לימוד בית הבחירה 3 : בית המקדש השלישי, נבנה אותו או שיֵרֵד מהשמים? - הרב שמואל רבינוביץ
אנו עוסקים בימים אלו בלימוד תורת הבית. מהו לימוד תורת הבית? הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה כותב שכל מסכת מידות אינה אלא תיאור צורות הבית, כיצד נבנה כל דבר ודבר במקדש. וכפי שביארנו בפעמים הקודמות, מכיוון שיש חיוב על כל אחד ואחד לבנות את בית המקדש, הרי הלומד את ענייני הבית מקיים מצווה מיוחדת של עיסוק בבניין המקדש. במאמר זה נתבונן מדוע יש ללמוד את צורת הבית, כיצד ייבנה הבית השלישי ומה נדרש מאיתנו כדי שיהיה בניין העומד לעולם. הכל בכתב מיד ה' וכך כותב הרמב"ם על מסכת מידות: "אין בו עניין אחר אלא סיפור שהוא זוכר מידת המקדש וצורתו ובניינו וכל עניינו, והתועלת שיש בעניין ההוא, כי כשייבנה במהרה בימינו, יש לשמור ולעשות התבנית ההיא והצורות והערך, מפני שהוא ברוח הקודש". וכמו שנאמר "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל". כלומר, אדם הלומד את כל ענייני הבית אינו לומד אותם סתם, כידיעה בעלמא. מסכת מידות אינה נראית כספר הלכה, לכאורה מה שייך ספר של מידות וצורות אלינו? אלא שהלימוד הזה הוא הכנה לבניין עצמו. מכיוון שמוטל עלינו לבנות את בית המקדש, הלימוד של צורת הבית הוא חלק מקיום המצווה, והצורות עצמן נמסרו ברוח הקודש ואין לשנות מהן. מדוע ללמוד בניין העתיד להשתנות התוספות יום טוב מבאר את דברי הרמב"ם ומקשה קושיה יסודית. הרי בניין בית המקדש שלעתיד אינו דומה לבניין הבית השני, וכפי שכותב הרמב"ם עצמו בהלכות בית הבחירה (פרק א', הלכה ד'): "בניין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים, וכן בניין העתיד להיבנות אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר, ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבניין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל". כלומר, אף שביחזקאל מתואר כיצד צריך הבית להיות, אין הדברים מפורשים ומבוארים, ואנשי בית שני בנו כבניין שלמה והוסיפו מעין הדברים הכתובים ביחזקאל. ואם כן, אם אין אנו יודעים בדיוק כיצד יהיה הבית השלישי, שהרי ודאי יהיה בו שינוי, איזו מצווה יש בלימוד הדבר? ומתרץ התוספות יום טוב שאף על פי כן יש תועלת בלימוד לבניין דלעתיד, שכן רוב ועיקרי הבניין מיוסדים בתבנית ה' אשר השכיל דוד, והם לא ישתנו. אף שיהיו פרטים אחרים שמותר להוסיף, ואיננו יודעים עתה מה יוסיפו, הרי בניין הבית השלישי יהיה מעין הבית השני בתוספות. משמים או בידי אדם כיצד ייבנה הבית השלישי? בשאלה זו מצאנו מחלוקת יסודית. רש"י והתוספות (סוכה מא, עמוד א') סוברים שבית המקדש השלישי בנוי ומשוכלל ייגלה ויבוא מן השמיים, שנאמר "מקדש ה' כוננו ידיך". ואילו הרמב"ם בהלכות מלכים, וכן משמע בירושלמי, סובר שהבניין יהיה בידי אדם, שיבוא המלך המשיח ויבנה את בית המקדש. והנה לפי הרמב"ם מובן היטב מדוע יש עניין ללמוד את צורת הבית. למה אתה לומד? אתה לומד כדי לבנות, שהרי בני אדם צריכים לבנותו. אבל לפי רש"י והתוספות, שהבית יבוא מלמעלה בנוי ומשוכלל, לכאורה מה מקום יש ללימוד לצורך הבניין? שיטת הרבי - שני הדברים יחד הרבי בחידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה מבאר ששני הדברים הולכים יחד. מה שכתוב במסכת מידות ומבואר לנו ייבנה בידי אדם, שיבוא משיח וכל עם ישראל ישתתפו בבנייתו, ואילו הפרטים שאינם מבוארים ייגלו מן השמיים. ודוגמה לדבר, אש שלמעלה המתלבשת באש שלמטה. הרי יש מצווה מיוחדת להביא אש מן ההדיוט, והכהן מדליק את האש על המזבח, ואף על פי כן כתוב שהאש על המזבח הייתה רבוצה כדוגמת אריה, אש שירדה מן השמיים. נמצא שהמעשה נעשה בידי אדם למטה, והגילוי מלמעלה מתלבש בו. ולפי זה מובנים דברי הרמב"ם שאנו צריכים ללמוד ולעסוק בתורת הבית, שכן הלכה היא והלכה צריכים ללמוד. הרמב"ם מדבר על הדברים שאנו יכולים לדעת עתה, מה שהיה בבית השני, ואילו הדברים הנסתרים אינם בידינו והם יתגלו מלמעלה. מה נגנז מן הבית הראשון כדי להבין את עומק הסוגיה נתבונן בהבדל שבין בית המקדש הראשון לבית המקדש השני. כותב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פרק ד', הלכה א'): "אבן הייתה בקודש הקודשים במערבו שעליה היה הארון מונח, ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו להיחרב, בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות, ויאשיהו המלך ציווה וגנזו במקום שבנה שלמה... ונגנז עמו מטה אהרן והצנצנת ושמן המשחה, וכל אלו לא חזרו בבית שני. ואף אורים ותומים שהיו בבית שני לא היו משיבין ברוח הקודש ולא היו נשאלין בהן". מה ההבדל בין המקדש הראשון למקדש השני? בבית הראשון היה הארון שבו הלוחות שניתנו מלמעלה, הייתה צנצנת המן שירד מן השמיים, היה מטה אהרן שנעשו בו הניסים. גילוי אלוקות היה שם בצורה גלויה, כל הרוצה יכול היה לבוא ולראות. בבית השני כבר לא היה כל זה, ואף האורים ותומים שנעשו בו לא היו עונים ברוח הקודש. ולכאורה יש לשאול, אם היו צריכים את הגילוי הזה, הקדוש ברוך הוא לא היה נוטל אותו. משמע שבבית הראשון היו צריכים לגילוי אלוקות מלמעלה ובבית השני לא היו צריכים לו. מה פשר הדבר? קיימו וקיבלו - בין כפייה לרצון כדי לבאר זאת נקדים את מה שכתוב במגילת אסתר "קיימו וקיבלו היהודים". הגמרא מבארת שבמתן תורה הייתה קבלת התורה בכפייה, שכפה עליהם הר כגיגית, ובימי מרדכי ואסתר קיבלוה ברצון. ושואלים העולם, במתן תורה ראו את כל הגילויים, את האותות והמופתים ואת מעמד הר סיני, וזה נקרא כפייה? ובימי אחשוורוש היו בשפל המדרגה, בתכלית הירידה, ודווקא שם נאמר שקיבלו ברצון? מסבירים בחסידות מהי הכפייה. אדם הרוצה לעבור כביש ורואה מכונית נוסעת לקראתו, אין צריך להסביר לו שלא יעבור. הוא רואה את הסכנה מולו ואין לו כאן בחירה של ממש, הידיעה כופה אותו. הרב שניאור זלמן גרליק, רבו של כפר חב"ד, שהתגורר ברוגצ'וב, סיפר על הגאון הרוגצ'ובי. הגאון היה איש עמל שאין לו רגע מנוחה, עומד ומסתובב שש עשרה ושמונה עשרה שעות ביום סביב שולחן מלא ספרים וכותב, ואפילו כיסא לא היה לו. פעם ליווה אותו הרב גרליק בדרכו, והנה הגאון נעמד לפני הכביש, מסתכל לכאן ולכאן וממתין זמן רב. שאל אותו: מדוע אתה ממתין כל כך? ענה לו: הכביש הוא חד פעמי. אם פגע בך רכב ולא הסתכלת מספיק, אין דרך חזרה. כביש הוא דבר של כפייה. וכך במתן תורה ובבית הראשון, כשאדם רואה אלוקות מול עיניו, כבר קשה לו לעשות חטא. הכל היה מלמעלה למטה. העבודה בכוחות עצמו אבל דבר הבא מלמעלה למטה בלבד, בלי עבודה עצמית, אין לו קיום. וזאת ידע כבר שלמה המלך בשעה שבנה את הבית, שסופו להיחרב, שהרי הכל בא מלמעלה בלא עבודת האדם. בבית השני ניטלו כל הדברים שמלמעלה, הארון והלוחות וצנצנת המן, ולא רואים עוד גילוי מלמעלה. כל העבודה נעשתה עבודה עצמית, מלמטה למעלה. וזה שנאמר בימי מרדכי "קיימו וקיבלו". באותה שנה של הגזירה היו ישראל שקועים למטה מטה, בלא שום הארה מלמעלה, ובכל זאת החזיקו באמונתם ולא כפרו בהקדוש ברוך הוא. זה נקרא שעשו בכוחות עצמם, וכשאדם עושה דבר בכוחות עצמו הרי זה דבר אחר לגמרי. וכמאמרו הידוע של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, אילו היית מעמיד את הגיהינום ברחוב שיראו אותו הכל, ואת יראת העונש היית מגלה לעיניים, אני מבטיח לך שאף יהודי לא היה עושה עבירה. אלא מה, את הגיהינום לקחת והסתרת בספר ראשית חכמה, ואת כל התאוות שמת לפניהם בגלוי, ואחר כך אתה רוצה שלא יחטאו? וכך אמרו חכמים "טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב", וכן "רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבים של חברו". נכון שהקב שלו מצומצם לעומת מה שהיה מקבל מן המוכן, אבל דבר שנותנים לך בלא שעבדת עליו אינו שלך באמת ואינו מחזיק מעמד. אדם שעבד ועמל על דבר, הדבר שלו. הבית שיעמוד לעולם נמצא שהמקדש הראשון שהיה מלמעלה למטה נחרב, שכן דבר הבא מלמעלה בלבד בלא עבודת האדם אין לו קיום. והמקדש השני שהיה מלמטה למעלה אף הוא נחרב, בשנאת חינם, שכן גם עבודת האדם לבדה בלא הגילוי מלמעלה אינה מחזיקה לעולם. אומר הרבי, כשאתה לוקח את המלמטה למעלה ואת המלמעלה למטה ומחבר אותם יחד, לדבר כזה יש קיום לעולם ועד. לפי ביאורו של הרבי אין כאן מחלוקת מוחלטת אלא שני היבטים המשתלבים יחד: עיקר הבניין ייעשה בידי אדם, כדעת הרמב"ם, והשלמתו וגילויו יהיו מן השמיים, כדעת רש"י והתוספות. בית המקדש השלישי יהיה גם מלמעלה למטה וגם מלמטה למעלה, ולכן יהיה קיים לעולם ועד. וזהו עניינו של לימוד תורת הבית בימים אלו. הלימוד שלנו הוא חלקנו מלמטה, העיסוק בבניין המקדש בכוחות עצמנו, וההשלמה תבוא מלמעלה. ויהי רצון שנזכה לבניין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
אנחנו מדברים פה עכשיו על א לימוד תורת הבית. מה זה לימוד תורת הבית? אז הרמבם בהקדמה לספר מידות כותב הרמב"ם כך שכל כ כל המסכת מידות זה בעצם צורות של הבית. איך איך בנו כל דבר ודבר. אז אומר הרמב"ם, אין בו עניין אחר, אלא סיפור שהוא זוכר את מידת המקדש של בית שני בצורותיו ובניינו וכל עניינו והתועלת שיש בעניין ההוא. למה? אומר הרמב"ם, כי כשיבנה במהרה בימינו יש לשמור ולעשות התבנית הזו, התבנית ההיא והתבניות והצורות והערך מפני שהוא ברוח הקודש. זאת אומרת כל מסכת מידות בעצם הרמב"ם הרא על פי רוב דברים שלא זה ספר הלכה מה זה שייך הספר הלכה אלינו המסכת מידות אז אומר שיש פה עניין שבן אדם צריך לדעת את ה צורות של הבית את מידת המקדש וא והערך מפני שהוא ברוח הקודש כמו שאמרו הכל בכתב מיד השם על ההזכיל כך כתוב הלשון זאת אומרת שבן אדם לומד
המשך התמלול
את כל ענייני הבית אז הוא לא לומד את זה סתם מכיוון שיש חיוב על כל אחד ואחד לבנות את בית המקדש אז מכיוון שיש חיוב לכל אחד ואחד לבנות את בית המקדש אז אם הוא לומד את זה וכמו שאמרנו בפעמים קודמות יש לו מצווה מיוחדת שהוא עוסק בבניין המקדש טוססוס יונטשם מבאר את זה ואומר ככה מסביר את דברי הרמבם הוא אומר ככה אפילו שבניין בית המקדש שיהיה לעתיד אינו דומה לבניין הבית שני כמו שכותב הרמב"ם בעצמו בהלכות בית הבחירה בהלכה בפרק א' הלכה ד' שבניין העתיד הלייבנות אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר אפילו שיש ביחזקאל איך צריך להיות ובאנשי בית שני כשבנו את הבית השני במי עזרה בנו אותו כבניין שלמה אבל עוש הוסיפו לו כבר דברים שכתוב ביחזקאל מאין דברים המפורשים. אז הוא אומר, אז אם כך, אזה, אם אתה לא יודע בדיוק מה שיהיה בבית השני, בבית
השלישי, אז איזה מצווה יש לך ללמוד את הדבר? הרי אתה לא יודע בדיוק. הרי זה יהיה שינוי. אז הוא אומר, אף על פי כן יש תועלת לבניין. כך אומר התוסות יונטף דלעתיד. למה? שכן רוב ועיקרי הבניין זה אומר הרמבם רוב ועיקרי הבניין מיוסדים בתבנית השם אשרי לדוד ולא ימות זה אותו דבר זאת אומרת ככה אומר אפילו שיהיה פרטים אחרים שמותר להוסיף ואתה אנחנו עכשיו עוד לא יודעים מה יוסיפו אבל עם כל זה אומר שבניין הבית השלישי יהיה מאין הבית השני ויהיה תוספות עכשיו יש איך יהיה הבית השלישי אז ברשי מביא מביא רש"י בסוכה בדף מאביא שמה קם תוסות מביא את זה שמה והם סוברים שבית המקדש השלישי יגלה ויבוא מהשמיים שנאמר מקדש השם כוננו ידיך והרמב"ם בהלכות מלכים וכן בירושלמי במסכת מגילה ובפסחים שהבניין יהיה בידי אדם. הכוונה מה זה בידי אדם? שמשיח יבוא והוא יבנה את הבית המקדש.
אז יש לנו פה מחלוקת יסודית מה יהיה עם בית המקדש השלישי. האם הוא יבוא מלמעלה או שהוא יבנה בדי. אז לפי הרמבם שהרמב"ם אומר שיש עניין ללמוד אותו אז אנחנו אומרים צריך אנשים לבנות אותו. למה אתה לומד? אתה לומד בשביל לבנות. לפי מה שאנחנו מדברים מרשי והתוספות שם אז אנחנו מבינים שזה יבוא למעלה מלמעלה אז אצל הרבי בחידושים וביאורים אז הוא אומר ששני הדברים הם הולכים יחד מה שכתוב במסכת מידות אז יבנה בבני אדם אז אנחנו נבנה אותו זאת אומרת יבוא משיח וכל עם ישראל שתתפו בבנייה שלו פרטים שאינם מבוארים אז הם הם יגלו מהשמיים כדוגמה אש למעלה שנתלבשה באש למטה שיש מצווה מיוחדת להביא מהאידיות הרי יש מצווה מיוחדת שבן אדם מביא אש מדליקים הכהן מדליק את האש אבל בכל אופן כתוב שמה שהאש על המזבח הייתה כדוגמת אריה אז זאת אומרת
שזה בא מלמעלה אז לכן אז אומר ככה הרמבם שמדבר על העניין הזה שאנחנו צריכים ללמוד ולעסוק בתורת הבית בגלל שזה הלכה והלכה צריכים ללמוד אז אומר שמכיוון שהוא מדבר על הדברים שאנחנו יכולים לדעת עכשיו מה שהיה בבית שני אנחנו יודעים הדברים הנסתרים אז אנחנו לא יודעים זה בעצם המחלוקת זאת אומרת שהמחלוקת היא שהאם יבנה מלמעלה לגמרי או שיש חלק שיבנה למטה וחלק יבנה למעלה. בעצם כדי להבין את הסוגיה הזו, מה מה קרה פה? אז יש לנו דבר מעניין שאנחנו מסתכלים מבית המקדש הראשון. בית המקדש הראשון. אז כותב הרמב"ם בתחילת הלכות בית הבחירה. כותב הרמב"ם דבר כזה. אבן הייתה בקודש הקודשים במערבו שעליה היה אהרון מונח ולפניו צנצן את המן ואחר כך היה מטה אהרון וכשבעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו להיחרב שלמה כשהוא בנה את הבית הוא כבר
ידע שזה לא ישאר לעולם בנה בו מקום לגנוז בו את אהרון למטה במתמוניות עמוקות והכלכלות כך הוא כותב מטמניות כאלה שאי אפשר ויש היהו המלך כשהוא היה מלך ציווה וגנזו במקום שבנה שלמה זאת אומרת שאהרון וכלי המקדש נמצאים שם הדברים המיוחדים זאת אומרת שהיו שמה ונגנז עמו כותב מטה אהרון והצנצנת ושמן המשחה וכל אלו לא וההורים וטומים וכל אלו לא חזרו בבית שני ואף ההורים שכן עשו הורים וטומים בבית שני הם כבר היו בלי רוח הקודש הם רק היו לא היו שואלים בהם. אז מה ההבדל בין המקדש הראשון לבית המקדש השני? בבית המקדש הראשון היה אהרון, שזה היה דבר שניתנו בו הלוחות מלמעלה. אחר כך היה שמה צנצנת המן שזה היה מלמעלה. מטה אהרון זה גם כן היה מטה שעשו פה את כל הניסים. ואז גם כן ההורים ותומים שם לא כתוב שגנזו אותם אבל ההורים וטומים בבית השני לא היה
ואז היו עושים ותומים אבל הם לא היו עונים לא היה רוח הקודש אז לכאורה שאנחנו שואלים אז בית המקדש הראשון היה גילוי אלוקות בצורה שכל אחד ואחד רצה ראה אלוקות ראה את ה יכלו לראות את ה את הארון הקודש יכלו לראות לראות את הלוחות, יכלו לראות את צנצנת המן בבית המקדש השני כבר לא היה את זה. מה ההסבר? למה? זאת אומרת אם היו צריכים את זה הסימן אז הקדוש ברוך הוא לא היה לוקח את זה. אם זאת אומרת שבבית המקדש הראשון שהיה גילוי אלוקות כזה גדול אז היו צריכים אז את הגילוי אלוקות. בבית המקדש השני לא היו צריכים את הגילוי אלוקות. מה ההבדל בבית המקדש הראשון? לבית המקדש השני שפה כן היו צריכים גילוי אלוקות מלמעלה ובבית המקדש השני לא היו צריכים לגילוי אלוקות להסביר את זה אנחנו נצטרך להסביר מה זה נקרא שכתוב במגילת אסתר קיימו וקיבלו
היהודים מה זה אז מסבירים שמה הגמרא מביאה את זה שקיבלו שקודם במתן תורה זה היה בכפייה ועכשיו ימי מרדכי ואסתר הם קיבלו את זה ברצון אז כולם שואלים מה זה נקרא ברצון מתן תורה ראו את כל הגילויים ואת כל האוסתות ומופטים ומעמד הר סיני אז זה היה נקרא כפייה במאה אחשוורוש הם היו בשפעל המדרגה בתכלית הירידה אז שמה אתה אומר הם קיבלו ברצון מה זה נקרא קיבלו ברצון אז בעצם כשאנחנו מתבוננים אז יש בחסידות מסבירים את זה מה זה נקרא כפייה. בן אדם שרוצה לעבור כביש הוא רואה מכונית נוסעת הוא לא צריכים להסביר לו אל תיסע אל תעבור את הכביש הוא רואה הוא רואה בן אדם רואה מישהו דואר מולו הוא בורח מה אתה בורח אתה רואה את הסכנה מולך אז הם טוענים בחסידות מסבירים זה כפייה ש לא נותן לזה בן אדם אין לו פה זכות בחירה הוא יכול להחליט שהוא רוצה ככה הוא לא הוא יודע הוא
הולך לכביש אז הוא לא אז זה מספרים הרב הרב של כפר חבד רב שניזר מנגרליק גר ברוגצ'וב שמה הגאון הרוגצ'ובי היה מפורסם ש לא סתם גדולדו הוא היה גאן הגאונים והוא היה בן אדם אינטנסיבי הוא לא יכל לעמוד רגע הוא היה עומד מסתובב שולחן מלא ספרים וכותב לא היה לו כיסא אפילו כל הסתובב 16 17 18 שעות ביום סביב השולחן הוא הלך לבית הכנסת והוא חזר אז הוא ליוע אותו פעם הרב גרליק ליוע את ה את ה את הגאון הרגדש שובי והוא נעמד בכביש והוא עצר שואל אותו היה ילד עומדים ומחכים והוא מסתכל לכאן ומסתכל שואל אותו אתה רגד שוב מה אתה כל כך מחכה אז הוא אומר לו בכביש זה חד פעמי אומר אם פגע בך רכב ולא הסתכלת מספיק זה אחד פעמי. זאת אומרת כביש זה דבר של כפייה. אם אתה לא עושה את הדבר אתה יכול לקבל. אז אומר ברגע שהיא כפה למר כגיגית הוא יראה להם את כל האלוקות הם ראו
מול עיניים אלוקות כבר היה בעיה לעשות חטא. אז הם נזכרו בזה. אז אומר המקדש הראשון היה באותו צורה. אנשים באו לשם ראו גילוי אלוקות ופשטות. הכל היה מלמעלה למטה, אבל דבר שמלמעלה למטה רק בלי עבודה עצמית אז אין לזה קיום. אז כבר ידע שלמה המלך ידע כשהוא בונה את זה שלא יהיה לזה קיום. כך הוא ידע. הוא ידע שזה דבר מלמעלה למטה. זה כאילו קוראים לזה כפייה, כן? שזה לא עבודה עצמית. הכל בא מלמעלה. הבית המקדש השני לקחו להם את כל הדברים מלמעלה למטה את כל את הארון הקודש לקחו להם את הלוחות לקחו להם את הצנצנת המן אין לא רואים לא רואים יותר מלמעלה למטה כל העבודה היא עצמית את ה זה היה בזמן מרדכי אז קימו וקיבלו אפילו עבודה עצמית אפילו שאתה לא עושה את זה כמו שזה עבודה מלמעלה למטה אתה לא עושה את זה באותו כשאתה רואה מולך איך אמר הברדי דצ'בר
רב לבי יצחק מברדיצ'ב אמר שריבונו של עולם אם היית שמת גיהנום ברחוב שיראו אותו ואת את הגן עדן היית כותב אותו בראשית חוכמה אומר אני מבטיח לך שאף יהודי לא היה עושה עבירה הוא היה מרגיש שעושה עבירה מיד הוא מקבל עונש ומיד רואה את הגיהינום אף אחד לא היה עושה עבירה אלא מה אומר אתה גיהנום לקחת והסתרת בספר ראשית חוכמה את כל התאוות שמת מולם אז מה אתה רוצה שלא יכתאו. ככה אמר הברדיצ'ב. אז הוא אומר הקימו וקיבלו אז הוא אומר קימו הם עכשיו לא היה להם את את כל ה את כל ההרה מלמעלה למטה. הם היו שקויים למטה למטה. ובכל זאת שנה שלמה הם החזיקו באמונתם והם לא כפרו בהקדוש ברוך הוא. זה נקרא שהם עשו בכוחות עצמם. כשבן אדם עושה דבר בכוחות עצמו אז זה משהו אחר לגמרי. אפילו איך אומר טוב פת לחם חרבה ושלווה בה כשבן אדם יש לו את
פת לחם שלו שהוא עבד על זה מבית מלא זיב חיריב מדבר שבומבסטים סעודות גלות אותו דבר יש את אומר שבן אדם רוצה אדם קו שלו יותר מ-10 10 קבים של חברו נכון שהקו שלו מצומצם אם היה מקבל מהשיר אבל זה בצורה שנותנים לך את זה כמו שאומרים נותנים לך את זה בצורה כזו שאתה אתה לא עבדת על זה, זה לא שלך זה היום זה בא ורואים את זה בכל הלא טועים וכל הזה זה לא מחזיק מעמד הרבה אדם שעבד ועמל על דבר זה שלו אז אומר אומר הרבי שבעצם אומר בית המקדש השלישי יהיה בו אז גם אז עוד פעם אז בן אדם שאנחנו אומרים מלמעלה למטה אין לו קיום מלמטה למעלה שוב אין לו קיום הוא דבר עשית עשית עשית תמצת אחר כך פתאום זה נצע לך תדע למה אומר כשאתה לוקח את למטה מלמטה למעלה ומלמעלה למטה ואתה מערבב אותם ביחד אז לדבר הזה יש קיום לעולם ועד אז אומר מקדש הראשון שהיה מלמעלה למטה נחרב מקדש
השני שהיה מלמטה למעלה אז הוא חרב שינאת חינם הוא חרב מקדש השלישי שהוא יהיה גם מלמעלה למטה וגם מלמטה למעלה ששני הדעות גם של רש"י וגם של הרמב"ם יהיו שניהם ביחד אומר אומר שמה זה יהיה לעולם ועד וזירי רצון שנזכה תקף ומיד לזה
שיעורים נוספים מאת הרב שמואל רבינוביץ
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ ה׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 96:01
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ ד׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 103:16
- גמרא בעיון 27: פסחים (2) בגדר חיוב בדיקת חמץ - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 51:20
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ משפטים - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 20:13
- כולל תפארת לוי יצחק -מיום ה׳ ל׳ מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 102:46
- פתיחה: איך ניגשים ללימוד מסכת פסחים ? - הרב שמואל רבינוביץ יום חמישי ל׳ אב תשפ״ו | 18:47
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ כ״ט מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 98:11
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ כ״ח מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 89:31
- כולל תפארת לוי יצחק יום א׳ כ״ו מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני כ״ז אב תשפ״ו | 82:46
- גמרא בעיון: טבח על פי עד אחד מדוע אינו חייב שבועה? - הרב שמואל רבינוביץ מוצאי שבת כ״ה אב תשפ״ו | 44:40
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ ראה - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי כ״ד אב תשפ״ו | 18:27
- כולל תפארת לוי יצחק יום ה׳ ט״ז מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״א אב תשפ״ו | 106:56