שולחן ערוך הרב - כולל בוקר יום שלישי ה׳ תמוז תשפ״ה - סימן רעה סעיף ח׳ - הרב שמואל רבינוביץ

שצריכה לתת לו שיהיה לו מזון של כל יום של שתי סעודות זאת אומרת שבבוקר ובערבעב אבל יש אנשים שגם צריכים ארוחת צהריים אז אומר אם אין ארוחת צהריים אז בשבת יש חיוב שיהיה לא רק שתי סעודות שיהיה שלוש סעודות עכשיו אם הוא לא אכל את הסעודה בלילה אז הוא צריך לאכול ביום שלוש סעודות אז אומר פה ובלבד מה כן נכון שהוא יכול לדחות את הסעודה למחר אבל הוא בלבד שיקדש בלילה ויאכל מיד אחרי הקידוש כזית מחמשת המינים או שישתה עוד רביעית כמו שנתבאר בסימן רעג אז כל זה רק כשיש אונס זאת אומרת שיש לו בעיה שהוא לא יכול לעשות את זה אבל אם אין שם אונס אם בן אדם אין לו אונס רק אין לו כל כך חשק לאכול אז אין לעשות כן למה שהר אפילו מבאוד עוד יום מצווה למנוע מלאכול כדי שיאכל בלילה לתיאבון כמו שנתבאר בסימן רמט זאת אומרת ככה שכשבן אדם מנוס אז יש לו פטור מלאכול

סעודה כמו שצריך בליל שבת אבל אם הוא לא ענוס אז הוא חייב לאכול בגלל שכתוב שבן אדם צריך להיות קצת רעב כדי שיבוא לליל שבת ויהיה לו תיאבון בדיוק אז אומר זה ההוכחה שלו שהוא לא יכול לדחות. אבל אם הוא באמת לא הייתה לו ברירה, הוא לא יכל לאכול. אז הוא אומר, אז הוא צריך ביום לאכול שלוש שלוש סעודות. סימן רשע עיני. אז אומר פה ברעיני דברים אסורים לעשות בשבת לאור הנר ובו יג סעיפים. אז זה מתחיל אסור להשתמש אסור להשתמש לאור הנר בשבת כל דבר שצריך עיון הרבה דבר שצריך הרבה להסתכל בזה להתבונן בזה אסור לאור הנר כגון לפלות את בגדיו זאת אומרת לנקות לבדוק את הבגדים או לבדוק ציצית מה כינים או לקרוא בספר לאור הנר אסור לקרוא בספר לאור הנר שם היתה כן ואפילו אם אינו מוציא בפיו מה שהוא קורא אפילו זה רק הוא רק עובר בריפרוב כאילו

הוא לא הוא לא אומר מילה במילה אז אסור למה גזירה שמה ישכח שבת היום שבת היום ואז יכן ואז מה קורה יתה מה זה יתה שיקלו לא שהוא ילך לו שיטה את הנר את הנר הוא יקרב את השמן אל הפתילה כדי שתדלוק יותר יפה זה אסור זה איסור זה איסור זה איסור של מבויר והתחייב משום מבויר מה שהיום יש איזה פנס מיוחד נמר שאני קורא לאור הנר אין אין שום אני יכול לקרוא ליד א נר לא לא נר פנז ואז או שזו גזרה שאסור לעשות את זה. אנחנו עוד נגיע לזה. נגיע לזה עוד מעט. הוא מדבר על זה. מדבר על זה. בכל אופן בואו לא נקדים את המאוחר. אוקיי? אז הוא אומר שיש איסור שאסור להשתמש שמה ישכח ויתה. על מי כתוב את זה בגמרא? שהוא אמר שלא תה שהוא אמר שהוא מקפיד שהוא אמר שהוא אמר על רבי ישמעאל. רבי ישמעאל כן אמר כן. אני אתתי ואני אז אומר שאני באמת שכתוב על רבי

ישמעאל שהוא אמר שאני עברתי על דברי חכמים וכן קראתי והתאתי תנ הוא אמר שהוא יקריב איזה קורבן ואז הוא יקשיבוא חטאת שמנה הוא אמר כן זאת אומרת שזה מצד אחד זה לא זה למעשה זה רק גדר שלא לעבור על העבירה זה שהוא יטה את הנר. אז חכמים עשו גדר שאפילו שהוא לא לא הולך עכשיו להתות הנר, רק הוא עוסק בדבר כזה שהוא צריך בזה להתעמק בראייה, לא לעבור ברפרוף. אז זאת אומרת מצד אחד אז תגיד שלא ידליק נרות בשבת שם היתה אז אומר הנר שאתה מדליק בשבת אתה מדליק את זה זה למצווה אז אומר נכון אבל אנחנו אומרים שאסור לו גם ללמוד תורה זה מצווה ללמוד תורה זה מצווה כן ודאי שזה מצווה אבל יש לי שווה מה אומר מי יש לי שווה שם עוד רגע אז הוא אומר פה אומר פה שלכאורה כל הדלקת הנר זה גם כן גרמה. אם אתה מדליק נר אז אתה יכול להטות אותו. אם אין לך נר

דלוק אין לך בעיה של הטיה. אז את הנר ששמים כשמדליקים את הנר מדליקים אותו על מנת שיהיה אור בבית. יש אור אז בן אדם לא נתקל בחפצים. בן אדם יכול לאכול בנחת. הוא רואה מה שמגישים לו בצלחת. אז יש פה אז לזה מדליק את הנר. אבל אם בן אדם מדליק נר והוא רוצה להשתמש בנר לדבר שיצטרך לזה אור חזק, לא אור כזה, אפילו שכתוב ובמי מדליקין שאיזה סוג נר מותר להדליק ואיזה אסור כדי שלא יקשל בזה. אבל כל הנרות שמדליקים זה רק בשביל לעבור בדרך ריפרוב. זאת אומרת שלא תיקשל בבית, שיהיה לך נעים לאכול בשולחן, אבל אם הוא מדליק והוא רוצה בנר הזה להשתמש בספר, לקרוא בספר, אסור שם היתה. אז אנחנו היום אנחנו מסתכלים על זה, לא מבינים את העומק של הדבר. חשמל אנחנו לא מבינים את העומק של הדבר. בזמנו בן אדם שהיה בבית לבד, לא היה לו שומר, אז הוא לא

היה קורא בספר, היה יושב, היה שם היתי, כן. הוא לא היה לוקח בגד. היה לו בגד שהוא חשב שהוא יש שם כינים. אני יודע מה הוא לא היה לוקח את הבגד. למה שם היתה? בן אדם רצה לבדוק את הציצית אם זה כשר או לא. כן. רק בבוקר. זאת אומרת אנחנו לא קולטים מה מה שאז והיום את את העומק של הדבר פה. זה לא סתם. זה לקח והוציא מהנר מהזה. הוא הוציא לך 50 60% או אפילו יותר. גמרת את האוכל. מה תעשה עכשיו? או שתחזור בעל פה מה שאתה יודע ללכת לישון או שתלך לישון כלכלים מה זה בשביל זה הביאו גרעינים באמת אז הגרעינים אז הלך האדמור הזקן אז הבא הבא אדמור הזקן אומר גרעינים גם לא פשוט בכל אופן אז אנשים היו להם אז על אנשים לאנשים היו בעיות מאוד גדולות עם זה זאת אומרת שרוב הדברים שלהם היה יושב כל הלילה ולומד פה חביבי יש אור היה צריך לחפש לו שומר

שהוא לא ילמד אלא שהוא רק ישגיח עליו. פעם זה ככה היה. היום אנחנו באמת בני מלכים אולי יותר. ככה המלך היה יכול להחזיק כמה שומרים. אבל בנר של שווה או נר של חלב הקרוך סביב פתילה שאין דרך להטותו כשהפתילה היא כשרה. לפעמים זאת אומרת שיוצא ששמים פתילה והיא לא וזה מהבכ אז הוא הולך לתקן את זה. הוא יכול לתקן את זה אבל אם הפתילה חלף זה שומן זה שומן כן יש הבדל בין שמן לבין לבין השומן נכון נכון היום שהחלב של היום זה לא זה פרפין זה משהו אחר זה לא החלב של פעם זה סינתי זה סינתטי יש מתירים בגלל שזה גוש אז זה מה שהוא אומר אפשר להתיר אז זה מה שהוא אומר בנר של שעווה שווה למשל זה היה כל השנים כן או נר של חלב שאז היו כבר יותר זה הקרוך סביב טילה שאין דרך להתותו כשהפטילה היא כשרה יש מתירים אז יש מתירים ויש אוסרים למה שמה גזרה שמה המחות ראש

הפתילה א שראש הפתילה הוא יכול לסדר שלפעמים קורה לו שהפתילה הגמרא מביאה את זה במשנה כתוב גם כן שיכול לשים גרגיר של מלח על הפתילה שם גרגיר כזה כדי שהפתילה תהיה יותר תיתן יותר אור אז יש כל היו כל מיני סוגי טריק עם היעז איך לעשות את זה מלח היו לוקחים גרגיר מלח שמים על ראש הפתילה א כדי שיבה טוב כדי ש שהפתילה תהיה אז אומר אם אבל יש אוסרים למה שהפטיל בגלל הפתילה שם הימחות ראש הפתילה ויש בזה משום מכבה אבל לעת הצורך כשאין ברירה אז יש לסמוך על ספרה הראשונה אפשר לעשות את זה את המלח הזה ואין בע לא רק הוא לא הוא לא מדבר פה על מלח שם אני נתתי רק דוגמה אבל הוא מפחד מלח אסור אבל פשוט שלא ישים מלח אם אפשר עם מלח לשים אז הוא יתה וישים מלח אז זה גם זה גם אסור גם בשבת אסור לשים לידי לשים את זה רק לא רק זה אם הפתילה

היא לא מספיק את אנחנו לא כל כך מבינים את זה אבל אתה לוקח נר אחד ואתה בא הביתה אתה מניח את הנר שתי נרות והבית חשוך כן מה שתי נרות נותנים היום אתה פותח יש לך אור יותר מאשר אור ביום אז אבל בית חשוך ואתה רוצה להתבונן במשהו וזה לא עובד ואתה רואה שהפתילה לא אז אתה מיזזת את הפתילה קצת היה מלא התעסקות עם הפתילות הרמת אותו יותר הורדת אותו יותר חשמל מהחמ בדיוק סיפר אחד הפל לא דיברנו שהגמרא אומרת שהיו שמים על הפתילה היו שמים גרגר מלחוה קצת כדי שהפטילה תאיר יותר טוב היו כל מיני טריקים שאנחנו היום לא מבינים את זה אבל עכשיו היום זה עושים את זה אתה פותח את החשמל ואתה פותר את כל הבעיות ויש אוסרים שגזירה שמה חות ראש הפתילה ויש בזה מישהו מכפה אולי אז אומר ככה לכתחילה לא לשמוך זאת אומרת שיש את החשש של שם היתה גם כן

בנרש השאבה ולעת הצורך יש לסמוך על הסברה הראשונה סעיף ב' אפילו אם הנר קבוע בחור שבכותל שאינו יכול לעטותו ואפילו הוא גבוה 10 קומות ש יכול להג שאינו יכול להיגל אליו כלל ואפילו הוא סגור בהששית זאת אומרת שיש לו לו בזמנו היו שמים את ה מהחנו זכוכית נו כן כן זכוכית אז אומר אסור בכל עניין אז לכאורה תגיד למה אסור בכל עניין הרי הוא לא יכול לעשות את זה זה גבוה 10 רמות מה הוא יעשה גזרת חכמים אז זה מה שהוא אומר אסור בכל עניין למה שלא חלקו חכמים בדבר כן שהנר שאסרו להשת משתמש לאורות תשמיש שצריך עיון אסרו בכל עניין חכמים אסרו את זה בכל דבר סעיף ג' עכשיו עכשיו הוא אומר מה עושים באמת כן בן אדם כן רוצה ללמוד הוא תלמיד חכם והוא רוצה ללמוד מה הוא יעשה כל הלילה הוא לא יכול בלי זה אז הוא אומר מכל מקום לא אסרו סעיף ג' לא אסרו אלא לאדם אחד בלבד אבל

שניים קוראים ביחד מותר אפשר להם לקרוא ביחד למה שומר על שאם יבוא אחד לאט אותו יזכירנו חברו והוא אבל שקוראים בעניין אחד שאז משגיח האחד במה שחברו עושה אבל אם זה קורה בעניין זה וזה קורה בעניין זה כל אחד קורא משהו אחר אז כל אחד שקוע בעניינים שלו אז הוא לא יכל אז אף על פי ששני העניינים הם בדף אחד ששניהם קרו הוא בדף אחד, הרי כל אחד ואחד טרוד בעניינו ואין משגיח במעשה חברו. ולפי כך אסורים לקרוא שניהם. אם הם קוראים ביחד מותר להם לקרוא. אבל אם כל אחד באותו דף זה קורה משהו אחד וזה משהו אחר, אז הם כיוון שהם לא מסורכרנים, איך אומרים ביחד? יש להם קשר, אז כל אחד בעניין שלו. אז כל אחד יכול לעשות משהו אחר. ואפילו כשע עכשיו הוא מוסיף אפילו שזה קוראים מעניין אחד אלא שזה קורה הוא בספר אחד וזה קורה בספר אחר הרי כל אחד טרוד בספרו ואינו

משגיח במעשה חברו ולכך אסורים לקרות אז אסור להם לקרוא ולכן אסור לומר פיוטים בבית הכנסת בלילי יום טוב שחל להיות בשבת למה לפי שכל אחד קורא מספרו אז אנחנו מחוששים שם כל אחד קורא את הפיוטים בספר שלו, בסידור שלו אז ממילא לא הם לא קשורים אחד לשני ויש אומרים שאין חילוק בין ספר אחד לספרים הרבה כל שקוראים בעניין אחד מותר והמנהג כסברה ראשונה שלא שאפילו עם כל אחד שכל אחד שיקורא בספר אחר זה לא טוב צריך רק שיקראו שניהם אותו עניין ובאותו ספרצים שנמצאים לדבר כן סיפר אחד סיפר סיפר אחד ה אחד המגבאים אצל הרבי שהוא היה צריך שהוא בא לרבנית קרא לו שיבוא לזור לה משהו והרבי היה בחדר וביקשה ממנו שיעבור דרך החדר להביא משהו אז הוא אומר שהוא מתבייש להיכנס אומרת הרבי לא ירגיש אתה יכול להיות רגוע אתה יכול להיכנס הרבי לא ישים לב אפילו שקוע

בליבוד הוא שקוע לגמרי אומרת הוא לא ישים לב שאתה עובר עד כדי כך ככה זה סיפור