כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ כ״ד אייר תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

תאריך: יום שני כ״ד אייר תשפ״ו משך: 100:58 צפיות: 32 הרב שמואל רבינוביץ נושא: כולל תפארת זקנים לוי יצחק

שיעור שנמסר על ידי הרב שמואל רבינוביץ בכולל "תפארת לוי יצחק", ביום שני, כ"ד באייר תשפ"ו. להלן סיכום של הנקודות המרכזיות שנידונו בשיעור מתוך התמליל: 1. מניין בני ישראל במדבר (פרשת במדבר) היעדר מניין מדויק של יחידים: הרב פותח בשאלה לגבי המפקד של בני ישראל בפרשת במדבר. הוא שם לב שכאשר התורה מונה את השבטים (לדוגמה, ראובן, שמעון, גד), המספרים תמיד מעוגלים למאות או לעשרות (למשל, 46,500 או 54,400) ואין פירוט של יחידים (למשל, מספרים המסתיימים ב-1, 2, או 53). הסבר להשמטת היחידים: הכללה: כאשר מונים קבוצות עצומות של עשרות ומאות אלפים, היחידים הבודדים נכללים ונבלעים בתוך הכלל העצום ואין צורך למנותם בנפרד. מציאות משתנה: הרב מסביר שכאשר סופרים אוכלוסייה גדולה מאוד, המצב הדינמי (לידות בזמן הספירה) הופך ספירה מדויקת של יחידים לכמעט בלתי אפשרית, ולכן מציינים מספר כולל. עין הרע: עולה הסוגיה של "עין הרע" כאשר מונים אנשים. אמנם במפקד של התורה שהיה בציווי השם לא שולטת עין הרע (בניגוד לספירה רגילה), וכן ספירה על ידי מחצית השקל נועדה גם לכפרה, אך העיגול נועד להישאר במסגרת הכלל. 2. אור ההשתלשלות לעומת אור האינסוף (חנוכה, פורים וחגים) בחלקו האחרון של השיעור, הרב דן בהבדל המהותי שבין החגים מהתורה לבין חגי דרבנן (חנוכה ופורים), וכיצד הם קשורים לימות המשיח ולעתיד לבוא: ביטול החגים לעתיד לבוא: הרב מסביר את המושג לפיו "כל המועדים בטלים לעתיד לבוא חוץ מחנוכה ופורים". הביטול אינו אומר שהחגים נמחקים מהתורה (שהרי התורה נצחית ואינה משתנה), אלא מדובר על "ביטול של אור". האור האלוקי שמאיר בפסח, סוכות ושבועות הוא אור שיורד ב"סדר ההשתלשלות" (מוגבל לפי הכלים של העולמות). לעתיד לבוא, יתגלה אור כה עצום שלמעלה מסדר ההשתלשלות, שהאור של החגים הרגילים "יתבטל" בתוכו (כמו נר בצהריים). מעלת חנוכה ופורים: בניגוד לחגים מהתורה, הנסים של חנוכה ופורים נמשכו מספירת ה"כתר" – דרגה אלוקית שלמעלה מסדר ההשתלשלות ולא מוגבלת. מכיוון שהם נובעים מכוח האינסוף, האור שלהם לא יתבטל גם לעתיד לבוא כאשר יתגלה כוח האינסוף במלואו (״עין בעין יראו״). הודיה לעומת התגלות: כיום אנו נמצאים במצב של "הודיה" (אנו מודים לקדוש ברוך הוא על הנסים בחנוכה אך לא משיגים את מלוא עוצמת האור). לעתיד לבוא, נחווה "התגלות" ברורה וגלויה ("עין בעין"), ואז נבין באמת את העוצמה של אותו אור אלוקי שמעל למידות.

תמלול השיעור

תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.

בסדר, אין בעיה >> לא יודע מה זה זה מרק שופו איזה תרופה יודע מה זה איזה תרופה זה >> מי כן יודע אני שואל >> אנחנו ביום שני פרשת במדבר >> בן שני לא >> ואז הוא אומר פה מתחיל [נחירות בוז] ויהיו בני ראובם בכור ישראל תולדותם למשפחותם לבית אבותם ומספר שמות לגולג גלותם כל זכר מבין 20 שנה ומעלה כל יוצא צבא >> הכל משמיים >> ואז אומר פקודיהם למעטי ראובן 64 ו40 >> גם צריך למנות אחד >> אז דיברנו על זה שאתמול דיברנו על זה >> אני לא זוכר בשביל זה >> דיברנו על זה שכל דבר שבמניין לא בטל כשבן אדם יש לו מטבעות זהב >> והוא מונה אומר גליות הוא מונה אותם כל אחד יש לו חשיבות מיוחדת >> לכן הקדוש ברוך הוא אומר >> משהו לא כן מטפלים בזה >> משהו מטפל בזה שנבוא לפה שעים >> חס לך שלא בשך בשביל זוגות >> אבל הוא מקפיד על זוגות

המשך התמלול

>> בכל אופן >> אז זה מעניין ככה שהוא מונה אנחנו אומרים שהוא מונה 500 >> אז אומר שאנחנו מו כשהוא מונה >> אז אנחנו רואים שהוא מונה 640,500 לבני שמעון אז אומר 59 9 ו50,000 הוא 300 יחידים הוא לא מונה הרי זה קשה להגיד שכולם >> מפי הוא לא מנה >> שאת היחידים זאת אומרת תגיד 330 310 330 עד 100 הוא לא מונה. אנחנו רואים פה הוא מונה 500 פה הוא מונה 300 פה הוא מונה אחר כך לבני גד 54650 50 הוא כן מונה אבל הוא לא מונה 52 53 >> אולי ככה זה המניין באמת >> זה מעניין אם תגיד שככה זה המניין זה יוצא שלא היה אפילו אף פעם אחת לא היה יחידים זאת אומרת 50 או 60 אתה לא רואה >> או 51 >> בדיוק זה מה שאני אומר זה מאוד מאוד מעניין אותו דבר בלבני ססחר 54,400 הוא ממשיך לבני זבולון 75 ו,400 אף פעם הוא לא מונה את היחידים או אפילו

אני רואה שגם עשרות לפעמים הוא לא מונה הוא לא מונה את זה ב60 60 ב70 הוא לא מונה את זה קח תוריד את זה עד למטה [נחירות בוז] שנת בסדר זה בסדר >> מספיק מספיק לא >> כן כן >> אותו דבר הוא מונע אתה שומע מה שאני אומר רב קורגל הוא פה כשהוא מונה לבני בנימין לבני דן לפני כולם 260 ו700 >> אף פעם הוא לא מונה 725 אפילו עשרות אם הוא מונה אז הוא מונה פעם אחת הוא מונה 50 אבל אף פעם לא מונה. [צחוק] אז תגיד ש שהיה בדיוק ככה. >> או שהוא או שיחידים או שיחידים כאלה כבר נכללים בתוך הרוב. >> זה לא ביטל ברוב. כל אחד מפני זה אנחנו הרי אומרים כל מה שאנחנו אומרים למה הוא מונה אותם כדי שזה יהיה דבר שבמניין. ודבר שבמניין אנחנו אומרים או שכמו שהוא אומר אדם עשוי למשמש בכיסו כל שעה בגלל שזה חשוב לו. אז למה הוא לא מונה את היחידים? פעם אחת

הוא מונה 550 אבל אף פעם אתה לא רואה לא אפילו 60 ו70 אב או נפש >> מהש >> נפש נפש אנחנו מדברים על נפשות קשה לך תבין מה אני נוש אני רוצה ספור במקווה >> בכל אופן מה ההסבר בזה באמת מה למה לא מונים את היחידים יש מושג שכשבן אדם מונה עונה כללים שבן אדם עונה בכללות את מדברים על 500,000 על על 50,000 על 70,000 אז לא מונים יחידים זה הכל זה כבר נכלל כשאתה מונש 4050,000 אז אתה לא מונה 400 21 זה כבר לא עניין למה איך הוא אמר שאל אותו מישהו מתי כמה ילדים יש לך אומר כשיצאתי מהבית אומר היה אסע אני לא יודע עכשיו אומר מה >> איזה זה בדיחה אז הוא אומר אני יכול להגיד לך מה קורה מה זה שיצאתי בבית היה עסק מנסה >> לא הכוונה אולי נולד עוד אחד הכוונה >> זה מה שהוא אומר אז אני אומר ברגע שהוא מנע ברגע שהוא מנע בתוך כדי מניין אז כבר

יכל להיוולד עוד כמה >> אז לכן את הפריטים האלה פרטיים זאת אומרת שאנחנו מדברים 10 ו1 11 ויותר. זה היה בערך המספר. זאת אומרת אפילו כשמונים מספרים והקדוש ברוך הוא בא למנות אותם אחד אחד עם כל זה אז כשאתה אז לא אומרים את ה עד הסוף עד הסוף מכוון שיכול להיות שחד >> עין רעה לא זה יש בעיה של עין רעה >> עין רעה זה בכל מקרה בכל שאתה מודד >> אז דיברנו על זה פה שבספירה הזו >> כן >> מכיוון שזה מצווה היה של הקדוש ברוך הוא מצוות לא שייך להגיד שאין הרחל חל במצוות >> שמה במצל זה גם היה מצווה >> כן אבל מחצי השקל הייתה המטרה היא למנות אותם ולקחת את המחצית השקל גם כן לעשות אותם עדנים או לעשות אותם זה היה פה היה פה שתי מטרות לא מטרה אחת אבל פה היה מטרה אחת למנות אותם אז בכל אופן אז רואים מפה שדבר שאפילו שאנחנו אומרים שזה היה על ידי משה ואהרון

>> שמה >> משה ואהרון שם היה כזה אדיר שבאדירים לבטל את ה >> את העין הרע שמגיע לבית אין לו שי >> שנית יש יש עוד אה אוהב למצ טיפ זה לא רק כדסה ולא ביומת לא ביומת >> שלמדת [צחוק] מהחיים בתורמל צר >> כן >> בכל אופן בכל אופן רבותיי אז אנחנו מדברים פה על כשאתה אומר כשהוא מונה אותם כל שעה אז כשמונים אותם אפילו כשמונים כשמונים חבילה שלמה אז לא מסתכלים על האגורות איך אמר פעם מישהו שאם הוא היה רוטשילד אז הוא היה יותר עשיר מרוצילד בגלל שהוא גם מלמד >> בגלל שגם מלמד יפה >> בגלל שהוא גם מלמד זאת אומרת שיש לו כשיש לבן אדם הרבה כסף או שיש לו פרטים אפילו שאנחנו מדברים על עניין למנות כל אחד והוא כותב שבן 20 שנה ומעלה הנה בן אדם היה בן 20 התחילו למנות. יכול להיות שעכשיו הרי יש לו רק איך אומר הוא 199 כמו שאומרים

הוא הולך להיות 29 לכן את הפרטים האלה הקטנים את זה לא מנו >> אבל בכל זאת אדם הוא בן אדם >> זה נכון אבל הוא אומר ברגע שמנו את השבט מונים אותם שיש 50 וכמה אומר את זה בשם מי >> בשם עצמי אני שואל את זה אני שמת איתו >> כן בכל אופן כן הנה תיקח מעולם הנהגים אם יש לך 47 נושאים או 45 נושאים אתה צריך אוטובוס של 50 הפרטים הרבה פעמים לא >> חש לא אתה לא מסתכל על ברגע שאתה כבר זה מעניין פה בכל אופן ואז הוא מתחיל והוא אומר שאלה פקודי בני ישראל לבית אבותם כל פקודי המחנות לציבותם 600,000 ו3550 פה הוא כבר כן מונה את ה50 הוא כן מונה פה זה רק פעם אחת הוא מונה את ה50 כל הזמן הוא לא מונה 50 >> רק אצל אחד יכול להיות ש השאלה היא אם היה 49 אז הוא כבר מנה 50 או שהוא לא שהוא מונה או שהוא מונה כל אחד ואחד בכל אופן דיברנו על עין הרע

כיוון שמנו את כל כלל ישראל עין הרע באתה מונה >> חלק >> חלק אז אתה אומר בחלק הזה שמנית אז פה פה יש עין הרע אבל אם אתה מונה את כל כולם >> אבל זאת אומרת מנו גם את הנשים >> לא נשים לא נשים לא בכלל רק את הכל זכה עכשיו יש פה עוד שאלה שהם אומרים רגע זה יוצא צבא לא >> כולם מהצבא >> לא כתוב יוצא צבא זהו אז לכן לא אז לכן לא מונשים לא הולכים לנצבה כן חוץ משיריון >> שיריון כן >> בכל אופן מה זה הלגולגלותם מונים בן אדם אנחנו מונים גולגלות מה זה הלשון של גולגלותם זה לשון מוזר קצת לכאורה הוא מתחיל כן לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגולגלותם מה זה לגולגלותם אז יש בתוך יש מוח שזה הדבר הפנימי ויש גולגולת שזה הדבר החיצוני. >> כן. >> גולגולת זה ה זה העצמות. >> אז אומר אדמור הזקן אומר בליקוטי תורה אומר האדמור הזקן צריך שיהיה לי גם כן

>> ש שגולגולת אז אומר מקבל היא ה היא דבר מקיף של המוח. מקיף. אנחנו אומרים שיש רצון. רצון זה דבר מקיף. רצון זה מתבטא בכל הגוף. כל כולו רוצה. זה לא שרק המוח רוצה. כל רצון זה דבר שמקיף את הכל. אז אומר שאחד המינויים שהיה למנות אותם זה לא היה סתם. זה היה למנות אותם שהם ידבקו איך בן אדם דבקדוש ברוך הוא ושהוא עושה או שהוא לומד תורה או שהוא עושה מצוות. שעל ידי המצווה הוא נדבק בקדוש ברוך הוא. אז לכן הוא אומר את הלשון לגולגלותם שזה החיצוניות המקיף הרצון שלו כזה דבר כזה. כך משמע באדמור הזקן בליקוטי תורה שהלשון גולגולת הכוונה שגולגולת היא יש לה את האור המקיף זה לא המוח יש לו את האור הפנימי והגולגולת יש לו את האור המקירח צנון >> תראה איזה פינוקים >> בוד דברים אחרים שיש לו היום על הראש חתונה זה הוא גם את

>> זה הדבר העיקרי פה אתה מבין אחר כך [נחירות בוז] זה כל מורת וזה הרי בזכות זה החסד שעושה עם הצי נכון הקדוש ברוך הוא משלם לפני נכון נכון כתוב בראש חודש שאנחנו מברכים את החודש כל העושה אחרי זה של שמיים נטו >> אז הוא לא מקופך הקדוש ברוך הוא מתלם בצורכי ציבור באמונה >> בדיוק באמונה במיוחד >> בדיוק >> טס אומר מביא ירושלמי שאחד שעוסק בתוכי ציבור אמונה נחשב שהוא יושב ולומד כל היום >> נכון >> כך תס מביא ירושלמי ברכות ל >> בכל אופן פה הוא אומר ככה הוא פקד את כולם אבל הלביאים לאלא לא הפקדו בתוכם שאת הלביאים הוא לא פקד למה הוא לא פקד אותם בתוכם ואז אומר וידבר השם אל משה לאמור אך מתי לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תיסע בתור בני ישראל >> למה הם לא לא לא >> את מתי בן לוי הקדוש ברוך הוא אומר בגלו בגלל >> לא לא בגלל שהם היו הם אנשים של הם מצד

הקדוש ברוך הוא הם עובדים את השם אז הוא לא כתוב בסיבה ש אלה שבגיל הזה חטו בעגל ונצא להיכנס לארץ ישראל תלויים שלא שפו אותם הם כן נכנסו לארץ ישראל כן נכנסו >> כן אז הוא ממשיך פה ואתה הפקד את הלביאים על משכן העדות ועל כל כיליוכל ועל כל אשר לא אימה סו את המשכן ואת כל כה כלה והם ישרטו וסביב למשכן יחנו >> יש דבר מעניין מאוד על הלויים >> שהם היו מספר מות קטן בערך 20 א000 >> כולם היו פי שלוש פ 600,000 שצריך 20,000 לבי >> לביאים בלבד שלא שלא כללו אותם בתוך המש היו פי שלוש פי ארבע אז נדמה לי עכשיו >> בגלל שלביאים לא יהיו בעבודת פרך >> אז מי שכמה שיותר מ כמה שיותר עבודה יותר ריבו של יענו אותו כן אם הם לא היו בעבודת >> אז הם התחבו נורמלי לא בצורה של כן וכן >> בעצם כן היו בעצם צריכים להיות הרבה יותר מכולם מכיוון שאמרו וחמושים עלו בני בני

ישראל מארץ מצרים אז אחד מחמישה או שאפילו זה ואצל הלביאים לכאורה מכיוון שכולם עבדו אז לא היה שם אנשים שלא ירצו לעלות למ לעלות לא ירצו >> כולם למדו תורה אז יכול להיות שמהם כולם רצו לעלות לארץ >> נכון >> לא יודע אם שמה היה במקומות אחרים שהם היו מעורבים בתוך הגויים לא יודע לא דיברו על זה אני לא שמעתי מדברים על זה >> גם הלוים מנו אותם מבן חודשאחרים מגיל 20 >> אז עם כל זה שמנו אותם מגיל חודש היו רק 20 >> למה למה מגיל הקדוש ברוך הוא זה ציבוי של זה ציבוי של הקדוש ברוך הוא >> חודש כי אחרי חודש זה כבר ולד קיים >> פשוט לביאים היה צריך לבד אותם >> כן אבל לבדות אותם היה צריך את הלביאים [נחירות בוז] מה שבים >> במקום הלביאים אז גם בבן חודש הוא כבר קיימה אז היה צריך לבדות אותו >> לוי לא היה מה >> לבדות את הלבים לא היו צריך

>> מה היה צריך לבדות אותם >> לא >> בכורות עשו חשבון לא לבי >> עשו חשבון שהם היו במקום הבכורות >> כן >> אז לכן הם כאילו >> מה שהיה תחת הבכורות אבל הבכורות היו 300 וכמה יותר מהלויים אותם היו צנו לבד >> הבכורות היו צריכים לבדוק חלקם >> לא את הלוי >> כן אנחנו נש פה ואנחנו בדף כה עמוד א' כמו אתמול דיברנו על עיזים אותי איך אפשר לקחת דוב על קרניים של >> כן כן נו >> לא ידעתי לענות >> מה >> איך יכול להיות להם איך יכול להיות שחיל האוויר הישראלי ישמיד את אירן אם היית אומר את זה לפני כמה שנים אומרים שאתה משוגע כמו אדום על הקרן שנאש אז זה הכל נישאים אם זה הכל ניסים זה הכל יכול להיות זה התשובה פעם מישהו נפלות להצלחת >> וחנה >> עוד פעם תגיד >> יהודה בן >> אלי שבע >> יהודה בן אלי שבע >> וחנה בת א >> בת שתיים

[צחוק] שיהיה למישהו ומצלח >> בעזרת השם בני שהזיווג יעלה יפה ושיהיה להרב מוישה הרבה נחת הוא ואשתו ולכולם יהיה הרבה נחת מהם ומכולם >> אמן >> אל תדאג יהיה לך תזמורת אל תדאג >> יעקב אל תדאג תזמור ליעקב >> מי דאגה אותו לא >> טוב רבותיי >> בלי שום טיה שנפל שוני בלי שום >> נכון נכון >> אם היו אומרים לך אתמ אתה צריך 10 א פסיכולוגים >> לא רק זה ששו מתגלה שבסיס מיוחד יפו בעיראק >> כי אם יפלו מטוסים לדעת איך לפצבת חילוף >> מי הפליט את זה מפקד תחיל אויר החדש >> לא מה פתאום טו >> לא קראת את זה בעיתון יש >> אל תריב איתו אם הרבן אומר אחרת אז מי צודק הני לא יודע כאן אני לא יכול להתווכח כא באמת לדע והם לא יודעים >> זה לא משנה רבותיי >> הניסים שנעשו ששתמים זה קטן זה נכון זה נכון >> ששת הימים קטן >> אז מה אנחנו מדברים על

>> איזה שפע >> אנחנו לוקחים את ה על הקרניים שלנו זה גם עץ גדול >> אנחנו אתמול דיברנו [צחוק] על כל העניין הזה של התרנגולים שאחר כך מהתרנגולים נהיו ביצים ואחר כך נהיה אפרוחים >> לא אם הוא היה אם היה לוקח אם הוא היה לוקח נד שאלנו אתמול היה צריך לקנות נדלם בזה >> אז אומר שהוא לא יכל הוא לא קנה הוא רצה הוא לא רצה >> לא הספיק הוא כנראה לאסוף את >> לא לא הוא לא רצה הוא רצה שזה יתרבה אז [כחכוח] הנדלן לא יודע כמה זה עלה כמו שה היום הנדלן מתרבה יותר מאשר ארי אריך >> תודה רבה 11 עד 11 אני אוהב >> עד 11 >> ארינק אני אוהב >> רבותיי >> אפילו שאני לא 100% >> רבותיי >> אומרת הגמרא >> אין תבוא עכשיו צדי >> קורי יש לך זה >> כן >> תן אמן >> אנחנו בדף כה עמוד א' למטה אמר >> אומרת הגמרא רב לזר בן פדת >> אומרת הגמרא

>> רב לזר בן פדת דחיקלי מילסטובה מצבו היה דחוק ביותר כלומר הכוונה שהוא היה אני מרוד אומרת הגמרא פעם עבד מנסה ולא יעב למידה למיטה הוא עשה מעשה רפואה >> הוא הקייס דם >> ואחרי הכז דם בן אדם צריך לטום משהו שלא שהסוק היה לא >> נכון >> חייב לשתות >> חייב לשתות אז פעם אחת הוא אומר אובד מילסה ולא יאב למיתם לא היה לו מה לטום אחרי הכזת אדם מה הוא עשה שוק על ברוד טומה לקח שן של שום ושד יהיה בפומ שם את זה בתוך הפהזה >> יותר קשה >> אז חלש ליבי ביניים הוא התעלף ונרדם אוזול רבונון לשיו לבי באו רחמים לשאול בשלמה חזקובה וחייך ראו שהוא גם בוכה >> וגם מחייך >> וגם ונופק ציצוטה דנורה מהפומסה זאת אומרת יצא ניצוץ של אש ממצחו אז כיסא כשהוא התעורר אמרו לה שאלו אותו כייסה שאלו אותו מטימקוב בוכיס וכיחת אתה בוכה וצוחק תחליט

אומר להוא רב לזר אמר אמר לו דאב יוסי ומי הקדוש ברוך הוא אני הייתי בחלום ראיתי דב יוסי ומי שהקדוש ברוך הוא יושב איתי ואמרי לי עד מתי אצטער בעיה עד מתי יהיה לי צער בעולם הזה ואמר לי אליעזר בני אומר לו הלשון אליעזר בני ניכל אלוך דאפכה לעלמה מרישה האם כדאי לך שהפוך את כל העולם לתחילת הבריאה ואברא אותו מחדש כך אומר לו הוא כך בחלום הוא מקבל. אז הוא מסביר פה ככה שרבי אליעזר חשש להמשיך לחיות בעניות. הוא ראה כזו עניות שיש לו אז לא היה לו טוב. למה? שהעניות מעבירה אותו על דעתו ועל דעת קונו. כך אומרת הגמרא בעירובין. אבל אחר שהתברר לו שעברו כבר רוב שנותיו אז הוא לא חשש. אז הוא אומר מה אני צריך כבר לחיות? שהרי אמר רבי יוחנן כיוון שעברו רוב שנותיו של אדם ולא חוטה שוב אינו חוטה אז אומר לו עד מתי אז אומר לו עד מה מה

אני צריך לחיות כל כך הרבה למה אני צריך להצטער אז אומר לו אתה רוצה שאני אומר לו הקדוש ברוך הוא אתה רוצה שאני אהפוך את כל העולם חזרה ולבנות אותו מחדש אז אומרת פה אז אומר לו במרשו היה גרסה שהלשון באחרימה אתה רוצה שאני אחריב את העולם כך הוא שאל אותו פה הוא אומר יש לנו גרסה דאף על משני אהפוך את העולם אבל המרשו היה >> גרסה שהוא אומר לו אתה רוצה שאני אחריב את כל העולם אז הוא אומר אי אפשר דמסילד בשעת דמזנה אולי אתה תולד אם אני אהפוך את העולם או שאני אחרי אותו ואבנה אותו מחדש אז יש לך אפשרות הוא אומר שיכול להיות שתיוד בשעת מזוינה אמרה לכמי אז אומר אמרתי לו אי כולאי זאת אומרת הוא אומר לו אז הוא אומר >> [נחירות בוז] >> אז אומר פה [צחוק] אמר לקמי כולאי [כחכוח] אמר לכמי >> אולי זה לא בטוח >> כן כן כן אז אומר דבר שולי [נחירות בוז]

>> ואפשר זאת אומרת זה אי אפשר זאת אומרת לשנות פה מה רק >> מה זה סברה >> הוא מספר על מספר על חלום סיח מה שהיה לו >> הוא מסדר מספר על חלום >> כן >> אומר לי ואז אומר כולי ואפשר אמר לי דחי תפי או דחי הנה אז אומר לו ככה אומר לו אתה רוצ כל זה אפשרי זאת אומרת אתה מוכן לעשות להפוך את כל העולם בשבילי שכדי ש שאני אניולד ורק אז יוכל להשתפר מצבי. לא אולי אולי אז אולי לו הוא לא מבטיח לו >> הוא לא מבטיח לו אז הוא אומר כל זה כדי לשנות שיהיה לי קצת יותר טוב אמר לי אז אמרתי לו האם השנים שחייתי כבר זה זה רוב השנים או או שרק או שעוד אני איך אומר צריך עוד הרבה להתענות >> רק בהתחלה >> אמר לי הקדוש ברוך הוא דחיית השנים שכבר חית זה הרבה יותר מה שאתה עשית לטוב יש לי כן שהוא גלגול שלו >> מה >> יש לי אחד מהבנים שלו >> כשהוא גלגול

>> שמעו לי בחלום גיד שרבז בן פדו היה באמת אני מרו >> והיום ברוך השם א >> אז זה עלה זאת אומרת >> כן >> אמר לי אז אומר אמר לי אז הוא אומר כאן אמר לי דחייס שתדע לך שאתה כבר עברת את הרוב אמר לקמה אם כן אז אומר אם כן לא בעינין הנה אני רוצה שבשביל כמה שנים שלי תהפוך את את כל העולם. אומר לי בא יגרה אומר לי אז אומר לי היה לו משע ומתן שלם מהקדוש ברוך הוא אמר לי הקדוש ברוך הוא בא יגר דאמרסל בהנה בסכר אמרתך שאתה אומר אינני רוצה והסכמת להישאר במצב שגזרתי עליך אז אומר לו יאבנלוך להרל מדעושה אני אתן לך להרל מדעושה אני אתן לך בעולם הבא תליסר נרוסה דפסדין >> כיפרוס ודיגלה שיהיה לך 13 נערות שהם יהיה צלולים כנערות של הפרט והחידקן דמסאנגבה שתוכל להתענג בהם ועל פסור זו צחק רבי אליעזר >> א בשביל זה הוא צחק >> אז אומר כן אז אומרת הגמ אמר לכמי אז

אומרת תראו תראו איזה מסר מתן שהיה לו, איזה חלום שהיה לו אמרס לקמי אמרתי לו היי וסו לא רק זהו תיתן לי של 13 נערות שלמירושלמים זה לא מספיק >> הוא לא היה ירושלמשלמי >> אז בסדר הוא לא היה ירושלמי אז מה הוא היה ברקי >> בני ברקי אוקיי זה אני לא יכול להתווכחים אני >> בכל אופן אז הוא אומר אמרתי לקדוש ברוך הוא רק את זה אמר לי ולכבוך מהבנ מה אני אתן לחברים שלך? אם אני אתן לך יותר, תשמע מה שהוא אומר, שאם אני אתן לך יותר, לא יהיה לי לתת למישהו אחר. >> איך זה יכול להיות של הקדוש? >> כך הוא אומר, אז אומר, הרינו, הוא אומר, הרי אינו ראוי ליטול את צכרו של אדם אחר, האם אני אתן לך יותר, אני אקח ממישהו אחר? >> כן, זה נכון. הרב שיק מיבניל אמר למישהו לחבר שלי מתי שרבוש נפטר רבושר אז הקדוש ברוך הוא היה צריך לברול לו גן עדן חדש כי

לא היה מספיק בשבילו >> לא היה מספיק ווא ווא ווא אז אומרת הגמרא וואי וואי וואי בנח >> אומרת הגמרא >> בוא שבוש איתנו תאכל קצת כבר בלא תכל אז אומר לו שהוא ממשיך הוא ממשיך עם החלום שהוא אומר לקדוש ברוך הוא ואנו מגברים דלסלי בינה אז הוא אומר אני מבן אדם שאין לו >> שאין לו חלק בעולמו בעולם הבא תוסיף לי על השכר הזה מבן אדם >> כשיש בן אדם רשע ויש לו בהתחלה חלק לעולם הבא אז הוא אומר תיתן לי את החלק הזה אז אומר מחיון באסקולטה בסכול קוטלה הפוסוי קה מלאך באצבעו על מצחי ויצא מזה ניצוץ אש במצחו שראו החכמים ואמר לי אליוזר והקדוש ברוך הוא ואמר לי אליעוזר ברי גירבוך גירבו זאת אומרת הוא אמר לו אומר לו אליעוזר בני מה זה גירה? >> גירה זה חיצים. אומר הלשון גירה גירה בוכ גירה. הוא אמר לו תדע לך כאילו שלח לו חיצים ולשון להגיד לו אתה

חברמן משהו כזה. >> אמר לו כל הכבוד. >> אצלנו לא אומרים כל הכבוד. >> מה >> אצלנו זה מה שאומר גיר גיר בכנו אומרים. מולד >> כן >> בכל אופן רואים פה מסע ומתן שלם בין הקדוש ברוך הוא לרבי אליעזר בן פדת והכל בגלל שהוא היה אני זה מעניין אנחנו רואים פה הוא מביא פה הרי כמה דרגות מביא על רב חנינא בן דוייסו איזה עניות שהיה אצלו >> כן >> שכמא כך אצלנו פה מרב לזר בן פד דעת >> מה הוא רוצה ללמד אותנו מכל הסיפורים האלה רוצה שזה בן אדם אנחנו לומדים מזה אז לא היה ביטוח זה מה ש [צחוק] >> תאמינים אם לא היית נולד היו צריכים >> אני יכול לגרוס אצלי בבית את כל המילים שאתה אומר [צחוק] >> טוב מאוד טוב מאוד >> תדע לך >> לומדים שבן אדם יש לו צרח אני מתחיל לומדים שבן אדם יש לו צער בחיים משהו שלא לא להסתיר יותר מדי מה המוסר הסכל מפה? אז אני אומר א' אתה

רואני שהקדוש ברוך הוא אומר לו זה שאתה אני שלא תחשוב שזה בגלל מעשים לא טובים שלך >> כן >> או שמשהו מגרע לך >> כן >> זה שבן אדם אני >> כן >> זה בא מהקדוש ברוך הוא >> זה נגזר אתה אומר >> זה בא מהקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא גזר >> ולא רק זה הוא אומר לו אתה נולדת במזל כזה שיש לך ניעות >> זה גם מוזר כי לא מבטיח לא כאילו זה לא אפילו תלוי בו תן שלך אולי זה טוב אולי הקדוש ברוך הוא לא אומר לו לא יכול להתיע מבינים את הגדלות של הבשמטור >> אה >> רואים את זה רואים את זה גם על המגיד המגיד ממזריץ' היה מאוד היה גם כן אני בצורה לא נורמלית >> נכוןנס חוץ מי שהוא סבל הוא גם היה עני במרוד >> מרוד >> מרוד הוא לא התונן אף פעם אחד >> לא אבל בפי הסיפורים אני רוצה הוא מאוד הצטער השלושי הנחה ולכן הוא נגזר שהוא יהיה צטריך להתגלות הגיע לא גיע אופן

>> בכל אופן מביאים את זה על המון המון גדולי הדור שהיו הנה אנחנו למדנו על רב על אבא >> אבא >> כן שנדכ נכד שהוא היה כל כך כהן שהוא היה שהוא הלך שלא היה לו מה לאכול והוא הלך לעבוד כמו אני יודע מה בעבודה והוא דבר בועל כן >> הוא מכיר את הבן שלי שאמרתי שהוא גיל של רבזר בן בדו הוא מכיר >> הוא גיל גול חלם אמא שלו הייתה בהריון זה לא אשתי אשתו אשתי הקודמת חלמתי ש נכנס איתה לבית שפו רבינו הקדוש רבינו הקדוש רבינו הקדוש קם לפני אז רבי הקדוש יש אומר לי אני לא קם מפניה אני קם מה יש לה ספר תורה שהוא גילו רב לוזר מפיזה כן >> ככה אמר לי רב רבינו הקדוש חבר טוב שלו >> מה יש לנו בכול >> הוא מיוחד אה >> לא תחשוב סם >> הוא יגיד לכם >> מה החלומות שלנו מה החלומות שלנו [צחוק] >> הוא יגיד לכם מיוחד >> תגיד לי מה אתה אוכל לפני שאתה הולך לישון

כדי שיהיה לנו גם חלמות כאלה >> אני נדבק בצדיקים >> יפה >> זה האוכל שלי >> אומרת הגמרא רבח רב חומה ברחנינה >> מספרת הגמרא שרב חומר חנינה גזר תעניסה גזר תענית ולא עשו מטרה ולא הגיע מטר ורב יהושע בן לוי גוזרתניסה אמרו לו ורב יהושע בן לוי >> גזרניתה ואוסם מטרה וכן הגיע אז אמר אמרו לו מה אתה יותר קטחן ממנו? ממי מי גדול מרבי יהושע >> המשוי יותר גדול ממי >> שם יותר מרב חומה בר חנינה >> מה אתה אומר >> ככה אמרו לו הם אמרו לו >> רבי יהושע בן לוי גזרת יש לך הרן אני לא יכול לענות לך כל דבר מה שאני מבין >> אומרת אומרת הגמרא בח כתוב תיק זורקו >> כן אומרת הגמרא שורב יהושע בן לוי גזרתה >> וכן >> והרי גזר והתקבלו תפילותיו וירדו מיד גשמים >> אז אומרת הגמרא אמר להו אנו בר לו זה אני >> הוא ענה ליו >> בן לוי בן לוי

>> כן >> בן לוי שהוא >> אני בן לוי ואילו זה בן לוי כלומר >> שווים הם >> איננו שווים הוא חשוב יותר ממני >> אונו או בר לבוואה אתם הולכים להגיד עליי הוא חשוב יותר ממני >> יותר חשוב ממנו >> ובכל זאת >> אז אמרו לו דניסה אמרו לו לרבי ישוע >> בוא אמרו לו לרב חומה >> דניסה שיביא את רבי יהושע בן לוי לפה ושיכוון שיבוא לפה >> איפה >> אז אומרת הגמרא >> אמר לדניסה ונכבן דיתי אולי אז אומר שיביאו אותו לפה דעתו >> אולי על ידי זה ישברו ונכוון דעתנו הוא יבוא לפה ונכוון דעתנו בתפילה אפשר דתברה ציבור ליו זאת אומרת שעל ידי זה הציבור יחזרו בתשובה דאוסם מטרה אז אומרת הגמרא שכדי שירדו גשמים אם הצטרף אליו רבי יהושע בן לוי בעוון רחומה אז אומר התפללו לרחמי שמיים ולא יוסף מצטרה אומר להו ניכלהו אומר להוא ניכלו הוא אומר להם רב חומל הציבור האם

נוח לכם שיבוא מטר בשבילנו זאת אומרת שיבוא כלומר בזכותינו שיקחו את זה מהזכות שלנו כן אמרו לין אז אמרו לו אם אתה אם אנחנו זאת אומרת הם מוכנים >> שאם יבוא בזכותינו אנחנו מוכנים אמר רקיע רקיע אז הוא אמר את הלשון הסתכל רב חומי השמימה >> ואמר רקיע רקיע כסי פנייך תכסי את ה את הפניים שלי בעננים לא יכסה וזה לא עזר אמר כמה אמר כמה אזין פני רקיה כסה >> אז אומר כמה >> חוץ פנים [כחכוח] >> חוץ פנים כמה אז מפניקי כמה הרקיעם נחים לב הציבור >> השם לא רוצה לתת >> אז הוא אומר אז הוא אומר אז אז הוא דיבר ש שאנחנו מבקשים כל כך חזק והרקיע לא רוצה להיענות לנו לא רוצה להביא עננים >> אבל זה לא הרקיע זה הקדוש פור לא נותן אבל אתה רואה שהוא אומר שהיה צריך אחרי שהוא ביקש שהיה צריך הרקיע להתכסות. בסדר? >> אני לא מבין. >> אז אומר איכסה ואוסם מטרווה. אחרי שהוא

אמר את זה אז אומר אז אחרי >> אחרי שהוא אמר שזה לא בעיה של האנשים שהם כבר עשו תשובה וזה שהרקיע כאילו עומד ולא רוצה לתת. אז איכסה ואוסם מטרה התכסו הריה לרס זה להתחסות יכסה לא סי >> כן אז אז תכסו >> אומרת הגמרא לוי גוזרתניסה לוי גזר תענית ולא יוס מטרה אמר לפניו ריבונו של עולם עליתבת >> וישבת במרום כלומר אומר לו התרחקת מאיתנו ואין אתה מרחם על בניך ואתה לא אתה כל כך גבוה שאתה לא מרחם על הבנים שלך אז אומרת הגמרא אוסמטרה הגיע מטר ואיטלה והוא נאנש שהוא נעשה צולע למה שהוא אומר כלפי הקדוש ברוך הוא >> טרוניה >> טרוניה כן אומרת הגמרא אמר רבי אליעזר לעולם אל יתיח אדם דברים כלפי מעלה שבן אדם לא יטיח ידבר >> זה לא ידבר קשות לפני הקדוש ברוך הוא מעלה >> אומר למה שהרי אדם גדול כמו >> התיח כמו לוי הטיח פעם פעם דברים כלפי

מעלה שבן אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה צולעצ >> והטלב נעשה צולע הוא קיבל עונש אומרת הגמרא ואוי וקוראים לו וזה זה >> שואלת הגמרא >> לוי שואלת הגמרא ורומלי >> או שואלת הגמרא אם זה שהטיח לוי דברים כלפי מעלה היא ש זה בשביל זה הוא נהיה צולע ויווי אך וקידקמי דרבי ואיתלה אומר שלבי >> יר >> הוא פעם יראה איך משתחווים >> ואז הוא נהיה צולע אז זה לא בגלל שהוא דיבר לא הוא מספר את הגמרא קודם הגמרא אמרה שבגלל שהוא התי דברים לקדוש ברוך הוא >> אז עכשיו עכשיו אומרת הגמרא לא בגלל שהוא לימד איך להישאן >> איך לעשות את השתחבה ואז הוא אומר של הידיים שסומך את עצמו >> ולעמוד עם עם ה >> ולעלות עם הצבעות ואז ואז הוא אומר שהוא היה צריך לאמץ יותר מדי את שרירי מותניו וזה גרם לליבי לנקוע בכילית הירך ומזה הוא נעלשה צולע אז אומר לוי רש"י אומר את זה בסוכה שליבי

הראה את עקידה בבית רבי ששם היו נועדים לשמח את ליבו של רבי >> אחרי שהוא היה דואג רבי לקח ללב מאוד מהצרות של ישראל והוא היה חולה אז הם באו לשמח אותו ואז כשהוא הביא אז הוא אמר אז אמר לוי הוא רצה להשיח את דעתו אז הוא יראה לו איך צריך להשתחוות אז אומרת הגמרא אז יוצא מכאן יוצא מכאן >> זה הוא נהיה צולע אבל לא בגלל >> שהוא נהיה צולע לא בגלל שהוא התיח דברים אומרת הגמרא ה זה ה והגרולי שלא סתם ככה יש פה זה וזה גורם שגם בגלל זה וגם בגלל זה אז בן אדם לא נהיה בגלל שהוא הולך להראות איך משתחווים שזה לבד הוא לא נהיה צולע אבל זה שהוא גם גם הטיח דברים כלפמעלה וגם אמר את זה אז הוא נהיה צולע >> פס משתמש בזה כמה פעמים בשס זה וזה גורם >> שאלה היא לא ירושלים ששנה שלהם דברים אז אומר זאת אומרת שתי המקרים הוא ננש גם אם היה רק אחד גם היה ננש נכון

נכון אז לא אז אומר שהוא לא היה ננש לא היה מגיע לעונש רק בגלל שהוא עשה שני דברים >> אז זה קרה לו >> שני דברים כן >> אומרת הגמרא רבי חיא >> רב חיא בר לוני רב חיא ברליני שמינו לאנוך אנוני דקאמר ניסו ונשא ומיה באמו רב חיה ברוליאני שמע את העננים איך שמדברים בפני עצמם ומרים שאנחנו הולכים לנסוע להמון ומאב וניתן להם מים שם [שיעול] >> שמע את העננים מה זה >> הוא שמע את העננים מדברים >> הוא היה לו רוח הקודש >> היה לו ראש בננים >> לא זה היה חוש אחר מרוח הקודש >> איך הוא ידע איך הוא ידע את הז של שיש 3000 מדרגות ככה אומר רבי יהודה חוזר >> כן >> זה קרוב >> ואיך הוא ידע את השפה של >> הוא ידע את השפה של עוד דברים של העופות של כל מיני דברים אומר שב >> ודאי שלא יודע לא יותר בשלמה >> רבי יוחנן זה אני הולך נכנס

>> אומרת הגמרא >> הוא ידע >> שהם אומרים שהם הולכים לתת מים באמון ומואב אמר לו אמר לפניו אומר רב חיה לפני הקדוש ברוך הוא והוא ריבונו של עולם כשנתת ישראל עכשיו הוא מדבר על מתן תורה אומר כשנתת תורה לעמך ישראל >> חזר אותה על כל אומות העולם ולא קיבלו הם לא רצו לקבל את >> זהכיו >> ועכשיו אתה נותן להם אתה שודו אוכה אומר תוריד את הגשמים פה אומרת הגמרא שדיו הדוכתיו אז הוא אומר הוא התקבל תפילתו של רב חיה ועננים הורידו את המים >> בארץ ישראל זה היה המורה >> רב חיה בר לוליני אומרת הגמרא דורש רב חיה ברוליאני מהדכסיב הלשון צדיק >> כתמר >> כתמר יפרח כארז בלבנו נזגה אם נאמר תמר למה נאמר ארז ואם נאמר ארז >> למה נאמר תמר >> למה צריך תמר מספיק גבוה >> והארז מספיק גבוה בשביל מה צריך פעמיים שיהיה גבוה >> אז אומר ככה אילו נאמר תמר ולא נאמר ארב

הייתי אומר מה הייתי אומר מה תמר אין גיזו מחליף שכמו שאת אמר העיקר אז אומר אין גזרו גיזו הגזע שלו מחליף ומתחדש בצמיכה חדשה משורשיו >> אינו מחליף >> אינו מחליף אף צדיק [כחכוח] אפשר לחשוב >> חס ושלום שאף צדיק אז אומר אף צדיק חס ושלום אין גיזו מחליף >> זאת אומרת שלא ישאר ממנו זכר אחרים אותו >> שלא כן שלא יהיה אחרים אותו זכר ולא יקום בתחיית המתים [כחכוח] אז יש עוד פירושים שברשב"ם בבסרי הוא אומר שלא יוליד בם כלקו שאם יקשל לא יצליח לקום פה הוא אומר ברשי ש שאף גיזו הכוונה פה שהוא עצמו לא יהיה לזא כך אומר וכך נאמר ארז שארז למדנו כמו שהארז גיזו מחליף אותו דבר יקום הצדיק בריחית המצים הוא >> אומר אילו נאמר ארז ולא נאמר תמר הייתי אומר מה ארז אין עושה פירות אף צדיק חס ושלום אין עושה פירות שהילדים שלו לא ילכו

כמוהו כך נאמר תמר ונאמר ארז. שואלת הגמרא וארז גיזו מחליף. אתה אומר פה שארז אז הגזע שלו מחליף. שואלת הגמרא למדנו הלוקח אילן מחברו לקוץ מגביו מנת קרקע טפח. בן אדם שקונה אילן אצל חברו הוא צריך את הגזע. אז הוא לוקח ממנו את הגזע אבל הוא צריך כשהוא גוז אותו שהוא >> כשהוא מוריד את העץ >> מה >> שיר טפח >> אז הוא צריך להשאיר טפח >> טפח או >> טפח >> וקוצץ וכשהוא לוקח סתם אילן צריך להשאיר טפח כדי שיצא מהאילן עוד ענפים ויגדל מחדש >> בסדן השקמה אם [נחירות בוז] אם זאת אומרת אומרת, אם הוא לקח שקמה, עץ שקמה זה מין עץ של סוג תאינים, >> אז הוא צריך להביא אז אומר שני טפחים שזה בסדן השקמאה זה מין תאינה. סדן זה נקרא שהעץ היה כבר רחב. הוא לא היה עץ קטן. עץ רחב. אז צריך להשאיר שתי שתי טווחים. בפתולת השקמה, שזה עץ שקמה שמעולם לא קרטו

אותו, שהוא היה אף פעם לא לא השתמשו באזבה בעצים שלו, אז הוא צריך להשאיר שלושה דברים >> בקנים ובקפנים, בקנים ובכפנים. לא יש >> אז אומרת הגמראים לו >> מן הפקק ולמעלה יש קשר תחתון שזה נהיה אחרי שהעץ גודל יש לו מין כזה קשר שהקשר הזה רק משם שזה יכול לצמוח אבל בתקלים הוא בארזים אז אומר תקלים וארזים מה הוא עושה חופר למטה ומשריש הוא יכול להוציא את זה מהתחלה מהשורש למה לפי שאין גיזו מחליף שהג גזע שלו לא גודל מחדש. כל העצים שאתה קוראת אותם, ברגע שקרטת אותם זה תלוי כמה. אז אם אנחנו אומרים כל אחד מטפח ועד ועד שלושה טפחים אז אם אתה משאיר אותם אז הם גודלים מחדש. אבל בארזים ובדקל אז הוא לא הם לא מוציאים שורשים חדשים. [צחוק] אז אומרת אז אנחנו רואים בפירוש שאתה אומר לנו שארז מוציא חזרה שורשים והוא גודל מחדש ואנחנו רואים שלא אומרת הגמרא אוכה

במיסקינה מה שאנחנו מדברים פה בשאר סוגי מיני ארזים זה לא רק זאת אומרת יש כל מיני סוגים יש סוגי ארץ שכן מוציאים ויש סוגי ארץ שלא >> עשרה מני ארזים >> כד רב ברבו נהדר מה רבו עשרה מיני ארזים אין שנאמר אתן במדבר >> ארז שיטה והדעס הוא ממשיך שמה ואת שמן עשים בערבה אז אומר בראש תדר ותעשו וכל הארזים האלה זעים >> מזל טוב מזל טוב >> או מזל טוב מזל טובה טובה >> שעה טובה ומוצלחת שיהיה בניין הדידה דורות ישרים [נחירות בוז] >> יש פעם תזמורת >> יהיה תזמורת >> לא לדאוג לא לדאוג אם יש חתן יהיה תזמורת >> מה שחשוב שיהיה חתן בכלה זה בטוח בלי זה >> אי אפשר לוותר על שום דברני >> מזל טוב מזל טוב הרבה הרבה הצלחה תראה איזה שולחן שאבא שלך ערך לכבוד החתונה תראה איזה יופי >> תודה רבה לכולם תודה רבה >> אושר ב1 וחצי תבוא למנחה

>> נעשה מניין אז אומר שכל הארזים האלה אז ברגע ש קורטים אותם אז גודל חוץ מהארז שכתוב בראשון בפסוק אז זה לא גודל וכשרב חיא אומר הוא מתכוון לכל סוגי הארזים אומרת טוב שאר פה >> יש לנו עוד קצת אז אנחנו עושים סיום יום ראשון סיום לא אז לא סיום מסכת סיום פרק >> אפשר לעשות יום ראשון ראש חודש >> לא זה סיום פרקים פרק עכשיו לא גמפר את אומר שאפשר סיום סיום תמיד אפילו באמצע גם מותר לעשות סעודה לנו אין בעיה עם זה אס מה השערה שלך מתי >> מה >> מתי יודענגיע נגיע >> את המצלמה >> כן כן שנותר לאכול בשיע נגיד לדב זה לא סליחה רואים את זה את כל זה >> הכל הכל הכל הכל יש [צחוק] >> טוב שלא יהיה בעיות ברוך השם שהב זה הבעיות של >> אמרת בלי זה לא היה >> בסדר אל תדאג אל תדאג אם ירו גם לא מותר לבן אדם לאכול זוג זקרי אמר >> עכשיו תגיד חידושי אנחנו אוכלים תגיד

חידושי גר איך הפסקה את העדה אוילום שבגזה לאזה עוד גזוג תן לך באוטו אין >> [נחירות בוז] >> בדיוק >> [שיעול] >> עלכל אומר הרב לאגמר הרב לא >> כדי שלא שיצאו ידי חובה כולם >> כן מה הריבוש >> אבל הסבא שלי היה אומר כש חזן היה אומר >> הסבא רבוש סיפ מטבריה אז כשאמרו תזכבל אז הוא אומר תסקבל ברחמים ורוצלס >> מי אומר >> שספר הספרדים אומרים את כן כן >> אה הוא היה מגיל לא היה חזן >> לא לא כשהוא היה אומר כשהוא החזן אמר תזכבן הוא היה אמר תזכה ברחרוץ נס >> כן >> יש יש לזה כן >> יש כל כך הרבה מנהגים ושיטות >> תמיד דבר טוב זה לא נורא זה מותר להזכיר אותו כד בגמרא >> עד שבחברי נו >> עד שבחבר'ה אז לא ראיתי מאז [צחוק] >> מאזבן בית המקדש >> אין דבר בשלבות אין דבר כזה >> רבי הזית שלו >> אבא שלך למד לא היה דעתי שהרבי אישי אמם ששם באמריק

>> שמה >> המשמרמס נמצא באמריק אבל יודעת >> מי זהב שלא >> מי אמר את זה >> אבי למד בספסמס בתפ >> בןפ 100 שנה >> חצית שלו כמובן אחר כך אמר היה אצל הרבי חידשה לא ידעתי שהרבי >> באיזה שנה היה אצל הרבי >> טוב שלנו א >> עוד הספיק טוב שנדל באמריקה >> טוב [שיעול] תון לרבי אמר שהמנחם אמר לו שאל אותו על הנבבת של רבי אז הוא אמר ששם שגם [נחירות בוז] שגם הוא נחשב עילוי כלפי אבא שלו ככה אמר לו פנימנחם שהוא נחשב גם עילוי מול האם >> בדבר כזה ככה אמר תונרבי כן >> טוב רבותיי אנחנו בסימן ש א >> ש >> מתקדמים לקראת הסוף כבר עוד לא כל כך הרבה אבל כן >> עכשיו בסעיף >> נדח אני רוצה לעשות אותו וכן היא מצא ספר תורה בשדה במי הגזירה שגזרו בספר תורה גזרו >> שלא ללמדו >> שלא ללמדו מה אז אז הוא פחד היה הוא פחד לקחת את זה אז מכסה הוא במקומו

>> והולך לו ואם אינו זמן הגזירה צריך לשב ולשמרו עד שתכשך ואז הוא אומר יביאנו לביתו ואם היו גשמים יודעים שמתקלקל הספר אם יהיה כאן עד הלילה תעתף בספר כאין מלבוש וחוזר ומכסה עליו בבגדיו מביאו לביתו מיד שאף שאינו דרך מלבוש גמור התירו לו מפני כבוד התורה אז התירו לו שיקח את הספר תורה וישב אותו סביב הגוף שלו >> אבל הוא זה הולך עליו זה לא כבוד >> אז הוא אומר זה לא כבוד ומצד שני אז הרי זה התקלקל >> רבי יצורקר היה פעם >> הם הביאו את זה כשהיו מביאים את מחוץ לארץ >> חפו שם אנשים אמר להם תחזרו כל אחד ספר תורה אז אמרו לו אם ככה שאל לי אחד על השני אמר לי כל אחד צריך לחשוב שהוא לא הוא החבר שלו לא אוי >> סעיף נ הבעל להציל קהיליו מפני הדליקה האיך יוציאהם דרך רשות הרבים זה יתבהר בסימן שלד כשבן אדם רוצה להוציא את ה רוצה

יש דליקה הוא רוצה להציל מה שהוא יכול שלא >> מה שהוא יכול סעיף נמלבן את הצמר או את הפשתן וכן כל כך יוצא בהם ממה שדרכן להתלבן חייב כוונה היא שהוא לוקח את הצמר הוא שם אותו בתוך חומר >> בתוך בתוך מים או בתוך זה כדי ומרתיח את זה כדי שש שכן לבן >> כן או פשתן או כל כיוצא בזה ממה שדרגן להתלבד חייב והוא מאבות מלאכה למה זה מאבות מלאכה כי זה >> אומר שכן שכן במשכן מהט מלאכות >> כן כן, >> שכן במשכן היו מלבנים הצמר והפשתים העשויים למלאכת המשכן. והמכבש בגדים, זה שמחבש בגדים, פה הוא לא מלבן את זה, אבל בעצם הרי הוא תולדת מלבן. זה התולדה של מלבן. למה? וחייו. למה? [נחירות בוז] מכיוון שזה גם כן דבר שהוא מכבס אותו בשביל לנקות אותו. אז פה הוא מחבש בשביל שזה יהיה לבן וגם כשהוא מכבס סתם בגדים הכוונה שהוא רוצה שזה יהיה נקי אז זה

תולדת מלבן וחייב והסוחט את הבגד עד שיוציא המים שבו הרי זה כמחבז בגדים וחייב משום מלבן אז הוא אומר שסוחט צבע לבן צבע רק יצא לבן >> לא משנה כל דבר שהכוונה לניקיון צבע >> זה לא לא >> מה >> לא זה טוב זה לא טוב זה אבות מלאכה אבות מלאכה טוב אד אף כ >> אז האבות זה מלבן לעשות אותו לבן >> לבן >> והתולדה זה כל דבר שהוא מכבש שיהיה נקי זה אותו רעיון >> לפי כך אומר אסור ללך בשבת במקום שיכול להחליק וליפול במים שמה ישרו בגדיו במים וישכח וישחותט ואם הלך ונפל ונשרו בגדיו במים וכן מי שנשרו בגדיו וגשמים הרבה שירד עליהם אינו צריך לפושתם מיד אלא יכול להלך בהם כל היום ואין חוששים שמה ישכח וישחתם בהילוכו בהם אנחנו לא חוששים אבל לא ינערה מן המים שלא יקח את הבגד ויוציא אותו וינהר אותו חזק שהמים יצאו שזה כבר אסור עכשיו הוא כשפושת מעליו כשיש לו בגד מאוד

רטוב כשפשתם [כחכוח] עליו לא ישתחם לנגבם בשבת לפני מריין שהרואה שהרואה אותם שטוחים >> אז אומר לנגב יאמר שכיפסם בשבת ואפילו לשותכם בחדר שאין שם רואה אסור שכל דבר שעסרו חכמים מפניה מרית העין שלא יחשדו שעשה איסור של תורה אסור אפילו בחדרי חדרים ברגע שיש גזירה על אם ככה נפתוח בית הכנסת את המגבת של המקווה שבזר הוא לא רצה את זה >> שמה >> אחרי מקווה שפחים את על הכיסאות הפס >> כן כן תלוי איך ששמים את זה צריך לדעת איך עושים את זה בתוך המקווה אין אין שמה >> בדרך כלל זה לא כזה רטוב מהמקווה חמישה אנשים השתמשו אולי אבל בן אדם אחד לא עושה אותו רטוב אמר דוד רסקין [נחירות בוז] >> אמר פעם שאחד לא היה בשבת לא שמע שבת בת ולא היה זה אומר בסוף עוד ילך למקווה עם מגבת זה יהיה הסוף אומר >> זה יפה לא משום מה מרית עין בכל המקווה

כבר יודעים שכולם שמים את כל המגבות אין שום מעריט עין >> אז אין אין בעיה ואם אתה שם את זה בחוץ בגה של כולו אמורים אז ודאי שאסור ודאי שמרת רואים שמצב מייבש אותו אפילו של יחידות באמבטיה שלו גם לאחד בט >> זה שאלה השאלה היא טובה השאלה היא יותר טובה מהצירוץ כן כן [צחוק] >> השאלה היא תורה ששמים את זה ושוטחים את זה אבל בוא נראה עד הסוף >> מה השאלה >> מה שאתה אומר שאתה אומר מה קורה עם המקווה מה קורה עם המגבת של המקווה ששחים את זה אז אני אומר השאלה היא יותר טובה מהתירוץ פה כל פעם זוג הפסני >> אה רבי לא רצה בגב >> אז אני אמרתי לו הרב במקווה כולם שמה יש הרבה אנשים >> לא הוא לא מדבר בתוך המקווה הוא מדבר אחרי שגומרים את המקווה בשבת אז כל אחד הולך את זה במדרגות מקום כזה שזה קצת זה לא משמר איזה מריטן יש כולם טולים את זה על מה שהוא אומר אומר

מכיוון שאסור לשתוח את זה בצורה כזו שזה התייבש >> משום מעריעים >> כן אז אומר פה אז איך עושים את זה איך איך כולם עושים את זה >> אבל אין שם מישום מה עושים את זה מה שהוא אומר אסור לעשות את זה זה מה שאומר שאסור אסור לשתוח את הבגד ש [שיעול] א ס נו >> יש הבדל עכשיו נאמר את זה אחרת יש הבדל >> בין בגד שהוא הלך איתו בשבת למגבת >> יש הבדל גדול בין בגד שהוא הלך איתו בשבת למגבת למה שבגד שהוא הלך איתו בשבת ונרת ואנשים רואים שהוא לוקח את הבגד ומייבש בגד זה דברים >> זה דבר ששייך מריטיים מגבת כל מגבות הם רטובות >> גם שנות ידיים הכל אחרי שאתה שם אותם גם כן אז גם זה לא מתייבש מי יודע מה אבל מגבת [נחירות בוז] יש לו לכאורה שינוי אני לא אומר את זה בוודאות אבל מגבת יש לו שינוי מה שהנגבת עצמה עשויה בשביל שתנגב את הידיים

>> אמרו פעם לא שבינ רוב אמרו לו לכאורה אסור ללכת עם הגבת בשבת משום >> טלטול >> לא משום >> סוחט שאתה >> את הראש כן מולו >> יושב מולי פתחה >> אז אומר >> שאלו את הצ'בינרוב האם מותר לקחת מגבת >> כן >> בשבת איך זה שלוקחים מגבת אז הוא אומר יש על מי לסמוך אומר לטבול במקווה >> לא לטבול במקווה להתנגב במגבת אחריכך שברוסיה לא היו היו מאוד מקפידים על זה >> שלא להתנגב בשבת בכלל מהמים של המקווה >> אתה יודע שחסידי ברסלם לא מתנגדים גם בחבד לא אני לא לא רוצה לספר לך שגם בחבד לא היו מתנגדים >> הרב אם אני לא מתנגב כולי יוצא נפצעים בג >> אם אתה כן מתנגב או לא >> לא מתנגב יוצא >> בסדר אז אתה אתה אתה פטור אתה לא מזה אנחנו לא מכניסים אותך לקטגוריה אבל בקיצור אותו במייבש מה הבעיה >> מה >> שים אותו במיבש >> להכניס את אותו ומיבש זה בעיה זה קצת בעיה

קצת כן במקווה אז בחורך שאלות הרבי מותר לדבול בשבת >> כן >> אז הוא אומר לו לך תבול נסת פה פה >> כן משמה יש לו רעיה שמותר להתנגב בשבת עם עם ה >> אבל כל מלאכת כל מלאכה שנעשתה במשכן ובמקדש אז אז בדיוק הכל זה אסור זה לא בלחה >> אז זה אז זה אומר שאם היה אם היה אסור אז הוא אומר אז הוא לא היה נותן לה אז זה לא היה נותן לו >> שאלה גדולה הגון נבינה לא לא יסכים יש לו פה מסנגדת במקרה שלו פה אתה מכיר אותה יושבים חמש דקות עד שמיים יראת >> כן יש הרבה כאלה שיושבים קצת יותר מחמש דקות כן מכיר אותםשמיים >> כן אתה יודע מה שהרגשובי אמר פעם על על הגן אומר אז זה נקרא גן הוא אומר איפה שלא מצכם ביניו הוא מחק אומר אז ככה אמרה >> כן כן ככה אמר הרגדשובי כבר אמרתי את זה כמה פעמים >> טוב הרגדש שובי היה מותר לו להגיד אז הוא ממשיך הלאה אומר ולא אסרו אלא

לשותכם בשבת אבל אם היו שטוחים מערב שבת אינו חייב לסלקם בשבת מפני מריתעין אבל בלשטוח בשבת אסרו בכל עניין אפילו לא נשרו במים אלא מן הזאה שהיה בגד שהוא הזיע בזה שהוא הלך בחוץ היה חם והוא הזיע את זה אסור לו לקחת ולשתוח את זה על על ה על המטלה זאת אומרת המקום מיוחד ששמים את זה שיראו שהוא שם את זה בשביל לייבש את זה בגד השרוי במים סעיף נח בגד השרוי במים אפילו אין שם אלא שרייה מועטת אין הרבה אסור לנגבו סמוך לאש. אסור לשים את זה ליד האש כדי שזה יתייבש קצת. אף על פי שאינו שוטחו שם אלא מנגבו שם כישו לבוש בו. שאין כם מרית עין. אף על פי כן אומר אסור משום בישול. למה? שהמים הבלואים מתבשלים שם. >> [נחירות בוז] >> ואם הוא סמוך לאש שהמים הבלוים שם מתבשלים שם, אם הוא סמוך לאש כל כך, עד שהבגד יכול להתחמם שם כל כך

עד שהיד צולדת בו. אבל אם אינו סמוך כל כך, מותר לנגבו שם כל שאינו שותח, שותחו. זאת אומרת, אם הוא לא לוקח את זה את הבגד והוא שם אותו ליד התנור, זה הוא מותר לו לגשת עם הבגד קצת יותר קרוב לאש, אבל לא שהמים שהבגד יהיה רותח. עכשיו הוא ממשיך, סעיף נט, בגד השרוי במים אסור לטלטלו לאחר שפשתו אומר עליו. למה? שמה ישכח וישחתנו אלא אם כן הוא בגד שאינו מקפיד על ממ ואף בכול לא היה סוכתו או שאין בו אלא שריה מועטת שאין דרך להקפיד עליה לסוחתה שאלה היא היום שאנשים לא רגילים לקחת את הבגדים ולסחוט אותם טעם זה היה רגילות היו לוקחים את הבגד וסוחטים אותו לא היה מייבש ואז היו טולים אותו היום שהמכונה עצמה היא סוחטת השאלה אם זה נקרא יש לו בגד רטוב שהוא נרת האם יש לו חשש שםחתנו או שמכיוון שכבר אמרו חכמים קבעו את זה אז צריך להשגיח את זה זה שאלה

מכיוון שהיום השתנו קצת הדברים שהיום לא מחפשים את הדברים וסוחטים אותם נותנים את זה למכונה [נחירות בוז] בכל אופן אבל אם יש לו אומר בגד שהוא יש לו קצת שריה מועטת שאין דרך להקפיד עליה לסוחתה עכשיו האם נשרו בשחר או ביין אדום או בשאר משקים שאינם מלבנים [צחוק] פה הוא כבר אומר חידוש גדול אם נשפח עליו נגיד בבית הכנסת נשפח עליו משקה לא לבן רק צהוב או שנשפח עליו יין אז הוא אומר מותר לטלטלו אפילו נשרו הרבה ואף לכתחילה מותר לאשר שותו בהם כגון לסנניו עליו כמו שהתבאר בסימן ש יט אז אומר כל מה שאנחנו מדברים על ליבון שזה אנחנו לומדים ליבון אנחנו לומדים מה מהתורה אנחנו לומדים את זה מהמשקד שהיו ולבליאים [נחירות בוז] את הצמר או את הפשתן אז זה אנחנו אומרים כל דבר שהוא מלבן זאת אומרת שהוא מנקה אבל אם בן אדם שרע את ה את מישהו שהפך עליו יין או שהוא

זה היה זה שמה אנחנו אין לנו בעיה היה עם סחיטה בגלל שאת זה השחיטה שמה לא מנקה את זה >> לא מנקה שלא צבע לבן >> בגלל שזה לא צבע לבן צבע לבן >> כמו שבנו קודם >> כן צבע לבן זאת אומרת שיש לו איסור מלבן אבל פה כן פה מכיוון שזה עם צבע אז זה כבר דין אחר יכול להיות ממה שאתה אומר שאתה צודק שזה לא ליבון מכיוון שזה אדום אז זה לא שייך פה ליבוןלא >> זה הלשון שלו אם נשרו בשחר או יין או ביין אדום או בשאר משקיעים שאינה מלבנים זה לא מלבן זה נשאר צהוב או שזה נשאר צבע אחר מותר לטלטלו אף על פי שנשרו הרבה ואף לכתחילה מותר להשרתה בהם כגון לסנם עליו סעיף סמח הרוחץ פניו ידיו ורגליו בחמים שהוחכמו מערב שבת ואפילו כל גופו בחמי טוריה או בצונן התירו לו להסתפג במטפחת או בסדים וכיוצא בהם אף על פי שמקפיד על ממיהם לסוחתם בחול כזה סוג מטפחת הכוונה

>> מגבת >> מגבת אבל הכוונה שיש מגבות שהם דקות >> שהם היבות >> שהם לא סופגות שהם לא סופגות הכי טוב סופק >> בטח זה לא קנו כל טרן זה ניז >> אבל יש לו כן יש דבר שהוא לא סופג הרבה >> זאת אומרת שהוא דק ואז הוא נהיה רטוב כולו >> נכון הוא נהיה יה רטוב אז המנהג שאנשים סוחטים אותו כדי שיוכל להתנגב עוד יותר פת אומר אפילו שהוא מותר לו לסתפק בית מטפחת או סדין סדין זה דק אז מותר לו לדבק יוצא בהם אף על פי שמקפיד על ממם לסוחתם בהם בחול לא חששו שמה ישכח וסחתם בשבת למה אז אומר פה לפי שזהו דבר שאי אפשר לגזור עליו למה חכמים למעשה זה הרי גזרה שמה יהיה לבן. אז אומר פה לא גזרו את זה. למה? כיוון שכל הרוחצים מסתבקים. הם כל הרוחצים לוקחים את זה וכאילו מסתבקים בזה. אז אם אתה עושה אור להסתפג אף אתה עושה אור ברחיצה. זאת אומרת שהוא

לא יוכל להתרחץ. וזהו דבר שאי אפשר. זאת אומרת שיצא שלא שהוא לא הולך לא הולך להתרחץ שמע יסתפג ואז אם שמע יצא מזה שהוא שהוא יסחוט את זה אז הוא אומר לו שפעם אחת אומרת אומר האדמור הזקן שפעם אחת גזרו שלא לרחוץ מפני הבלנים שהיו מחמים מים בשבת ואמרו מערב שבת תוכמו שהבלנים היו >> גזירת הבלנים הלו >> כן בדיוק שהבלנים היו היו מחממים את המים בשבת והם [כחכוח] היו אומרים לא זה >> מערב שבתזה מערב שבת >> ואחר כך ראו שאין הדבר עומד ראו אז גזרו שלא ילכו למרחץ אז אז אומר אומרת פה ראו שאין הדבר עומד שזה שזה לא מחזיק חזרו והתירו >> איך לא איך ביום שבת הברם חיממו את המים >> איך >> אם אם הדליקו את האש >> אבל שבת זה איסור איך הם עשו [צחוק] את זה >> אתה לא יודע ש דבר בעל עבירה קרא בספרים יש כאלה דברים >> הוא לא יודע מה אתה רואה יש אנשים [כחכוח]

>> הוא לא יודע >> כל הכבוד לך אנחנו קראנו אנחנו לא בא לעבירה אבל קראנו בספרים >> אספסמס אספסמס הרב >> אין דבר כזה את צודק >> אספס אין אספסמס >> היה אצל הספסמס היה אצל הקוצקר או שהחידוש יריב >> חידוש ירים היה אצל הקוצקר >> למה טוב ילד אבל לא >> מה >> כתוב ילד >> כן אבל חידוש יערים היה אצל אצל האדמור מקוצק. >> אוקיי? >> ומישהו צעק שמה שבת שגמבו משהו. אז צעקה שמה רבנית צעקה בטח הכל הפקר פה למה שלא יגנבו. אז הוא נתן שהגע הוא לא צעקה הוא נתן שהגע ואומר לגנוב כתוב לו השיגנוב אומר החידוש ירים שזה נחדר לו בעצמות הצעקה הזו של הקוצקר ששנים הוא לא יכל אמרו לי גניבה ז אומר לא השיגן אבל לא אשתו לא האיש לא על האישה לא אחד פייבי שמה היהוד >> לא האישה לא היה צועקת >> הוא לא צעק על האישה >> הוא צעק הוא צעק לגנוב

>> לא צעקה לגוב >> טוב טוב אני אם אתה לוקח אם אתה לוקח את זה לא היה צוע >> אז בוא בוא כן לא משנה לא משנה אם אתה אומר ככה זה בסדר לאישה צריך להשגיח אנחנו כן צריך להשגיח בכל אופן בכל אופן אז כשראו שאנשים לא יכלו לעמוד בזה >> כן >> הם לא הלכו להתרחץ הם לא הלכו הם היה להם חמי טבריה היה להם הם חמים שבת ארוך כזה כמו השבת שלנו מה יכלו לעשות לעשות הלכו לחבי טבריה זה היה להם כיף >> מה >> חם בטבריה >> חם בטבריה נכון צריך להתרחץ בשביל זה סו להם >> כלומר לא מדובר על מקווה הלכו להתרחץ לא מדובר על מקווה >> זה בערך כן א לחוץ לא >> כן >> כן בפרט בטבריה הם ראו שכל כך חם שמה הקדוש ברוך הוא עשה להם ים שיהיו מבסוטים כן >> אז הוא אומר הוא מותר לו עכשיו הוא ממשיך הוא מותר לו גם כן להביא [כחכוח] המטפחת בידו מבית המרחץ לביתו מותר להביא אם יש

שם עירוב ואין חוששים שמה ישכח זכתנו בהליכתו שאם נחוש לכך ונאסור לו להביא הרינו אוסרים להסתפג אז אנחנו אוסרים להתנגב שאי אפשר לו להפקירו ולהניחו בבית המתחץ אם הוא היהיר את זה במקווה >> גנבו לו >> לא יגנבו במקווה נשאר לא גומבים אף אחד אתה רואה שמביאים רק עוד ועוד אין כזה דבר במקווה שגובים תיכנס >> מגבת טובה כל >> אם מגבות לא טובות אתה תרד מה תראה לקומה לא לקום סכים הכל >> ואסור לו למוסרו להבלן למה אסור לו לתת לבלן שישמור את זה אומר לפני שהבלנים חשודים על הסחיטה >> לסחותט בידיים כן הרבה בעיות >> הבלנים כנראה לא לא >> הם מקווים כסף אבל כנראה לא יודע איך הם מקבלים כסף >> תשאל אותו שתנו גונבים כן [צחוק] בניסיון רק באמצע [כחכוח] השבוע שירת שמיים אז הכל יחידן ירת שמים >> הוא אומר זה זה בלמדת היה נס

>> צודק עדיין לא קלת רב אברהם דרוק חזר לו >> אני מכרתי יום לפני זה בלילה אוטו ב-10 אל דולר >> היה לי את זה בכיס ואני בתמי אמרתי אני הולך בבוקר למקווה לקחתי את ה10 בכיס עכשיו אני נכנס לחדר הגדול בזה בבית כנסת שם את הדברים ובא ללכת פתאום היה שמה חדרים של הגן אז היה גן שמה >> איפה זה היה חבד >> שיקור חבדים [נחירות בוז] ויצא הרב דרוק בדיוק היה הוא היה גן הוא ועלטר ואלטר ואני הכנסתי את הילד אמרתי לו תשמור לי את זה הלכתי נכנסתי התקלחתי טבלתי אני בא לצאת אין לי מכנסיים וה >> גנב לי את [כחכוח] המכנסיים היה שמה ארנג לקח כרטיס אשראי צ'קים הספיק להוציא 200 שק בכרטיס אשראי >> והמכנסיים היו בירמיהו מטיילים על הכביש >> מישהו בא אחרי שהתלבשתי הבן שלי שלחו אותו לביכנסיים היו על הכביש ברמיהו >> ניצלתי מ-10,000 דולר

>> דולר עשית גומרת לא הייתה בכסיים [צחוק] עושים רכבת שמה >> אתה מדבר על 35 שנה אחורה בסדר זה היה לזה שהיה לזה יותר מאשר היום 10 א000 >> הלאה ואף עכשיו אומר >> קד יוס רכז קראת >> וי קת יוסור רכז קראת אותו >> כן כן כן >> תנבול במקווה בחרדן בוינסבור בבונסי 35 א000 דולר >> ואז הפסיק לנסוע משפט >> הפסיק לנסוע אז הוא ממשיך הלאה ואף עכשיו בזמן הזה שאפשר לעמוד בלא רחיסה בשבת שבזמן הזה למה אני לא יודע בזמן הזה זה מה יותר מה היה אז שלא יכלו >> אז היה יותר >> למה הוא אומר שאז היו יותר ואם כן אפשר למנו מלהסתפג אף על פי כן אומר אין איסור בדבר מאחר שלא נאסר מעולם במניין חכמים חכמים אף פעם לא אסרו להתנגב ולקחת את המגבת בכל מקום זה לפי מי יצא שכן אסור אם חכמים לא לא >> אז אומר אפילו שהיום אפשר הוא אומר יום

אחד אתה יכול אתה עושה בערב שבת מקווה אז אתה בשבת לא חייב להתרחק כך הוא אומר אבל בכל מקום הוא אומר טוב להסתפק בדבר שאינו מקפיד על ממ לסוחתו אף בחול כי שלכתחילה בן אדם לוקח מגבת שלא יקח מגבת קטנה כזו שברחול הוא רגיל לקחת ולסחוט אותו >> קח מגבת גדולה כשנה עדיף גם כן לא הואנה יותר טוב >> הוא לא מדבר פה אז >> לא כי הניילון הזה הוא >> כן הוא לא סופק טוב >> לא סופק טוב >> אבל זה מגרד טוב >> מגרד טוב במקום שג הרב ביום שישי הרב בא לקחת את הילד של חינוך ביום אחד ביום שישי שימתי לו שהאורסן שלו פתוח אז עושה [כחכוח] עסק שהולך לא סוגרים אותו אבל אמרתי לו היום המשיח צותן ברכה בכסף הוא סגר את האורסן הבנתי למה הילד הו בחינוך מיוחד [כחכוח] גם הוא צריך ללכת [צחוק] >> היה פה במיקסטפור >> כן סוחג צ'ינגר כן >> נכנס למקווה חוזר

קור רב אלבזר היה במקווה סבא סגורד ניגש אחד תביא את הכסף בי את הכסף >> הרב אלבז >> הרב אלבז אמר >> דם מי שיש לו עסק >> יד אורחיים זה פה >> גש תביא את הכסף >> היה לו רוח הקודש >> לא זה מה זה שו ספר >> תראה אי אפשר לזון נשים כסף אין איש צרה מיוחד >> אתה יודע שיש ג'ורי גנבו לו פה 2000 שק ולשטיינברג גנבו לו דולרי סטרלינג ועוד פסק ישראלי >> היה בבע לש בבוקר 5 >> נרמץ על הגנבים איך המגדולי ברי המוסר בסוף לא התייחד עם הכסף של לא עושה את החדר של הישיבה לא רוצה חדר עם הכסף עשו חדים משם נכון לא צריך עם הכסף שעשו חדר עם הכסף >> מרגיש יותר מתקדמים חברה זהו >> בגילו עשו היו עושים ניקיון כולם שת מלא מצ >> שתי ערבים שטחים שתי >> מורת ה10 שק שמים בשביל להיכנס למקווה 11 ש₪ >> היו מנקים את כל הש >> מנקים את הכל

>> אומר שערבים מגילו נכנסו למקווה והם נשו סדר שמה אומר ב10 ש₪ הוא קיבל >> נכנס שילם בכניסה החשמלית 10 שקם זה יצא עם 1000 שק >> זה השקעה זה השקעה [צחוק] זה השקעה קצר >> הרב זה השקעה טובה מאוד >> שם ירחם כן >> כן >> זה מרח >> אנחנו בנר חנוכה 146 דף 146 >> 146 guten בסדר גמור דף מצלמהצלמה שלא נג >> לא הוא מסדר את זה >> עכשיו לא עכשיו לא רואים >> אתה לא רואה ה הוא יודע לראות את זה >> הירות רות רוח הקידי שסגוקה הזה זה >> טוב רבותיי >> אמן 146 >> אז הוא מסביר פה ככה נתחיל עוד פעם קצת מלמעלה אז הוא אומר כעניין קריטת ברית ששני אוהבים הנאמנים אינה לתועלת על זמן שיש אהבה בלב כל אחד אנחנו פה באזור >> כן >> אומר שכששני אנשים קורטים ברית מתי מתי יש דף 146 >> שטוב להם >> 146 באמצע למעלה יותרם כשבן אדם טוב לו אז הוא לא צריך קריטת

ברית זה טוב אלא מה מתי הם עושים את הברית כדי אומר שלזה אין צורך אין מן הצורך לקחות ברית בן אדם לא צריך לכרות ברית כשהחבר שלו הוא בסדר מה אתה צריך זה בסדר דהיינו למה זה הברית לעשות סימן וזיכרון באיזה דבר לעשות אבל עיקר הברית הוא שלא ישכח האחד על החברו ולא תשתנה אהבתם לעולם גם ברבות הימים גם כשיהיה ביניהם דברי נרגן זאת אומרת >> שכסוך בדיוק מפרידים הלבבות מקרך מזכיר לך משהו לא >> ולא >> ולא יהיה אהבה הוא אומר >> בגילוי בלב אחד אל חברו >> זה כמו שעשו היהודים והדרוזים משנות הם ה50 ברית דמים >> משהו כזה זה הרעיון שזה >> שהם מטעם לעולמי עול כן אבל עד שהג'ננה עולת להם >> לא לא גם שהמצב מהדרו >> יחסית כן כן יחסית כן >> אז הוא אומר שלא יהיה אהבה בגילוי בלב אל אחד מאחד אל חברו אדרבה יהיה מצב כזה יהיה מצב מצב כזה שיהיה פרודים עד שרוצים

להילחם זה עם זה. כשהם רוצים להילחם זה עם זה >> איזה שינה איזה >> עם כל זה תמיד [צחוק] כש דיברנו על זה שבן אדם הוא מאוד טוב עם החבר שלו ברגע שהוא מסתכסך איתו עד שהשם ישמור >> כדמור הצמח צדק מביא את זה >> במקום קודם הוא מביא את זה והוא אומר למה בן אדם שהיה כל כך טוב עם החבר שלו שנים שנים ואחר כך הוא מתרגז כועס עליו מה קורה למה זה אכפת לו יותרכן מה שיש כל כך הרבה ענפים הכאב הוא יותר חזק >> למה אז הוא מסביר את זה לאב >> למה למה יש מיליון אנשים שאתה לא מכיר אותם אז מה הוא היה חבר שלך 20 שנה הוא לא רוצה להיות חבר נגמר הסיפור אז הוא סתחסך איתך למה צריך להיות למה צריך למה כזו סינה הוא מרחל ש אותך אז אומר אדמור אז אומר אדמור הצמח צדק הוא מסביר את זה הוא אומר [נחירות בוז] כשיש אנחנו דיברנו על זה הרבה פעמים שבנגטיב ככ

כשלבן אדם טוב טוב לו זה לא חוכמה זה טוב איפה אתה רואה את זה כשבן אדם לא טוב לו אז אומר ואהבת לרעך כמוך אז אומר מה דסנוי עליך לחברך לא תביא אל תקלל אותו אל תיתן לו מכות אל תזרוק לו אבל חבצים זה ואהבת לרעך כמוך אל תזרוק אל תעשה לו מה ההסבר של זה אומר אדמור הצמח צדיק שכשיש חיסרון אז אתה רואה את גודל אהבה שהייתה כשבן אדם היה חבר שלך כה הרבה שנים ופתאום הוא מתנתק ממך אומר אדמור הצמח צדק זה כמו שחסר לך עבר הוא לקח עבר מהגוף שלך ואז כשאתה רואה אותו אז אתה לא יכול אפילו להסתכל לו ברחוב אתה לא יכול להסתכל עליו אתה לא יכול לדבר איתו אתה לא יכול לשבת לידו למה בגלל שכשהוא קרוב אז אתה מרגיש אחר כך כשהוא מתנתק שהוא לקח קח ממך משהו אז אומר הוא מחוסר עד לשון כזה אומר האדמור הצמח צדק שהוא מחוסר עבר שאם הוא קונה שאם הוא כהן אסור לו לעלות לדוכן כך

אומר הדמרצם הוא עולה >> אם הוא עולה אז מורידים ואם הוא עולה אז צריכים להוריד >> זה הלכה כהן שהרביש שונא שלהכנה >> זה סכנה לכהן הוא עולה עולה והוא עולה >> הוא עולה אבל הוא נכנס למקום סכנה בכל אופן אז פה הוא אומר ככה עיקר הברית שעושים ברית זה לא צריך בשביל שבן אדם הולך לו טוב איפה צריך את זה כשיש לך שונא והשונא הזה רוצה אפילו להילחם בך מרוב שהוא כועס אז אתה אז מה צריך לעשות ברגע שהונא הזה רוצה אז עושים ברית הברית יש לו כוח עצום שברגע שהברית הזה אומר נזכרתי וזכרתי את בריתי את יעקב זכרתי שאני התחייבתי ברגע שבן אדם מתחייב אז הוא לא יעשה את זה. יש לו כוח. בוא נגיד את זה במילים אחרות. הברית נותנת כוח לבן אדם להתגבר על היצר הרע, להתגבר על על זה שעשו לו. הברית יש לה כוח גבוה כזה שהוא יכול באמת לקחת דבר שזה על פי שכל זה לא הולך. הברית גורם

לו שהוא כן יוכל להתגבר על זה. >> אבל הוא בולם את זה בלב שלו. אז זה לא טוב. לא בריא ללב. הכל על לב מסכן. >> זה לא בריא ללב בכלל לקחת. לא צריך לא לו דווקא לא צריך להגיע עד עד לריב עם מישהו שלא כל דבר שלוקחים ללב זה לא טוב אבל פה יש כוח מיוחד שהקדוש ברוך הוא נתן שבן אדם קוראת ברית עם השני אז יש כוח מיוחד גדול שיש לו כוח להתגבר >> הקדוש ברוך הוא קרא עם ישראל 13 בריתות נכון נכון נכון אז אומר אפילוזה >> ואב גם ביותם בארץ אויביהם לא מאסתים נכון >> נכון >> אז עכשיו הוא מסביר את זה מה קרה אז הוא אומר שאדרבא יהיו פרודים עד שיו רוצים להילחם זה עם זה [צחוק] עם כל זה יהיה הפעולה מחוק הברית שיעמידם שלא יחלקו הלבבות בשום דברי נרגן למה כי זכרו אוז אהבתם שהיו לאחדים ממש בעת >> קריטת הברית וכן דרך המלכים כש שעושים

שלום ואהבה מפני שמפני העירה פן [נחירות בוז] תנתק אהבה ברוב הזמן עד שירצו להילחם זה עם זה אזי מה יעשו יכרטו ברית פירוש שיעשו [צחוק] חוקב >> חוק קבוע ולא יעבור הם יעשו חוק שהם לא ילחמו לעולם שזהו פעולת קריטת הברית זה הכוח של הברית ועל דרך זה יובן קריטת ברית לאברהם שאברהם היה מרכבה באהבתו את הקדוש ברוך הוא לחסד האצילות אברהם היה מרכבה לקדוש ברוך הוא ובכל זאת אנחנו אומרים אז אנחנו אומרים ולכן בהיות השפעת אור אינסוף ברוך הוא על ידי חסד האצילות אז זכותו הגן על בניו פירוש מה הכוונה אור החסד ואהבד האצילות כמו שכתב כמו שכתוב אהבתי אתכם אמר השם אז כי עד שם הגעת אהבת אברהם אהבת אברהם מגיעה עד למקום של חסד האצילות וזה מעורר את האהבה לעורר אהבה עליונה כמעים הפנים וכמשל בית אוהבים כשאהבתם בגילוי בלב אין צריכים

לזרית ולו לזיכרון כי הרי האהבה עצמה דוחקת אז פה הוא אומר מה מה קרה קרה באברהם אבינו בכל החגים כשיש כל החגים יש אהבה גדולה של הקדוש ברוך הוא ושמה מגיע מחסד באצילות זה מגיע >> במיוחד בסוכות לא יש אהבה בשמיניות סתשר זה עבר כן נכון נכון אבל בחנוכה מה קרה בחנוכה אז אומר שהוא צרך לעשות ניסים לאבותינו אז אומר ככה דהיינו לחגת דאצילות עצמה שיוגבעו במידות שבכתר ויקבלו שם תוספת אור החוכמה והמידות שבכתר הם מבחינה תוספת אור החוכמה והמידות שבכתר הם מבחינת אינסוף ואין ארוך לאהבת אברהם לעורר שם אהבה אז הוא אומר ככה האהבה שמקבלים בחנוכה ובפורים המקור שלו הוא הרבה יותר גבוה מחסד לאברהם חסד לאברהם זה באצילות ופה זה מגיע לכתר זה מגיע לאינסוף. >> הכתר יותר מהציב >> הרבה יותר גבוה. כן. יותר במוצא במוסף כתר יתנו לך.

>> כן. כן. נכון. >> זה הדר >> אז זה הדרגה הכי גבוהה. כן. >> זה רצון. רצון. >> כן. אז אומר שאין ארוך לאהבת אברהם לעורר שם אהבה כי כלא חשי וכמי שמה זה אפילו אהבה שמה שמגיעה אהבה של אברהם שזה מחסד אצילות. אז הוא אומר היא הרבה פחוטה שאין לה שום שייכות לגודל של אהבה של קטע. אז הוא אומר אז הוא צרך לזכור קריטת הברית כלומר שהברית שקראת אמו הוא גם לבל שקח עליו גם ברבות הימים גם שיפרדו בריחוק מופלג כזה ולא תהיה אהבה עליונה של אברהם בגילוי כן >> כי יהיה הנהגה הממידות שבכתר ששם אנחנו אומרים שאין ארוך שם אז אומר מכיוון אם כל זה מחמת הברית שיהיה ברית זכור עליו איך שהיה אהבה אז בגילוי וזהו שכתב אשר נשבר לאבותיך מה זה נשבר לאבותך כאדם הקושר עצמו בשבואה מה זה שבן אדם נשבע שבואה זה מין קשר חזק כזה שזה שזה נותן לו כוח להתגבר אפילו על דבר

שהוא לא טובתפילת >> לכן רואים את זה רואים את זה כשבן אדם נשבע מה קרה שמשביעים את הבן אדם אם אם הוא גנב מה אתה משביע אותו? מה יעזור לו? אם הוא גזלן, מה אתה משביע אותו? אז מכיוון ששמה זה כבר כוח עליון הרבה יותר ושם בן אדם כבר לא רוצה להגיע מצב כזה שמטילים עליו שבועה אז הוא חושב כמה פעמים האם לעבור על השבועה או לא זה הוא מפחד חושד מה חשד השוע הזה >> כן כן אין חושד השכן >> בראש השנה גם בתפילת העמידה >> יש אחד הברכות ברוך אתה השם זוכר הברית >> נכון זה הברית נכון מזכירים מזכירים את הברית הפילו אם בן אדם כרגע במצב לא טוב אז אומר תזכור את הברית שהפתחת לאברהם אז פה הוא אומר עוד יותר שהברית שקראת מגיע אחר כך יותר גבוה מאשר החסד של אברהם זה עוד מגיע הרבה יותר זה מגיע לכתר >> וכן רשימו אז הוא אומר ככה וזהו שכתב אשר

נשבר לאבותיך כאדם הקושר עצמו בשבועה כמו שעניין הברית מה זה עניין הברית הוא שנשאר רשימו מאהבת אחד בתוך לב החברו נשאר עוד כשבן אדם הוא אוהב את החבר שלו הוא בידידות איתו אז נשאר לו הדברים הטובים מהזמן ההוא אז כ אז כ הברית מזכירה לו תזכור שהיינו פעם חברים וכן רשימו מאהבת חברו בלבבו כמו שיש בלב שלו יש נקודה ששמה זה הוא זוכר אותה לטובה אותו דבר גם בלב של החבר שלו או בלב שלו יש גם כן את הנקודה הזו שהוא זוכר אותו לטובה אז אומר על ידי הדבר שקורטים בו כן [כחכוח] על דרך משל רשימו מאהבת אברהם נשאר למעלה גם כי אם הוגבאו המידות המידות במידות שבכתר אבל בכל זאת בגלל הברית הזו נשאר איזה רשימו איזה זה רושם [כחכוח] נשאר למעלה בכתר ועל ידי זה וכן רשימו ממידות עליונות יש באהבת אברהם עכשיו הרשימה זו היא הגורמת להיות וזכרתי

את בריתי אברהם וגם הארץ והארץ מבחינת מלכות הארץ זה תמיד אומרים הארץ זה ההדרגה הכי נמוכה זה מלכות אז אומר וגם הארץ בחינת מלכות תזכור גם כן מה הכוונה בהיות ההנהגה ממידות שבכתר משום שגם באמצעיתה צריך להיות המשכה למטה באמצעות הכתר משמה זה המקור של ההמשכה של כל המידות כל תוספת אור בדחוכמה של השמן הטהור וזהו סוד שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם דקטע בזמן הזה היא המלכות שהיא שורש הזמן המקור של שורש הזמן זה בא מכתר בזה יובן מה שכתב ולבני ישראל עשית פורן ותשועה גדולה כיום הזה פירוש יום הזה מה הכוונה לעתיד לבוא שנקרא זה יום זה שאנחנו אומרים לעתיד לבוא כמו שכתב ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה שאומר מה זה זה שמצביעים באצבעו הוא יכול להגיד זה על אלוקות >> אצבע אלוקית >> ולכן לפי שיהיה גילוי יור אינסוף ממש עין

בעין >> נראה שיראו את זה ממש לעתיד לבוא אז אומר כעין בעין נראו ונס חנוכה דחנוכה שהיה על הדת היה גם כן כדוגמת עניין יום זה הנל שהייתה שהיה המשכה מבחינת כתר שלמעלה מהחוכמה הם רצו הם רצו היוונים הם רצו הם לא רצו לעקור את התורה הם רצו תורתך >> שלשקחם >> שלשקחם תורתך זאת אומרת את החוכמה של התורה לא היה אכפת להם אז עניין של חוכמה לא היה מפריע להם איפה זה איפה הפריע להם שאמרת עליהם >> שלא ללמוד >> שתורתך שתורה של הקדוש ברוך הוא >> זאת אומרת ללמוד תורה לא היה אכפת להם שתלמד >> אבל שלא תגיד שזה תורה של הקדוש ברוך הוא זה מה שהם לא רצו שתוציא את הקדוש ברוך תלמד את זה כמו כל החוכמות, כמו כל הדברים תלמד זה מה שהם רצו >> בתום קורה נו היום >> היום בארץ גם כן אפשר להוציא באוניברסיטת בתלמוד >> זה בחורות חילוניות

>> אז הוא אומר פה אז נס חנוכה >> הם לומדים שמה הם לומדים גמרא יש להם גמרא בקוריאנית כן דרומי הדרומי אין >> מה >> זה ימות המשיח מה יש >> זה ימות המשיח >> אז תש הם לומדים כן לומדים לומדים >> אז אומר דנס חנוכה היה לדעת היה גם כן בדוגמת עניין יום הזה הנל שתהיה המשכה מבחינת כתר שלמעלה מהחוכמה חוכמה גם הם הסכימו אבל אנחנו היינו צריכים להגיע לכתר לדרגה הרבה יותר גבוהה מחוכמה כדי למה שהוא יום שכולו ארוך שממנו יהיה הגילוי לעתיד לבוא שהגילוי לעתיד לבוא יהיה מבחינת הקטע מכל מקום ובכף הדמיון כי עכשיו אין לנו אין הגילוי למטה אלא בבחינת הודיה ולעתיד יהיה הודעה ולעתיד יהיה גילוי זה עין בעין ממש עכשיו מה שאנחנו אומרים אנחנו מודים על הקדוש ברוך הוא מודים אנחנו לך אז זה רק עניין של הודיה אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא

אנחנו לא מבינים אנחנו מבינים שהוא עשה לנו חסד אבל אנחנו לא יכולים לראות את החסד את את העוצמה את הכוח הגדול שמגיע בגלל שהכוח הגדול שמגיע מגיע מבחינת כתר שהכתר הזה זה נקרא באינסוף זה כבר זה למעלה למעלה מהמידות לעתיד לבוא יהיה גילוי זה עין בעין ממש כמו שכתבנו מקום אחר ומהתם מובן הטם שבפסח אין מברכים שעשה ניסים לפי שאז לא הוגבעו המידות כל כך אלא שהיה גילוי למטה בתוספת אור זאת אומרת שזה לא פסח וסוכות וכל היה גילוי גדול >> בחנוכה הרבה יותר גל >> אז אומר בחנוכה מכיוון שהיו צריכים להגיע לכוחות יותר גבוהים מהעמידות העליונות ש צריכים להגיע לעניין הכתר אז לכן שמה היו צריכים את הברית והיו צריכים להגיד ניסים זה בגלל שחנוכה מחק לעתיד לבוא >> וזה לא ילמחק בגלל שהכוח שמה הוא אינסוף זאת אומרת ככה דבר שיש לו סוף אז לעתיד

לבוא שיהיה כעין בעין יראו את השם אז יראו דבר שלמעלה מהגבלה שלמעלה ממידות שלמעלה משתלשלות אז לכן כל ה כל החגים יבטלו מה פירוש יבטלו בגלל שהכוח העליון שיהיה יהיה הרבה יותר גדול מהכוח שיש בכל חג בכל חג יש את הכוח של שהיה אור גדול שנשפע אבל דרך ההשתלשלות אבל בחנוכה ובפ פורים שאז האור היה למעלה מאינסוף. זה היה באינסוף, זאת אומרת למעלה מהשתלשלות. אז יוצא כשיש לך דבר שהוא למעלה מהשתלשלות זה יהיה לעתיד לבוא יהיה למעלה מההשתלשלות. כיירו כעין בעין יראו את [נחירות בוז] אור השם אז יהיה את הכוח שלמעלה משתלשלות. אז כוח כזה גדול זה לא יכול להתבטל. אבל הכל הכוחות זה לא שזה נקרא שזה התבטל. מה זה התבטל? הרי זה כתוב בתורה והתורה לא מוחלפת. התורה לא משתנית. אבל מה? מכיוון שכל הכוח של החגים מגיע באור גדול מאוד למה שזה מגיע בתוך סדר

ההשתלשלות אז דבר שהוא בתוך סדר ההשתלשלות לעתיד לבוא שזה יהיה למעלה מההשתלשלות אז יתבטל מלשון ביטול ביטול זה נקרא שהאור יהיה הרבה יותר גבוה מאור הזה שמגיע זה אבל בחנוכה שיהיה ובפורים שאז קיבל קיימו וקיבלו שהיה את העניין שקבלה למעלה על מסדר השתלשלות אז לכן זה לא תבטל כוח ein בכלל הנ не

שיעורים נוספים מאת הרב שמואל רבינוביץ

כל השיעורים של הרב שמואל רבינוביץ ←