפה לאוזן אתם אומרים נעשה ואחר כך נשמע ובאופן כללי אנשים שומעים ואחר כך הם עושים מה זה אתה עושה לפני שאתה שומע כמו הספרדים אז אז מה כמו הספרדים שמה קודם כל שים את קרת התורה ואחר כך עושים קבן אשכנזים עושים קודם כל מה כתוב אחר כך אחר כך אז אומר פה אז אומר לו אמבזיזאתונדקדמיכו פומיכו לאודניו שאתם מקדימים את הפה לאוזן כך הוא אומר כך אומר הצדוקי אומר את זה
לרובה אז אומר רש"י שמה קודם שמעתם קודם ששמעתם לפני שאתם שמעתם את מה שהקדוש ברוך הוא אומר אתם כבר הסכמתם אז אתם יודעים אם תוכלו לעמוד בזה אם לא תוכלו לעמוד בזה אתם לא יודעים מה לעשות ואתם כבר קיבלתם אבל זה המהלך למה נתנו לנו את התורה חכה חכה חכה אבל בגלל הוא שואל אותו שאלה הוא שואל אותו הוא אומר לה הוא אומר לו אדוני אתה יודע אם אתה יכול לקיים יד אתה אומר כן מה כן אתה יודע אם אתה לקיים אז אתה אפילו לא יודע על מה מדובר פה והוא ממשיך ואומר לו זה שאתה שמת את האצבע מתחת לרגל ואתה לא שם לב מה שאתה עושה אז אומר לו הקתם בזו בבזכוזיתכו קיימתו אתם עוד בפזיזות הזו שלכם אתם עוד היית צריך לשמוע אם אתה יכול לקבל את התורה או אתה לא יכול לקבל אז אומר עונה לו רובה אז אומר לו ש אז אומר לו ענן דסנינן בשלימוסה אנחנו קיבלנו את זה
בתמימות אומר רש"י התהלכנו עמו בתום לב כדרך העושים מאהבה שמחנו עליו הרבה פעמים רואים בן אדם אומר אני אני סומך על פלוני עלמוני אני לא שואל הרבה שאלות הוא אמר לי אני עושה הרב שלו אמר לו הוא עושה הרבי אמר אין כ ויכוח הרבי אומר אתה עושה זה מפעם הביטול בגלל שיש לו ביטול אז אז זה מה שהוא אז זה אז זה מה שעונה לו רוב ועונה לצדוקי הזה שהוא אומר לו אתה מחזיק את היד מתחת לרגל ואתה כל כך שקוע בלימוד שאתה לא שם לב מה שאתה עושה בגלל שאתם אנשים בזיזים אתם לא חושבים מה שאתם רוצים לעשות ואתם אנשים בזיזים ככה הוא אומר לו אז הוא אומר לו זה לא בזיזות אלא אנחנו סומכים על הקדוש ברוך הוא. כך הוא אומר שהוא לא אז אומר רש"י שמה שהקדוש ברוך הוא אנחנו שמחנו שלא יתננו בדבר שלא נוכל לעמוד בו. כך מסביר רש"י שאנחנו סומכים על
הקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא לא ישים עלינו דברים כמו שבן אדם טוען על החמור אז הוא יודע כמה מסע שהוא יכול אבל הוא יותר ממה שהוא יכול לעשות הוא לא יתן כך עונה לו רובים וכתוב כתוב שמה וממשיכה הגמרא שכתוב טומת ישרים תנכם אז אומר אנח אין שדסגם בעלילוסה כסיבהו וסלף מוגדים ישדיהם שאנשים האלה שבאים שלא יודעים מה לעשות אז עליהם כתוב וסילף בוגדים אישדהם אז לכאורה מהזה שהצדוקיש בא לרובה ואומר לו אמבזיזה אתם אז זאת אומרת שהוא בא אליו בכזה דבר אומר אתם לפני שאתם שומעים מה שהולכים להגיד לכם אתם כבר מקבלים איזה מין הוא שואל אותו איזה מין הנהגה הזו אז לכאורה מזה מובן שכשהם אמרו נסה ונשמע זה דבר שהם אומרים מלמעלה מדרך הטבע שהם באו ואומרים הוא בא ואומר להם אולי הקדוש ברוך הוא יתן לכם דבר שהוא לא שהוא נגד הטבע
ואתם תעשו את הדבר ואתם לא תוכלו לעשות אותו אז אתם אנשים בזיזים זה היה הטענה שלו איך אתם מקבלים עליכם דבר שאתה לא יודע יודע אם אם בכוכחה לעשות או לא. אז עונה לו רובה. מה הוא עונה לו? אז אומר עונה לו רובה שאנחנו כשאנחנו הולכים לעשות את הדבר אנחנו עושים סומכים על הקדוש ברוך הוא. השאלה היא עכשיו מה הכוונה שהוא עונה לו טומס ישור עם תנחם שאנחנו יודעים שאנחנו הולכים איתו בתמימות. מה הכוונה? מה הפירוש של התמימות? אז שאלה היא הוא שואל אותו שאלה אתם לוקחים על עצכם אולי יתנו לכם דברים שלו אז הוא אומר לא אז אני אתה יכול להסביר את זה אנחנו שמחנו עליו אנחנו שומכים על הקדוש ברוך הוא שהוא לא ייתן לנו יותר ממה שאנח תמיד עשו אומרים את זה שכשספר סיפרנו פעם שבא מישהו ששבת אצל בטיצקי הביא מישהו שהיה לו מישהו מקורב באנטורפם בלגי בבלגיה הוא התקרב
מאוד ליהדות. הוא יום אחד הוא מגיע אליו, הוא בא לבית הכנסת, אומר, אני רוצה להגיד לך שאני הולך להתחתן עם גויה עם כל הזה שאני כל כך התקרבתי, דע לך שאני הולך להתחתן עם אז אומר לו, בוא נכנסה לרבי, תבוא לרבי. הוא הגיע לרבי ואז הוא עובר בדולרים אני חושב. אז הוא אומר לרבי שהוא רוצה להתחתן עם גויה. אז אומר לו הרבי, אני מקנה בך. אומר, לי לא היה אף פעם ניסיון כזה גדול שאני שכזה כזה ניסיון של איסור. אם הקדוש ברוך הוא זימן לך כזה ניסיון, סימן שיש לך כוח כזה גדול שאתה יכול להתגבר על זה. אז אומר, אז אני מקנה בך בגודל של הניסיון שהקדוש ברוך הוא מטיל עליך. עליי הקדוש ברוך הוא לא הטיל כזה ניסיון. ובאמת זה עזר. לפעמים כשאומרים את הזה אז פה לכאורה כשהוא שואל אותו אז אומר לו אנחנו מאמינים בקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא
לא ייתן לנו ניסיון שהוא יותר גדול מאיתנו ככה וזה ההסבר הפשוט שבן אדם הקדוש ברוך הוא נותן לו ניסיון אז הוא אומר לפום גם לשכנה לפי הגמל כמה שהוא יכול לסחוב ככה הקדוש ברוך הוא שם אז אם הקדוש ברוך הוא נותן לבן אדם ניסיון שהוא קצת יכול לעמוד אז זה סימן שהוא יכול כן לא סתם הוא לא ייתן רק אם הוא יכול לעמוד בנסר זה יודע הכל אז יש שמה בגמרא לשון הגמרא אומרת ככה אמר רבי אליעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע כשהישראל התחילו להקדים אמרו את הנעשה קודם לנשמע יצאה בת קול ובבת קול הוא אמרה מי גילה רז זה שמלא שמלאכי השרת משתמשים בו מגילה ר זה לבני כתוב ברכו השם מלאכיו גיבורי כוח עושה דברו ומה כתוב לשמוע בכל דברו אז קודם כתוב גיבורי מלאכי ברכו השם מלאכיו גיבורי כוח עושה דברו קודם כתוב שהם עושים ואחר כך כתוב לשמוע
בכל דברו אז אומרת הגמרא שמה שכתוב עושה ואחר כך כתוב לשמוע. אז אומר מלאכי השרת כך משתמשים על לשון על מלאכי השרת שקודם הם עושים ואחר כך הם שומעים. אז מפה משמע ששמיעה של מלאכי השרת ששמיעה של מלאכי השרת זה אחרי הנקודה של העשייה. איך זה יכול להיות? איזה מין דבר זה שקודם עושים ואחר כך הולכים לשמוע מה אם עשיתי נכון או לא עשיתי נכון זה הריה זה הרעיון קודם עשית אחר כך אתה אומר אני הולך לשמוע זה בסדר מה שעשיתי אז לכאורה פה משמע שהאומות העולם מסתכלים על הנושא הזה של נעשה קודם לנשמעה הם מסתכלים על זה כאילו שאנחנו אנשים בזיזים מה למה הם מסתכלים על זה? בגלל שבדרך השכל, בדרך הטבע, אז כשבן אדם עושה מקבל על עצמו דבר שהוא לא יודע מה שזה אז הוא לא בן אדם רציני. קודם תשמע, תעשה ואז נראה מה מה לעשות. הבן אדם שמקבל
על עצמו מיד לכאורה זה נראה שהוא בן אדם פזיז. ופה אומרת הגמרא שרב לזר אומר שזה כך מלאכי השרת מתנהגים. זאת אומרת שיש פה איזשהו רעיון שעד כדי כך שהרעיון הזה בא ואומר ש שיש פה איזשהו רעיון שהנעשה קודם לנשמע הוא דבר מאוד מעניין. זה לא דבר שרגיל ולא דבר מ פשוט. אז אומר באמת מה מה קרה במתן תורה? מתן תורה קרה שלנים ירדו עד עד מתן תורה אז היה עליונים למעלה ותחתונים היו למטה זאת אומרת ש ה כתוב שהפעולות של אבות של האבות שאבות קימו את כל התורה אבל כתוב שזה היה ריח אויו זה רק היה ריח זה לא היה דבר של ממשות לא היה לאברהם אבינו לא היה צריך תפילין הוא קיים בהבנה את העניין של יעקב אבינו במקלות מה כתוב שמה במקלות שהוא פיצולי המקלות שהוא עשה הוא קיים בזה מצוות אז אם כך מה מה קרה אז אם לפני מתן תורה כבר היה קבלת התורה הם כבר היו להם
את כל התורה אז מה התחדש במתן תורה במתן תורה התחדש שעליונים ירדו למטה ותחתונים יעלו למעלה שהעליון יחדור בתוך העולם כולו. ועל זה הוא מסביר גם כן כשהקדוש ברוך הוא בא אז לא היה בתקול. זאת אומרת כשהקדוש ברוך הוא דיבר את עשרת הדיברות אז מה הכוונה של בתקול? בת קול זה נקרא שיש התנגדות שאתה שומע את הכל מהצד השני. אחר כך אתה שומע את זה אבל אם זה חודר בעולם אז אין בעת קול. אז זה חודר. אז הוא אומר, קרה כאן סיפור כזה שזה חודר בתוך העולמות. אז קודם קודם, לפני כן לא יכלת לעשות שום פעולה. עשית פעולה זה היה זה רק ריח. זה לא היה חדר בעולמות. זה לא חדר בעולם שעשית, העלית את זה לקדושה. היום אנחנו אחרי שמתן תורה הדבר עולה לקדושה. כמו שאנחנו רואים עד כדי כך מה שלמדנו היום בגמרא שבגמרא אומר שאפילו בד אמות שאפילו בד אמות אז יש קדושה ליד
אפילו ליד הבית כנסת לא רק הבית כנסת עצמו אפילו ליד הבית כנסת בד עמות כבר חל הקדושה או כמו שראינו שאם מקדשים פעם אחת יוצאים להתפלל ברחוב אז כבר לרחוב עצמו הקדושה חודרת זאת אומרת שאפילו בדומם אז הקדושה גם חודרת. אז אומר מה שכך קורה שלמעשה התחתון שהוא נברא אז אין לו מושג בעליון. הוא מביא הוא עושה מה כשבן אדם מניח תפילין הוא מרגיש שאנחנו לומדים עכשיו מצווה תפילין ורואים את העומק את הגודל של התפילין לאיזה דרגות זה מגיע למעלה למעלה מה שזה מגיע מכתר זה מגיע מאור אינסוף מגיע הכוח של התפילין אנחנו לא מבינים את זה אנחנו רק יכולים ללמוד ולהבין ולהבין שיש כזה דבר אבל אנחנו לא יכולים להבין את זה בסדר אבל מהשמיים מהצד השני שני הקדוש ברוך הוא הרי כן יודע מה שאנחנו עושים. זאת אומרת שאנחנו מבחינת האסתר של הגלות אנחנו לא
יודעים את את הגודל של התפילין צריכים ללמוד דרך מצוותיך וללמוד כמה שבועות כדי להבין שאנחנו לא מבינים אבל פה אנחנו רואים שיש כזה דבר אז לכאורה אז כשישראל באו ואמרו נעשה ונשמע אז מה הם מה הם התכוונו יש מושג שאומר שה כשם אמרו נעשה ונשמע יש מקום שרשי כותב שמי כתוב שמה שאילו היה אומר לנו לעלות השמימה אז גם היינו עולים מה פירוש אתה יכול לעלות השמימה אז איך אתה יכול לקבל אילו יש כזה לשון בזה שאילו יגיד לך שעל מנת שתעלו לשמיים אז גם כן נעלה לשמיים. אז אומר כאן כך יש פה חידוש גדול מאוד. הנעשה לנשמע זה בא להגיד דבר אחר לגמרי. הוא אומר כשאתה בא ואומר אני עושה זאת אומרת שאני מתבטל לגמרי לקדוש ברוך הוא. אני לא מציאות שאני עושה משהו בגלל שאני הבנתי, בגלל שאני חשבתי, בגלל שאני מה שאני יכול. אני מתבטל לגמרי לקדוש ברוך הוא. גם האבות עשו
ביטוי. כן כן כן. אז זאת אומרת ככה, כשבן אדם בא, אז למעשה פה הוא מביא את זה שיש שני סוגי ביטול. יש בן אדם שביטול הרצון. בן אדם בא ואומר לך תעשה לי את זה. אתה לא חושב ככה אבל אתה מבטל את רצונך מפני רצונו. ההוא ביקש ממני טובה. אפילו שאני מבין שזה לא יודע מה. אני עושה את זה. יש מושג של ביטול הרבה יותר גדול שזה ביטול במציאות. עבד למשל הוא הוא עושה את הדבר כן מבין הוא לא מבין זה לא מעניין מה שהוא עושה מה שהוא מבין יש סוג של ביטול שהביטול הזה הוא הוא מגדיר את זה קצת ב הוא מגדיר את זה בין ביטול רצון לבין ביטול לבעל הרצון. מה הכוונה ביטול רצון? ביטול רצון זה אני קיים ואני בן אדם שחושב ככה וככה. בא אליי יהודי ואומר תעשה לי טובה, תעשה לי את זה ואת זה אז אני מבטל את רצוני מפני רצונו. ביטול יש ביטול לבעל
הרצון. זה כבר משהו אחר לגמרי. זאת אומרת שאני מתבטל לגמרי. אני אין לי מציאות משלי שאני חושב כן או חושב לא. אני מה שבעל הרצון אומר לי אני עושה את זה. אני בטל הקדוש ברוך הוא מביא את זה בדוגמה של פישוט ידיים ורגליים כשבן אדם מה זה פישוט מה זה משתחווה משתחווה זאת אומרת שאני בתה לגמרי אין לי שום מציאות משל עצמי היה סיפור שהרבי אריית שלח את רביצ'ד המסמית לנסוע ארצות הברית ואמר לו תזרע רוחניות ותקצור גשמיות יום אחד אז רבי צ'דמסיד הלך לאסוף כסף הוא הלך כל היום בלילה הוא הגיע בלילה אז הוא שם את הקר מתחת לרגליים שאל אותו מה זה צריך להביע אז הוא אומר היום הראש לא עבד רק הרגליים מגיע להם מגיע מגיע לרגליים ה העקר זה לא הוא לא עבד היום בכלל הראש אז זאת אומרת יש לפעמים אצל בן אדם שהביטול הוא שהוא הוא עושה הוא לא בטל מבטל את רצונו יש כל כ
הוא לא בטל הוא לא הוא אין לו שום דעה כשהם באו לקדוש ברוך הוא והם אומרים לו נעשה אז הם אומרים לו משהו אחר לגמרי הם אומרים תבין אנחנו לא מציאות בכלל מה שאתה אומר אז אנחנו עושים אם תגיד לנו לעלות השמימה אנחנו ננסה לעלות את השמימה נצליח לא נצליח זה לא בעיה שלנו אנחנו מה שאתה אומר נעשה אז אומר אז מה מה הכוונה פה כשבן אדם אומר כזה דבר אז יש פה ביטול כזה שהוא למעלה מטעם ודעת יש ביטול שבן אדם שהוא כאילו שהוא אומרים לו לעשות אז הוא מבטל לדעתו אבל יש ביטול שהוא בכלל לא בטעם ודעת זה הרבה יותר גבוה מטעם ודעת הבן אדם לא אני לא מציאות אתה אומר לי לטפס אני אתאפס לא ירד מה שאתה אומר לי אני עושה בעצם כשאנחנו אומרים רצון כשאנחנו מתבטלים לרצונו של הקדוש ברוך הוא זאת אומרת אנחנו לא מבינים מה הקדוש ברוך הוא רוצה הקדוש
ברוך הוא אמר להניח תפילין אתה מבין מה זה תפילין נכון שאנחנו לומדים ואנחנו יודעים שתפילין זה דבר כל כך גדול יש חותם שוקח אותם בולט אנחנו מבינים את כל הרעיון של זה אבל כשאתה מניח תפילין אתה מתבטל לבעל הרצון למה הקדוש ברוך הוא אמר לך עכשיו תניח תילין אתה לא יכול להבין את זה ואתה לא תבין את זה ציצית נכון זה זה מזכיר לך הוא ראיתם אותו אבל אתה שמת ציצית ועד כדי כך שאנחנו כל פעולה שאנחנו עושים עושים כיבוד אבהם. אנחנו עושים כיבוד אבהם. אנחנו לא עושים את זה בגלל שאתה מבין שצריך לעזור לאבא. אנחנו עושים את זה בגלל שזה מצוות עשה של התורה שאתה עושה את המצווה. אז זאת אומרת שאנחנו עושים מצוות אנחנו בטילים לגמרי לבעל הרצון. אז הוא אומר רק תגיד לנו אתה רוצה שנניח תפילין? אז הוא אומר קודם אנחנו אומרים נעשה אנחנו
עושים נניח תפילין נניח תפילין אנחנו לא מבינים אבל נשמע את מה לעשות. אז עכשיו, קודם, עכשיו אז אנחנו מבינים שהעשייה הזו זה סוג עשייה אחרת לגמרי. עכשיו אם אתה לוקח את העשייה הזו אז גם הנשמע זה משהו אחר לגמרי. מה שהם אומרים לו נעשה נעשה ונשמע זאת אומרת רק תגיד לי מה לעשות. השמיעה שלנו זה לא שמיעה שאנחנו הולכים לשמוע ואז להבין את זה. אנחנו קודם שומעים, אנחנו קודם עושים אבל רק תגיד לנו מה אנחנו הולכים לעשות. זאת אומרת שהשמיעה היא בתהילה לעשייה. כשאתה מניח תפילין בגלל שאתה יודע אתה שומע איך לעשות את ההנחת תפילין. אבל אתה לא הולך לשים את התפילין בגלל שאתה מבין. ואז תחליט אם כן או לא. אתה שם תפילין. אתה מניח את התפילין בגלל שהקדוש ברוך הוא אמר. אבל איך להניח זה אתה שומע? זאת אומרת שהשמיעה שהרגילה זה לא אותו שמיה. אז פה היה
המחלוקת של ה של הצדוקי עם המחלוקת של הצדוקי עם איך קוראים לו עם רובה שהרובה הוא אומר לו אתה אפילו לא יכול להבין את מה שאנחנו מדברים השכל שלך לא יבין את הדבר את עומק הביטול שיש לישראל הביטול שלהם זה למעלה מהרצון למעלה למעלה מההבנה למעלה מהשמיעה אנחנו בטילים לגמרי לקדוש ברוך הוא ביטול כזה שבן אדם יוכל להתבטל זה רק ישראל יכול לעשות את זה למה ישראל יש לו נשמה הגוי אין לו נשמה הנשמה היא חלק אלוקי ממעל ממש ולכן הנשמה קשורה לקדוש ברוך הוא אז ברגע שהיא קשורה כל כך לקדוש ברוך הוא אז היא מעל הטבע טבע לא שייך לגוי שהוא שואל אותך יש לו טבע אז הוא אומר טבע זה או אתה יכול או שאתה לא יכול מה אתה מתחייב אצל למעל הטבע אין את השאלה הזו אצל יהודי טבע ומעל הטבע זה אותו דבר אז אומר לקדוש ברוך הוא מה שאתה אומר אם יצטרכו שזה יהיה מעל
הטבע אז אז איך אומרים תבקע לנו את הים אנחנו אנחנו הולכים אתה יכול לבק לבכוע לנו ים אין לנו שום בעיה עם זה אנחנו יוצאים אתה אומר לצאת למדבר יוצאים למדבר איין אוכל אין שום דבר אנחנו הולכים בגלל שאנחנו עושים אחר כך כך אנחנו גם שומעים איך לעשות את השמיעה זה שני עולמות לגמרי זה יש את הרחיבור על ביטול בפעולה של השמיעה אחר מכןולדה של הביטול של מעשה נכון זה בדיוק מה שאנחנו אומרים שהשמיעה היא כבר שמייה אחרת לגמרי זה שמייה של ביטול זה לא שמיעה אז הוא בשביל זה הוא בא ואומר המבזיז את העניין של להמשיך את כן כן כן זה ממשיך איך אתה תעשה את זה אתה שומע מה לעשות אבל עשייה מה המטרה זה עשייה המטרה היא הביטול בעלפה העשייה כן כן כן זה אפשר גם להגדיל את זה לתורה שבעל פה שנשמע אוקיי א מסביר לי מה צריך לעשות אני בביטול בדיוק בוש בדיוק זה זה
בדיוק מה שאנחנו אומרים שהשמיעה היא לא אותה שמיעה מה שזה שמיעה איך אתה ציווית לנו לעשות איך אתה רוצה שנעלה השמיים אנחנו הולכים לבכוע את הים מה זה הולכים לבכוע את הים אתה אתה אתה אתה הולך לים ואתה יודע לכתחילה שיכול להיות שהוא לא יבקע כ אתה אומרים לך להיכנס אתה נכנס אתה בביטול מלא אז הקדוש ברוך הוא צריך לבכ את הים בגלל שהוא רוצה שתעשה את זה אז הוא יפכע אז אם אז אפילו אם יגידו לנו לעלות השמימה גם נעלה לשמה זה הרעיון של זהם יש מחר ממשיכים Yeah.
שיעורים נוספים מאת הרב שמואל רבינוביץ
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ ה׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 96:01
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ ד׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 103:16
- גמרא בעיון 27: פסחים (2) בגדר חיוב בדיקת חמץ - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 51:20
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ משפטים - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 20:13
- כולל תפארת לוי יצחק -מיום ה׳ ל׳ מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 102:46
- פתיחה: איך ניגשים ללימוד מסכת פסחים ? - הרב שמואל רבינוביץ יום חמישי ל׳ אב תשפ״ו | 18:47
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ כ״ט מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 98:11
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ כ״ח מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 89:31
- כולל תפארת לוי יצחק יום א׳ כ״ו מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני כ״ז אב תשפ״ו | 82:46
- גמרא בעיון: טבח על פי עד אחד מדוע אינו חייב שבועה? - הרב שמואל רבינוביץ מוצאי שבת כ״ה אב תשפ״ו | 44:40
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ ראה - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי כ״ד אב תשפ״ו | 18:27
- כולל תפארת לוי יצחק יום ה׳ ט״ז מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״א אב תשפ״ו | 106:56