גמרא בעיון 33: פסחים (8) זריזין מקדימין למצוות - הרב שמואל רבינוביץ

הגמרא בדף ד' שואלת: אם "אור" הוא לילה, ובין לרבי יהודה ובין לרבי מאיר החמץ אינו נאסר אלא משש שעות ולמעלה, למה לא לבדוק בשעה שישית? ואם משום זריזין מקדימין למצוות, שנבדוק מן הבוקר. מכאן נכנס השיעור לבירור רחב בגדר הזריזות: האם היא חיוב, הנהגה טובה, או חלק מגוף המצוה. בשיעור: - תירוץ רב נחמן בר יצחק "בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה" - תוספות ד"ה וישכם אברהם בבוקר: מנין שאין מקדימין טפי מצפרא, והחילוק בין קרא דעקידה לקרא דסדום - הגר"י ענגל בשם המאירי ביומא: זריזין מקדימין הוא "לאחוז בדרכי אבות" ולא חיוב גמור, לפי שאין למדין ממה שקודם מתן תורה - מנגד: השיטות שזריזות היא חיוב, ותוספות במגילה שאי קיומה נקרא ביטול מצוה - הכלי יקר על "אז יבדיל משה" ורש"י "מצוה שאפשר לקיימה אקיימנה": המתחיל במצוה שאין בידו לגומרה, דוד המלך שהכין לבית המקדש, והזקן הנוטע אילן לבניו - ליקוטי שיחות בהכנסת אורחים של אברהם למלאכים: קודם מתן תורה המצוה בגברא ולא בחפצא, והראיה מן המקלות של יעקב - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ה: תפילין המזומנין בידו אינו ממתין לטלית, ש"מצוה בשעתה חביבה" - ומנגד סימן צ"ד: המהלך בדרך ממתין עד שיגיע למחוז חפצו כדי להתפלל מעומד, ואין בזה משום אין מחמיצין את המצוות - שדי חמד מערכת ז': מתי מעלת הזריזות גוברת ומתי נדחית מפני הידור - החכם צבי בקידוש לבנה במוצאי שבת, והלבוש בקידוש לבנה במוצאי יום הכיפורים - ליקוטי שיחות חלק ז' בעניין ברוב עם הדרת מלך במצות מילה - היסוד העולה: חילוק בין הידור שהוא בחפצא של המצוה עצמה לבין המתנה שאין בה תוספת במצוה, ושההמתנה לכבודה של מצוה היא עצמה חלק מהמצוה - רבנו חננאל: אור הנר יפה לבדיקה דווקא בלילה, שהחושך מגלה את אור הנר, וזהו חיבוב המצוה שבבדיקה