מאמר ציון במשפט תפדה ש"פ דברים, שבת חזון, תשל"ה #1 - הרב יעקב גולדשמיד

בשיעור זה נבחן לעומק הפסוק "ציון במשפט תפדה ושובה בצדקה", ונעמוד על פירוש מחודש המהפך את סדר הדרגות שנלמד במאמר הקודם. המאמר חושף את הניגוד לכאורה בין שני פירושים לפסוק זה, ומעמיק בהבנת מעלת המצוות לעומת מעלת התורה. *הנקודה המרכזית* הרבי מציג כאן פירוש הפוך למה שנלמד במאמר הקודם: במקום שציון (התורה) תהיה הדרגה הגבוהה ושובה (המצוות) הנמוכה, כאן ההיפך הוא הנכון. *להחזיר צדיקים בתשובה* - שזהו עניין של "ושובה בצדקה" - דורש דווקא מעשה המצוות ולא רק לימוד התורה. זוהי עבודה שרק משיח יכול לבצע, באמצעות גילוי דרגת היחידה שבנפש, שהיא עילוי שלא בערך לשאר הדרגות. שני הפירושים אינם סותרים זה את זה, אלא משלימים כמו *חותם המתהפך* - הגבוה למעלה יורד למטה והנמוך עולה למעלה. *עיקרי השיעור* * *פירוש מחודש לפסוק* - "ציון במשפט תפדה" מתייחס לדרגה הנמוכה יותר של צדיקים שמספיק להם קו התורה, ואילו "ושובה בצדקה" מתייחס לדרגה הגבוהה של החזרת צדיקים בתשובה * *עילוי המצוות על התורה* - להחזרת צדיקים בתשובה נדרשת דווקא עבודת המצוות, שהיא בחינת "עילוי שלא בערך" על לימוד התורה בלבד * *קשר למשיח ודרגת היחידה* - רק משיח יכול להחזיר צדיקים בתשובה, מפני שדרגת נשמתו מגיעה ליחידה, שהיא למעלה מכל הדרגות הרגילות של נפש-רוח-נשמה-חיה * *עקרון החותם המתהפך* - שני הפירושים ההפוכים לפסוק מייצגים מצבים שונים: המצב הנוכחי והמצב לעתיד לבוא, כאשר הגבוה והנמוך מחליפים מקומות * *יחס לקבלת האריז"ל* - הפירוש החדש נתמך גם ממקורות קבליים, המדברים על תיקון ה"חיצונים" באמצעות צדקה ולא רק על הגנה מפניהם