לקוטי תורה ״בהעלותך את הנרות״ מאמר א׳ #6 - הרב יצחק מאיר וייס

בשיעור זה נצלול לעומק העבודה הפנימית של אהבת ה' ודרכי הגילוי האלוקי, ונבחן כמה פרטים ודקויות באופן עבודת ה' זו. *תקציר השיעור* השיעור מתמקד בהסבר עבודת הלב של אהרון הכהן ובהשוואתה לעבודת אברהם אבינו. בעוד שאברהם אבינו זוכה לאהבת ה' מתוך התבוננות (מלמטה למעלה), הרי שאהרון הכהן זוכה לאהבה מתוך הכרה עמוקה בגילוי האלוקי (מלמעלה למטה). העבודה מתחילה במרירות - הכרה כואבת שהמציאות למטה היא מציאות של חושך ומוגבלות, ומתוך מרירות זו נמשכת אהבת ה' העמוקה. *הנקודה המרכזית* העבודה הפנימית של אהבת ה' מותנית בהקדמה הכרחית של מרירות על מצב החושך הרוחני. המרירות היא התערותא דלתתא - פתיחת הדלת להמשכת הגילוי האלוקי. כאשר יהודי מתבונן באחדות השם ומכיר שהמציאות למטה חסרה גילוי זה, הוא מגיע למרירות עמוקה הגורמת להמשכת אור עליון. התהליך הזה בא לידי ביטוי הן בתפילה (בברכת "סלח לנו") והן בקביעות עתים למרירות (תיקון חצות), ומתוכו נמשך הגילוי האלוקי לכל היום. *עיקרי השיעור* *אהבת אהרון מול אהבת אברהם*: אהבת אהרון היא מתוך הכרה בגילוי האלוקי שמאיר אצלו, בניגוד לאהבת אברהם שהיא מתוך התבוננות עצמית *המרירות כפתח לגילוי: התבוננות במציאות החושך והמוגבלות למטה מביאה למרירות, ומרירות זו היא *התערותא דלתתא - מעוררת המשכת גילוי אלוקי *"סלח לנו" כביטוי למרירות: בתפילה, ברכת "סלח לנו" נובעת מהכרה במצב של *פריקת עול מלכות שמיים שגורמת לחטא, ולא רק על החטא עצמו *תיקון חצות כקביעות עתים*: צריך לקבוע זמן מיוחד למרירות (תיקון חצות) ולא להסתפק במרירות שבתפילה בלבד *הקשר לתורה ומצוות: המרירות הקבועה פועלת שהתורה והמצוות יהיו *"לחם יומם ולילה" - גילוי אלוקי מתמיד, ולא רק בשעת התפילה