לקוטי תורה פר׳ מטות #1, ״החלצו מאתכם״ - הרב יצחק מאיר וייס

תאריך: יום שלישי כ״ו תמוז תשפ״ה משך: 25:35 צפיות: 60 הרב יצחק מאיר וייס נושא: חסידות פרשה: מטות

*המלחמה הפנימית נגד קליפת מדין* בשיעור זה נבחן את עומק המאמר החסידי המפורסם מלקוטי תורה פרשת מטות "החלצו מאתכם", ונעמיק במובנה הפנימי של המלחמה נגד מדין. המאמר מגלה כי מדין איננה קליפה רעה גמורה כשבע האמות, אלא קליפה עדינה יותר המתנגדת לעצם יסוד האחדות שבקדושה. זהו תיקון מורכב הדורש זמן רב יותר, שכן הרע הטמון במדין אינו ברור וגלוי, ולכן קשה יותר להכירו ולטהרו. *עיקרי השיעור:* * *המלחמה נגד מדין* - בניגוד לשבע האמות שהיו רע גמור, מדין מייצגת קליפה שאינה רע גמור אלא מקור כל הטומאה, והיא המתנגדת לשם הוי' ולעיקרון האחדות האלוקי * *גלות בבל כתיקון* - השבעים שנה של גלות בבל (7×10) באו לתקן את החטא של השארת שבע האמות בארץ, שגרמה למעורבות עם השבע מידות רעות והחטאים החמורים * *אחדות כיסוד הקדושה* - העיקרון המרכזי בקדושה הוא האחדות, שמתבטאת לא רק ברמות גבוהות אלא גם במידות השונות, כולן בטלות ומתכללות באחדות האלוקית * *סנסטינום וקושי הזיהוי* - בניגוד לרע גמור שברור וגלוי (כמו בבית ראשון), הרע של מדין מתבטא ב"סנסטינום" - פירוד שקשה לזהות, ולכן דורש תיקון ממושך יותר * *התיקון הממושך* - כפי שלימד יתרו כהן מדין, הכנעת קליפת מדין דורשת זמן רב יותר מאשר תיקון הרע הגמור, בדומה לזיקוק כסף מפסולת דקה לעומת פסולת גסה השיעור מעמיק בהבנת החסידות כי קיימים סוגים שונים של רע, וכל אחד דורש אופן תיקון מתאים לטבעו.

תמלול השיעור

תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.

זהו ממר ככה מאוד מפורסם כן ממר א כתוב בשיחות ש הרבים היו חוזרים מהמורים כדי לתאר את האוויר ואת המיימר הזה אמרו כמה וכמה פעמים היה מימר א >> כן יש את המיימר שמיוסד בסופו של דבר על המימר הזה מיימר מאוד מפורסם מתוך רשנטס כל צורנת שהרבי שהרבי רשבן מהמאמר הזה >> בסוף כן המר הזה יש לו כן גם הדמור האמצעי אמר על זה אמר מאמורים שהם מיוסדים על המיימר הזה אה כן ומיימר שעוסק >> בחשיבות באחדוס באבס ישראל בוא נמחן חלצו מאיתכם וגויים א כן הפסוק הזה מדבר על זה שהקדוש ברוך הוא מצווה את משה רבינו לצאת למלחמה נגד מדיון >> וצורך לאבין דבל אלימר יכלצו במקום כי ה חולצו משמ כולכם >> וכיוון שנאמר מהיתכם כן מיד אחר כך כתוב חולצו מה התכם דהיינו כמו שכתוב מיד אחר כך מקצוסום אל למטה כן א000 למטה אומר שלא כל המטה אלא הפוך מתוך המטה תיקח

המשך התמלול

>> אז אם ככה למה כתוב י חולצו למה כתוב הי חולצו ולא כתוב ייחולצו אם כן אבל אלוהים מר י חולצו שהכונה החל גם >> מה הוא עניין ניקמס במדיון לא יודע למה הדין הזה ככה >> כאילו זה משפט מאוד ייחודי כן מקמסה במידיון אז יש את הדיוק של של רש"י ש שקודם לכן כתוב בפסוק שנקו מסניק מס בני ישראל כן אז זה רש"י אומר שמי שיוצא נגד ישראל בעצם יוצא נגד הויה ואולי פה הוא בא לדייק את ההויה כאילו מה מה הדגש לנקום את הנקמה של השם מה הדגש המיוחד פה >> כאילו על פי פנימי סכורה מה את הגש על ה דווקא >> גם מה הוא לכל מטוס >> הנה כתוב אלף למטה אלמטה לכל מטוס מה זה לכל מטוסל למי אמר מכל מטוס אתה מוציא חלק מהמטות אתה לא מה זה לקול מה הדגש הלקול מדומ שרשי גם נאמד על זה על הלקול והוא אומר שהלקול לכל משמע שלא יהיה שום שום מטה שלא שלא

שלא יוציא אבל הדגש הוא למה הלכול כן זה צריך להיות לכול ולא הפוך למה צריך להיות למה כתוב לכל ולא כתוב מכל טוב >> אז עד לכאן דיוקים אומר החיני בחינס מדיון וממש נגד בחינש שם הוכ אז הוא אומר המושג מדיון מנגד לשם ה באופן ייחודי זאת אומרת כפי שנלמד במיימר לשם ה יש איזשהו כל שם מבטא איזשהו עניין שם הויה מבטא משהו שמיליון מנגד לעניין הזה של הויה כן ממש ממש נגד בחינה שם הו ולאכי עניות ושם מדיון הוא הוא הקליפה שמנגדת לשם הלוכן קודמת יצור ליס אךנועז קליפס מדיון על ידי יסרו כהן מדיון כך כתוב בזוהר זו מפורסם שלפני למתואר היה צריך להיות הכנאה כדי להכין כדי שהעולם יהיה מוכשר למטואר היה צריך הכנאה אז כתוב שמה היה שמה כתוב שם כ שני שני הכנאות היה שמה אבל ההכנאה של איסרוי זה שהוא היה כהן מדיון וכשהוא בא ואמר אתו יודעתי כן שאומר

אתו יודעתי זה בעצם הייתה ההכנאה של קליפס מידון והיא הכשירה את ה את העולם לגילוי של מתנטר >> מעניין זה אותו לשון של אברהם אתה ידעתי כי אתה יודעת שמה הקדוש ברוך הוא אמר מעניין שזה >> אתה ידעתי שלרוי זה הביטלו כן בדרך כן בדרך כלל כתוב על איסרוי שהוא היה הוא היה כהן מילדיון הוא ידע את כל ה הכיר את כל נכון הכיר את כל האזור שבעולם >> נכון כך כתוב כשהידיעה הזאת יש סכה מפורסמת של הרבי שקודם אתר דווקא דווקא כשהקליפה בעצמה הכירה נשברה והכירה את ידעתי זה הכין את העולם למתורר מצד הביטול של התכת אבל פה כתוב שזה קשור גם למדיון כי מדיון מנגד לשם הוי וובמתרו זה לא כתוב פה בהרחבה אבל במתירו יתגלה שם ההי בעולם נכון אנחנו תמיד יודעים שבואר בשם נכון וארו אל אברהם בן יצחק יעקב בשמי אלונו דעתי לוהם נכון ו ממת נותרת התחיל

העניין של גילוי שם הבי לכן כתוב אונוכי ההלויך זאת אומרת שכדי שיתגלה העניין של היהיה בעולם הגילוי הגילוי הנעלה הזה היה צריך להיות לפני זה עניין של ביטול של ההכנאה הזאת של יסרוי כן זה מה שכתוב פה שאכנועסקליפס מדיון על ידי יסרו כהן מדיון זה מה שהכשיר את העולם לגילוי של שם הויה במתואר >> כן אז אם ככה מה הוא רוצה ללמוד מזה הוא רוצה ללמוד על דרך זה מה שכתוב בפרשה שלנו שכאשר היהודים באים להילחם עם מדיון אז התורה אומרת ניקמסיה במדיון כי מדיון זה המנגד להויה לכן הויה הוא זה שמתמודד איתו הוא זה שהנקמה הביטול של מדיון זה בעצם העניין של שם הוואי מה זה קשור אז עכשיו אז הוא אומר והוא עניין על דרך מה שאמרו רבי סניזה לבש ש מתואר נסקבצו כלוזחולו כן כתוב שברגע שהיה מתאורה מצד הרש אז כל האומות התכבצו אצל בילום ושאלו אותו מה קורה פה מה מה זה מה

מה המולה הזאת מה הבלאגן הזה וההמשך של המדרש אומר עד שפוסכו כולם ואומרו השם אויז לאמו את השם יבורס אמוי בשולם >> זה היה אצל בלעם דרך אגב >> בלם >> כן לא התקפצו לעם לא התקופצו התקופצו אצל בלעם לא ידעו מה זה >> כן >> אז הוא אמר >> אז הוא אמר אם אני זוכר האמת כתוב פה שפוסכו כולם ואמרו חו לי שזה הדוסיח שהוא אמר ואומר השם למיתם ואז כולם פתחו ואמרו השם מבורךסם בשלם אז מהמור הזקן רוצה להביא מפה שהתורו עניינה שולים שהם הכירו בכך שהתוירו עניינה שולים כמה רבי סמיד ממשיך ואומר כמה עם הרבי סנ שהסק בתורו מיסים שול בממל יושל מעל או בפמל יושל מטו אדמור הזקן כאילו מבאר את השם יבוארסמו בשול נוים שנאמר על מתן טוירו אם המים חז"ל הזה שאומר שכל העוסק בתורו מסים שולם פמלי של מלו פמל של מתו כלומר התוירה עושה ביז שולם אתם זוכרים למדנו במימר בחודש

השלישי בתור אויר גם שם הוא מביא את כל העניין של שולים הוא אומר שזה ביז שולים בא שולוים כן השם יבורךסמו בא שולו בא שולדיר אדמור הזקן שזה ביז שולם שהוא מחבר את זה מהמים חז"ל הזה שאומר שזה שולם בפמליה של מנטו פמל ושלמת מט של מה ושל מת וכמו שהוא ממשיך הוא לא אובן בשלום מסלולו מה המשמעות שזה ש תיר עושה שלום בפמל שלמלו פמ של מטו צורך צורך להובי לפני זה צריך להבין משהו אחר הנה בחורן בס מקדש ראשון אמרו רבינוזל הקדוש ברוךז ולא על ביטול וחורבן ב רק בשביל לבן סינסנום לבד כן אז אנחנו יודעים מהגמורה שהחורבן של בסרישן היה בשביל שלושת העבירות החמורות אבלזורגר שפיכוסדומי אדמור הזקן פה מביא מה אומר חז"ל נוסף זאת אומרת שמה ש לכאורה שנרמז פה שלא רק שהיה את שלושת העבורות אלא היה גם בידל תואר ויטר ולא ויטר על זה זאת

אומרת >> היו אבל היה גם את אבדזור גילור שפיכסדומים הכוונה >> כן כתוב מפורש בגמור שהיה גורר שפיכסדומים תלוש את העבירות האלה כן אדמור הזקן מביא פה על הויטר לכאורה צריך ללמוד שיש פה את שניהם שיש פה את כאילו את ארבעתם ואילו בחוריש רק בשביל לבוא סינס חינום לבד ואם כן לא מך שובוסגולוסל דווקא עכשיו שחט ועבוני סינסינום שבסמקדוש חורב יוסר מיז מושנו וגולוס בובל שהיו מפני הרוס חמורס הנל אתה רואה שהוא מדבר על הוירס חמורס על כל הארבעת העבירות אף על פי כן אוי רק שיבשונה אך ענינו כי הנה בשיבו ומויס שאו באורץ אז או אז עכשיו הוא מתחיל אדמור הזקן להסביר שבקליפס חוזר חזרה למדיון עבר לחורבן הבאיס עכשיו הוא חוזר חזרה למדיון לתת הגדרה מה זה בדיוק מדיון ומה זה שיבו הומרס זה אומר כך כי הנה היא בשיבו משו בארץ ב שבונו לאורץ אקנני וכיתי חולו נאמר

ואו אשר תסירו מהם חולו אז כתוב שמה ואיו לסיקים בעיניכם ולצנינים בצידיכם כלומר התירה אומרת שאם תשאירו את השיבומס בארץ אז זה יגרום לכם לדברים לא טובים כן אז מסביר אדמור הזקן לאיזה דברים הם יגרמו לכם כי הם הויו מה העניינם של ה של הקנני והחיטי שבעמיד לוכן היות ונני והחיטי זה השבוע מדויס כשחוטו ישראל עוז בבסרשון ונסגברו בו הם השבע מדור אלו מפני מה זה קרה מפני שהשירו מהם וכמו שכוסוב בשויפטים כן בסימן א וסימן בס ואתם לא תכריסו תכרסו בריס חולו ולא שמעתם בכולו כתוב שמה באריכות בשיפטים ש שהיהודים לא קיימו את המצווה הזאת, שהם השאירו, יש שמה אפילו פירוט שהם השאירו מהאומות, הם השאירו אומה כזאת, השאירו אומה כזאת, הם השאירו בארץ קנן מהשבע אומר ישראל שתר אמר שתר אמרה שלא להשאיר מהם אז ומחמוסום ניכשלו באירס חמורסנ כן הרי ביס

ראשון ביס ראשון זה המשך של הכניסה של יהושע אז ברגע שנכנסו יהושע בכניס שישוע ולא הורידו את כל את כל האומיס האוילום את כל השבע אומס שהיו בארץ בארץ קנל זה גרם שבהמשך הם נכשלו ולמדו ממעשיהם >> אז יש פה כזה בלשון אדמור זקן ככה מדבר על על הטכני על זה שהם היו מעורבים בארץ קנן איתם ולמדו ממעשיהם והוא גם מדבר במובן הפנימי שברגע שלא פעלו ביר לא פעלו בירור כי הוא לא שברו את השבע מידות רעות אז ממילא זה זה היה קיים שם וזה השפיע עליהם ויהודים למדו כאילו השפעו מהשבע מדסרוס על כן היות והחטא של ביס רישוי בא מזה שהשאירו את השבע הומוס שהשבע הומוס זה בעצם שבע מדוסרס לכן הו הגולוס בוב שיבשונה שעל ידי זה נזכנו שבע מידסנ לכל מד 10 שונות כי כל אחד כלול מ1 אנחנו תמיד יודעים שההתכללות הראשונה של כל המידות זה ב10 ולכן הגולוס בוב שמתרה שתכליתה

הייתה לברר לתקן את החטא את העירוב של השבע מידיס שנפעל בעם ישראל כתוצאה מזה שלא קילו את ה את ה70 אומות את השבע אומס שבארץ קנען לכן היו צריכים לברר את זה ב-70 שנה אךבישני לא יוחזה שזה שבע שבע מידות וכאן מה איך אנחנו עושים בספירת העומר 50? >> שאלה טובה. אפשר לשאול, לא צריך לשאול ספירת העומר, צריך לשאול מה למה פתאום זה כלול מ-10. >> כן. >> זאת אומרת, אין פה אין פה הסברה למה זה כלול מ-10. מה המשמעות של ה-10? >> זה מתחיל כן מח כאילו >> לא כאילו מה זה ה10? אנחנו יודעים שיש התכללות של כל מידה ב-10 ספירות. אבל מה פתאום? מה למה? למה להתקלל? למה לא לדבר על המידה בעצמה? למה נדבר על ההתקללות? ואם התקללות אז כמו שאתה שואל, לפעמים אנחנו מוצאים התקללות של שבע, לפעמים אנחנו מוצאים התקללות של שש, אין פה הסברה. אז לא כתוב הסברה, כתוב פה רק את

המשפט, את הרעיון שהשבע, ה70 זה כנגד 7 כפול 10. אנחנו יודעים שתמיד המידות תלוות מ-10, אבל השאלה היא מה פתאום בעניין זה מושלם מושלם 70 זה מושלם. >> קודם כל יש את המידה בעצמה ויש את המידה כפי שהיא מושלמת. כן כפי שהיא כלולה מכל ה >> ברגע שהיא מושלמת יש לה את כל פריטי הפרטים פה שתזכר אך בישני לא יוח במידרס עצמו כים בסינסינו >> כפי שלכאורה זה עוד התבאר עוד קצת המשפט הזה יותר מה זה נקרא שלא היו החטא במידוסמון כי מה זה סינסכינום בדיוק סינסחינום זה לא מה זה בדיוק והיא הדבר הזה זה לא מהשבע הומויס שהיו בארץ קנן אלא והיא קליפס מידיון שאינו נחשבסמישיב מן הנל ואינו רגמור כמו תיבושרו ניוף כי אם סינסכינו שזהו לא שו מדיון ריב ומוד ומידוזו אף על פי שאינו ירגומ החומרסבוסורה והוא גם כן הפך הקדוש לייקס אז צריך כאילו

ממש לשים לב למילים יש פה פה דגש מסוים שזה אין יראה גומור שאין יראה גומור לעומת כן אז אז זה זה משפט מעניין אם נצמד ממש למילים אם נגיד שכשמדברים על מי דורו אז ה יש לה איזשהיא יש לה הגדרה כפי שלכאורה נראה בהמשך שמ מידורו תמיד יש לה הגדרה רעה כמו שהוא אומר דוגמה ניוף יש לה הגדרה זה דבר זה דבר לעומת זאת זה שסינו זה זה ששינו בפירוד זה דבר רע לא כל כך בציור ש כי לא מדברים פה על הסינו סינו זה גם מדורו זה אחד מהשיבה ממין אלא מדברים פה על הפירוד הפירוד כשלעצמו הוא כאילו לא מצויר כפי שזאת אומרת הוא לא גמור >> היא רע בגלל שאלוקוס זה אחדוס ולכן זה רע אבל הציור שלה לא מרגיש לא מרגיש מנגד לא מרגיש רעים >> לכאורה הפשט שהינו ירגומו כן כן, הוא עוד שנייה הסביר את זה בצורה כן נאמר את זה בפרקטיקה איך זה באיך האדם

מרגיש את ה את המושג פירוד ואיך זה מרגיש לו לא רע לפי זה אולי נבין מה הכוונה שהנה רע גומו שכשאתה מדבר על על כל המידוסרס אז המידוסרס כשלעצמן יש להם ציור רע יש להם מכוון רע יש להם תחושה של ישות מוחלטת של אני ואף סיו הרע הוא ברור וגלוי ואילו הרע שב שב שבפירוד הרע שבפירוד הוא לא כל כך גלוי ולא כל כך ברור ולא כל כך נרגש זה נקרא שהוא לא גמור אי גומורמצד שני הוא המקור לכל ה לכל העניין של קליפה בכלל כמו שהוא אומר אך הוא מוקרסבוסורה והוא גם כן אי פחקדוש כיס המילה גם כן גם קצת קשה לי אני לא יודע גם כן זה נראה כאילו דוחק דוחק קצת כאילו צד אחד הוא אומר שהוא מוקרסה ושורה זאת אומרת זה הדבר הכי לכאורה הכי הכי חמור אבל הוא הלשון קצת והוא גם כן בך קדוש כיסם כן זה אומר >> שיש בו איזה טוב >> הוא לא אומר את זה >> אם הוא בא ואומר שמדיון

מדיון זה לא רע גומו אז יש פה איזשהו טוב אם יש בה דבר טוב אז הוא לא ממש רעגומו אז הוא גם כן הפך הקדושה מצד אחד הוא אם יש בו קצת טוב אז הוא לא הפך הקדושה יש בו משהו משהו קדושה >> אבל הוא לא לכאורה המטרה היא להגיד שהפוך שהוא מוכר וסורה >> מוקר >> אבל יש לו >> יש לו אז אם ככה אני אצטריך למצוא את זה איפה הוא אומר שיש בו גם כן טוב לכאורה המחוב פה הפוך לומר שמוד זה נג אומר שאינו רק גומ יש הוא בא הוא בא להפריד בין קליפות של שבעמין לקליפות של מידה >> זאת אומר ששבע הממין זה רק גומור אין מה לעשות איתם זה הדבר הכי גרוע אבל מדיון גדור גומוז על דרך ליבסנו גם >> הוא אומר זה זה יש פה כר >> בשנאה אפשר להשתמש בה גם לדבר שהוא טוב שנאה זה נתים למנה עצמה על ה >> אני לא חושב שרע גומור שכתוב פה אין רע גומור זה מזכיר לנו את מה שכתוב את עניה

שכלפסנוגה אין רע גומור אבל לכאורה מה שכתוב פה זה לא הנה רע גומור במובן של קליפסנוגה שיש בו גם כן טואב אלא שהנר גומר הכוונה היא שהרע הוא לא מסוים הוא לא הוא כללי. הוא לא הוא לא אין לו ציור מסוים, אין לו הוא לא הוא לא הוא לא מוגדר. >> הרע שבו הוא לא מצד איזשהו יפה. זה מה שכתוב פה בהמשך שקשה בפרקטיקה אמרתי מקום שהוא יגיד בהמשך שפרט בפרקטיקה קשה לזהות אותו. זה מה שהוא ימשיך אחרי הקטע. >> בוא נראה. אני חושב שזה הפשט אינורי הגומר. ולפי זה לא הפשט שיש בו גם כן טוב אלא >> מעורב כזה כן מעורב טוב שאפשר לנצל אותו. זה זה כמו שכתוב אבל זה בדיוק הקושי שלי שהלשון פה זה שהוא אי גמור וגם כן אפך הקדושה מצד שני כל המסביר שזה הפך שם הוי זה הרבה יותר חמור משבע אומס זה ניקמסיה במידיון זה זה לא בעצם שהוא >> זה לא שהוא מחליש מקטין את החומרה של אלא

הוא אומר שזה משהו כללי יותר זה השורש לכל רע זה >> הוא לא רע ברור >> לא רע ברור כן ככה אני מרגיש זה הפשט שהינוע גומור שהוא לא רע ברור ברור אבל הוא רעשמין אז הים הקדוש ברוך הוא ציווה שחייבים להחריט אותו מדיון קליבז מדיון לא באו להחריט אותה רק כך היה ניקמס השמנים זה בגלל שהם עשו פעולה אז היה נקמה אבל בשבע היה ממיד לכתחילה הקדוש ברוך הוא בא ואומר תם צריכים מהשורש >> מהשורש >> פה לא היה פה זה היה בגלל שמיון עצמו השתוללו אז היין והם והם זה אז היין נקמס השם ככה >> מעניין זהג דיוק מעניין טוב שהיא דווקא או אז עכשיו הוא אומר למה הדבר הזה של של מידיון של מודנו מרי זה איפך הקדוש שליס כי היסוד הכי חזק בקדושה זה אחדוס שהידב כבכינס אחדוס וסקלס שהוא יסוד את כל התוירו כמו שכבי כמו שאומר ללזקן דלוךסני חולו ואידוך פירושי זאת אומרת כל

התור זה בסופו של דבר העיקרון הזה שהלךסני לכבוך לסבית והיינו משום דכו למל באמת זה כל היסוד ש כל התור כך למלו יהוד בחינס אחדוס וסקללוס וגרמו אחד חולו והוא היויד והוא הדיו כי פירושך לכאורה מה שהוא בא לדייק פה זה שהאחדוס שאלוקו זה לא רק אחדוס בדרגות גבוהות אלא בכל דרגה שאתה אומר שהיא דרגה אלוקית אתה בעצם אומר האחדוס ולכן גם בדרגות כאלה שמצד העניין שלהם זה דווקא כן לכאורה הפרדה כמו כשמדברים על מידות על 10 ספירוס שבאסר ספירוס הדיוק הוא דווקא 10 ספירוס לנוג ננמי מדברים לכאורה על על דברים נפרדים כן אתה אומר שחוכמה זה חוכמה ובינה זה בינה גם שם אתה רואה שהעניין הוא הבי שמה דווקא מדייקים לומר הביכוד כן זה מה שהוא אומר והוא א כי פירושי חוד אין פירוש מהוס ועצמוס ישבורח דהו נקרו יוחיד אך פירוש חוד בז ריקים ואורץ ולמל כן הפירוש היחיד

באיכות זה שהוא אפילו אחד בעולם בזן ריקים ואורץ אבל הפירוש הנוסף זה שהואמילו כשמדברים על הספירוס על המיד של הקדוש ברוך הוא אז שמה אומרים חודיזן מידוס שכולם בטיל ומסכללים באחד זאת אומרת שאתה רואה שאלוקוס היא אחד לא הוא אחד בעצם זה אומר שהוא אחד גם במקומות כאלה שיש פירוד בעצם שאתה אומר שיש דברים נפרדים גם שם אומרים השם אחד כי זה עניינו של אלוקו זה עניינו של הויה שבכל מקום שהוא מתגלה העניין של איכות זה באופן כזה הזה של אחדות ועל כן בחינת מידיון ונרגון מאפרין נראה לי שזה לשון של פסוק הוא המנגד לשם הבי שהוא איך עוד שגם כל המידז ההופכים זה הדיוק הוא אחד לא רק במקום שאין אין מלכתחילה הכל אחד אלא גם כל המידס והאהופכים כולו מסחד ובטלילים בוא רבי יחולו >> ועל כן גולוס זה זאת אומרת הגולוס הזה של בישיני שהוא תיקונו בירו בחינה סי סכינום

משת זמן רב יוסר >> למה >> לכאורה אם אנחנו נעצרים רק פה אז מרגיש כי אתה מתקן למשהו חמור יותר זאת אומרת אם אנחנו לפני שממשיכים זה יש פה כאילו בנקודה פה על כן גולו זהו תיקו בירו בחינסינ זמן רב יוסר כי כי אתה מתקן משהו שהוא כללי יותר כן שהוא נוגע בעצם העניין של נקמסיה אבל הוא ממשיך ואומר והוא אולי יש פה אפילו שני פירושים שני עניינים וזהו שאמר רבי סזל ראשון אם נסגע לאבונו נסגע לקיצום חולו אז כן חז"ל חז"ל אומרים ביומה שכאשר שהראשונים שהכוונה חורבן בית ראשון נסגע לאבוינום ולכן נסגע לקיצום אמרו להם שסוף 70 שנה הם חוזרים ואילו החרוינים החורבן בית שין לא היא נסגע לאבוינום לכן לא נסגע לקיצום פירוש הפשוט הוא שבבייס רישן עשו עבירות בגלוי לא לא הסתירו את זה באישיני הסתירו את הדברים אבל מסביר אדמור הזקן מה זה בפירוש החסידים נסגלבנום היה

שהו רע גומור >> על כן אוסו תשובה על זה מיד זאת אומרת אם אם לך הפירוש של זה שרגום הכוונה רע ברור ה רע ברור היה רע גלוי וכשאתה מרגיש שיש רע גלוי אתה פשוט עושה תשובה מה שאין כןנים שלא נסגע לאבנו דהיינו איזה סוג אויר זה עניין סינסכינו שכל חודמת סת עצמו שאין זה אובן גומור זאת אומרת הרע הוא לא ברור הוא לא חד על כן לא נסגע לקיצום מפני שאין מסכרתים כל כך מזה >> גם בתורה אפשר לשנות זאת אומרת >> או זה כן זה בדיוק מה שהוא ממשיך ואומר אומר אוי כמו ילדמור של לברר הפסוי לסדק דילקתי על הסוגריים הסוגריים חשובים אבל שנייה אוי כמו ילדמו שלרפסילסדק צורך שאוס יויסר מן הפסולס הגס שהוא ניקר לכויל שהוא פסולילס. כאשר רוצים כן רוצים לברר משהו שהוא גלוי וברור לכולם שהוא פסולת זורקים אותו. אבל אם יש משהו שהוא מעורב עם פסולת דקה לוקח יותר זמן לנקות.

טוב נקרא את הסוגיים ונעצור פה. כמו שכסף כגבנה ברבנו יונה על הרעיון הזה שנסגל שברגע שהרע הוא ברור וגלוי אז ממילא התשובה היא קלה יותר אז כתוב כמושכוסגבנ ברבנו יונרשפרקם בדברוכס שלכחו אושום שתי סלוים ואילו חטוס בסדנקה למה כיוון שעושם מדברים פה על אושום טולוי כן אדם שיש לו ספק על העבירה שהוא עשה כיוון שהושם בו על סופק על סופק חטא ממילא הנו מסחר את כל כךו ולכן הוא צריך להביא דווקא משהו יקר כדי כנראה להחדיר בתוכו את ההבנה שיש לו על מה לעשות תשובה. מה שאין כן חטוס בסדנקה אדם שעשה כבר אויר והוא יודע שעשה עבירה דנקה מספיק כדי לגרום לו להחדיר לו את את ההבנה שהוא צריך לעשות שוב אותו דבר ראשוני נסגע לקיצום ראשונים שעברו עבירות כאלה נסגע לאבוינום שה העוון היה ברור העוון היה גמור אז ממילא 70 שנה הספיק להם אז שאין כן אחרונים אחרי חורבן

בשני שהעוון לא היה ברור כל כך אז ממילא הם צריכים אבל לכאורה כמו ש לכאורה מצד החומרה שלה כן שלו מי זה >> אז כתוב פה סינס חינום נוגע בהפוך עם מקור כל מקור עשו וסורה >> ועדיין עדיין יש כאן כן כ אמרנו הלשון גם כן שדיברנו עדיין יש כאן משמעות >> סופיק >> זה דבר הכי גרוע >> שתיברסופק זה דבר הכי גרוע ברגע שיש לך ודאי בן אדם יודע שעשה עבירה עשית עבירה אז אתה תעשה תשובה אתה יודע מה זה >> סופק זה כל הזמן זמן אתה כן או לא או כן או לא אז אני עשיתי את זה >> זה מה שכתוב פה שצריך יותר שיעוט זמן צריך יותר לשכוח >> כדי להקל זה לא בסדר >> כתוב באתה הגמרא טובת סופרנן של ראשונים מקריסן שלא אחרונים S

שיעורים נוספים בסדרה ״לקוטי תורה פר׳ מטות״

כל השיעורים של הרב יצחק מאיר וייס ←