מאמר (מוגה) ״בחודש השלישי״ תשכ"ט #5 ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון - הרב יעקב גולדשמיד

נעשה ונשמע — ביטול במציאות וגילוי העצמות תקציר שיעור זה עוסק בעומק היחס שבין נעשה לנשמע, ובמה שמתחדש בנעשה דווקא על ידי הקדמתו לנשמע. המהלך המרכזי הוא שהביטול השלם — ביטול במציאות — אינו בריחה מן המציאות אלא חדירת הביטול לתוכה, ועל ידי כך מתגלה כוח העצמות ומושגת הדירה בתחתונים. הנקודה המרכזית נעשה מבטא ביטול של עבד — ביטול המציאות עצמה, לא רק ביטול הרצונות. נשמע, לעומת זאת, הוא ביטול לבעל הרצון תוך שמירת המציאות, ביטוי לנעשה בלבד. אך הרבי מוסיף חידוש עמוק: כשם שהשוב מוסיף עילוי ברצוא, כך נשמע מוסיף עילוי בנעשה — שהביטול אינו מסתפק בכך שהאדם אינו קיים, אלא חודר וממלא את מציאותו בביטול. זהו "ביטול במציאות": הפרדוקס שבו האדם קיים ופועל, ומתוך קיומו ופעולתו מתגלה שגם המציאות עצמה בטלה, ועל ידי כך מושג הגילוי הנעלה ביותר — גילוי העצמות וה"דירה בתחתונים." עיקרי השיעור ביטול דנעשה ודנשמע — נעשה הוא ביטול המציאות (כעבד שאין לו קיום עצמי כלל); נשמע הוא ביטול הרצון בלבד (כמי שמבטל רצונותיו אך מציאותו נותרת). הקדמת נעשה לנשמע מקנה לנשמע ממד של ביטול לבעל הרצון אמיתי — ביטוי לנעשה ולא ביטול עצמאי. נעשה ונשמע כרצוא ושוב — כשם שהשוב מגלה את עילוי הרצוא ונותן לו משמעות, כך הנשמע לאחר הנעשה מוסיף עילוי בנעשה עצמו: הביטול אינו מסתיים בהכרזת "אני עבד", אלא חודר לתוך הגלויים שבאדם. הפרדוקס: ביטול במציאות — הרבי מבקש לחבר שני הפכים: מצד אחד, ביטול טוטלי שאין לאדם קיום עצמי; מצד שני, שביטול זה יחדור ויימלא את מציאותו הגלויה. זוהי נקודת החידוש — שהמציאות עצמה תהיה "חדורה בביטול", ולא שהאדם יברח ממנה. דיבור התורה כיישום מעשי (הערה 57) — הרבי מוריד עיקרון זה לפרקטיקה: לימוד תורה בדיבור דווקא, אחר הכוונה והבנה, מבטא שהאדם הוא "פסוק קול" של הקדוש ברוך הוא — גם מציאות הדיבור שלו בטלה ונעשית ביטוי ישיר לאלוקות. "ביומם הזה" — גילוי העצמות — הרבי מקשר את כל המהלך לפסוק "בחודש השלישי... ביום הזה": "יום הזה" הוא הגילוי שבו גם המציאות בטלה לחלוטין, כי כוח העצמות — שאינו תלוי בגילויים — מאיר, ועל ידי כך נשלמת הדירה בתחתונים.