כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ ב׳ סיון תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

תיאור

נשא, תענית, שבת ונרות חנוכה — שיעור רב-נושאי *תקציר* בשיעור זה נעסוק בארבעה נושאים מרכזיים: שאלת הרבי מלובביץ' על העדר "נשא" בבני מררי, הלכות תשעה באב ונשיאת כפיים בתעניות, הלכות שבת בגד ונעל (סימן ש"ב), ועיון עמוק בטעם מחלוקת בית שמאי ובית הלל בנרות חנוכה. השיעור שוזר יחד ניתוח גמרא, פסיקת הלכה ועיון בחסידות, תוך גילוי הפנימיות שבכל אחד מן הנושאים. --- *הנקודה המרכזית* הציר המחבר את עיקרי השיעור הוא ההבחנה בין שתי תנועות רוחניות: ירידת האור מלמעלה למטה, והעלאה מלמטה למעלה. הרבי מבאר כי בני מררי — שנשאו את הקרשים, שהם דרגת הצומח ודרגה יחסית נמוכה יותר בבניין המשכן — לא נאמר עליהם לשון "נשא", כיוון שמעלתם הייתה בהיותם נישאים על גבי העגלות, ולא בנשיאה יזומה ופעילה. במחלוקת בית שמאי ובית הלל, בית שמאי מדמין את נרות חנוכה לפרי החג, שהוא עניין דאורייתא, הנמשך מלמעלה למטה, ועל כן ראוי להתחיל מן הגדול. בית הלל לעומתם סוברים שנר חנוכה — שהוא מדרבנן — עניינו עלייה מלמטה למעלה, ולפיכך ראוי ללכת בסדר והדרגה, מוסיפין והולכין. *עיקרי השיעור* - *פרשת נשא — בני גרשום, קהת ומררי (ליקוטי שיחות)*: הרבי שואל מדוע נאמר "נשא" אצל בני גרשום ובני קהת אך לא אצל בני מררי. התשובה: בני קהת נשאו את ארון המשכן וכלי הקודש, בני גרשום את היריעות, ובני מררי — שנשאו את הקרשים (דרגת הצומח) — העמיסו אותם על עגלות, ולא נשאו ממש בידיהם; לפיכך לא נאמרה אצלם לשון "נשא". כמו כן, "עבודת עבודה" (במדבר ד,מז) מפרש רש"י כשיר המצילתיים והכינורות — עבודה שהייתה צריכה להיעשות דווקא מגיל 30 עד 50, שנות הכוח והתלהבות. - *הלכות תשעה באב — משנה ותלמוד (תענית דף כ"ו ע"ב)*: נלמדה המשנה "מי שנכנס אב ממעטין בשמחה", ודיני הסעודה המפסקת — אין אוכל שני תבשילים, בשר ויין. דין כפיית המיטה לשינה נדון בהרחבה. כמו כן, אמירת רשב"ג שלא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים. - *נשיאת כפיים בתעניות ויום הכיפורים (תענית דף כ"ו ע"ב)*: נתבארה מחלוקת רבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי: האם נושאים כפיים בשחרית ומוסף בלבד, או גם במנחה ובנעילה. הטעם: גזירת שכרות — שבכל יום רגיל חוששים שהכהן שתה יין קודם מנחה. ביום תענית וביום כיפור אין חשש זה. ההלכה נפסקה כרבי יוסי: נשיאת כפיים בנעילה — כן, במנחה — לא (אלא כשהיא סמוכה לשקיעה). - *הלכות שבת — מכבש, כיבוס ונעל (שולחן ערוך או"ח סימן ש"ב)*: נדונו: דיני מכבש של בתים (מותר להתיר) לעומת מכבש של כובסים (אסור). שפשוף חלוק לאחר כביסה — בבגד תחתון מותר, בבגד עליון אסור משום ליבון. קמטי הצוואר (קולר) — אסור לעשותם בשבת ויו"ט. ניקוי בוץ מן הנעל — עדיף על קורה או חרס, ומעיקר הדין גם על כותל. ממחק עור הנעל בסכין — חייב משום מלאכת ממחק. - *נרות חנוכה — בית שמאי ובית הלל, ומקום הנחת המנורה (עמ' 148)*: בית שמאי מדמין חנוכה לפרי החג — שהוא ירידה מלמעלה למטה, ולכן מתחילים בגדול. בית הלל סוברים שנר חנוכה הוא מדרבנן, עניינו עלייה מלמטה למעלה, ולפיכך מוסיפין והולכין בסדר והדרגה. המנורה מוצבת משמאל הפתח מול המזוזה — כי המזוזה מכלל תרי"ג מצוות ועניינה ימין, ואילו נר חנוכה כנגד מעלת התורה שנתגברה חוכמה אלוקית. אות "להדליק" היא מילוי של שם הוי"ה, והאותיות הן כלים המשכת אור החוכמה — שהרי האותיות שרשן למעלה מן החוכמה עצמה.