מאמר (מוגה) ״בחודש השלישי״ תשכ"ט #4 ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, תשכ"ט - הרב יעקב גולדשמיד

תיאור

שיעור ד׳ — ביאור שתי הדרגות בביטול: ביטול לרצון וביטול לבעל הרצון תקציר בשיעור זה מעמיק הרב בביאור שני הכתרים שנמשכו בעת קבלת התורה כנגד *נעשה* ו*נשמע*, ומבאר את ההבדל המהותי שבין שני סוגי הביטול המכוננים אותם. יסוד הדיון הוא עמוד מ״ו במאמר, שם מחדש הרבי כי הקדמת נעשה לנשמע אינה רק סדר כרונולוגי, אלא היא זו שהעניקה לנשמע ממד עמוק יותר — ממד של ביטול לבעל הרצון. הנקודה המרכזית שתי הדרגות בביטול — *ביטול לרצון* ו*ביטול לבעל הרצון* — הן שתי מדרגות במתבטל עצמו, ולא רק בתוכן הביטול. ביטול לרצון פירושו שהאדם עודנו קיים במציאותו, אלא שהחליט להכפיף את רצונותיו לרצון האלוקי; ביטול לבעל הרצון פירושו שהאדם מגדיר את עצמותו כ"עבד" — ואין לו כלל אג'נדה עצמית. על ידי הקדמת נעשה לנשמע, גם הביטול שבנשמע הועלה להיות ביטול לבעל הרצון, ומשום כך זכו ישראל לשני כתרים מקיפים שלמעלה מגלגלתא. עיקרי השיעור *שני כתרים מקיפים כנגד נעשה ונשמע* — בחג השבועות נמשך הכתר הגבוה שאינו שייך לגלגלתא. מובאת השאלה: מדוע שני כתרים? הרי נשמע בלבד הוא דרגה נמוכה יותר — ועל ביטול לרצון בלבד מגיע רק כתר של גלגלתא. *ביטול לרצון — נשמע* (עמ׳ מ״ו) — האדם קיים במציאותו, אולם כל גילוייו — רצונו, שכלו, מידותיו — מחליט להכפיפם לרצון האלוקי. עצמותו נשארת, רק הרצון מתבטל. זהו ביטול שעדיין מניח "עצם" שיכול תיאורטית לחזור ולשלוט. *ביטול לבעל הרצון — נעשה* — האדם מגדיר את עצמותו כ"עבד המלך". אין לו אג'נדה עצמית כלל — לא שאלתי מה אתה אומר, אני עבד. זהו חידוש קבלת מלכות שמים: לא רק רצון שונה, אלא מציאות שונה. *דוגמת האם ותינוקה* — כשם שאהבת אם לתינוקה אינה אהבת המעלות אלא אהבת עצמו, כך ביטול לבעל הרצון אינו בא מן השכל אלא ממקום עמוק יותר בנפש — מן העצמות. *חידוש הקדמת נעשה לנשמע* — על ידי שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, נתברר שגם ה"נשמע" שלהם מושרש בביטול לבעל הרצון. לפיכך זכו לשני כתרים מקיפים, שכן אף הנשמע נצבע בגון של ביטול עצמי מוחלט, ולא רק ביטול הרצון. *הערה:* השיעור נקטע לפני "המנה העיקרית" — הרב מציין שהמשך הביאור ייאמר בשיעור הבא, ועמו גם סיפור על האדמו"ר הזקן הקשור לענין.