לקוטי תורה מאמר "וידבר ה׳ אל משה במדבר סיני" 1# - הרב יצחק מאיר וייס

פעמים וידבר מה דגש כאן שהדיבור הגיע דווקא באווי מועיל כנקסיב נסע אודם בצלמינו זאת אומרת אז פה יתחיל לדבר באריכות זאת אומרת מאין הקדמה שבסוף נבין מזה מה המשמעות של נסיאסרוש? נבין קודם כל מה זה רויש. אז אומר כי הנה כסיב נסה אודום בצלמינו שיש קשר בין המבנה של האדם גוף האדם נעשה עוד אודום בצלמינו שזה בדומה לאלוקוס שבאלוקוס יש את אותו עניין שכמו שיש רויש וגול גוילס בגשמיוס הגוף שמה שהרויש שיכורי המויח ועצם הגולגולס מכיפוי >> כן יש ברוכניוס הנפש כל הברכות לאצמינים זאת אומרת כמו שבגשמיוס בגוף יש את ה את הראש שכמו שהוא אומר פה שהראש עיקור המוויח ויש את עצם הגולגולילס שזה מעל הראש שזה מקיף את הראש אז ככה גם כשמדברים על הנפש כן יש ברוך ניוסן נפש קלאס מויכים שהן חבד זאת אומרת גם בנפש נאמר שיש ראש ויש גולגולת כשבנפ נפש זה התייחס לכוחות

נפש שונים היינו כן יש ברוכנוס הנפש שלס מויכין שאם חבד ויש והורוצין הנמשח מהם לקוממידוס וחיוסון דאיסרצון ואיסרוצון אישרוצון לסטו ואיסרוצין להילו שהוא הנקרוצן עליון שהוא בחינס מקיפה למוך הוא אומר את זה בצורה מעניינת אומר ככה יש את בחינת מוכיחים תלס מוכיח אנחנו יודעים שזה חוכמה ובני יודע אז כשחוכמה זה ה הכוח שיש בנפש להשכיל את ההשכלה עצמה את נקודת ההשכלה בנה הכוונה היא הכוח הנפשי שיש לפרק את הדברים להסביר אותם לפרט אותם לבהר אותם להוריד אותם זה הכוח של בינה דס זה הכוח השכלי שיש לאדם להתקשר לדברים הוא מוסיף מיד ואומר שאותו הדבר יש גם מחבד יש משהו שנקרא הרוצין הנמשך מהם אחרי שיש את חבד יש משהו נוסף שלכאורה מתחדש פה במימר >> זה שבנוסף לחבד יש גם משהו שנקרא רוץ. אמנם הרוץ תחטון כפי שהוא מסדר את זה פה

רוץ תחתון הוא חלק מהראש הוא חלק מהמערכת הזאת של חבד ועל זה אומר איס רוצן ואיס רוצין יש רוצן נעלה יותר שזה הרוצן הרוצן לאילו שהרוצן לאילו הוא זה שעליו אומרים שהוא מעקיף על המיח >> בסדר אז אז אם אם הוא אמר שיש ראש וגולגולת אז עכשיו הוא אומר שיש חבד ורוצתחטון שזה הכוחות הפנימיים ויש את רוצנמקיב שהוא הגולגולצה מעניין שלכאורה נס אודום בצלמינו נעשה אודם בצלמינו בפשט מתייחס בצל בצלמינו בצלם בצלם העליון נכון נעשה את האדם בצלם שלנו ככה אומר הקדוש ברוך הוא ולכאורה הסבר שבא מיד לאחריו זה על הגוף והנפש מה מה איך זה מתקשר עם הנעשה סעודם בצלמינו מתחיל עם הקדמה הנה כסיב נסנו בצלמנו שכמו שי יש ראש וגולגולס בגש יש גם ראש וגולגולס ברוכניס שראש וגולגולס ברוכניס זה חבד והרוץ נתחטון ואילו הגולגולת זה רוץ נולים מה זה קשור לנעסנו מצלמנו

מעניין טוב הוא ביאור עניין זה הוא צריך להבין הוא רוצה עכשיו בשורות הבאות הוא הולך לבאר מה באמת הפירוש שבנפש האדם יש רוצחון ורוצנ אפשר לומר שזה הדגש העיקרי ברור שהוא יבאר את חבד אבל הוא יברר איך רוץ תחתון קשור דווקא לחבד קשור דווקא למערכת של המוח של הסוגה שכלית ואילו רוצנו אליו הנה היא כמו שהוא הגדיר אותה פה היא בחינס מעקיפה למוח וביאור עניין זה הנקסיב נוידה בשעורים בעלו ופרש בזויר מה זה נקרא נוידה באשעורים בעלו שהקדוש ברוך הוא מתגלה לכל אחד לכל אחד לפום שיעורד מה זה לפיורדילי כמו דמשאר בליבוי מה מה המשמעות שהקדוש ברוך הוא מתגלה לכל אחד כמו משאר בליבה אז הוא מסביר איך זה מתבט בעבוד דהינו על ידי ש מכביס בנן בחבד שלו בגדולסוף ברוך הוא כפי אומק מחשבת וכאשר יוכל סלי על ידי כן הומכירסבירו יעקורו בלב

לדובקבסבורך זאת אומרת אפשר לראות כל משפט פה הוא מחדד עוד פרט באופן בא אדם מתחבר לאלוקוס זאת אומרת דבר ראשון הוא מתבונן בחבד כולה בגדול השינסוף ברוך הוא אה >> קשור לרצון >> עדיין לא קשור לרצון עדיין הוא לא מזכיר אתן ש רצון עכשיו עכשיו ה עכשיו המיימר מתמקד להסביר מה הפשט שאומרים אומרים שהקדוש ברוך הוא מתגלה לכל אחד לפום שיעורד. אחרי זה אני אצטרך להבין איך זה קשור לרצון, מה הוא רוצה להגיד, למה זה חשוב להכניס עכשיו את הפסוק הזה לכל אחד לפעמים שיעורי דיליי. נבין ברצף של המר. דבר ראשון הוא יסביר מה מה בכלל הפירוש שהקדוש ברוך הוא מתגלה לכל אחד לפי שהוא דילי. אם הקדוש ברוך הוא מתגלה, הוא מתגלה. מה הכוונה כל אחד לפשור הדילי? אם בן אדם נכנס לחדר שיש בו הרבה אנשים והוא מתגלה שם כן הוא יוצא אלם המלך יוצא

אלם הוא מתגלה לכל אחד לפעום שיעור דילי מה הוא מתגלה לכולם בשובה מה מה הפשט שהוא מתגלה לכל אחד לפור דילי מה מה הפשט שאתה אומר שהקדוש ברוך הוא מתגלה כל אחד לפי הרמה שלו וזה מה שהוא הולך לבאר כן שיש סוג של התגלות אלוקית שהיא מתגלת לפי אז דבר ראשון הוא יסביר לא מה הגילוי מלמעלה אלא בכלל מה הפשט שלכל אחד יש שיעור. זאת אומרת, באיזה כוחות בנפש האדם בא לידי ביטוי שיש הבדל ביני לבינך, בין אחד לשני, כן? שיש לכל אחד את השיעור שלו. איזה כוחות בנפש זה בעב השם? אז הוא מסביר שבעצם זה הכוחות של חבד. כי בחבד אדם אדם עסוק בלהכיר באלוקוס. >> ובאמצעות זה שהוא מכיר באלוקוס בחבד, אז הוא יבאר מה המשמעות שעל ידי זה הוא מכיר באלוקוס. ושם הוא יבחין שבעצם יש לכל אחד את הצורה שלו. בסדר? זה מה שהוא זה האריכות פה דהיינו על ידי שיעמק ויסבונן

בחבד שלו. כן. כל אחד מתבונן בהשגה לפי החבד שלו, לפי השכל שלו, לפי היכולת השכלית שלו להשיג באלוקוס. ומה הוא מתבונן? בגדול אינסוף ברוך הוא. והוא מפרט שבעצם אפשר לשים לב שהוא אומר פה שכפי אוימק מחשבתווי. מזה במילים כפי אומק מחשבתי. משמע שבמחשבה יש לכל אחד יכולת להעמיק בצורה אחרת וכאשר יוכל סאיס בליבר בסופו של דבר ההכרה הזאת שיש ליהודי באלוקוס ה היעד הסופי שלה זה שהאדם מרגיש אלוקוס לא רק שהאדם יודע שהקדוש ברוך הוא גדול אלא שהגדולה האלוקית הזאת באה ל ידי ביטוי שודי מתפעל מאלוק יהודי משתנה מאלוקו >> אתה יכול לדעת שהקדוש ברוך הוא גדול אבל זה לא הגיע אליך מתי זה הגיע אליך כאשר אתה יוצא מהכלים בגלל זה כן אתה אתה משתוקק אליו לא משנה מה כן זה נקרא שהלב שלך יכול להכיל את הרעיון עד שהלב שלך מתחיל להתפעל מזה אם השגת רעיון אבל הלב

שלך לא מצליח לא מצליח להתפעל מזה זה אומר שהלב לא יכול להכין את הרעיון הרעיון הוא מדי מופשט כדי שהוא מדי מופשט מדי רחוק גם בשכל שלך הבנת את זה קצת באופן מופשט ממך שהלב לא מצליח לשת את זה ככה משמ שיש פה שני שלבים >> משמע פה שיש גם דבר כזה שנקרא אני מבין את השאלה אתה שואל האם זה נקרא האם האם האם יש דבר כזה שאדם מתקשה להתפעל ממשהו כתוצאה מזה שהוא לא השיג את הדברים כמו שצריך המשמפ שני הדברים חשובים דבר ראשון חשוב שזה יהיה כפי אומק מחשבתי והדבר השני שחשוב זה כאשר יוכל סאיס בליבוי יש פה שני שני דברים. זאת אומרת גם העומק המחשבה צריכה באמת לתפוס את העניין. כן? אם המחשבה היא לא עמוקה, אם כוח המחשבה לא עמוק, הוא לא מצליח לתפוס דבר כזה. וגם חשוב שהלב יהיה מספיק המידות יהיו מידות כאלה עדינות שיהיה להם יכולת להתפעל מכאלה

דברים מדינים. ככה משמע כאשר יוחז בלייב. אז על ידי כן זאת אומרת כאשר הוא מתבונן ומעמיק כפי וכאשר יוחס בלייבוי על ידי כן הוא מקירסבור הקורו בלב לדובקובזבורח על ידי זה הוא מצליח אתה רואה גם פה הוא אומר הקורו בלב זאת אומרת הוא באמת מצליח להגיע לאיזשהי הכרה בלב אגם דליס מחשוב פיסה בכלל או אז פה הוא חוזר אחורה לכאורה הרי בוא לא נשכח הרי הנקודה היא להסביר שהקדוש ברוך הוא מתגלה לכל אחד נכון אז אז הוא מסביר פה שבעצם יש כאן אפשרות שודי מתבונן בגדלוס השם והגדלות השם באה לידי הכרה בליבו אז הוא מיד שואל לכאורה גם ליס מחשבת פיסה בכלל מה מה פתאום פתאום אנחנו אומרים שודי יכול להתבונן בגדולת השם וכן לתפוס אותו כן להגיע להקור בליל אז הוא אומר הדיוק בלשון הוא ליס מחשובות תפיסה בי היינו בי דוקה דהיינו בעצמוסו כביו אבל

>> כאשר מדברים על ההתבוננות הזאת שכן נתפס בלב מדברים על משהו אחר זה כל הודוב ליסבונן במה שהוא מאו מסל וסחתו מדן מספו ומכזקילום ומוציום מעין ליש ומחדשום בטובוי בכל יום ובכל רגע >> וכאשר מדברים על לא על בי בעצמוסו אלא מדברים על זה שהוא מחיזכול ממוציו מעין ליש על זה שהוא מחדש בטוב ובכל יום ובכל רגע כאשר מדברים על זה אז שמה בהחלט יכול להיות סבון וכפי ערך ההסבוננוס וההשגה ככה תהיה ההתפעלות בלבס עכשיו פה בעצם בשורה האחרונה בשאלה זה לא הייתה סתם שאלה צדדית זה לכה היה חלק מההסברה הוא הסביר הרי כל הסוגיה פה כל הכל כל מה שהוא עוסק פה זה להסביר שקודשו בריך הוא סידה לכל אחד לפום שיורדלי שהקדוש ברוך הוא מתגלה לכל אחד לפיורד אז בעצם מה הוא אומר אומר כך כאשר מדברים על הצמוסוי אז באמת שם לא כל כך שייך לומר

לפום שיעור דילי כי קלס מחשבת פיסב אבל כאשר מדברים על זה שהקדוש ברוך הוא מתגלה לא הלב בעצמו לזה שהוא מחיה מאוה שזה הגדולה שלו שכן מתגלת לנברואים שמה שמה היהודי תופס את ההשגה האלוקית הזאת לפום שיעור דילי כפי מחשבו ולפי וכאשר יוחסיס בליבו זה המשמעות שיש לאדם שיעור דילה וכל ועכשיו הוא ילך ויבאר אם אם השיעור אם השיעור הוא מצידי כמה אני יכול להשיג באלוקוס אז מה זה קשור אל הקדוש ברוך הוא זה כביכול איך שהקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא מתגלה באופן שווה >> ואנחנו נברואים תופסים כל אחד לפעמים שהוא יורד דיליי אבל הפסוק שאומר נודה בשעור אם בעלו מדבר על הקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא מתגל כל אחד שיורד דילי אז נראה בשורות הבאות שהוא מנסה זה מה שהוא מנסה ללמד אותנו כן שלא כאשר יהודי משיג עלוקוס באופן פנימי זה בעצם

התגלות פרטית אליו משהו כזה מהשמע פה בוא נראה איך שהוא אומר את זה כמה שנביא נביא אומר ככה >> וכל אחד לפי מה שהוא משאר בליבו יאכל הוא אתה רואה גם פה משאר בליבוי פו שיעור דיל משאר בליבוי יוכלו לארחיב דעתוי ולהליבליבוי ונפשו לכאשר נפשו בהשם ולדובקובי כפי ארב וכפי ריבו סמוד בסדר לכורה שני דברים כפי ריבויסמוכמה שהוא יותר מתמיד וגם לכורה כפי ריבוי מתייחס למשפט הבא הוא כפי ריבוי הצ'וקה כן והצ'וקה שמעורר בליבוי זאת אומרת העבודה היא בשכלו ובטבונותו כמה שהוא מעמיק יותר כמה שהוא מתמיד יותר וכמה שהוא מתייגע לעורר תשוקה בלב כל החוד לפי מה שהוא לאסלי והוא לאסלית לדובקבסבורח אני מפחידים פה שיש פה שלושה שלבים כן להבדת >> כן להעמיק כמה שיותר בשכל להתמיד בזה וגם לעורר תשוקה בלב בסדר אז זה שוב הוא חזר להסביר שזה בעצם השיעור זה זה הפשט שאנחנו

אומרים שלכל אחד יש את השיעור שלו כי זה בכוחות הנפש הפנימיים כמה שהמקת יותר כמה שהתמדת יותר וכמה שפעלת להכניס לך בתוך הלבו והנה עכשיו הוא חוזר מה שאמרתי והנה הנה נוידה כאשר מדברים הביטוי נוידה בשעורים בעלו נוידה מתייחס לקדוש ברוך הוא והנה נוידה הוא לא ש נפעל >> כלומר הקדוש ברוך הוא הוא נודע הוא נפעל הוא כן הוא הוא פועל את העניין בעצמו זאת אומרת נוידה הוא נפל למה כי שבוכדקלובר בריך הוא הפסוק הזה מדבר על שבח של הקדוש ברוך הוא ביליו דמטריניסו כן אתה מדבר הרי זה בא >> זה באיש זאת אומרת מדבר על פי דמטרוניסו שהוא נודע בשורים באלו באלו של המקבל של של המלקו כן ע בזור שלח קסמג חלק שנת הסוגריים שנוידה בשעורים שהוא יסבורח הוא המשפילס מבה השתלשלוס וספשטוס לאוסבח לי סנודה זאת אומרת מדברים פה על התגלות שהקדוש ברוך הוא מתגלה יוצא כביכול חוץ

לעצמו בהשתלשלוס ובספשטוס כדי באמת להיות נודע והיות וזה מחוץ להשתלשל אז כל אחד תופס את זה לפי הפרטים שלו זה מחוץ אה אם זה בעצמו לכאורה המשמעות פה איך איך איך איך קשור בשעורים לנו שהוא עכשיו הסביר נכון הוא אומר בשעורים הכוונה בשיעור וכפי שהוא העריך להסביר שוב ושוב ושוב שבשיעורים הכוונה בשיעור לפי איך שהשגת אותו לפי איך שהתמדת אז תלוי מאוד מאוד במקבל אז זה מתקשר למה שהוא אומר פה שזה קשור לזה שגם מצד הקדוש ברוך הוא יש פה תנועה מסוימת יש פה איזשהי התגלות מסוימת למה כי אם זה בעצמו סויב בעצמוס לא שייך לא שייך למדוד מדידות זה נקודה אחת שהיא בלי גבול שם כן כאשר הוא מתפשט אז באספשטוס אתה יכול לתפוס יותר ואתה יכול לתפוס פחות בסדר לכאורה זה הקשר בין זה שהוא הסביר פה באריכות את העניין של בשורים לבין זה שהוא נוידה בשורים שהוא

מתגלה לכל אחד לפעום שיורד אילי כי ההתגלות היא העובדה שהקדוש ברוך הוא משפיל את עצמו ומתגלה כביכול בהשתלשלוס השתלשלוס מטבע ההגדרה של השתלשלוס אומר שיש דרגה יותר ויש דרגה פחות אז אתה מבין אז זה משתלב אחד עם השני העובדה שזה נוידה בשורים שזה לפעמים שיעור אדילי קשור לזה שההתגלות היא לא התגלות של עצמו זוי אלא התגלות שבאה מספשטוס מזה שהקדוש ברוך הוא משתלשל ומתגלל אברואה >> אה זה זה ההמשך ווא אומר על ידי כן זאת אומרת על ידי זה שהוא נוידה שהוא נוידה בשיעורים שהוא נודע באופן של שיעורים של שיעורים של אשתישלוס על ידי כן וניטפס בקרב איש ולימו לפום בלי דבקה כל חד וחד לפום ערך שיעורד להמשיך לכאשר לו בסבורח לדוב קובי זאת אומרת זה זו המשמעות של ההתקשרות הזאת כי זה התקשרות שקשורה לזה שהאדם מצד עצמו מתייגע לחבר את כוחות הנפש שלו ברמה שלו

וגם ההתגלות האלוקית באה באופן כזה שהיא מתגלת אל האדם באופן שלפום שהוא רדילי כי זה מתגלה בהשתעל של כביכ לא יצו שהקדוש ברוך הוא בעצמו מתגלה זה לא יודע אם הוא לא מדברים פה על גדולוס שמשתלשל >> אז לא היה שייך שהניברו יתפוס אותה בשעורים לא היה שייך שניברו יבוא עם הקילים שלו עם הסוג שלו עם אומק מחשבתי שלו כי אוימק מחשבתי שלו כשאתה בא עם הכלים שלך הכלים שלך הם שלך ולא של החבר שלך זאת אומרת זה ההגדרות שלך הגילוי האלוקי שמתגלה פה אם אנחנו מדברים על בי שאמר קודם שליס מחשבת תפיס לב הם לא משהו שאתה יכול למדוד אותם בכלים נכון? אז זאת אומרת שיש פה את שני החלקים, יש פה את שני הקצוות. הקדוש ברוך הוא מתגלה באופן של נוידה בשאורים. מה הכוונה נודה בשעורים? זה התגלות של השתלשלות. זה התגלות של גדולוסי שמותאמת לנברואים,

שניברו יכול שהיא מותמת לדרגה של נברואים. ואז מצד הניברו שייך לומר שבאיזה אופן הוא תופס גם בשיעורים לפום שיעור הדילי. הוא בא עם הכוכס שלו, עם החבד שלו, עם האסקשרוס שלו, עם ההמסרות שלו. ולפי זה הוא תופס את הגדולה של הקדוש ברוך הוא כינוידה הוא לא שנזכה שרוסקנודה לכאורה הסוגריים האלה מתייחסות ממש למשפט האחרון שהוא אמר ש שהוא כשהמשפט האחרון מתייחס לנקודת החיבור הזאת שבה הקדוש ברוך הוא מתגלה באופן של התגלות והשתל שולוס והאדם היהודי מגיע עם הכוכס הנפש שלו הפרטיים שלו עם ההשגה שלו לתפוס את האלוקות זה בעצם שכוס וחיבור של שני הדברים יחד שבמוקם שאתה מוצג גדול לאסוי שומתו מוצנסו נו כמו שנסבר במוקא מאחר כפי שכן חסיס מבארת בהרבה מקומות שהפירוש הפנימי של המשפט הזה הפירוש הפשוט לכאורה שזה כתוב אותו מקור אבל הפירוש הפנימי הוא

שאתומוצה במוק שהתמוצה גדולסוי שמהצנסונוסה שבעצם >> שאם אם אם יהודי מוק שאתו מוצג גדולוס כאשר ניברו מוצא גדולתו זה בהכרח נובע מזה שהקדוש ברוך צמצם את עצמו. כלומר, כאשר נוידה בשעורים בא לו מצד מצד ניברו, כאשר ניברו משיג את את הנוידה בשעור, הוא יודע את גדולתו של הקדוש ברוך הוא, זה בהכרח מצד זה שהוא הקדוש ברוך הוא נוידה בשעורים, מצד זה שהוא מתייד בשיעור וגבול, הוא מתייד באיזשהי התגלות של השתל שלוס. איל הוא לא היה מתגלה באשתל שלוס, אז הוא אמר מקודם, לאס מחשוב תפיס בי. בדרגה שהוא לא מתגלה באשתל שלו אז אתה לא אתה לא מוצא את גדולתו במוק שאתה מוצא את גדול אם מצאת את גדולתו כלומר נודע לך גדולתו זה בכך בגלל זה שהוא נוידה בשעורים שהוא התגלה בשו שיעור הוא התגלה באשתל >> בסדר זה הפשט שמות כן אולי פה ייתכן ייתכן כן רק אומר את זה

במשפט שאלתי מקודם נעשה עודם בצלמינו אולי זה קשור אחד לשני טוב שאל גודם נסו בצלמינו שהוא שלכאורה אומר נס בצלמינו אומר שכמו שיש גוף ונפש מה איפה בצלמינו פה ויתכן שפה מתחילים לקבל איזשהי תשובה קצת אחרת ממה שהבנו שנסדו מצלמינו הכוונה היא שהכס הנפש של חבד הם בהתאם להתגלות האלוקית מלמעלה זאת אומרת נסנו אומלמנו יש לך כרס הנפש של חבד הם מתקשרות הם תופסות את מה את ההתגלות האלוקית שמתאימה לחבד בסדר מדרך אפשר והנה הרוץ הנמשך מזה לקירמה מידוס אבה ויראה >> הנמשך מזה מה זה הנמשך מזה אומר יש דבר כזה שנמשך מזה רוצן אחרי שודי התבונן בגדולתו והגיע להכרה בגדולת השם נמשך מזה רצון הרצון הזה הוא אומר שזה לקיום מידסא והיר לאיפה רואים את זה שאבי לדוור שי קרצוינוי וכן חין להיפו חסינו לדוב שנגד רצוינו והוא הרוצן הזה שנמשך לקיום המידוס ולפי

ערך הסוגה והשכול בגדולוסבורח בממל כל העלמין וסובב כל העלמין מה מה הכרח לזה כי ממנו נלקח רוצן זה נקרו רוצת שהוא למטו מן הדעס בעצם הוא מניח פה שיש שלב נוסף שאולי אנחנו פחות מכירים את זה מחסידס אין אין בזה הרבה הרחבה. בדרך כלל אנחנו מדברים על זה שיש חוכמה, יש בינה ואז יש דעס. הדעס הוא שלב המעבר בין חבד לבין המידס. חבד זהקשרוס. חבד עם מפתח דכל השיץ המפתח. ממנה יורדים למידס. פה הוא בא ואומר שיש דבר כזה שנקרא רוצן באמצע. הוא מוכיח את זה. הרוצן הוא שורש למידות שהרי הוא החיות של המידות הוא הקיום של המידות. ומצד שני הרוץ הוא מקבל מהס מהמוכיחין והוריה שלפי ערך ההתבוננות כך יהיה הרצון. אז יש רצון בין חבד לבין המידס יש דבר כזה שנקרא רצון >> מה לכאורה קשור לדע שהדס לפי לפי מה שכתוב פה הדעס מורה רצון זה עוד שלב שאולי שוב

אנחנו פחות מכירים אולי שאחרי זה שודי אחרי זה שודי מתקשר בעניין אז מתפתח אצלו איזשהו שלב בנפש שנקרא רצון הוא רוצה את הדבר אולי אפשר לומר שרצון זה מין הסכם >> שהדבר הזה רצוי לפניו בסדר יכול להיות גם כן זאת אומרת שבשלב בשלב שמספרים לך על משהו טוב אז יש את שלב שבו אתה חוקר את הדברים יש שלב שאחרי שסיימת לחקור את הדברים והגעת למסקנה שהדבר הזה הוא טוב אתה מתחיל לחשוב על זה מאוד הרבה המחשבות על זה המחשבות על הדבר גורמות לך להתקשר אל הדבר ומה זה גורם לך בנפש בנפש זה גורם לך באיזשהו מין הסכם כזה זה לא רגש גם לא סכל איזשהו מין הסכם שהדבר הזה זה רצוי, אתה רוצה את זה. ואז אחרי שאתה רוצה את זה, אתה מתחיל להתפעל מזה, אתה מתחיל, זה מתחיל לעשות לך מתחים, זה מתחיל לעשות לך תשוקה לזה, אתה אתה מתחיל לנוע. ההנאה הזאת זה כבר מידס.

ההסכם הזה, ההחלטה הזאת שיש לך בנפש, הדבר הזה רצוי, הדבר הזה זה רוצנת שעומד במעבר בין סיכל לבין המידס. כן? ההסכם הזה נובע לגמרי מתוך זה שסיפרו לך והבנת שהדבר הזה הוא טוב. ההסכם הזה הוא זה בשבוע שול דבר מניע את רגש הלב להתפעל בתשוקה לדבר כן אתה מתחיל להתלהב על זה אתה מתחיל לדבר על זה אתה מתחיל זה הכל מידס כבר יש באמצע את השלב הזה שנקרא רוצנ תחתן למה הוא תחטון כי הוא בא אחרי המורכים אבול איש רוצון להילו שהוא למילו מילו מן הדעס אנחנו תמיד יודעים תמיד שמדברים על רוצנו דווקא אומרים שרוצנו בעצם למי לא מן הדעס נכון זה זה כן אבל יש רוצן לאלו מלדס וסקה שניתפס ומסיק בסכלנוספדוס של הקדוש ברוך הוא שהוא ממה לכל העלמים בכל העלמים יש רוץ מה זה רוץ רוץ נון זה לא נמשך מן הדעס מה זה בדיוק הרוץ נולין תמיד אנחנו מתקשים להבין מה זה בדיוק רוץ

נון איך איך איך תופסים בנפש אדם שיש לאדם רצון שלא נתפס מתוך איזשהיא השגה מה עומד שם בעיקרון אפשר לקחת את זה יודע לנסות כזה לקחת את זה כמו שהוא לקבל באיזה איזשהי הבנה. רוצה זה תנועה נפשית שבו אדם מחובר מסיבות יותר עצמיות, מציבות יותר שזה הנפש שלו. הוא מחובר לדבר מסוים. כאילו נאמר כמו אדם שיש לו תשוקה מובנית, רצון מובנה למשהו שקשור לעצם חייו. סיס מספרת לנו בשם הגמרא על כל מיני דברים כאלה שיש לאדם שהוא רוצה אותם ככ כי זה גדרו. לא כי הוא השיג משהו, כי הוא תפס משהו, כי הוא הפנים משהו זה אולי לא רצון שלו >> זה לא זה רצון שלו זה רצון שלו זה חייב זה הכי שלו זה הכי שלו זה בדיוק מה שנסה לומר זה רצון שמונה באדם מעצם טבעו למשל כתוב שלאדם יש רצון שיהיה לו קרקע אדם רוצה שיהיה לו יהיה לו קרקע יהיה לו בית יהיה

לו חלקת אדמה בעולם לא בגלל שהוא אי פעם בפנים שזה יביא לו איזשהי שלמות שמים >> אלא זה מובנה בעצם זה מובנה בעצם נפשי בעצם נפשי מובנה הרוץ ההחלטה הזאת המרוץ הנפש הזו התנועה הנפשית הזאת שחשוב לו שנוגע לו שיהיה לו קרע >> זה נקרא רוצנין שלמה למעשה בסדר יש אולי להרחיב פה אבל כפי שהוא אומר פה פה הוא אומר שכאשר מדברים על הנפש שלכיס אז ברוצן שלמילו מהסכל יש את ההתקשרות לאלוקוס לאלוקוס שהיא היא לא מושגת לאלוקו שהיא לא מושג אותה אלוק שעליה הוא אמר קודם ליס מחשובת פיסבי מה הכלי בנפש מה הכוח הנפשי שיכול להתחבר ששם בא לידי ביטוי החיבור לדרגה שליס מחשובת פיסבי זה הדרגה הזאת של רוצנו עליון למה כי כאמור מה זה רוצנו עליון רוצנו עליון זה זה לא כפי שהנפש מגיעה לאיזשהי מסקנה ונוצר אצלה רצון אלא רוצנו אלין זה רוצה זה זה הנפש יש לה

תשוקה עצמית למשהו מסוים זה לא תוקה זה יש לה רצון עצמי לדבר הזה זה נקרא רוצ רוצן שלא נובע רוצן שלא נוצר רוצן מהשיחל רוצן שנוצר אני יש אותי כפי שאני השגתי איזשהיא השגה והגעתי ונוצר אצלי הרצון רוצן שלמען למשכל זה בהכרח רוצן שלא נוצר ממשהו זה רוצן עצמי זה רוצן שהוא לא לא הסיכל יצר אותו אז שם יש את הקשר את ההתקשרות להלוקוס שהיא לא מוסק בסדר זה מה שכתוב פה אבל איסרות שדס ואז כל שנת אלו נמשך מבחינת ביטולסוג וסוג כל הנברואים לגבי מפנימוסדס מחשוב פיסקלל והוא למילו מבחינתסוגה וגדרסכ ידי זה תסר הנפש לאצס מנרתיקו והוא בחינסוק הנפש ממש קוביו ומה צמוסבורך כלכשימש ולשיך לא מרמה לכל מין כללמין אלו בזיבור אינסוף ברוך הוא המירו מחקול עלמין והובחינסמלכוס אינסוף ברוך בוא נעצור פה כי זה ממשיך ממשיך ונכנס פה למה הגדרות

ועל מחר לפני שנמשיך את הקטע את ההמשך נחזור שנייה לקטע הזה על ההגדרה של רוץ נוליון ועל ההתקשרות שלה לאו אינסוף שלמל מבחינת הססוג