חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #12 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין
תיאור
שכינה מדברת מתוך גרונו — ביטול מוחלט, תלמיד חכם, ואבא יסד ברתא תקציר בשיעור זה מעמיקים בביאור הפסוק "מוֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט), ובוחנים את מהות בחינת הביטול הגמור של משה רבנו ואת המשכתה בכל דור ודור. השיעור עוסק בקשר שבין ביטול, לימוד תורה, ומושג "תלמיד חכם" — ומסיים בעיון קבלי בסוד "אבא יסד ברתא" כמפתח להבנת ייחוד ה' בתוך העולמות. *הנקודה המרכזית* משה רבנו, שפירוש שמו "בחינת ביטול" ("ונחנו מה"), היה צינור מוחלט לאלוקות — ה"שכינה מדברת מתוך גרונו" — בבחינת משפך (ליקה) שאינו קולט דבר מן המשקה העובר בו, כמשל שמסר האדמו"ר הזקן בשם הצמח צדק (איגרות קודש דאדמו"ר מהר"ש, מאמר ס"ד, עמוד שד"מ). בחינה זו ממשיכה בכל דור ודור, ובאה לידי ביטוי בתלמיד חכם — שהוא "תלמיד" לחכמה, דהיינו בטל אל בחינת ביטול שבחכמה ("כוח מה"). על ידי לימוד התורה מתגלה אינסוף ברוך הוא בנפש האדם לפי מידת ביטולו, שנאמר: "הקדוש ברוך הוא קורא ושונה כנגדו" — כל אחד לפי שיעורו. וזהו סוד "אבא יסד ברתא": הביטול שבחכמה (אבא) נמשך לתוך בחינת המלכות־הדיבור (ברתא), להשפיע ייחוד אמיתי בתוך גדרי העולמות. *עיקרי השיעור* - *"מושה ידבר ואלוקים יעננו בקול" — עניין תמידי בכל דור ודור:* משה רבנו ממשיך את האיחוד האמיתי של "יחודו לא" לתוך העולם; והמשכה זו אינה חד-פעמית אלא נמשכת תמיד, דהיינו כל לומד תורה מקבל ממנה כפי דרגת ביטולו. - *משל המשפך (ליקה) — שכינה מדברת מתוך גרונו:* האדמו"ר הזקן (בשם הצמח צדק, איגרות קודש מהר"ש מאמר ס"ד, עמ' שד"מ) מסביר: כשם שהמשפך אינו קולט מן המשקה העובר דרכו, כן משה רבנו לא התעכב אצלו שום הרגש של עצמו — ומשום כך "השכינה מדברת מתוך גרונו" בטהרה מוחלטת. - *"הקדוש ברוך הוא קורא ושונה כנגדו" — לפי ערך הביטול:* כל אחד מישראל שקורא ושונה תורה — הקדוש ברוך הוא קורא ושונה כנגדו, אך ההתגלות אינה שווה לכולם; היא תלויה בדרגת הביטול של כל אחד ואחד, לפי מדרגתו. - *תלמיד חכם — בחינת ביטול שבחכמה:* "תלמיד חכם" אינו רק מי שיודע הרבה, אלא מי שהוא "תלמיד" — בטל לחכמה. שהרי "חכמה" מלשון "כוח מה" (ביטול גמור), ותלמיד חכם הוא מי שנמשך אל אותה בחינת ביטול שבחכמה, ודבריו הם "דבר ה'" ממש. - *"אבא יסד ברתא" (זוהר) — מחכמה למלכות:* בחינת "אבא" (חכמה, ביטול) יוסד ב"ברתא" (מלכות, דיבור). דברי תורה שיוצאים מן הביטול שבחכמה נעשים "דבר ה'" בעולם המלכות — וזהו פירוש עמוק של "מושה ידבר ואלוקים יעננו בקול": משה (בחינת אבא–ביטול) ממשיך לתוך אלוקים (בחינת מלכות–עולם).