מסכת תענית ( דף ג׳) - יום ה׳ י״ד כסלו תשפ״ו - כולל תפארת זקנים לוי יצחק - הרב שמואל רבינוביץ

הראשון אז מזכירים מאחרון אינו מזכיר >> כן אומרת הגמרא אי רבי יהושע לאיזה רבי יהושע אנחנו מתכוונים >> עכשיו >> אני נתחיל עוד קצת >> אז אומר שואלת הגמרא >> אחרי זה שרחות >> שואלת הגמראות מה כן >> מה >> הוא לא יודע שהחתונה רק היום אז הוא חושב שוםחת >> לא משנה שבע בות שח זה בלילה >> לא משנה אם כבר אם הב אם החתונה בבוקר אזזהשים את השב >> היום בלילה >> כן אבל עכשיו ביום הזה היום זה יד בכסלב יד בכסלב זה יום השמחה יום ה יום ה >> יום הנישואים של הרבי כן >> אז שואלת הגמרא אי רבי יהושע איזה רבי יהשע אנחנו מתכוונים אייל מרבי יהושע דמסניתין אם זה ילך לגמור מהר רבי יהושע בן צניתין הוא אמר ביום טוב אחרון של חג הוא מזכיר זאת אומרת רבי ישוע אומר שביום טוב האחרון של חג אז מזכירים אז זה לא יכול להיות הוא אומר פה אחרת

תודה רבה >> אז הוא אומר פה או אחרת אומרת הגמרא אלא רבי יהושע דברייסה אז תגיד שזה רבי יהושע של הבריסה מה אומר רבי שע בברייסה >> מה שתיים רבי יהושע >> הבאנו את זה קודם כן רבי שעה בברייסה שהוא אומר אף בריש ברייסה שאין מזכירים את הגשמים עד שיעברו ימי חג הסוכות אז אומרת הגמרא גם זה קשה אז אומרת הגמרא אמר אומר שם רבי ישוע מה אומר אומר רבי יהושע שם משעת הנחתו שמתי תודה רבה אז אומר מתי אומר רבי יהושע מתיבר >> מתי מתחילים להגיד משעת הנחתו שכשמניחים את הזה כן שברגע שמניחים את הלולב אז מתחילים להגיד אז אם כך יוצא שזה לא כמו זה ולא כמו זה וטו שואלת המשנה עוד דבר דתניה רבי יהודה אומר משום במטרה העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר אז אי בן בתירה אם אתה אומר ש הוא אומר את זה משום בן בתירה אנחנו היה לנו קודם את

רבי יהושע בן אילה מרבי יהודה בן בתירא או אמר בשני בחג רבי יהודה בן בתירה אומר שרק בשני בחג מזכירים אמר רב נחמן בר יצחוק תההי ברבי יהושע במתירה >> מה זה תה >> שזה כמו שהתהית כי בוא נגיד >> שזה כן שזה יהיה כמו רבי יהושע בן בתרה לא כמו רב יהודה במתירה אלא כמו רב יהושע בן בתרה >> אז אומרת זמנין דקר לבשמי פעמים לפעמים הוא קורא לזה בשמו עצמו רב יהושע וזימנין דקרלי בשמי דאב לפעמים הוא קורא לו בשמי דאב שקוראים לו רב יהודה מה יש לו שתי שמות >> שקוראים לו לפעמים קורא לו רבי יהודה בשמו ופעם הוא קורא לו בשם בן בתיראנשיאים >> אבל פה הוא מביא את זה אני לא הבנתי את זה עוד מעט נראה >> הם היו מהנשיאים >> מה >> בן בסדר הוא היה שלוש נשיאים היו >> רב יהודה בן בסדר ורב שע בן בסדר ועוד אחד >> שואלת הגמרא ומקמה שואלת הגמרא כזה דבר

ומקמה דלסמכו זה שקראו רבי יהושע אז אומר והוא מקמדלסמכו שפה זה היה לפני ששמחו את רבי יהושע בן בתירה אז זה היה לפני כן תביא לי את ה קופסה >> אז אומר זה לפני ששמחו אותו זאת אומרת כשסמכו אותו קראו לו רבי רב ישע רבי אבל אחרי כן לפני ששמחו אותו אז אומר אז קראו לו רק בן בתי רע לא קראו לו בשמו עצמו כשמכו אותו אז אומר קראו לו רק בשמו הגמרא אז בוא נראה קצת ברשי נראה קצת את הרשי אומר רש"י ככה אלא רבי ישועי כל מי שוחר את המזל סתכל החבר כן מספיק >> אז אומר פה רש"י ככה אלא רבי יהושע היא דאמר שרבי ישוע אמר משעת הנחתו מזכיר >> שמתי שמפסיקים זהו אז שמים את הלולב אז אפשר להתחיל אין אין מערבים שמחה בשמחה ואף על פי כן סבר שרבי יהושע סובר שבאמת היה ניסוך המים כל שבעה. אז אומר לך הוא רע זה שאלה. אם הוא סובר ש אם רבי יהושע סובר שניסוך המים זה כל שבעה

אז למה לא מתחילים להגיד משיבע הרוח >> הראשון? >> מהיום הראשון? אז אומר דגמורה גמיר להלכה למשה מסיני דניסוך המים כל שבעה. אז אומר ודאי כרב לזרס שפיר אבל כרב יהודה מסירה וכרב עקיבא לא מתוקמה אלא לאח מוקלי כרב לזר למה דלא מבוא אלי דב רב ליזר סביר אלי אך דוודאי לרב ליזר אוס שפיר לפי רב ליזר זה הולך טוב דקמולי כרביע ריבוסה כמשן אבל לא כרבי יהושע בן בסרבי יהודה בן רב עקיב מתוקר יהודה לומד את זה מקום אחר בכל אופן, רש"י מסביר בו שלכאורה הוא יכל להגיד את זה כמו רב ליזר, שהמשנה הולכת כמו רב ליזר. אבל פה הוא אומר מכיוון אז אומר מכיוון ש מסתדר לו יותר טוב כרבי יהושע אז אומר קומשמל הוא רוצה להגיד ריבוסקומשמלון הוא בא להגיד לנו פה כמו רבי יהושע שהוא בא להגיד לנו את זה בריבוסה >> ממשיכה בוא נמשיך עוד קצת בגמרא אמר

אז הגמרא אומרת המשנה אומרת ככה תנה בתל או ברוח לא חיו חכמים להזכיר שאין חיוב אומרת הגמרא שבטל וברוחות זאת אומרת משיב הרוח ומוריד הטל תודה רבה אז אומר משיב הרוח ומוריד הטל אומר מבשיב הרוח ומוריד הטל לא חיובו חכמים להזכיר שהחכמים לא חיובו להזכיר גם משיב הרוח וגם מוריד הטל ואם בא להזכיר מזכיר זאת אומרת שאם הוא בא להזכיר אז אומר אז כן הוא כן יכל להזכיר בתפילת 18 קורה ככה שאם בן אדם עכשיו אומרים השיב הרוח כן >> אז הוא מריד הטל אבל אומר בכשבן אדם מזכיר משיב הרוח או שהוא אומר מוריד הטל אז אם הוא שכח אז הוא לא חוזר ובתן טל ומתר הוא כן צריך לחזור למה שמה הוא צריך לחזור אז אומר בגלל שאת זה לא חייבו חכמים להגיד הוא יכול להגיד והם נהגו להגיד את זה ככה אבל אם הוא לא אמר אז הוא לא חוזר בו אמר רבי חנינא מתיימת לא חיו

אז אומר אמר אמר רבי חנינא, לפי שאין הטל והרוחות נעצרים, שטל והרוחות הם באים כל הזמן הם מצויים. למה? שאין העולם יכול להתקיים בלדיהם. שהעולם לא יכול להתקיים >> בלדי תל. זאת אומרת שאין לחוט, שאין תלחוט באוויר, העולם לא יכול להתקיים בלדי זה. בשביל מה בחזכיר אותה? זה מה ש אז אומר לא חיובו א' זה עוד היה כן אז אומר פה ותל מנלן דלא מיצר מאיפה אנחנו יודעים שהתל לא נעצר דכתיב ויאמר אליהו ויאמר אליהו התשבי מתושבי גילה דלחו הוא אמר לוכי השם אלוקי ישראל אשר עמדתי לפניו כך אומר אליהו אומר את זה במלכים. אז אומר אליהו התשבי אומר כך אחרי השם אלוקי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיו השנים האלה תל ומתר. כי אם לפי דבריי ונשבע לו שלא ירד לא תל ולא מטעם. כייים לפי דבריי הוא כתיב לך אר לך לך הראה אל אחיו כתוב שהקדוש ברוך הוא

אומר לאליהו אומר לו לך אראה לחו ואתנה את על פני האדמה ועל הטל הוא לא אומר אז בהתחלה הוא אומר לו טל ומתר ופה הוא לא אומר טל אז אומר פה >> והיא לטל לא כאמר למה הטעם שהוא לא אומר לו טל למה הטל הוא למר בגלל משום דלא מעצה שהתל הוא לא אפילו שהוא אמר לו שלא יראה לך טל ומתר אבל הוא התכוון בעיקר על מטר בגלל שטל דבר שהוא כל הזמן שואלת הגמרא וכי מאחר דלא נעצר אם זה לא נעצר הטהל אליהו השתבו אלמה למה היה צריך אליהו להשתבות להישבה לו לא >> אז הוא אומר כן מה הוא היה צריך >> אז זה אומר שהוא אומר למה נשבע הרי זה שבועת שקר שהוא אומר לו שומ