מאמר ציון במשפט תפדה #2 ואחרון ש"פ דברים, שבת חזון, תשל"ה - הרב יעקב גולדשמיד
תיאור
בשיעור זה ניכנס לעומק עניין הפסוק "ציון במשפט תפדה ושובה בצדקה" על פי שני פירושים הפוכים שמביא הרבי, ונבחן כיצד ניתן ליישב בין שני הבנות סותרות לכאורה של אותו פסוק בעבודת ה'. *הנקודה המרכזית* החידוש העיקרי שמעלה הרבי בא לתת מענה לקושיה יסודית: כיצד יתכן ששני פירושים הפוכים לחלוטין יכולים להתקיים באותו פסוק. הפירוש הראשון מדבר על תנועה מלמעלה למטה (ציון במשפט תפדה - עצם הנשמה היורדת לעולם), ואילו הפירוש השני מתאר תנועה מלמטה למעלה (ושובה בצדקה - משיח המחזיר צדיקים בתשובה). התשובה טמונה בהבנת החילוק בין פנימיות התורה לחיצוניותה, דבר הקשור להבדל בין זמן הגלות לימות המשיח, כשם שכיום תלמוד גדול ולעתיד לבוא מעשה גדול. *עיקרי השיעור* * *התבססות על מקורות הפירושים*: הרבי מחבר בין הפירוש של המאמר הקודם (מלמעלה למטה) לבין פירוש האריז"ל (מלמטה למעלה), תוך הסתמכות על העיקרון ש"שבעים פנים לתורה" ושני פירושים באותו פסוק חייבים להיות קשורים זה לזה * *דוגמת תלמוד גדול מול מעשה גדול*: כשם שכיום תלמוד גדול אך לעתיד לבוא יהיה מעשה גדול, כך גם בפסוק זה - כיום הדגש על הפירוש הראשון (תלמוד גדול), ולעתיד יתגלה יותר הפירוש השני (מעשה גדול) * *המשל של צמח ודומם*: הרבי מביא את ההבדל בין המשכן (שנבנה מצמח - עצי שיטים) לבין בית המקדש (שנבנה מדומם - אבנים), כדי להמחיש כיצד ככל שמתגלה יותר קדושה, כן מתגלה עניין הדומם יותר מהצומח * *קשר לשבת חזון ויהודה-יוסף*: הרבי מקשר את העניין לשבת חזון ולסוגיית יהודה (מלכות) מול יוסף (יסוד), כאשר כיום שולט יוסף אך לעתיד יתגלה מלכות דוד (יהודה) * *עניין התשובה ומעלתה*: הרבי מדגיש את מעלת התשובה שקדמה לתורה, וכיצד דרך התשובה מתגלית האלוקות העליונה יותר מאשר דרך הצדק הראשוני, בהתאמה למה שאמרו חז"ל "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים"