עבודת התשובה במשנת ראב"ד ירושלים הרב משה נחום ולנשטיין - הרב שמואל רבינוביץ

הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב' הלכה ב') מוסיף בגדר התשובה תנאי מפליא: "ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם". לכאורה בכך ננעלת הדלת בפני השבים - שהרי מי שכבר נכשל פעמים רבות, כיצד יוכל לדעת מה יעיד עליו הקב"ה? בשיעור זה מתבררת קושיה זו כפי שהעמיד אותה ראב"ד ירושלים הרב משה נחום ולנשטיין זצ"ל, מצאצאי רבי אליהו בעל שם, דרך שיטות הראשונים והפוסקים, לשונות הרמב"ם המדויקים, וכוחו של הווידוי הנאמר בפה מלא. בשיעור: - לשון הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ב ה"ב וגדרי עזיבת החטא, החרטה והווידוי - הקושיה: האם הרמב"ם נועל דלת בפני מי ששב בכל לבו ויודע בנפשו שכבר נכשל - ספר החינוך מצווה שס"ד והסמ"ג - דרשת "ולא נאמר עוד אלוקינו למעשה ידינו" - דיוק בלשון הרמב"ם: עזיבת החטא וגמירות הלב לחוד, וההתנחמות על העבר כניקוי הכתם - הגמרא בקידושין: המקדש על מנת שאני צדיק גמור - שמא הרהר תשובה בלבו - מסירת מודעה, "שאור שבעיסה" ואונס דיצר הרע - וכוחו של וידוי בפה מלא - דברי הצמח צדק על אמירת "אשמנו בגדנו" בכל יום, ומאמר אדמו"ר הזקן על "סלח לנו אבינו כי חטאנו" - תפילת רבי אלכסנדרי: "רצוננו לעשות רצונך ומי מעכב - שאור שבעיסה ושעבוד מלכויות" - דרשת רבי שמלאי במסכת מכות: תרי"ג מצוות שהועמדו על אחת - "וצדיק באמונתו יחיה", ופירוש רש"י על ירידת הדורות - המהרש"א בחידושי אגדות ושיטת הרמב"ם בפירוש המשניות - "רצה הקב"ה לזכות את ישראל" - הרמב"ן בפרשת נצבים: "כי המצוה הזאת לא נפלאת היא ממך" במצוות התשובה, ודברי ספר אור ישראל - דברי החפץ חיים והסבא משפולי על ירידת הדורות ועל בקשת הגאולה