מאמר ״זה היום תחילת מעשיך״ תשל"ו #3 ב' דראש השנה - הרב יעקב גולדשמיד

מאמר ״זה היום תחילת מעשיך״ תשל"ו #3 ב' דראש השנה - הרב יעקב גולדשמיד 1. השפעת עבודת האדם למטה על העולמות העליונים אחדות המערכת הרוחנית: השיעור פותח בדיון יסודי על הקשר ההדוק שבין העבודה הרוחנית והמעשים הגשמיים שאנו עושים כאן למטה בעולם הזה לבין המתרחש בעולמות העליונים. משל הבניין: הרב מדמה זאת לבניית בניין – כאשר מרימים ומחזקים את הקומה התחתונה, מרימים באותו רגע ממש גם את כל הקומות העליונות שעליה. כך בדיוק, כל מעשה טוב, לימוד תורה או תפילה בעולם הגשמי והתחתון שלנו, מחוללים גל הדף של עלייה והתרוממות בכל הספרות והעולמות העליונים. 2. מושג הביטול וההשוואה לנהר דינור ולגן עדן ההכנה לעולם הרוחני: כדי להבין את הדרישה בעבודת השם, מזכיר הרב את התהליך שעוברת הנשמה בדרכה לעולם הבא. כשם שעל הנשמה לעבור תחילה דרך "נהר דינור" כדי להתרחץ, להיטהר ולהתנתק לחלוטין מכל המראות, ההתרשמויות והתענוגים הגשמיים של העולם הזה – רק כדי שתוכל לאחר מכן לקלוט ולהרגיש את האור והעונג האלוקי הטהור בגן עדן. ההקבכה לעבודתנו בעולם הזה: באופן דומה, גם האדם החי בעולם הזה זקוק למידה של התנתקות וביטול כלפי ההתמכרות לתענוגים חומריים וגשמיים, כדי שעבודת התפילה ולימוד התורה שלו תהיה אמיתית ופנימית ולא שטחיות בלבד. התנועה מ"שלא לשמה" אל "לשמה": הרב מדגיש שגם כאשר מתחילים ללמוד תורה או לקיים מצוות מתוך מניעים ראשוניים שאינם טהורים לחלוטין ("שלא לשמה", מתוך הרגל או נגיעה אישית), אין להמתין עד שיהיו צדיקים מושלמים אלא יש להתחיל מיד; יחד עם זאת, הכיוון והשאיפה המתמדת חייבים להיות התקדמות הדרגתית לעבר עבודה לשמה מתוך ביטול ואהבת השם אמיתית. 3. תכלית הבריאה: התורה ונשמות ישראל שני פירושים בשורש הבריאה: השיעור מעמיק בהבנת המאמר החסידי העוסק בכך שהעולם נברא "בשביל התורה ובשביל ישראל", ומציג את שתי המשמעויות המרכזיות לכך: הפירוש הראשון: התורה וישראל חד הם – התכלית היא שהיהודי ילמד תורה ויקיים מצוות מעשיות, ודרך כך יתגשם הרצון האלוקי. הפירוש השני: מעלת נשמות ישראל מצד עצמן ("נשמותיהם של צדיקים קדמו לעולם"). כלומר, השורש והמהות של הנשמה היהודית מהווים מטרה ותכלית נעלית בפני עצמה לבריאת העולם כולו, עוד קודם למתן תורה, כמקור שעליו נשענת כל הבריאה.