מאמר "בסוכות תשבו" - תשל"ו #2 - י״ג תשרי - הרב יעקב גולדשמיד

מאמר "בסוכות תשבו" - תשל"ו #2 - י״ג תשרי - הרב יעקב גולדשמיד השיעור פותח בהסבר כיצד הסוכה משמשת כ"מקיף" המאגד בתוכו את כל ההשפעות והגילויים הרוחניים שהושגו בימים הנוראים שלפניה – החל מראש השנה (המתבטא בגימטריה של הסכך כנגד קולות השופר) וכלה ביום הכיפורים (שבו סכך הסוכה יונק את שורשו מענן הקטורת בקודש הקודשים). בניגוד לקורבנות או לבגדים המייצגים הארות פנימיות או מקיפים פרטיים יותר, הסוכה מבטאת בחינת מקיף עליון וכללי המקושר לבחינת "עתיק" וגילוי היחידה שבנפש, וממילא בכוחה לפעול שלום והרמוניה אמיתית הן בנפשו של האדם (בין הנפש האלוקית לנפש הבהמית) והן בעולם כולו, בדומה לשלום שהתקיים בתיבת נח. עם זאת, אין להסתפק בכך שהסוכה תישאר בבחינת מקיף חיצוני בלבד, אלא העבודה המרכזית היא להוריד ולהחדיר את ההשפעות הללו אל תוך הפנימיות של האדם והעולם. פעולה זו נעשית באמצעות מצוות נטילת ארבעת המינים בתוך הסוכה בבוקר. דרך עריכת הנענועים והמשכת ההשפעה עד ל"נוקבא" (הבחינה המקבלת והתחתונה), האדם ממשיך את האור העליון למציאות המעשית והיומיומית, ובכך פועל שלום בר-קיימא המבוסס על דעת והבנה רחבה שיכולה להכיל הפכים. לבסוף, השיעור מתייחס לביטוי "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות", ומסביר את עניין המילה "אזרח" (המתקשרת לעניין ההמשכה לעתיד לבוא). הישיבה בסוכה מעניקה לכל יהודי את הכוח למשוך את האורות העליונים אל תוך ההווה מתוך מבט אל היעד הסופי והשלם של עולם שכולו שלום, כפי שנביא צבי מבטיח על ימי הסוכות.