איך להתפלל #216 (חלק ג עמ׳ קסה׳) ״רצוא ושוב בנשימה ובנשמה״ - הרב יוסף יצחק הבלין

בשיעור זה נבחן את הקשר הפנימי והעמוק בין שלושת הביטויים המוזכרים בפסוק "כל הנשמה תהלל יה" - נשמה, נשימה והילול. מתברר כי לא מדובר בדמיון לשוני בלבד, אלא בקשר פנימי אמיתי המבוסס על מבנה החיות הרוחנית והגשמית כאחד. *הנקודה המרכזית* (עמ' קסה): חסידות מגלה שהחיות הנפשית פועלת באופן זהה לתהליך הנשימה הגשמית - בתנועת *רצוא ושוב*. כשם שהנשימה מכניסה חמצן נקי המחיה את הגוף, ולאחר מכן מוציאה אוויר שאבד את חיונותו, כך הנשמה זקוקה לתנועה מתמדת של התקרבות לקדוש ברוך הוא (*רצוא*) ושיבה לעולם הפעולה (*שוב*). ללא תנועה זו, שמאפשרת בחירה חופשית בעבודת השם, אין המשכת חיות אמיתית לנבראים. *עיקרי השיעור* * *מבנה הנשימה הגשמית*: תהליך הנשימה מכניס חמצן נקי המגיע למוח ומזרים חיות לכל האיברים, ולאחר מכן מוציא אוויר שאבד את חיונותו - תנועת רצוא ושוב מתמדת * *העיקרון הרוחני של רצוא ושוב*: כל החיות בבריאה, מהדומם ועד המלאכים הרוחניים, פועלת על פי העיקרון "אם רוץ ליבכו שוב לברית" - התקרבות לאלוקות וחזרה לעולם הפעולה * *הצורך בריחוק לבחירה חופשית*: כדי שבני ישראל יקיימו מצוות מתוך בחירה ויגיעה, הנבראים חייבים להרגיש עצמאות ומרחק מהקדוש ברוך הוא, שבלעדיהם אין אפשרות לעבודת השם האמיתית * *הפתרון לסתירה*: למרות הצורך בריחוק, החיות האלוקית ממשיכה להתקיים בתנועת רצוא ושוב - התחברות מתמדת למקור והורדה לעולם המעשה * *יישום מעשי בחיי היומיום*: תפילה בבוקר היא *רצוא* - התחברות לקדוש ברוך הוא, ועבודה בעולם היא *שוב* - הורדת האלוקות למציאות, וכך מתמיד במחזור של התעלות וירידה לפעולה