כולל בוקר יום שלישי כ״ט אייר תשפ״ה - חג השבועות 2# "לא בשמיים היא" - הרב שמואל רבינוביץ
*סיכום שיעור תורה - הכנה לחג שבועות* *לא בשמיים היא" - התורה וסימנים* *השיעור עוסק בפסוק מפרשת ניצבים "לא בשמיים היא" ובהבנת הקשר בין מצוות מילה לקבלת התורה, תוך דיון בסימנים הנדרשים ללימוד התורה ובסיפורו של אונקלוס הגר.* *1. פירוש הפסוק "לא בשמיים היא" (פרשת ניצבים)* -רש"י: אילו הייתה התורה בשמיים היית צריך לעלות אחריה ללמוד -גמרא מסכת עירובין: "אין תורה נקנת אלא בסימנים" -מחלוקת התנאים: רב חסדא לעומת רבבהו על מקור הצורך בסימנים -פירוש רבי יהודה בר רב דוסו: צריך לטרוח ולהעמיד סימנים כדי שתתקיים התורה *2. עיקרון הזיכרון והעמל בתורה* -*שולחן ערוך האדמו"ר הזקן*: איסור שכחת התורה וחובת זכירה -*הלשון "בשמיים"*: גוזמה המלמדת על הצורך בעמל רב -*"ממית עצמו עליה"*: הקרבה עצמית הנדרשת ללימוד התורה *3. מצוות מילה כתנאי לקבלת התורה* -*בעלי התוספות*: "מי יעלה לנו השמיים" - ראשי תיבות "מילה" -*בעל הטורים*: "מי יעלה לנו השמיים" - ראשי תיבות מילה וסופי תיבות שם השם -*הקשר למילה*: רק מי שנימול יכול לקיים דברי תורה *4. סיפור אונקלוס הגר - דוגמה מעשית* -*רקע*: בן אחות הקיסר אדריאנוס, ביקש להתגייר -*עצת הקיסר*: "עסוק בפרגמטיה הנפולה שסופה להתעלות" -*החלטת אונקלוס*: זיהה את עם ישראל כעם הנמוך ביותר שעתיד להתעלות -*הדרישה*: לפני לימוד התורה - חובת המילה *5. עניין החקיקה במילה ובתורה* -*מושג החקיקה*: הבדל בין כתיבה לחקיקה (אותיות חקוקות באבן) -*מילה כחקיקה*: המצווה חקוקה בגוף האדם עצמו -מסירות נפש*: מצוות מילה מקיימים עד מסירות נפש -*סיפור דוד המלך*: בבית המרחץ נזכר במצוות מילה כיחידה שנשארה עמו *6. הקשר הרוחני בין מילה לתורה* -התורה כחכמה אלוקית: צורך בהתקשרות לקדוש ברוך הוא -*לא כחכמה רגילה*: לא ניתן ללמוד תורה כמו באוניברסיטה -*ירידת התורה למטה*: בהר סיני ירדו העליונים למטה -*החקיקה הנדרשת*: קשר חקוק לקדוש ברוך הוא דרך המילה *7. הפרדה מגשמיות לרוחניות* -*ביטול הרצון*: הצורך בביטול מוחלט לרצון האלוקי -*השפעה על הגוף*: התעסקות יתרה בגשמיות מפריעה ללימוד התורה -*אמירת הלל*: "בוא נעשה חסד לאכסניא זו" - טיפול נאות בגוף -*דברי רבי לוי יצחק*: אילו ידעו בעלי התאוות את ההנאה בתורה ותפילה, היו עוזבים הכל
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
אנחנו נמשיך היום גם כן כמו שהתחלנו אתמול את הנושא של שבועות ונסביר עוד כמה דברים כהכנה לחג. כתוב בפרשת ניצבים כתוב ככה כי כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצבך היום לא נפלתי ממך ולא רחוקיי לא בשמימי לאמו מי יעלה לנו השמימה ויקחנה לנו וישמנו אותה ונעשיה ונעשנה אז רש"י אומר שמה לא בשמיים היא אומר רש"י שאילו הייתה בשמיים היית צריך לעלות אחריה ללומדה אם הקדוש ברוך הוא נתן לך את התורה והיא עכשיו כן בשמיים אז היית צריך לעלות לשמיים ללמוד את זה כך אומר רש"י הגמרא אומרת במסכת עירובין אומרת הגמרא ככה אמר רב חיזדה אין תורה נקנת אלא בסימנים. שאת התורה קונים רק בסימנים. שנאמר סימה בפיהם. כך כתוב הלשון. אז אומר אומרת הגמרא אל תקרא סימ סימנה. שסימנה. אז אומרת הגמרא שמה שמר תחליפה ממרובם הזל אמרה כמי דרבבו. הלך רבתחליפה
המשך התמלול
ממערובה מערובה זה מבבל אני חושב לא מארץ ישראל מארץ ישראל ואז ואמרה כמי דרבבוהו אמר את זה לרבבוהו את הרעיון הזה שאמר רב חסדה שסימה בפיהם זה נקרא מלשון סימנים שתשים את זה שהתורה נקנת בסימנים אמר לו הם למדו את זה אמר אתון מהם מסנו לי אתה למד למדת את זה ממקום אחד, אנחנו למדנו את זה ממקום אחר, לא מסימה בפיהם, אלא אנחנו למדנו כתוב הציבו לך הציבו לך ציונים הציב לך ציונים הציבו הציוי לך ציונים שימי לך אז אומר עשו ציונים לתורה אז אומר מאיפה אני יודע שציון כתוב ציונים אז מאיפה אני יודע שציון זה לשון סימנה אז אומר אומרת הגמרא שכתיב וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון כך אומרת כך אומר אומרת הגמרא רב לזר אומר יש לי עוד רעיון מאוכה והינו דאמר רבי יבדימה בר רב דוסו מה דכתיב לא בשמיים ולא מעבר לימים כך אומרת הגמרא
ולא מעבר הימי אז אומר בשמיים היא לא בשמיים היא שאם בשמיים מים היא אתה צריך לעלות אחריה השמימה והיא מעבר לים אתה צריך לנסוע לעבר הים ללמוד תורה למעשה רש"י לוקח את זה פה מהגמרא הזו מה שרשי אומר שאם אם זה בשמיים היינו צריכים לעלות לשמיים אז רש"י כותב שמה ככה והיינו דאמר באבדימה עוד דאמר דצריך לטרוח להעמיד סימנים ולהרים את החבולות כדי שתתקיים התורה בלומדיה. אומר רש"י, למה צריך צי? מה זה סימנים? שהגמרא שהבאנו שצריכים לשים סימנים לתורה. בשביל מה צריך לשים סימנים? אז אומר צריך לעשות תחבולות כדי לזכור את התורה. אדמור הזקן כותב, הרי כתוב שלפני אסור מלבבך שהבן אדם צריך לזכור את כל התורה. ומי שלא זוכר את התורה יש לו על זה עונש. מסביר האדמור הזקן בשולחן ערוך שרק אם הוא אם הוא מסיר את עצמו מלשמוע תורה אבל
אם בן אדם שכח אז הוא שכח אבל בן אדם צריך לא לשכוח מה שהוא למד אז אומר מה אז איך לא שוכחים אתה עושה לך סימנים ברגע שעשית סימן אז אומר רשי שם לא רק סימנים צריך לטרוח ולהעמיד סימנים ולהרים בתחבולות כדי שתתקיים התורה בלומדיה וזה שאומר אומר רבי יבדימה שהוא מפק שהוא שהוא מפרש את הפסוק שאם בשמיים היא אתה צריך לעלות אחריה מה הכוונה שאתה צריך לעמול כדי שתזכור זה הכוונה אומר מה זה לא בשמיים היא שאם היא הייתה בשמיים אז זה אז הוא אומר הכוונה שלא בשמיים היא שאתה תעשה לך סימנים כל הזמן שאם שלא תשכח זה הכוונה כך מסביר את לכאורה מה זה הלשון בשמיים? צריך להגיד שצריך לטרוח, צריך לעמול על זה. הלשון בשמיים היא שאם הייתה בשמיים אתה גם אנחנו יודעים שאם אחד אומר שהוא ראה גמל פורח באוויר או בן אדם אומר דבר שהוא קצת משונה
אז אתה מגחך עליו. מה זה נקרא? אתה מדבר זה גוזמה. זה גוזמה. אז פה אתה בא ואומר שאם הייתה בשמיים הייתה מעבר לים עוד ניחה אנחנו יודעים שיש אנשים שנוסעים באוניות יש אנשים שנוסעים במטוסים מעבר לים לטרוח בסדר אבל בשמיים שאתה צריך מה לשון בשמיים כתוב בגמרא בתורה אדם כי ימות באוהל אז אומר שם רש"י אין התורה מתקיימת אלא במי שממיד את עצמו עליה על דברי תורה ורואים מכאן שכדי לקיים דברי תורה אז בן אדם לא סתם שהוא צריך לראות הוא צריך להמיט את עצמו הלשון להמיט את עצמו זה קצת לשון קשה באמת את השני להרוג אני מבין אבל אתה צריך מה מה זה מה זה להמית את עצמו בן אדם מה אז אנחנו אומרים באבות מה אנחנו אומרים פת במלך תאכל מים במסורה תשתה על הארץ תשע אם ככה אתה עושה אז אתה אתה אז אתה זוכה ללמוד תורה אז א שאלו פעם מה זה באו לאחד
העשירים לבקש כסף לישיבה אז אומר מה אתם צריכים פת במלח תאכל מים במסורה אתן לכם בשביל כמה כמה כמה צריך לעלות פת חרבה בשביל עם קצת מים ניתן לכם את זה אז הוא אומר לא לא כתוב אם ככה אתה עושה לשני אתה צריך לראות שיהיה לו בשפע שיהיה לו כמו שצריך אז מספרים שב בירושלים היה ישיבת עץ חיים. אז הגיע שמה עשיר גדול שהוא רצה לתרום. הוא נכנס העשיר נכנס לחדר אוכל. העשיר נכנס לחדר אוכל ואז הוא רואה [מוזיקה] ואז הוא רואה בחדר אוכל בחדר אוכל שנותנים שמה קצת עגבניה וקצת מלפון נותנים שם משהו קטן ולחם זאת אומר אם זה מה שאתם נותנים בסדר הוציא צ'ק ונתן כמה כבר צריכים בשביל זה הוא נכנס לישיבת סלונים סלונים שמה נתנו נו עם שלוש צלכות כמו שנותנים ב בזה בחתונה במסעדה עם מנה ראשונה ומנה שנייה אומר או פה צריך באמת לשלם אומר זה
זה כבר משהו אחר אז כשכד שני אז אומר אם אתה רוצה אם אתה רוצה באמת שהתורה תתקיים אצלך אז אתה צריך כדי שהתורה תתקיים אז אם אתה שקוע בגשמיות אז התורה לא נתפסת לך כשבן אדם שקוע בגשמיות אז הבן אדם לא אז התורה לא נתפסת בזה זה בדיוק אומר בדעת זקנים בדעת זקינים מבעלי התוספות אומר כזה דבר בפסוק כתוב מי יעלה לנו השמימה אז אומר שזה ראשי תיבות מילה אומר שמה שבזכות מילה עלה משה השמימה לקבל את התורה וכן וגם בעל הטורים מביא את זה הוא כותב שמי יעלה לנושמיים זה ראשי תיבות מילה אבל סופי תיבות זה שם השם זה יקוק לומר זאת אומרת שבן אדם לא יכול אם הוא לא נימול אז הוא לא יכול לקבל את התורה. צריך להבין מה זה השייכות. מה שייך מילה לקבלת התורה. אם בן אדם לא מעל את עצמו. דיברנו אתמול על הנושא הזה של נעשה ונשמע שה ההקדמה הזו של נעשה לנשמע יש בו דבר
מאוד גדול. שכשאומרים שכשבן אדם שומע ואחר כך הוא עושה את מה ש מה שהוא אז הוא עושה את זה בהבנה של השכל שלו כשבן אדם עושה אומר אני הולך לעשות רק תגיד לי איך לעשות אז זאת אומרת זה לא שהוא שומע והוא מבין בשכל שלו הוא מקבל את מה ש מה שהשני אומר לגמרי אז דיברנו אתמול שיש מושג כזה שבן אדם עושה את רצונו של חברו אז הוא כופף את רצונו שלו ויש לפעמים שבן אדם עושה את רצונו של השני לא שהוא מכופף הוא לא מבין כלל מה שהוא השני רוצה רק הוא עושה את זה מתוך ביטול הרצון לגמרי שהוא ביטול לבעל הרצון יותר נכון לבעל הרצון אז לכאורה עניין המילה זה דבר שלכאורה לא מובא בכלל על פי השכל כתוב באמת שבזכות מצוות המילה אז יצאו בני ישראל מן הגל ורואים את זה שאפילו אנשים שהם כל כך רחוקים מהתורה הם כל כך לא שייכים בכלל למצוות אבל מצוות מילה הם יעשו לכאורה
מצוות מילה זה הפך כל השכל שבן אדם יקח ובתוך הבשר שלו ויקח ילד קטן ואת הבשר בעצמו יחתוך עד שזה מסבירים את זה מה זה העניין של מילה מילה זה עניין של חקיקה שכש של מה זה חקיקה? יש אותיות שכותבים את זה על הנייר. יש אותיות שחוקקים את זה. מה הכוונה חוקקים את זה? לוקחים בתוך האבן והאות היא נמצאת בתוך האבן היא חקוקה. כמו קלף בתפילים. לא מה לא זה לא יותר לא זה הרבה יותר זה חקוק באבן. זה חלק מהאבן. הלוחות היו חקוקים. הם היו לא שה החומר זה אותו חומר היה לגמרי זה היה לגמרי אז אומר כאן ככה שה וכתוב על זה באמת שמצוות מילה הם מקיימים עד מסירות נפש ורואים את זה אצל גם ברוסיה בכל המקומות שעסרו את המילה איך שהם פשוט רואים את זה יש סיפורים מדהימים עד איזה מקום שהם לקחו את העניין עניין של מצוות המילה באיזה מה מה גודל של המילה
שאנחנו אומרים מי יעלה לנו השמיים הנחנו אומרים את זה מה כן שהוא עלה לשמיים כן אז ההסבר בזה יש גמרא שאומרת ככה כתוב ואלה המש בדעת זקנים מבעל מבעלי התוספות מביא דבר כזה זה כתוב ואלה המשפטים אז הוא מביא שמה את המעשה של אונקלוס אונקלוס הגר אז הוא היה בן אחותו של הדרנוס קיסר שהדרינוס היה קיסר ביקש להתגייר כך אומרת שהוא מביא את זה והיה מתיירא מדודו הוא מאוד פחד מהמלך אמר לו אני מבקש לעשות סחורה הוא בא אליו בצורה עקיפה אז אומר לו אני רוצה לצאת לסחור. אז אומר לו שמה חסר אתה כסף וזהב חסר לך הרי יוצרותיי לפניך אתה אחי שלי תיכנס מה אתה רוצה חסר לך הבנקים פתוחים הכל יש אשראי כמה שאתה רוצה אומר לו אמר לו מבקש אני לצאת לחוץ ולהתחכם להכיר את הבריות אם אני אשב אצלך בתוך ה הארמון אני לא אדע מה ש אני סגור איך קוראים לזה
הוא סגור במועה של כסף והוא סגור בתוך זה כלוב של זהב בכלוב של זהב בדיוק זה ההגדרה אז אומר לו אני רוצה לצאת להכיר את הבריות לראות איך העולם מתנהל דיברנו אתמול שהשרים אז הם חלק מהמלוכה זה לא שהם העם העם זה משהו אחר העם זה אנשים פשוטים שעמלים לפרנסתם השרים זה אנשים שנוסעים להם עם וולווה היום יש להם מכוניות אחרות עושים חיים מזכיר עם כמה מזכירים זה משהו אחר לגמרי למה בגלל שהם חלק מהמלוכה אז הוא אומר לו אני רוצה לצאת ולראות מה מה איך איך איך העולם מתנהל כך הוא אומר לו אמר לו אז הוא אומר אז הוא אומר תגיד לי עצה באיזה פרגמטיה אז באיזה מסחר אני אעסוק כך הוא שואל את הדוד שלו את הכיסא אמר לו ש זאת אומרת שתיקח כל עסק שאתה רואה שסופו להתעלות אז תיקח את זה בכ זאת אומרת אפילו שעכשיו היא נפלה עכשיו זה דבר שנפל שאין
לו שובי כמו שחיטים בזמן הקציר זה לא עולה הרבה כסף אבל בזמן כשצריך אותו לפני לפני הזרייה החדשה או מקום אחר אז אז זה עולה הרבה יותר יקר למה כשעכשיו אתה תיקח אומר לו, "תיקח דבר שעכשיו זה נחות, אבל אחר כך זה התעלה." ככה אומר. הלך לארץ ישראל, ביקש מהחכמים ללמוד תורה אז בקל קודם שימול. לפני שהוא מל את עצמו, הוא רצה ללמוד תורה. אמרו לו, "אין דברי תורה מתקיימים אלא בנימול. רק מי שנימול הוא יכול לקיים את הדברי תורה. לא הייתה לו ברירה. הייתה הלך ומל את עצמו. ולמד תורה הרבה ומצאו רבי אליעזר ורבי יהושע וראו פניו משונות ראו שהפנים שלו הם לא זה אמרו זה לזה אומקלוס למד תורה זה שאתה רואה שהבנים שלו השתנו לגמרי זה בגלל שהוא למד תורה ככה הם אמרו רב ליזר ורב ישע אמרו אחד זה לטובה או לר לטובה שפתאום הבן הפנים שלו ירונו
אז מיד שבא אצלהם התחל התחיל לשאול שאלות הרבה כשהוא הגיע אל מי שלומד תורה אז השם עוזר לו אז יש לו הרבה שאלות אז הוא אומר הלך אצל אדרינוסינוס הוא חזר אמר לו גם כן אדרינוסינוס דודו אומר לו הפנים שלך משונות אתה לא נראה טוב אתה נראה אחרת לא ש אתה נראה שונה אמר לו למה שלמדתי תורה ולא עוד הוא מוסיף לו אלא שמלתי אני גם מלתי את אמר לו מי יעץ לך כך מי נתן לך כזו עצה שאתה תלך למול את עצמך וללמוד תורה עצמי אז אומר לו מי נתן לך את זה לא זה לא שירות עצמי אמר לו אמר לו מיץ אמר לו אתה שאמרת לי עסוק בפרק מטיה הנפולה שסופה להתעלות מה אמרת לי שאני אחפש את הדבר שהכי נמוך והזה אחר כך יעלה אז אני הלכתי וחזרתי אומר חזרתי על כל אומה ואומה ולא מצאתי אומה שפילה כישראל הם היו הכי נמוכים מה שמצאתי וסופם להתעלות כמו שאמר ישעיהו כה אמר השם ג
לישראל גאול ישראל וקדושו לבזה נפש למתאב גוי לעבד מושלים מלכים וראו ויקומו אז אומר כתוב כתוב בספר ישעיהו שאלה הנמוכים ביותר רק כך אז מלכים יראו ויקומו אז אומר לו היכעה אותו עלחיו נתן לו מכה ואמר לו למה עשית כן מה למה אתה באמת סידרת אותי אמרתי לך עצה לקחת את העצה לא בדיוק אני לא חשבתי מה שאתה רוצה אבל אני נתתי לך עצה סידרת אותי דיברת על מסחר והלכת ללמוד תורה אז אומר לו אמר לו שביקשתי ללמוד, רציתי ללמוד תורה. אמר לו, היה לך ללכת ללמוד תורה ולא למול. מה פתאום הלכת ומלת את עצמך? אמר לו, אין יכולת ללמוד בלא מילה. שנאמר, מגיד דבריו ליעקב, חוקיו ומשפטיו לישראל. כך הוא מסביר. למי שהוא מהול כיעקב. אז הוא יכול לעשות מגיד דבריו ליעקב. מי שהוא כמו יעקב אצלו יכול להיות תורה אבל מי שלא כמו יעקב לא יכול וכתוב
לא עשה כן לכל גי ומשפטים בעל ידעו בעל אינם יכולים ללמוד תורה שמתחלת בבת ומסתיימת בל מה זה בעל הוא אומר בעל זה בראשית ול זה לעיני כל ישראל אז אומר משפטים בעל ידעו הגויים לא יכולים לדעת משפטים בגלל שזה מתחיל בבת בבראשית וזה נגמר אז הוא אומר כך זה הסיפור אז אנחנו משם רואים שבלי מילה אי אפשר ללמוד תורה למה מה הסיבה שבלי מילה אי אפשר ללמוד תורה אז אנחנו רואים פה שבשביל מילה צריך מסירות נפש זאת אומרת אומר לו תלמד בלי למה צריך מסירות נפש מילה זה חקוק זה חקוק בתוך הבן אדם אין עוד מצווה הגמרא אומרת שדוד הכנס לבית המרחץ ושאל ב דוד אני ארום לגמרי מהמצוות ואז הוא נזכר שיש לו מילה אז הוא נזכר שהואחד התורה מנצח על השמינית כן למנצח על השמינית אז העניין של מילה זה עניין של חקיקה מה זה עניין של חקיקה כשבן אדם אנחנו מדברים
שיש מושג של חקוק מתחת כיסא הכבוד מה זה הכוונה נשמתם של ישראל כשאתה בא ללמוד תורה שהת התורה היא התורה של הקדוש ברוך הוא. בשביל לדעת תורה אתה צריך להתקשר לבורא עולם. זה לא זה לא חוכמה כמו כל החוכמות שאתה למדת. אתה צריך בשביל זה, בשביל תורה, להתקשר לקדוש ברוך הוא. ואז אתה אשר נתן לנו את תורתו, זה תורה של הקדוש ברוך הוא וזה חוכמה של הקדוש ברוך הוא. כדי להתקשר לקדוש ברוך הוא אתה לא יכול ללמוד תורה חפיף כמו שאתה לומד את זה באוניברסיטה. נכון? הבנת? לא קלטת את העומק. מכיוון שהתורה היא במקום כל כך גבוה, נכון שהקדוש ברוך הוא רצה שנלמד אותה, הוא הוריד אותנו עד למטה מטה הוריד את התורה והוא לקח איך כתוב שמה במעמד הר סיני שעליונים ירדו למטה עד כדי כך שזה נחק בתוך העולם שזה חודר לעולם כזה תורה שבן אדם צריך
ללמוד אז הוא צריך בשביל זה חקיקה הוא צריך להיות קשור לקדוש ברוך הוא בלי מילה מלי שזה חקוק פה המצווה של הקדוש ברוך הוא, המצוות מילה בן אדם לא יכול להגיע לתורה. תורה צריכה להיות להגיע אליו בדיוק מיעלי השמיים. לכן כשאתה מדבר על דבר שהוא כל כך גבוה והקדוש ברוך הוא הוריד את זה אליך והוא נותן לך את זה בפה אז אומר שאפילו אם הקדוש מכיוון שכשקדוש ברוך הוא נותן לך במילים אחרות נגיד את זה שפה זה יש לפעמים שאתה מקבל את זה בכלי קיבול שאתה יצרת שזה נקרא שהשפעה אלוקית חודרת פנימה שזה נקרא שזה בצורה מוגבלת תורה היא לא אין לה הגבלה. תורה היא למעלה מההגבלה. זה ישר לאור אינסוף ברוך הוא. אז אם אתה מתחבר לאור אינסוף ברוך הוא אז אתה באופן של חקיקה שזה חדור בך שזה לכן אומר אם אתה מתעסק עם גשמיות אתה מתעסק ב באוכל בזה זה מפריע לך בקיום לימוד
התורה בגלל שמתורה צריך להיות רוחניות. צריך נכון צריך לקיים את הגוף כמו שהלל אמר בוא נעשה חסד לאלובה זו נעשה חסד לגוף וניתן לו גם כמשהו לאכול ודיברנו על זה שרבי לני פריץ' אמר שאם היו יודעים הבעלי תאוות את גודל ההנאה שיש בתפילה בלימוד התורה אז הם היוזים את כל התאוות ומתעסקים רק בתורה K
שיעורים נוספים מאת הרב שמואל רבינוביץ
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ ה׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 96:01
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ ד׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 103:16
- גמרא בעיון 27: פסחים (2) בגדר חיוב בדיקת חמץ - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 51:20
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ משפטים - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 20:13
- כולל תפארת לוי יצחק -מיום ה׳ ל׳ מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 102:46
- פתיחה: איך ניגשים ללימוד מסכת פסחים ? - הרב שמואל רבינוביץ יום חמישי ל׳ אב תשפ״ו | 18:47
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ כ״ט מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 98:11
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ כ״ח מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 89:31
- כולל תפארת לוי יצחק יום א׳ כ״ו מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני כ״ז אב תשפ״ו | 82:46
- גמרא בעיון: טבח על פי עד אחד מדוע אינו חייב שבועה? - הרב שמואל רבינוביץ מוצאי שבת כ״ה אב תשפ״ו | 44:40
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ ראה - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי כ״ד אב תשפ״ו | 18:27
- כולל תפארת לוי יצחק יום ה׳ ט״ז מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״א אב תשפ״ו | 106:56