הלכות תיקון אותיות בסת"ם - הרב משה מרדכי גינזבורג

הלכות תיקון אותיות בסת"ם - הרב משה מרדכי גינזבורג הלכות תיקון אותיות בסת"ם — קריאת תינוק, חק תוכות וכסדרן בשיעור זה נעמיק בסוגיית תיקון אותיות פסולות בסת"ם, כפי שמבואר בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הלכות תפילין (סימן לב, מסעיף כא ואילך), ונבחן את הגדרים ההלכתיים הקובעים אימתי מועילה קריאת תינוק ואימתי נדרש תיקון בגוף האות ממש. נעיין בפרטים ובדקויות שבין כתיבה לחקיקה, ובדין כתיבה כסדרן בתפילין ומזוזות. תקציר השיעור עוסק בשלושה יסודות הקובעים את אופן הכשרת אות שנפסלה: קריאת תינוק, איסור חק תוכות, ודין כסדרן. נתבארו מקרים מעשיים רבים — אות שניטף עליה דיו, ריש שנכתבה כדל"ת (ולהפך), מ"ם פתוחה שנסתמה, אותיות שראשן (יו"ד) נגע בגופן — ובכל אחד נידון אם די לגרור חלק מן האות או שצריך למחוק את כולה ולכתבה מחדש. כן נידון דין הסרת שעוה מעל האותיות בשבת, ובו מחלוקת אם הוא בכלל מוחק על מנת לתקן. הנקודה המרכזית היסוד המרכזי הוא ההבחנה בין כתיבה לבין חק תוכות: התורה אמרה "וכתבתם" ולא "וחקקתם", ולפיכך הכשרת אות חייבת להיעשות על ידי מעשה בגוף האות עצמה — הוספת דיו ומילוי צורתה — ולא על ידי מחיקה וגרירה מסביב לאות שממילא נשארת צורתה. מכאן מסתעף הכלל המעשי: כל חלק שנכתב מתחילתו בהכשר אין צורך לגררו, ורק החלק שנעשה בפיסול טעון גרירה וכתיבה מחדש. וקריאת תינוק מועילה אך ורק כשהספק הוא בצורת האות (לאיזו אות היא דומה), אך לא במקום שידוע שהאות פסולה מצד הדין, שאז אין הכרעת התינוק מעלה ולא מורידה. עיקרי השיעור קריאת תינוק — מביאים את האות לתינוק שאינו חכם ואינו טיפש, שיקראנה מצורתה בלבד ולא מהקשר המשפט. מועילה רק בספק צורה (יו"ד או דל"ת, וי"ו או יו"ד), ולדעת אדמו"ר הזקן אף כשהיה הספק מתחילת הכתיבה — וכן נהוג (סימן לב, סעיף כא). אות שניטף עליה דיו — אם נתמלא חללה עד שאינה ניכרת, או שנשתנתה צורתה (דל"ת שנראית כפ"א, ב"ת שנראית כפ"א), פסולה. ואם נתבטל היקף הגויל — פסול גמור מדין "מוקף גויל". איסור חק תוכות — אין לתקן ריש שנכתבה במקום דל"ת על ידי גרירת התג, או דל"ת על ידי הצרת הרגל, מפני שזו חקיקה ולא כתיבה. אך מותר להוסיף דיו ולעבות אות (ריש שתיעשה דל"ת) כל שמתקן בגוף האות, ובלבד שלא כתב אחריה (משום כסדרן). מקצת בהכשר ומקצת בפיסול — באות שתחילתה נכתבה כשרה ואחריה נפסלה (מ"ם פתוחה שנסתמה, ה"א או קו"ף שרגלן נגע, יו"ד שעל ראש האות שנגעה בגוף) — די לגרור את החלק הפסול בלבד ולכתבו מחדש, ואין צריך למחוק את כל האות. ריש שנכתבה ככ"ף, והסרת שעוה בשבת — בריש שנעשתה ככ"ף יש להחמיר לגרור את כולה, לפי שגגה והירך נעשו בפיסול בכתיבה אחת. ובהסרת שעוה שנטפה על האותיות בשבת — נחלקו, ויש מקילין מאחר שהוא רק מגלה האותיות הכתובות (כעין מוחק על מנת לתקן).