תניא אגרת הקדש סימן י״ט -- הרב מנחם הלפרין

אגרת הקדש יט בשיעור זה נצלול לעומק הבנת מעמדן המיוחד של חכמי האמת לעומת הנביאים, ונבחן כמה פרטים ודקויות באופן עבודת ה' זו. השיעור מבאר כיצד יכלו האריז"ל ורשב"י להשיג במדרגות גבוהות יותר ממשה רבינו, למרות שלא קם נביא כמשה. *ההבחנה העמוקה בין השגת הנבואה להשגת החכמה*: בעוד הנבואה היא בחינת התגלות אלוקית הנחקרת במדרגות התחתונות (נצח-הוד-יסוד-מלכות), הרי שחכמי האמת משיגים בחכמתם מדרגות גבוהות ביותר שאינן יכולות לרדת להתגלות. זוהי המשמעות של *"חכם עדיף מנביא"* - החכם משיג מקומות עליונים שלא יכולים להתגלות בנבואה, אך אינם מתגלים לו בבחינת התגלות גמורה כמו בנבואה. • הבחנה בין "פנים" לאחוריים" בספירות: הפנים הם הספירה המיוחדת במאצילה בתכלית היחוד, ואילו האחוריים הם המדרגות החיצוניות שיכולות לרדת ולהתלבש בבריאים • מעלת משה רבינו בקבלת התורה: זכה להשיג אחוריים דחכמה ועל כן זכה שתינתן על ידו התורה, שהיא "נובלות חכמה שלמעלה" המתלבשת במצוות מעשיות • הבנת מהות אותיות התורה: האותיות הנגלות לנו במעשה, דבור ומחשבה הן השתלשלות ממדרגות עליונות, כאשר אותיות המחשבה כוללות שלוש בחינות - עשיה, יצירה ובריאה שבמחשבה • יחס ההשפעה בין עליון לתחתון: כמו שבנפש האדם המעשה הוא התחתון ביותר מכל הכוחות, כך בעולמות העליונים מה שיורד להשפעה נחשב כאין לגבי הפנימיות העליונה • המעלה המיוחדת של קיום המצוות בפועל: התכלית האמיתית היא מעשה ממש, וכל אדם מוכרח להתגלגל עד שיקיים כל תרי"ג מצוות בפועל ממש