לקוטי תורה פר׳ מטות #5, ״החלצו מאתכם״ - הרב יצחק מאיר וייס

מטו פמליו של מטו אומר זה האחדוס במידוס אז כדי להסביר מה זה מה המשמעות של האחדות אז הוא אומר שיש דבר שאנחנו רואים שיש שבע מידסרויס שבע מידסרוס יונקות מהגבור ראינו למדנו מהמיימר דווקא בפרשס חוקס שהסיבה למה זה יונק מהגבורה כי הגבורה האופן ההשפעה של גבורה זה באופן של דחיה באופן של ניתוק ההשפעה מגיעה באופן כזה שהמשפיע שהקדוש ברוך הוא דוחה את ההשפעה ולכן המקבלים מקבלים את זה באופן של פירוד הסיבה למה גבורה משפיעה באופן כזה כי היא עומדת בפני עצמה אבל כאשר א גבורה היא באופן שהיא מאוחדת עם החסד אז באופן כזה זה גם כשיש גבורה המטרה שלה והתוכן שלה ועניינה זה שבסוף יהיה עניין החסד הדוגמה לדוב הוא הביא כמה וכמה עניינים כמו עונשי התורה בעיקר עונשי התורה של אחרמת מטורר שאונשה התורה של אחרמת מטור המטרה שלהם זה

בסופו של דבר חסד מביא כמה וכמה עניינים כמו אוחון שהנובי אומר יקור חו השם אבל הוא מדגיש שהיאקור חו השם העונש הזה המצב הזה הריחוק הזה זה רק היו הזה זה רק היום הזה זה אבל למהבול לא וככה מביא כמה דוגמאות הוא אומר גם במקומות כאלה שהתר כן אומרת שיש גבור גבור תקיפה גבורה שכמו דורה מבול ודירפלוגה שאין להם חלק לאלמבור אבל בסופו של דבר זה חסד יחסית לכל לכל הבריאה כי בזה שהקדוש ברוך הוא מאבד את הרשוים באבוד רשועים ריינו אז ממילא זה עניין של חסד בסופו של דבר כל הדוגמאות האלה כל הפרטים האלה זה משל וכדי לבאר את העניין הזה שהגבורה נכללת בחסד >> את העניין הזה שלזה מים >> פנימיוס חסד זה גבורה >> פנימיוס חסד גבורה >> כן כי האבא שבן שלו מגלה עוד יותר את האבא שלו >> אז הפוך אולי פני מסגבורה זה חסד >> לא זה החסד זה לא אני

>> נריך לות בסדר, >> מגלה את העניין של >> כן, אני מבין יכול להיות אולי שמתגלה פנימי צריך לראות איך זה כתוב במים כן צריך באיזה אופן זה כתוב הם הכוונה היא שהגבור כאשר הוא עניינו חסד מגלה חסד גבוה יותר כל פניםפ פה בממר שלנופנימיות של >> כן מאו זה כן זה אחר זאת אומרת גבור יש לו כוח לגלות משהו עמוק יותר בחסד איך שיהיה הסגנון של הב שלנו לכאורה זה סגנון מצד אחד פשוט יותר לכאורה, כן? שהחסד שהגבורה שתשמש למטרת חסד, כי המהות שלה והתוכן שלה זה להגיע לחסד, זה נקרא שהגבורה נכללת בחסד. והדבר הזה, למרות שאנחנו מקבלים את זה, כן? שזה שהאופן בו המידות עובדות זה באופן של מיזוג והתאחדות ואחד עוזר לשני. כן? אבל בסופו של דבר יש פה חיבור של שני אופכים. א כמובן שבמאמורים כתוב שבעצם החיבור הזה שכתוב פה זה חיבור ברמה משמת שאחד משמש את

השני אחד למטרת השני אבל יש חיבורים אפילו עמוקים יותר שהם ממש עד כמה וכמה דרגות איך הגבורה נכללת בחסד הדבר הזה זה השולוים במידס של הקדוש ברוך הוא זה השולם בשש מידס והשולם הזה זה מה שכתוב שיס שולם בפמליו של מטו ב כן שמיד זה כבר שייך לגילוי לעולם שייך לגילוי לזולס אז אז שמה זוז ישנו ממלשל מט אז בדיוק בנקודה הזאת אנחנו אוזים במים כן דף פו עוץ נכללת במידות בקושה >> אז זהו לא שני הדיוקים ראינו את הדיוק הזה שכשהוא מדבר על הובק הוא לא הוא לא כל כך מדבר על המלכוס כמו שהוא מדבר על האסקללוס בבוב עצמו נכון בין הששמידס הוא לא מזכיר לא מתייחס מה המשמעות שלמכוס לעומת זאת כשהוא מדבר על ה על הום הזה הוא אומר כנראה אבל פה במיימר הוא לא הוא לא הוא לא מדבר על זה לא מרחז כן יש מקום לעיין לחפש אבל לא פה במים ביטול

>> כן אבל הוא לא מדבר מה לכאורה ווא אומר אחדוס של ו כן הוא אומר האחדוס בין הווב לכאורה ג זה לא מה שכתוב פה נכון הוא לא לא זה הביאור שהוא מסביר אז הוא אומר יש לעיין יש לחפש אולי במאמורים אחרי זה שמש הרחבה בעניין הזה אבל במיימר פה הוא לכורה מדבר על האחדוס רק בבוב אז א ובחינזו כן אנחנו אוכלים בפג ובחינזו מה שהוא הולך להסביר שכמו שהוא הסביר לגבי אוסישלם פמל של מלה שמחברים את העניין של חוכמה ובינה עם כל אריכות שהתבאר בעניין מה זה חוכמה מה זה ביני ומה החידוש באחדות ביניהם והוא הסביר שזה העניין של תוררו כי תויר עניינה חוכמה מחוכמה נפקס מצד אחד ומצד שני התוירו למילו מהחוכמה כמו שהוא התבאר באות א' אז על דרך זה הוא יסביר פה שבתירה יש את שני העניינים של חסד וגבורה והתורה מאחדת ומחברת ביניהם ובחינזו שיהיה שמאלסקלל בימינה נקרושו

בפמליה של מטו והוא עניין מתוקס הגבורס בחסודי וזהו גם כן על ידי התור זה מה שכתוב שכל הלושלם מפמלי אז כתוב ששם בפמל של מתו למה כי הנה בתור נאמר ממינו איש דוס ואומרים על זה חז"ל מה זה אשדוס אש חוירו עלגש לבונו כשאומרים שהתיר נמשלת לאיש אז אש חויר עלגה באש לבונו בפשטות כן אש חויר על הלכ אותיות אש לבונו זה ה כן זה ה הדף הקלף שעליו כתוב כתובים האותיות אז אומר יש חוירו על גבי לבונו זה בדיוק העניין של גבורו וחסד. האש חוירו מייצג את הגבורו והאש לבונו מייצג את החסד. אז כשאומרים שהאש חוירו כתובה לאש לבונו אז הכוונה היא שהגבורו נכללת בחסד. כן. זאת אומרת זה כן באופן לא כל כך מפורש אבל הרעיון של גבור שמתקל בחסד נמצא בתורה. וזהו אונויכי ולא יהיה לך. כן. התואר עיקר התורר מתחיל בונהך השם אלקך ולא יהיה לך שאין מוקר בחינת חסד וגבורה אז רואים

שבתירה יש גם דניין החסד גם דניין הגבורה וכך גם כל דקדוקי התורה אין מבחינת כבורס וצמצומים שבכך וכך דווקיו שעכשיו הוא מסביר שהתואירו בעצם יש בה המון גבור אז כשהתירה אומרת שאם אתה מניח תפילין זה חייב להיות דווקא עם העשרה תנאים האלה ואילו בלי זה אז זה פסול אז בעצם יש פה גבורת יש פה דקדוקים כן אבל ואם לאב פוסול אבל יש פה נפלא וגבורס אלו הם תכליס החסד שעל ידי זה יגילו אלוקוס זומרת אתה יהודי יהודי רואה שהתר מלאה בדקדוקים אז הוא כאילו אומר לעצמו התור גבורס כל הזמן להגיד כל הזמן הגדרות ומה יקרה אם אני אשנה קצת אומר לך נכון זה באמת גבורס אבל מה התכלס התכלס הוא תכלס החסד למה כי על ידי זה שיודעים מדקדק בדקדוקים של מצרס אז הוא מגיע לגילוקוס זה קצת מרחיב את מה שהוא אמר מה שהוא אמר לגבי עונשים. הרי הוא הסביר בעונש שזה

שהקדוש ברוך הוא מעניש יהודי זה תכלס החסד. מניש מעניש למה זה תכלס החסד? למה? אז הוא אמר בשני אופנים בשני שלבים הוא אמר א' אתה רואה שיש תכלס מסוימת שבסוף הוא מגיע לו לו מהב יה קורחו היום היום עם הזה ולא ולא ובסוף הוא מגיע לו לומקן אותו וגם הוא הסביר שבעצם החטא הוא הרבה יותר גרוע הרבה יותר אומר ממוס אז בעצם העונש מתקן את החטא אפילו באוי וזה פעולה של חסד פעולה של גבורה אבל תכליסו חסד אז זה בעונשים עכשיו בעצם הוא אומר הרבה יותר עכשיו הוא אומר גם בצד החיובי של תוירו זה שאנחנו רואים בתוירו עניין של דקדוקים כאלו. דקדוקים שלכורה התוכן שלהם זה צמצומים. מצד שני דווקא הצמצומים האלה המטרה שלהם זה להביא גילוי יועיר אלוקי ליהודי וזהו מימינו איש חולו כאילו המימינוי אשדוס חוזר אחורה כן וזהו מימינו אש דוס אשחור אש חוירו עלג באש

לבונו שזה שבת יש את העניין של אש חוירו יש יש את ההגבלה יש אותיות יש לה שחרות כן יש לה צמצום על גבי לבונו כי המטרה של הצמצומים האלה הדקדוקים האלה בתורו זה כדי להביא גילו לוקוס >> איך התורירה משתמשת בגבול בצמצום כדי כחלק מעניין של גילוי זה חיבור של שני אופכים והיינו גם כן על ידי אוירם שוכשמלו מהשתל שלוס משום נמשך סקלוס חסד וגבורו אף על פי שהן מצד עצמו ביז אופכים וליוס שמאלוזקלל בימינה מצד הגילוי שלמילו משלוס מתגלה גם בשמאל שכל עניינו שהוא נכלל בימין כל עניין השמאל כל עניין הדקדוקים כל עניין העונשים זה כדי להביא גילו אלוקוס ורב חסד נו תקלפי חסד ורב חסד זה אחד מהיג מידס אז הרב חסד נוהלפי חסד מה זה נודוקה וחסד מה זה המשפט הזה אז בעצם זה חז"ל הקבור אומרת שמה המשמעות של ורב חסד הגמרא אומרת שורב חסד הכוונה היא שנוטו

קלף חסד שאם יש מצב שודי יש לו לו שקול כן יש לו הזכויות והחובות שלו שקולים אז מה המידר של הקדוש ברוך הוא ורב חסד שהוא נוו כלפי החסד הוא מטה את העניין לקבל חסד הגמרא דנה בזה באיזה אופן זה נעשה אבל זה ורב חד נוגע בחסד זה הפירוש הפשוט בגמורה מה הפירוש הפנימי שהוא מסביר פה זה מתחבר למשפטים שהוא אומר קודם שזה שיש תנועה של לימטות כלפי חסד בעניינינו זה אומר זה שגם כאשר הקדוש ברוך הוא מעניין ש מישהו או גם כאשר יש דקדוקים יש עניין של גבורס אז בעצם זה נוטו כלפי חסד מאיפה זה בא זה בא מורב חסד זה בא מיג מדסור רחמים זה בא מדרגה שלמי לא משתלשלוס שמצד הדרגה הזאת שלמל משתלשלוס גם כשיש מקום לגבורס גם כשיש עניין של גבורס בעצם מה התוכן מה האמת מה מה הפנימיות של כל העניין זה בעצם נויטו כלפי חסד זה עניין של חסודים

וזהו שולים יעשה לי כן וזהו שול יעשה לי ממשיך לפסוק שהזכיר קודם אפשר לראות שכשהוא דיבר על תוירו לגבי היק אז הוא אומר שם אחרי שהוא מסביר את העניין שהתורה מחברת את החוכמה והבינה הוא אומר וזהו או יחזיק במאוזי יעשה שולמ כן אחרי זה ממשיך הפ הפסוק ממשיך ואומר אחרי יעשה שולים לי שול יעשה לי יש כבר פעמיים שולם אז הראשון הולך לגבי החיבור של יק בתור והשיני הולך שולים יעסלי ממר שזה חיבור של וכי איפה אצל הקדוש ברוך הוא שודי שלום מתר ממשיך אור שלמה לא משתלשלוס ואז ההמשכה הנוספת הזאת עוד יותר פועלת ייחוד בין הגבורס בין גילוי הצמצומים של הקדוש ברוך הוא לבין החסודים שמתגלה עוד יותר שהתוכן והאמת שלהם זה עניין החסד ליסקסכללוסמידסיו וגרמו אחד שמסיחד ביחוד גומור והמיתי דוסממש אז כן אז זה העניין השני בתויר העניין הראשון בתורו זה לפעול חיבור של

יקני השני בתורו זה לפעול חיבור בבובקי שכמו שהוא קורא לזה פה וגרמוי לפעול חיבור במידות של הקדוש ברוך הוא שגם במקומות כאלה שמתגלים צמצומים מתגלים בשני אופנים שלמדנו כן בעונשים חס ושלום או ב או בצמצומים של טוירו שיש כן ההגבלות האלה בעצם התוכן והאמת שלהם זה שיהיה גילו אלוקי בעולם אז עד לכך אנחנו לומדים איך תוירה פועלת חיבור וייחוד אצל הקדוש ברוך הוא כן שואל לו אם יעשה לי חיבור וייחוד במידות ובגילויים של הקדוש ברוך הוא מי כאן במר הולך לבאר את כל העניין הזה באבוידס השם איפה אצל אצל היהודי בעבודתו יש חיבור של שני הופכים והנה כמו כן כמו שיש כלפי הקדוש ברוך הוא את החיבור הזה של יק וובוקובק יש בשלו סנעל גם כן בנפש האודום אז כדי להבאר את זה נצטרך לראות איפה בנפש האדם יש את את השינויים האלה איפה יש י איפה יש כ איפה

יש וש זה הולך להסביר כי הנה הנפש יש בו גם כן בחינה שם הוי כמו שכוסוב כי שם הוי נקרא הולך אז גם בנפש האדם יש יקוק מעניין שהוא בוחר את הפסוק הזה יש כל כך הרבה פסוקים שמבהרים שלאדם יש יקובק בתעני עצמו יש כמה נכון מעניין שם הנקרא הולך מעניין כן יש עכשיו למדנו בגס תשובה חלקמוי יש הרבה על י כ שמה גם מתבאר העניין שיש בנפש עוד זה כל המטרה של במסביר בגרסתשובה שיש י כוב מפרש את זה בדיוק על עניין הולך >> חשבתי על זה אבל נקרא תראה את זה בהמשך >> מעניין מעניין אם יהיה דיוק זה נפלא כי הנפש כלולו מ-10 ספירס והנה חוכמה ובינו שבנפש בואם מלו באושבחינס יקן כמו ש למילו יק הולך על י חוכמו ו בינו אז אותו הדבר חוכמו בינו שבנפש בו מלו בבחינס יק עכשיו לכאורה לפני שנמשיך חשוב לשים לב לאיזשהי לאיזשהי הבחנה אתה אומר יש בנפש

חוכמה חוכמה זה כוח נפשי לא לא יש לאדם את זה להבדיל גם לכאורה בנפש שבמז יש את העניין במידה כזו או אחרת עניין החוכמה עניין הבינה עניין המידות יש יש בנפש האדם מה שהוא רוצה פה להסביר במיימר זה את ה את הני אולי זה נקרו לך זאת אומרת יש את האופן בו יהודי קשור לאלוקוס באופן של חוכמה זאת אומרת יש ערוץ שבו יהודי קשור לקדוש ברוך הוא באופן של חוכמה יש ערוץ של בינה זה אופנים שונים בהם יהודי מתקשר לקדוש ברוך הוא אז יש אז ונראה שלאופנים האלה זה אופנים שונים. זה אופן של חוכמה, זה לא האופן של בינה. כן. כן. אז הוא אומר, והנה חוכמה ובינה שבנפש בו אלו בחינס יק. זאת אומרת בהם תגלה היק של הקדוש ברוך הוא. והנה יסא חוכמו מוכו ובינו ליבו. וכמאמר הלב מבינה. זאת אומרת שבינה שייך יותר אל הלב. ועניין ההפרש בין מויח ללב. כי המוח הוא קר ולך ששום מקור

יסוד המים והליכוס והליכוס והלב ומיש כאן יסודו אש כן אנחנו יודעים שיש ד' יסודס אז גם בנפש יש ד יסודס ומקור המקור של יסוד המים שבנפש נמצא במוח המקור של יסודו שבנפש נמצא בלב מה המשמעות של זה באוויד אז הוא יתרגם את זה עכשיו שבדיברנו אז האמת שדיברנו על זה קצת באריכות שלמדנו את העין של חוכמה למילו זה שהנקודה של חוכמה זה בו היהודי מכיר מכיר מרגיש א תופס עניין שלמעלה מהמציאות שלו זה העניין של חוכמה חוכמה גם בתהליך של להשכיל חוכמה גם בתהליך שבו האדם לומד משהו ותופס משהו חדש אז יש שמה תנועה של כאילו ניתוק מהמציאות המתפשטת שלו הגלויה שלו מהתובנות שלו הוא מתנתק מזה כאילו מסיר את זה מתבטל ומנסה להתרכז בנקודה חדשה שהוא לא משיג הרי זה כל העניין של חוכמה שבו הבן אדם כאילו מכיר ש כל מה ש הסוגיה לא ברורה לי,

הסוגיה לא מובנת לי אז אני צריך להתחיל לחשוב מחדש הוא מסיר את כל מה שהוא יודע את כל מה שהוא מכיר את כל מה שהוא הבין עד עכשיו ומנסה להתרכז להשיג משהו חדש זה התהליך שבו הוא רוצה להשיג חוכמה לתפוס חוכמה ואז כאשר מאיר אצלו החוכמה זה שוב אותה תנועה מה קורה כשאיר מאיר אצלו איזשהו רעיון שורא שנחסה זה נקרא בורוק המאבריק איזשהי רעיון חדש הוא לא באמת משיג את זה. הוא רק מרגיש יש משהו שאני לא משיג, משהו שאני לא יודע להסביר אותו, אבל זה האמת של הסוגיה. זה מה שמסביר את הסוגיה. זאת אומרת שבחוכמה בשתי התנועות זה איזשהו חיבור למשהו שלמעלה מהמציאות שלי. וזה מה שמבטא >> מחוץ לקופסה. >> כן. זה בדיוק זה לחשוב מחוץ לקופסה בתרגום שחסיד זה בעצם תשים לב שכשאתה חושב מחוץ לקופסה אתה בעצם מבטל את כל מה שידעת ומתחבר לרעיון חדש. אז זה עניין של חוכמה.

וכפי שנראה פה כמו שאמרתי זה תכונה שקיימת בנפש האדם המושג הזה של חוכמה איך זה בא על ידי ביטוי באווידה כל סוג האבוידו שעניינה התבטלות חיבור אל הקדוש ברוך הוא באופן כזה שאני לא בתמונה אני לא המציאות אלא הוא המציאות זה העניין של חוכמה הוא יביא לזה כמה וכמה אופנים איך זה באופן נפלא הוא אומר כן כמה וכמה ביאורים כמה וכמה תופעות שכולם שייכות לעניין של חוכמה כפי שהוא אומר פה הנקודה הזאת זה לא התלהבות הפוך הנקודה הזאת זה זה ביטול זה ריכוז זה עניין של מים מים זה קר זה לך זה לכן לכן חוכמה יה סויד המים כי התנועה של חוכמה זה תנועה של של הפוך של של שתיקה מסוימת אתה לא מתלהב ומתפשט זה תנועה של מים קרירות ודבקות כן אז הוא אומר ועניין ההפרש בין מויח ללב כי המוויך הוא קר ולך ששום מקור יסודמים וליכוס והלב הוא משכן

יסודש זומר וכך בחינס חוכד דעת גדולס השם איזה איזה מה מה זה נקרא לדעת גדולס השם איך שלגדולוסין חיקר וכולקמי כלוךשיב נראה לי שזה שהוא מביא פה את שתי הדוגמאות האלה שלגדולוס חייקר וכולקמי כלכשיב זה לחפש נושאים כאלה שהם למעלה מהשגה כולקמי קלוךשיב לגדולוס אין חייקר לכן זה עוד יותר מדגיש עניין של חוכמה כן שאתה מתחבר למשהו שהוא למעלה מהשגה שלך אז כשהוא מסיג זה במוויכווי כן כשהוא תופס את זה הנה מזה נמשך הביט רוצ לבצמ לגמרי נגד רוצ השם בחינז י כי הי הוא בחינצמצום שנסבל וצמצום זה בעודמ שהבטל רציוני אז למדנו שחוכמה מצד למילו זה שהקדוש ברוך הוא מצמצם את הבלי גבול שלו ומתגלה בנקודה מה זה בא על ידי ביטוי באדם כאשר הוא יש לו את עניין החוכמה אז כמו שהרגע הגדרנו חוכמה עניינה שאתה מבטל את כל עניינך ומשיג משהו שהוא למעלה מהשגה שלך. מה

הביטוי של זה באווידו? שאתה מבטל את כל הרצונות שלך כי אתה מסיג שיש משהו שהוא למעלה מהגדרים שלך, למעלה מהמציאות שלך. אומר שאחרי זה יש הביטול שח לכן אני אומר אחרי אמרתי >> זהו. אז יש את הביטול באסוגה ופה במיימר כפי שנראה הביאו עוד רגע אפילו עוד דוגמאות זה שלא רק ההשגה להשיג משהו שהוא למעלה מהמציאות שלך זה התנועה של חוכמה אלא גם כל מיני לא יודע תופעות לוואי כל מיני כל מיני ביטויים נוספים בוויד או בנפש זה הכל שייך לעניין החוכמה זה שודי מרגיש לא העניין הוא לא מה אני רוצה למה הוא רוצה הביטול הזה זה גם חוכמה כי זה בא מאותה מאותה תנועה נפשית מאותה תנועה נפשית שהוא המציאות ואני לא נוגע פה זה בדיוק העניין של חוכמה כן וכן לבטלסע עצמי אומר לא רק הביטול של ביטול א כן שהוא מבטל את רצונו אלא גם ביטול פשוט שמבטלסמ במחשוב דיברו מיסה שלא

ילך שולדבר כרצון יכולו אז זה העניין של חוכמה כי אתה הנקודה היא מה הוא רוצה מה הוא המציאות ואני לא בתמונה וגם מזה נמשך הנוב אותו דבר ענווה ענווה זה זה חידוש מה שענוב ונובד גם מאיזשהי הכרה שאני לא המציאות כן ולוכי נאמר במושה ועיש מושה אונוב מאוד לפי שהויום מבחינת חוכמה ולא רק לא רק שביטול של רצונות ביטול של מחשב הדיבור מהסב וענווה בא מחוכמה אלא גם התנועה במידוס גופה התנועה של יירס שומעים ירס השם גם מגיע מחוכמה כי בירש שישי תנועה והכרה שהוא המציאות ואני לא אז גם גם מירה גם מידה פרטית לכאורה של יראה גם שורשה בחוכמה זה הוא ממשיך ואומר וגם בחינת יראה נמשך מהמויח והחוכמה כמו שכוס רשיס חוכמו ירס השם וגם בחוכמה יוסד ארץ כך כתוב בפסוק בחוכמה יסד ארץ מוסבר על זה אבו יוסד ברטו האבו אבו זה חוכמה יוסד ברטו ממנו מגיע הבת ברטו אנחנו תמיד

יודעים שש ששבן הוא זה אהבה ויירה נכון אז אם ככה יוצא שאם הפסוק אומר אבו יוסד ברו חוכמה יוסד ארץ מה זה אומר שלחוכמה שייכות מיוחדת לעניין של ברטו לעניין של יירה כן שנקרו איש השם העניין של ברטו שייך לעניין של יירס השם זאת אומרת מה רואים פה זה שהתנועה הזאת שמ החוכמה באופן כללי זה מידה מאוד מסוימת בנפש חוכמה אבל התוכן והמהות של חוכמה ההכרה בזה שהוא המציאות הוא האמת וכדי שאני אני אתחבר אליו הפוך אני צריך לבטל את כל המציאות שלי התנועה הזאת יש לה המון א אופנים איך היא באה על ידי ביטוי בנפש בביטול הרוצם ביטול מחשבת הדיבור מייסה בענובה זה שודים מרגיש שהוא לא מציאות אלא הוא לא הוא אין לו עניין לעצמו כן ככה כתוב תמיד במה הביאור באנובה של מישה רבינו שהוא הרגיש שהוא הרגיש ששום דבר לא שייך לו האמת את הכל הוא קיבל

בדיוק הוא לא מחזיק טיבוס אלנפשי הכל עניין שמגיע מ מהשפעות ות שנתנו לו אותו דבר גם התנועה של עיר השמיים שהוא מרגיש את האמת של זה והוא מקבל עיר השמיים זה הכל שייך לעניין של חוכמה מחר נראה כאילו בהמשך של המיימר נראה איך בינו דווקא מביא גם חיבור לקדוש ברוך הוא אבל באופן הפוך זאת אומרת זה גם חיבור אלוקי עם תופעות עם ביטויים אחרים בנפש אבל זה זה ביטוי של בינו וזה הפוך מחוכמה Ja.