לקוטי שיחות בהעלותך חלק ל"ח שיחה ב' - ״ג' דרגות בענוה״ - הרב מנחם הלפרין

*בהעלותך חל"ח שיחה ב'* *ג' דרגות בענוה: (א) אינו מחזיק טובה לעצמו, ותנאי זה בנבואה הוא כמו שאר התנאים דנבואה. (ב) מרגיש את עצמו למטה מכל אדם. (ג) ענוה הגורמת שישפיל עצמו להתעסק גם עם הירוד ביותר, שבחינה זו אינה רק הכנה לנבואה אלא הוא ענין הנבואה גופא.* 1. הבעיה בהבנת מעלת הענווה - מדוע ענווה נראית כתנאי מיוחד לנבואה יותר משאר התנאים - הסתירה בין הגמרא בנדרים (ענווה כאחת ממספר מעלות) לבין פרשתנו (ענווה כעיקר) 2. מעשה בהלל ושמואל הקטן (מסוטה) - שני המקרים של "ראוי שתשרה עליו שכינה" - ההבדל בסדר המילים: "חסיד עניו" מול "עניו חסיד" - ההבדל בין הבבלי לירושלמי ומשמעותו 3. שלוש מדרגות הענווה א. מדרגה ראשונה - אינו מחזיק טובה לעצמו - הכרה שאחרים במקומו היו יכולים להגיע לאותה רמה - תנאי בסיסי לנבואה כמו שאר התנאים - דרגת שמואל הקטן ב. מדרגה שנייה - מרגיש את עצמו למטה מכל אדם - וודאות שאחרים במקומו היו עולים עליו - דרגת הלל הזקן ג. מדרגה שלישית - משפיל עצמו להתעסק עם הירוד ביותר - לא רק הכנה לנבואה אלא עצם ענין הנבואה - פעולה בכח הבורא: "מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח"