לקוטי תורה פר׳ מטות #9 ואחרון ״החלצו מאתכם״ - שם הוי"ה מבטא אחדות למרות הריבוי - הרב יצחק מאיר וייס

תאריך: יום חמישי ו׳ אב תשפ״ה משך: 22:45 צפיות: 33 הרב יצחק מאיר וייס נושא: חסידות פרשה: מטות

*סיכום עיקרי השיעור* בשיעור זה נבחן את המשמעות הפנימית של מלחמת מדין ומצוות "החלצו מאתכם", ונבין כיצד מלחמה זו מהווה משל למלחמה בפירוד ולביסוס האחדות הפנימית. החסידות מפרשת כי שמדין מסמל את כוח הפירוד המנוגד לאחדות שם הוי"ה, ולכן המלחמה במדין אינה רק מלחמה גשמית אלא עבודה רוחנית המוטלת על כל יהודי. הנקודה המרכזית שם הוי"ה מבטא אחדות למרות הריבוי - יש בו י-ה-ו-ה המרמזים למידות שונות, אך הכל מתאחד בשם אחד. כשיהודים נמצאים בפירוד, הם פוגמים בעניין הוי"ה ולכן חייבים להילחם במדין. המלחמה מתבצעת דרך התכללות של שני סוגי הנשמות - אלו הפועלות מלמעלה למטה (המשכה אלוקית) ואלו הפועלות מלמטה למעלה (עלייה והתעוררות). דרך האחדות הזאת ממשיכים אור גבוה יותר ממדין, המגיע מבחינת שלמות דכולא. *עיקרי השיעור* * *"החלצו מאתכם"*- חובה כללית: למרות שהמלחמה בפועל נעשתה על ידי אלף למטה, הציווי "החלצו" נאמר לכל עם ישראל, כי כל יהודי צריך להילחם עם היצר הפנימי שלו למען האחדות * *שני סוגי שבטים ונשמות*: יש 60 ריבוא נשמות ישראל הכוללות שני סוגים - שבטים שעניינם המשכה מלמעלה למטה (דכורא) ושבטים שעניינם עלייה מלמטה למעלה (נוקבא), והמלחמה במדין דורשת התכללות בין שני הסוגים * *תפקיד משה רבינו*: משה, ששורשו בים החכמה ("מן המים משיתהו"), ממשיך את עניין הביטול בנשמות ישראל, מה שמאפשר להם להגיע לדרגה של התכללות מושלמת * *מלחמה על מדין דרך אחדות*: המלחמה האמיתית במדין (הפירוד) מתבצעת דרך ההתכללות, שמביאה להמשכת אור גבוה יותר מבחינת שלמות דקדושה, אור שלמעלה אפילו משורש המדין

תמלול השיעור

תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.

כן דף פוב מוד או ד בפרק ד במימר ככה ממש לקרות לקראת סוף העמוד >> וזהו איכולצו שורה שמתחילה הפירוד במילה האחרונה בשורה וזהו טוב עד לכאן למדנו שהעניין של מדיון זה מילו של מודין מריבו שהעניין של מודן זה פירוד ולכן זה מנגד לשם הוי כי העניין העיקרי מה שמייחד את שם הויה זה שיש ייחו דווקא למרות שבשם הויה יש כמה וכמה עניינים יש את הי ויש את הק ו יש את הו ואת הק יש כמה וכמה עניינים י זה צמצומי ספשטוס והם מרמזים על מידות שונות חסד וגבורה אז העניין של שם הויה זה דווקא הויה איכות שלמרות הריבוי יש שמה ייחוד כפי שהוא הסביר באריכות שזה גם בא לידי ביטוי וזה שבתוירו טוירה פועל את שולוים בפמליה של מלו פמליה של מטו השולוים הזה מבטא את האחדוס של שם הויה פמליה של מלו בשם הויה זה היקי פמליה של מטו זה הובקי אז זה

המשך התמלול

הייחוד ואותו אותו הייחוד קיים גם בנפש האדם כפי שהוא הריך באות ג וד של המימר שיק זה הייחוד בין החוכמה ובין שבנפש וובק זה הייחוד במידות בחסד וגבור שבנפש אז עכשיו הוא הולך להסביר איך כל הביאור הזה מתבאר בפסוקים אז אומר וזה זהו איך חולצו הוא שאל בתחילת המימר מיד בהתחלה הוא שאל וצור צורך דאב לילו מאריהי חולצו כך הוא שואל מיד בתחילת המימר למה כי בסוף מה היה שם בפועל בפועל המלחמה במידיון נעשתה על ידי אלף למטה אלף למטה אז למה כתוב איולצו איולצו אומר שמע כולם יחלצו כן אז לכן זו הייתה השאלה אז הוא מסביר וזהו איצו דמש כולכם פירוש כי כל אודום צורך להמויד במלחום זו ללחומים מיצרו בעד שם הוואי כל יהודי צריך ללחום עם עם היצר הפנימי שלו כדי להילחם את המלחמה הזאת של שם הוי המוירו על הייחוד והיינו שהיא ההזכהלוז כולום כאחוד ומעמש

כאיש האחוד בלי שום פירוד לבו ויזבחו בפשטות יש פה עניין באבוידה באים ליהודי אומרים לו המלחמה הזאת של מלחמת סבבה במידיון המלחמה של שם הו שיהיה אחדוס שיהיה שולוים זה עניין מהותי שנוגע לכל יהודי אבל יש פה גם בעצם ביאור בגוף המיימר המיימר הרי מסביר כל הזמן שהמלחמה במידיון זה באמצעות אחדוס ואסקללוס שם הויה מראה על אכדוס ואסקללוס ולכן כאשר יהודים באים להילחם במידיון אז נכון שבסוף המלחמה בפועל במידיון עושים 1000 למטה 1000 למטה אבל צריך שיהיה עסקלוס של כל ישראל לכן מאוד נוגע שכל יהודי יפעל את העניין הזה של אחדוס בנפשו פני פנימה. בסדר? זה גם מסביר לנו למה במיימר הוא כל כך מעריך על האחדוס בנפשודום. זה לא רק כדי להסביר את העניין ברוכניס לכאורה, אלא זה ממש נוגע במלחמת סבבה במדיון שכל יהודי ידע שהעניין של מדיון קיים אצלו בנפש והוא

צריך ללחום עם זה. כי אחדוס אומר שכולם כלולים בעבודה הזאת. זאת אומרת, כל יהודי שמצטרף לעבודה הזאת בעצם פועל אחדוס בעצם זה שהוא הצטרף לעניין הזה. כן. לכן הוא לכן הוא מדגיש >> אה >> אז למה מי אתכם? עוד רגע הוא דבר על זה כמדומני בוא נראה אם לא אז תהיה שאלה באמת אז אומר ככה כי כל עוד צורך למד במלחום מזול לכ ממצרי בעד שם מרלי ייחוד והיינו או וזה סתם זה אני פשוט מנסה להגיד שזה הדיוק פה והיינו שהיא הסקללוז כולם כאחוד ממש משקיש איךוד בלי שום פירוד לבוא וזכולו ועל ידי זה דווקא יכניו מידיון בקשר למיתכם יכול להיות שהוא לא מדבר על זה פה אבל כמדומני שראיתי באחד המאמורים שמבוססים על זה זה שב ובסופו של דבר את המלחמה בפועל צריך 1000 למטה 1000 למטה הרי זה מה שהיה בפועל 1000 למטה אבל לפני המלחמה בפועל עם המידיון עם עם המדיון הגשמיים היה צריך

לדאוג שכל עם ישראל יהיו במצב של הי חולצו ההיחולצו נאמר על כל עם ישראל אחרי זה בסופו של דבר מי יצא בפועל 1000 למטה אל למטה זה רק בגס כן המל כן צריך להיות >> כן נכון נכון אין פה הרחבה על זה >> וזהו שכסוב לכול מטוס הוא שאל עוד שאלה בתחילת המיימר למה כתוב לכול מטוס ולא כתוב מכל מטוס אז הוא מסביר פה הוא מסביר איזשהו הסבר לא אומר שהבנתי את כל החלקים שלו בוא נראה והנה יש ו קצובוס מלמיל או למטו ממטו למילו זה שדילגתי כי הנה שיש ריבונשמוס אין נגד ו קצובס הכלולים כל אחד מי וי חולו זה שיש 60 ריבונש בישראל 60 ריבו כן כן 600,000 זה בא מזה שלמעלה יש שש קצוב ששת המידות המידות האלה כל מידה כלולה מ-10 וכלולה שוב מ-10 אז בעצם יש פה א הכפלה של 10 כמה פעמים עד שבסך הכל כל הצירופים יחד יוצא שיש 60 ריבו סוגים שונים של צירופים ומצד

כל הצירופים האלה יש 60 ריבוי נשומס ישראל כי מה כי 60 ריבו נשומס ישראל הם בעצם הם שייכות הם מהיר בהם או נמשכות מהשש קצובס למילו ולכן יש 60 ריבו כי בשש קצובס למילו בסופו של דבר זה מתפרט ל60 ריבו עכשיו הוא אומר זה לבד לא מספיק והנה יש ווב קצובוס מלמילו למטו ויש וממטו למילו והן ביז בחיני שבוותי זאת אומרת אני לא יודע איך להסביר את זה לכאורה אומרים שיש 60 ריבונשמס בישראל אז לכאורה נצטרך לומר שבשם ריבו שומסלה יש להם שני עניינים יש להם את החלק שהוא מלמטה או למעלה ויש את המלמטה או למעלה זה כשמדברים על השי שמרי בנוש מס ישראל אבל עכשיו הוא עובר להסביר שאת אותו העניין יש גם ביב שבוטים כשמדברים על הבי שבוטים שזה פעמיים שיש כי יש שש שבוטים שהם מלמילו למטו ויש שש שבוטים שהם מלמ מלמטו למילו כן זאת אומרת ואותו הדבר ואין ביז בחיני שבוטים

כמו שכוסוב ששום אולו שבוטים שבט יק אז הוא מתרג הוא מפרק את הפסוק שניים כי הוא מחלק אותו אומר ששומבוטים זה עלייה של השבוטים ממטו למילו שיבט יקן יקדרגה העליונה זה הגילוי מלמילו זה שבוטים כאלה שעניינם לגלות מלמעלה למטה היינו מעל מדדחורה ועל מדנוקווה על מדנוקווה נוקווה זה תמיד המקבל זה שעולה מלמטה למעלה תחורה זה תמיד הגילוי מלמעלה אז שני הסוגים של שבוטים זה שבוטים שעניינם גילוי מלמלה למטו ושוטים שעניינם עליה סתחתן זה הכל מצטרף פה ככה כמו יש את השש מידוס שש מידוס יש בהם שני אופנים עליה מלמטה למעלה וירידה מלמעלה למטה לכן בשיש ריבו נשם ישראל יש גם שני עניינים וזו הסיבה שבשוטים יש 12 בגלל ש 12 שבטים בגלל שיש שישה שבטים שהם מלמטה למעלה ויש שישה שהם מלמעלה למעלה עכשיו הוא מסביר שזה גם המשמעות של מטה >> כן הרי בפסוק לא כתוב כתוב שבט אלא כתוב

לחול מטוס מה זה המטוס אז הוא אומר וכן במטוס יש בזבחינויס או מטה בכלל כפי שהוא מוסבר מתה זה מלשון הטיה אז אומר א' התו והמשוכו מלמ למטו כמו שכתוב בפסוק את שומכו ותרת וישטו מלמטו למילו שזה נטיסי לי בילה של זכוק פה ממש רואים שהעניין שמלמטה למעלה זה איזשהו תנועה של האדם התחתון כלפי הקדוש ברוך הוא נטיס לי בילס זחוקו אותו הדבר והנה פורח מהתארון פריחה זאת אומרת כאילו הצמיכה מהתחתון כלפי העליון אורי מאסמתך חולו אז יש אור מסמך זאת אומרת יש שלוש פסוקים הוא מביא לתנועה הזאת שמת עניינה ההתיה מהתחת מכלפי האלה טוב אז לפה רואים שיש שני סוגים של נשומת שני סוגים של שבוטים שבוטים שעניינם המשכה מלמילו למטו שבוטים שעניינם מלמטו למילו עכשיו הוא אומר גם מלמ גם גם מלמעלה >> מה מה >> הטו זה גם מלמעלה >> הטו כן גם במטוס

>> אה >> כן כן גם במטוס יש שני ביאורים מטה מטה זה עוד רגע נראה שזה הדיוק בלכו מטוס התנועה הזאת של העניין הזה של מלחמת סבבה במידיון האכול צריך להיות לכל מטיס לשתי התנועות לשני סוגי הנשמות אמור להיות העניין הזה של מלחמת סביאי זה מה שהוא אומר בצורך לייוס ההסכללוס ההסכללוס זה לכאורה העבודה הזאת שליחולצו מכל הבכינס איך על ידי ביז שלסנל דפמליו של מלו ושלמת מה בדיוק ההסבר פה לא ברור לי האם הכוונה אני אני נוטה לומר שההסבר פה הוא ש ששתי סוגי הנשמות האלה צריכות להתקלל יחד שגם הנשמות שעניינם המשכה אלוקית מלמעלה אמורות להתח תחבר לאותם נשמות ש שעניינם א עלייה ממטה למעלה וכאילו כתוב פה שהפמליו של מלו ופמליו של מט שלמדנו פה בריכות במיימר שזה פמליו של מלו זה מויין נכון זה מה שלמדנו פמ של מל מויין ואילו פמליה של

מט זה מידס מידס שבסוף נמשכות לעולם אז אז השלום אומר שגם אלו אמורות להתאחד אחד עם השנייה לא זה תלוי בזהיר אדום קיאקי שעל ידי שיש מלמעלה למטה אז יש מלמטה למיילו >> יכול להיות כן קשה קצת לחבר הכל אבל אומר אין פה יותר מדי הרחבה אבל כאילו המשמעות פה שהם אמור העבודה איך שה אמורה להתאחד >> פמיימר פה לא כל כך דיבור על זה היה כל הזמן חלוקה כזאת פמל של מלא או פמל של מטו אבל פה הלוש כזה זה משמע הסתכלתי במפתח סתם לראות איפה עוד בלוקדת מדובר על המפתח שהרבי כתב כן סה לי לראות איפה עוד בלוקתו מדובר על הנושא הזה של שני סוגים של שבוטים וזה לא המעניין שכשהרבי כותב על הל על ה את הקטע הזה אז ה הלשון הוא שבועותים >> אז כתוב שבותים דדחורה לנוקווה כך ככה הרבי כתב בשלוש מילים שבות עם דדחורה לנוקווה לא יודע אם אפשר להגיד אבל כאילו ח יש פה

איזשהו ורט ניסיתי להבין איפה איפה הרבי רואה את זה פה במיימר הפשט הוא ש שהעסקה ללוסי שהשוטים של דחורה משפיע משפיעים לנוקווה לכאורה אולי אפשר ללמוד כזה זאת אומרת אולי זה מה שכתוב פה כן וצורךליסקסכללוס מכל הבכינס על ידי ביזשלסנל דפלש שמ שמל למט היינו שהשוטים שעניינם יותר שייכים מלמעלה לא למטה שזה פמל שלמ ישפיעו לפמלי של מטוס וזהו לכול מטוס ולא מכל דמקול יומש רק מהשוטים שלמטו שאין מבחינת מדנוקווה כאילו הם הם אלו שבעיקר שייכים לעבודה הזאת שלכולצו אבל לכל משמע שקולון והיינו שעל ידי בחינס הזקללוס למטו ביב שבוטים שלמטו מלמ שבטים שנקראם שבט יק בחינספמ של מלו קנל גם פה משמע קצת שזאת אומרת שהעבודה היא שהשוטים שנמצאים למטה מלמטה למעלה השבוטים שנמצאים בדרגה נמוכה יותר שעניינם שעניינם יותר עבודה של את ליבי כן שעניינם כאילו ביטול

יותר השוותים מלמ הם יפעלו באמצעות העבודה שלהם שגם השוטים שעניינם גם מלמעלה לא למטה יתאחדו איתם כזה רעיון כתוב >> עדיין ישיש יש לעיין מה מה בדיוק כתוב ממש בקיצור וזהו ואיו מדיון ההמשך של הפסוק הוא ויוע על מדיון שעל ידי זה שודים פועלים את העניין את העבודה הזאת שלכלצו שעל ידי זה אישר עליהם או מבחינה שלמוסוד קוילו שלמילו מילו משירש בחינס מידיון חולו אז זאת אומרת כשיהודי פועל את העבודה הזאת של להיות באחדות הוא ממשיך המשכה כזאת שהיא למעלה ממדיון כבר אתמול הזכרנו שבעצם השורש הזה שיש ששם הויהו באחדות נובע מזה כמו שהוא אמר הוא אמר במימר מקודם שזה נובע מ משלימוסדקילו זה נובע מזה שהאחדות האמיתית של הקדוש ברוך הוא זה בעצמו סוי ששם כל הפרטים קיימים מצד שלמותו ואז האחדות היא אחדות מוחלטת זאת אומרת בשם הו כבר זה השתלשלוץ יש י יש כ

יש צמצום יש ספשטוס ואנחנו אומרים שהם עובדים במיזוג בהרמוניה הם עובדים אחד עם השני למה כי באמס שורשם מה שגלוי שם זה האחדוס האמיטיס האחדוס הפשוטו מתגלה שמה השלמוסד כו זאת אומרת שהיהודי פועל לאחדוס הוא לא רק הוא לא רק ממשיך את הדרגה הוא בעצם מגלה שהשם הוא אחד בעצם למעלה אפילו משם הוי כן זה מה שכתוב פה שעל ידי זה איש רע עליהם אעיר מבחינה שלימוס דקוילו אור כזה כן דיברנו על זה אתמול בריכות ש מאור אחדות שנובע מצד עצמו סתם ממש במילה למדנו במיימר פה שמידיון אולי לא הזכרנו זה יותר מובא בביאור שהמושג מדיון מביע מאוילו מטו מזה שכל מידה עומדת בפני עצמה אנחנו יודעים שבאילו מטו יש משהו נעלה יותר מאוילומתיקון ככה אנחנו תמיד יודעים כן ששורש גבוה יותר מאלומטוי אז אם ככה לכאורה מה שכתוב פה שמתגלה אור גבוה יותר ממדיום מה זה מדיון מידיון זה

קליפה ודאי שיותר גבוה הכוונה היא אפילו מהשורש כן משויר יש בחינת מדיון מטויותיו מה מה הכוונה? אז לפי לפי זה לא איזה משהו חדש, אבל עם הביאור הזה זה מאוד מובן. טויו זה באמת גבוה יותר מתיקון. למה יותר גבוה מתיקון? כי בטו בכל בכל ספירה מאיר האינסוף של הקדוש ברוך הוא. כשמאיר החסד, חסד דטיו אומר מה הכוונה? אני אז כאילו כן שם מציירים כאילו זה עניין לעצמו אבל כאילו החסד כאילו חסד דתו הוא אומר אני חסד של של עצמו אני אני גילוי אני גילוי עצמו באופן של חסד מה זה אומר ודאי שאני אינסוף אני לא יכול להיות חסד מוגבל פתאום מכניס עניין של גבורה הוא מגלה את האינסוף של הקדוש ברוך הוא אז מצד זה ברור שהוא אינסוף לכאורה כשמדברים אחרי זה באחדוס בעסקללוס אז החסד הוא כזה חסד הוא נותן מקום לגבורה הוא לא אינסוף אומר לך לא אבל דווקא זה שהחסד נותן מקום

לגבור מה הוא מגלה הוא מגלה את זה שהוא הוא הכבונה אליונה זאת אומרת הוא האמת בו מתגלה אמנם לא מתגלה האיין סוף בחסד אבל מתגלה אחדוס שלמעלה מהשורר ש של התו מגלה האחדות מעצמו זאת אומרת זה זה בדיוק החידוש פה שעל ידי זה שודים נכללים נותנים מקום למישהו אחר >> אז אדרבה הם נותנים מקום לעניין עניין גבוה יותר בעבודה אולי זה גם אפשר להבין את זה בא מישהו ואומר יש לו הוא חי עניין אלוקי עד הסוף כן אז אולי אפשר לפרש את זה אפילו על חסיד כן חסיד של הרבי הוא סבור של הרבי יש דעה מסוימת והוא אומר את זה בשיא התוקף הוא לא נותן מקום למישהו אחר לכאורה מאיר אצלו האינסוף גודל חסידותו והתכשרותו הוא מביע את העמדה שהוא סבור שזה העמדה של הרבי עד אינסוף הוא לא נותן מקום לשום דבר אחר באים ואומרים אומרים לו אבל בסוף סוף מה הכוונה של הרבי הכוונה היא שיהיה אחדוס אם

אתה אומר את האמירה בשם הרבי באופן של שובר את כל הכלים אז יכול להיות שמאיר אצלך אינסוף אתה מאיר הקשר שלך האינסופי אבל אתה שובר את כל האחרים ואז שברת בעצם את הכוונה את הכוונה שזה הרבה יותר גבוה מהקשר שלך אל הרבי זה אולי מושחם >> אינסוף מהו גם למשהו אחר >> אה אינסוף כן נכון בדיוק זאת אומרת שמהיר אולי האינסוף אבל לא מאיר שלמוסד דקה זה באופן אותו רעיון באופן א זאת אומרת לא אני השתמשתי במילים של כבונה שהאם הכוונה העליון מאירה אצלך או לא אפשר כמובן להגיד זה איזה סוג אינסוף מאיר אצלך אם אינסוף האינסוף של החסד סותר לגבורה אז זה אינסוף >> מוגבל כביכול עד כמה שאפשר להגיד אינסוף מוגבל ואילו אם אתה למרות הקשר שלך אתה מצליח להתחבר עם ה עם המנגד ע עם הציור הניגודי זה מראה שאתה בעצם מחובר לדרגה שהיא אז זה אז כן אז זה הסיבה למה בפסוק כתוב

על מדיון על מדיון הכוונה היא למעלה מהשורר של מדיון וזהו וזהו שכסוב אמרו אילוב כל זה לכוה חצי פסוק זה פסוק בשוב ישראל שמה אם איוב קל תיסו אובן אז אומר אמרו איילוב קול מסביר אדמור הזקן מה זה אומרים כלפי הקדוש ברוך הוא קול למה קל שהוא יסבורך נקרו קול למה שכולל הכול שוב זה ממש מתחבר מה שהרגע למדנו כשמדברים על הצמוסוי זה החידוש הגדול של הצמוסוי שיש בו הכל והוא כולל הכל באופן באופן מאוחד ולכן דווקא על ידי האחדוס דווקא על ידי התקללות ממשיכים התשלמוס ד כה ממשיכים את הדרגה הכי גבוהה ושוירו על ידי הסקללוס למט ובכל הנל יובן חו סינסינו מה שכוס בדיומת חילות בסוף חס והנה הגוכור ללוס מושה ונחנו מכלו ולכנו צורך להסמל חמס ונקסמדיון על ידי מושה דווק מושה עניינו ביטול כדי לקבל את האפשרות הזאת לחבר שני דברים הפוכים זה דווקא על ידי ביטול ולכן

מושה הוא זה שהיה צריך ללחום את מלחמת סבבה במידיון וזהו וזהו מה שכוסברס בשיר השירים על פוסק שינך כדר אורכילים חולו שכולו נמסים אוס שכתוב שמה שהפסוק הזה דקוי על ישראל שהולכו במלחמס מדיון וכן הוא גם כן ברבס והנה עניין כמו שנסבר במוקח על פוסקל דפירוש שאולו מנרחצה ענייןמשוך הסמד מבחינת סיים החוכמה והיינו על ידי מושה רמנ שנאמר בוי כי מן המים שיסו ולכן שאולו מנורחצור ראש מוש זאת אומרת הפסוק הזה שמבטא איזשהי המשכה מאוד גבוהה שעולו מן הרחצה שהמשיכו איזה מים ים החוכמה איזשהו הערה מאוד גבוהה שפועלת ביטול אז זה הולך על מושה רבינו כיעניות של חוכמה להמשיך את הביטול הזה מה קורה על ידי די זה על ידי שממשיכים ביטול בנשומס ישראל על ידי זה נעשו שכולון מסימוס מה זה שקולון מסימוס שהוא בחינס עסקה ללוסיחזממש ולכן מילה מתבאר למה בפסוק שמה הוא מקשר

את הפסוק הזה למלחמת מידיון כי זה בדיוק היה עניינה של מלחמת מידיון מלחמת מידיון היה ללחום את המלחמה בזה שיש מודנו מריבו איך לוחמים את המלחמה על ידי זה שהיכולצו מאיתכם שיהיהודים פועלים את עניין האסקלוללוללוס והאיסאחדוס אבל באיזה כוח פועלים את העניין ההחדוס על ידי זה שמשה רבינו הוא ממשיך מן המים הוא ממשיך ביטול ואנחנו מו בנשמס ישראל שזה מאפשר להם להיות בדרגה כזו שכולון מסיימ שזה המלחמה במידיון ולוחן הם דווקא שנלחמו על מידיון וכנל שליוס על מידיון הוא על ידי העסקלוס דווקא על ידי העסקלוס יחד דווקא ההתקלות הזאת היא זו שקורה מאפשרת את המלחמה הזאת על מידיון וממשיכה דרגה גבוהה יותר משורש העניין של מיד >> למה משתיו מן המים צריך להיות במים מים מביאים ביטול מה שאנחנו עושים >> כתוב פה שהוא ממשיך את העניין

מושה רמנה מושה דרגתו מים שורשו במים כן מן המים ישסו מושה שורשו בים החוכמה ולכן מושה כפי שהוא למטה עניינו ביטול והוא ממשיך ופועל בין שומש ישראל את עניין הביטול בעצם כבר סיכמנו את המיימר אפילו קודם אבל הנקודה של מיימריש כן שהוא שאל מה המלחמה של מידיון מה למה כתוב מה מה מלחמת הויה במידיון אז הדגש העיקרי במיימר שהעניין של היהיה זה עניין של אחדוס ווכשיהודי כשיהודים נמצאים במצב של פירוד הם בעצם פוגמים בעניין של הוי והעניין הזה הוא קשה היה לדריכות במימון שלכן הבירור שודים צריכים לפעול אחרי חורבן ביישיני שזה שבביבישיני ה היני כשנוצרה הירידה שנוצרה זה בעניין של פירות ולכן העבודה היא מאוד מאוד קשה בלהחזיר את זה וכדי לבאר את זה הוא מעריך באריכות שהעניין של שם הבא זה אחדוס אז גם בי קפמ של מילו גם בבוב קפמ של מטו ושני העניינים

האלה קיימים בנפש האודו רק סתם במילה הרבה פעמים גם בתניה בגרס הקודש בסימן יבס כתוב שפמליו של מטור זה זה חסד וגבורה לכאורה כן יהודי עושה שלום בין חסד וגבורה פה במיימר הוא מדגיש כל הזמן גם כשהוא מדבר על שם הויה הוא מדבר על פעמ של מטו אז הוא אומר שהחסד והגבורה והגבורה היא השורש לקליפס נכון ואותו דבר כשהוא מדבר בנפש האודום כשהוא מדבר על החסד והגבורת אז הוא אומר שזה שיש בנפש הבמיס את העניין הנפש הבמיס עניינה גבורה זאת אומרת הוא לא מסתפק להגיד שפמליה של מטו זה חיבור בין חסד וגבורה אלא כל הזמן מדגיש שהגבורה היא השורש לנפש הבאמיס ובעצם זה שלום בין הנפש אלוקיס לנפש הבאמיס שלום בין ה בין המידות האלוקיות שיורדות לעולם לבין המידות האלוקיות בעציר אז כל הזמן הוא מתעקש לכאורה להגיד את זה במינות יש כאן משמעות

ולכאורה לכאורה זהזה זה זה די מסתבר שהסיבה היא כי בפשוטי של מיקרופמליו של מטו הכוונה לעולם יהודי לומד תוראר לשמו הוא פועל פמליה של מילו במלוכים במידס בספירס פמליה של מטו הכוונה היא לעולם הוא פועל שלום בעולם אז לכן גם כשהוא מדבר על מידוס בבובקי הוא מדבר על המידס כפי שהם נמשכות לעולם כדי להסביר שהאחדות שיהודי פועל באמצעות ההמשכה של תוירה היא אחדות בין המידות האלוקיות בין ספיר המידס דצילס אבל זה גוף השורש של העולם ולכן זה פועל בסופו של דבר אחדוס בנפש הבמיס או באחיוס של העולם Tam

שיעורים נוספים בסדרה ״לקוטי תורה פר׳ מטות״

כל השיעורים של הרב יצחק מאיר וייס ←