חומש היומי פ׳ דברים - יום חמישי ו׳ אב תשפ״ה - הרב שמואל רבינוביץ
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
פש דברים >> אין דבר בעולם שנה יותר מהחסידות >> טוב אז תשמע אז תשמע קצת מפוך אדמה >> אין מלא השמות >> כל העולם תן לי ויש חסידות מצד אחד ואת העולם אני רוצה את החסידות לא רוצה את העולם >> כל הכבוד אז אנחנו ביום אנחנו נתחיל עוד פעם יום חמישי >> פרש דברים וירשם אליי רב לו סוי וסור הזה מוש משה רבנו ממשיך לומר את כל הסדר מה שהיה שמה במשך 40 שנה שהם הסתובבו אז שמעתי מאוד מעניין אמר לי את זה הרב גרינולד שמואל גריבלולד אמר לי את זה בשם הגאום מוילנה שמה זה הלשון אלה הדברים שהוא התחיל את הפסוק אלה הדברים מהלשון >> אשר דיבר משה אז אומר בשם הגאום מבלנה והוא מביא את זה גם בשם עוד ספר שמוישה רבנו היה כבד לשון או כבד פה >> נכון >> וכשהוא התחיל להגיד דברים אז השם הוריד לו את הכבוד לשום ואז הוא יכל להגיד אלה הדברים הוא יכל להגיד את זה בצורה השם
המשך התמלול
הוריד לו את זה אז כל הארבע חומשים >> אז הקדוש ברוך הוא הוא עוד היה כבוד פה וכדוד לשון אבל אחרי כן מאלה הדברים אז הוא כבר הקדוש ברוך הוא הוריד לו את זה א הרי הקדוש ברוך הוא אומר לו שנסה לארץ ישראל שמללב >> להגיע לארץ ישראל אז הוא אמר אלה הדברים שדיבר משה שמשה מדבר כל הור מישה אז הוא אז הוא מדבר בשביל כלל ישראל >> יפה בכל אופן הרב אבל כל בעלי מומים לא התרפו >> כל בעלי מומן התרפו במ >> אז זה כתוב שכל בעלי מומין התרפו הרי בהר סתורה >> ומשה רבנו השם השאיר אותו ככה >> למה שלא יגידו >> שלא יגידו בדיוק שהוא נמצא את התורה לטובתו לא שבגלל שהיה לו מתקשרתיים הלשון הזה שהיה לו מתקשרתיים ממילא הוא הוא כתב את התורה ככה לא בכשזה אמרו שי >> והם אומרים את זה למה באמת הקדוש ברוך הוא לקח את משה ושלח את משה להוציא את עם
ישראל בתור קב פה >> אז אומרים שאם הוא היה צריך להמשיך לדבר עם פרעה אז עד היום עוד לא היה גומר >> זה כת פה הוא אמר לו שתי מילים נגמר הסיפור הוא היה צריך להמשיך ולדבר >> צריך להיות קותקר אז >> זה מה שהוא אמר כן כן יופי אז אומר לו אומר משה רבנו אומר ככה ויאמר השם אליי לאמור רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם ואז הוא מביא שהם היו צריכים לעבור בארץ שעיר באדום ואומר לו השם אל תתגרו בם כי לא יתן לך מארצם עד מדרך כף רגל כי ירושה לעשו נתתי תעשה אומר אוכל תשברו מאיתם בכסף ואכלתם וגם מים תכו מאיתם בכסף שתתם כנראה שהם כן שילמו להם כשהם היו לידם כנראה שהם כן לקחו מותם אוכל הם לא נכנסו אבל הם הם כן שכרו הגבול נתנו להם >> בדיוק הם כן שכרו >> שכרו כן מזח כן אבל זה כנראה אבל הוא אומר פה מעניין אומר פה ככה שתיסו זה חלק מהחלק
מהתוכנית אז אומר את עשו עשו אני נתתי לו ירושה אל תתגרה בה ממשיך הלאה ואומר ונעבור מהתחנו בני עשו באמת לא נכנסנו אליהם ונפ ונעבור דרך מואב אומר הקדוש ברוך הוא מואב זה נתתי לבני לוט אל תתגרה בהם ואז הוא מביא גם אז הוא מביא שקודם היו לפני לפני לפני כשהוא נתן לבני לוט את זה אז הוא היה אומר כתוב האימים היו ישב שמה מה זה אימים אומר רשי שאמת מטלת על הבריות וכן ובסעיר ישבו אחורים ואחר כך הוא ממשיך שרפאים יחשבו גפיהם בכענקים והמואהבים יקראו להם ממים זאת אומרת הקדוש ברוך הוא אומר להם נתתי את הארץ הזו לבני אדום ונתתי את הארץ הזו לבני לבני לבני לבני מואב ולא סתם נתתי להם את זה אלא הם נלחמו בהם היו שם לפני כן ישבו שם אנשים שהם היו מאוד מאוד >> מאוד אמתנים או רפאים ואותו דבר אומר בשעיר ישבו אחורים גם כן ובני עשו זאת
אומרת שהקדוש ברוך הוא אומר לבני ישראל אל תריבו איתם בגלל שאני אני הוצאתי אותם לקחתי להם את ה לקחתי מהם לקחתי מהגויים שגרו קודם לקחתי ונתתי להם את זה לכן אתם אל תתערבו בזה >> אותו רעיון הוא ממשיך הלאה גם כן כן אחר כך עד שהוא מגיע לאותו דבר והאבים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היוצאים מכפתורים קטנים לדברים >> אז אומר פה ואחר כך הוא אומר הוא שלח לסיכון הוא שלח גם כן משלוח ואמר להם דברי שלום לאמור הוא אמר להם ברע בארצך בדרך בדרך הלך לא אסור ימין ושמאל ככה אומר לו למעשה מה הוא היה צריך לתת לו להגיד לו את זה הרי הקדוש ברוך הוא אומר לו שציכון אני אתן לך את זה ראי נתתי בידך את ציכון מלך מלך חשבון האמורי ואת ארצו והוא הקדוש ברוך הוא אומר לו האחל רש ויתגר בו מלחמה כן תתגרה בו בשיכון אז למה משה בא ואומר שהלכתי לו דברי שלום אז אומר
רש"י אף על פי שלא ציווני המקום לקרוא לסיכון לשלום למדתי ממדבר בר סיני מן התורה שקדמה לעולם כשבא הקדוש ברוך הוא לתנה לישראל חזר אותם על עשו וישמעאל וגלוי לפניו שלא יקבלו היה בטוח הקדוש ברוך הוא שהם לא יקבלו את זה ואף על פי כן הוא אומר פתח להם בשלום אז הוא אומר אני למדתי אפילו שידעתי שסיכון לא לא יוותר והקדוש ברוך הוא אומר לו לך שלך נת אה שומר לאחל רש ויתגר בהם מלחמה תלך לריב עם סיכון. ככה הוא אומר לו. אז הוא אומר לא אני למדתי שקודם לפני שהולכים לריב אז הוא אומר לפני שהולכים לריב אז אומר צריך ללכת לקרוא לשלום. זה זה מעניין בגלל שהתורה התורה אומרת לו לך תריב עם סיכון והוא אומר לא אני למדתי מלפני כן שהקדוש ברוך הוא הלך להוריש את א לתת את התורה לישראל אז הוא הלך לכל לכל אפילו שהוא ידע שלא שלא יקבלו אז אומר אני
אף אני כך אומר משה רבנו אני קידמתי את ציכם בדברי שלום זה דבר אחד >> יש מצווה כדי ליצור עיר למלחמה אז אומר פה אז כשיש מקום ומצווה אז זה בסדר אבל פה לא היה מקום ומצווה מכיוון שהקדוש ברוך הוא אומר לו בפירוש לך תתגרה בהם אומר לא רק זה אז מה אתה הולך לשלוח להם לשלום אומר משה רבנו שאף על פי שאני ידעתי שהקדוש ברוך הוא אומר ככה אז כך יצא אבל אני לא רציתי אומר לריב איתם אני רציתי קודם ללכת בדרך שלום אפילו שידעתי שלא >> בשביל מה הוא צריך לבוא דרך הרצה אין עוד דרך אין דרך זה זה הדרך >> זה היה הדרך זה היה הדרך לידם זה לא היה ממש בתוך הארצאם היה לידם אני חושב אז >> מספיק דרך רק שמה ירצר עד >> אז אומר פה עוד רעיון רשי רשי אומר פה עוד רעיון אומר דבר אחר ממדבק דמות למדתי ממך למדתי שקדמת לעולם אומר יכולת לשלוח
ברק אחד ולשרוף את המצרים היית יכול לשלוח בבת אחת ברק אחד ולשרוף את כל מצרים אלא שלחתני מן המדבר אל פרעה לאמור שלח את עמי במתון כדי שזאת אומרת שפרעה ידע וללכת כל המהלך הזה של שנה שלמה הרי הקדוש ברוך הוא יכל ברגע אחד להשמיד את כל המצרים אז למעשה למה באמת לא ככה בש למה באמת השם לא עשה את זה אז יש מושג שכתוב שהגויים צריכים להודות שיש הקדוש ברוך הוא >> זה לא סתם א' מה אכפת לך אם הגוי אומר ככה אומר ככה אז אתה רואה שמשה רבנו כמה פעמים בא לקדוש ברוך הוא אומר לקדוש ברוך הוא וידעו מצרים ש או שיגידו או שיגידו אחר כך מה ויאמרו מצרים שהוא שלח אותם מה אכפת לנו מצרים אם הם כן אומרים או לא אומרים מה מה זה הם רשעים הם היו ינו את ישראל תהרוג אותם אז אומר לא יש סדר העולם הקדוש ברוך הוא ראה טבע והוא רצה שזה ילך בדרך
הטבע שהם יסכימו שזה ירד בדיוק שיחדור עד למטה למטה שהם יסכימו הגויים יסכימו גם כן שישראל גדולים זאת אומרת שזה צריך לחדור אלוקות עד למטה מטה כדי שהגוי עצמו יבין את זה >> אנחנו בדף ט בדמקות דף ט עמוד אמרת ציכון לא הסכים ש >> בטח שלא הסכים בגלל שהקדוש ברוך הוא אמר לו לך תגרם ציכון הוא נתן לו לר רשת
שיעורים נוספים מאת הרב שמואל רבינוביץ
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ ה׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 96:01
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ ד׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 103:16
- גמרא בעיון 27: פסחים (2) בגדר חיוב בדיקת חמץ - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 51:20
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ משפטים - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 20:13
- כולל תפארת לוי יצחק -מיום ה׳ ל׳ מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 102:46
- פתיחה: איך ניגשים ללימוד מסכת פסחים ? - הרב שמואל רבינוביץ יום חמישי ל׳ אב תשפ״ו | 18:47
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ כ״ט מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 98:11
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ כ״ח מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 89:31
- כולל תפארת לוי יצחק יום א׳ כ״ו מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני כ״ז אב תשפ״ו | 82:46
- גמרא בעיון: טבח על פי עד אחד מדוע אינו חייב שבועה? - הרב שמואל רבינוביץ מוצאי שבת כ״ה אב תשפ״ו | 44:40
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ ראה - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי כ״ד אב תשפ״ו | 18:27
- כולל תפארת לוי יצחק יום ה׳ ט״ז מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״א אב תשפ״ו | 106:56