חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #10 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין
הסרטון הוא שיעור תורה מאת הרב יוסף יצחק הבלין על מאמר חסידות מתוך ספר "תורה אור" (פרשת יתרו) של אדמו"ר הזקן, העוסק במהות חג השבועות כ"זמן מתן תורתנו". להלן סיכום התכנים העיקריים של השיעור: מתן תורה כמתנה (למעלה מכוח הנברא) הרב מסביר שחז"ל מדגישים שהתורה ניתנה כ"מתנה" [00:06]. הכוונה אינה רק למסירת הלכות, אלא לנתינת כוח רוחני עצום שמאפשר להמשיך את אור אינסוף למטה בעולם הגשמי. כוח זה אינו מצוי בנברא מוגבל מצד עצמו, אלא ניתן כמתנה מלמעלה דווקא במעמד הר סיני ולא לאבות לפני כן [01:13]. "זמן מתן תורתנו" – כוח הזמן והסגולה השימוש במילה "זמן" מלמד שהנתינה נבעה מהחלטה אלוקית וסגולת היום, ולאו דווקא מצד זכותם או מעלתם של ישראל באותו רגע [01:33]. ביום זה ניתן "כתר תורה" – גילוי של הקב"ה עצמו בתוך חוכמת התורה, המאחד את העליונים והתחתונים [02:58]. פירוש דברי רב יוסף: "כמה יוסף איכא בשוקא" הרב מבאר את דברי רב יוסף בגמרא ("אלמלא יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא") באופן חסידי [04:35]: שוק: מייצג את רשות הרבים, מקום הפירוד והישויות שבו לא ניכרת אחדות השם [06:26]. יוסף: מייצג את החוכמה (יוסף דעת). ללא מתן תורה, גם החוכמה הייתה עלולה להיות בבחינת "יוסף מחורב" – חוכמה שיש בה פירוד וישות [07:48]. החידוש: "היום הזה" (מתן תורה) מאפשר להפוך את ה"שוק" ואת ה"יוסף" (החוכמה) לכלי לאחדות השם, כך שהעולם התחתון יהיה שווה לעולם העליון [09:39]. שער הנון (50) וספירת העומר חג השבועות חל ביום ה-50, לאחר בירור 7 המידות (7*7=49) בספירת העומר [10:36]. יום ה-50 מייצג את "שער הנון" – גילוי שלמעלה מסדר ההשתלשלות, שניתן במתנה למשה רבנו (שלפני כן השיג רק 49 שערים) [12:34]. ביטולו של משה רבנו: "ונחנו מה" המשכת התורה למטה נעשתה דווקא על ידי משה רבנו בשל הביטול המוחלט שלו [15:02]: אברהם אבינו אמר "ואנכי עפר ואפר" – ביטול של מי שמרגיש מציאות כלשהי (עפר). משה רבנו אמר "ונחנו מה" – ביטול מוחלט שבו הוא כלל לא החשיב את עצמו למציאות [17:17]. סיכום: בזכות הביטול של משה, ניתנה המתנה המאפשרת לחבר את אור אינסוף עם העולם הגשמי, כפי שמתבטא בפסוק "המשפיל לראות בשמיים ובארץ" – שהקב"ה משפיל את עצמו ונוכח בשניהם באופן שווה [18:11].
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
אז הוא אומר אז הוא אומר כאן שה נתחיל את הפרק חמישי >> פרק חמישי כן >> חז"ל מדגישים שהתורה ניתנה לישראל בטור מתונו שלפי פנימי העניין אין הכוונה להודעת הלכות התורה לבני ישראל כשמדובר על התורה שהיא מתנה זה לא הכוונה שכל ההלכות שבתורה, כל הדינים שבתורה אלא לכוח הרוכני העצום התמון בתורה שעל ידי עסק התוירו ממשיך עם אויר אינסוף בורך למטו כמו למלו כי דובו זה אינו בכלל אינו כלל בכוח ניברו מוגבול להמשיכו אינסוף ברוך הוא בתוך גש מסולו זה לא בכלל בכוח של ניברוא לעשות את הדבר הזה אלא הכוח בו בדרך מתונה מלמילו זה זה וניתנו לבני ישראל דווקא בשס מתירו זה רק זה מתנה וזה רק ניתן לבני ישראל מה שאין כן לאובס לא ניתן כוח זה וזה שזהו מה שכוס וירו אל אברהם ושמי הויה לא היינו ידעתי להם הם עוד לא היה להם הגילוי של הויה שהגילוי של הויה
המשך התמלול
הכוונה היא שעור אינסוף מאיר כאן בעולם הזה וזה מתנה שניתנה בחג השובז מה מתון לזו היא בחג השבוע זמן מתנתר זהו גם הפירוש הפנימי בלא של חז"ל שחג השבוע ישו זמן מתרסינו שהכוונה בזה שנסינה סתר לישראל הייתה קשורה עם הזמן שבו ניתנה ולא מצד מלס ישראל למה אומרים זמן מתרסנו כי כדי כי זה לא בא בזכות זאת אומרת זה לא בא בגלל שעם ישראל התעל בכך וכך אז הם קיבלו את התורה כי אמרנו שבניקוח ניברו זה לא יכול להיות זה יכול להיות רק מתונמלמיילו אז זה זמן זמן שהקדוש ברוך הוא החליט שהוא נותן את המתנה הזו ולכן כותרים לזה קוראים לזה זמן מתנתרסנו שנסינס שנסינסטר לישראל הייתה קשורה עם הזמן שבו ניתנה ולא מצד מילס ישראל כאילו שזה שזה כאילו שזה דבר טבעי מצד המעלה שישראל יש את הגילוי הזה כי הכויח להמשיך אינסוף ברוך הוא למעלו לגמרי מגדר נברואים
וניתן לבני ישראל רק בטור מתונו ומתון לזו קשורו עם סגולסחג השבוע כר המתון שניתן לבני ישראל בסתירו הוא כסר טוירו הרי כתוב שתי קטרים כתר נסה כשר נשמע אבל העיקר הזה נקודה שכתר תוירו כלא שחז"ל בקמס כתר טוירו מה זה כתר כמו שכתר והתרה בפשטוס ולמילו מן הרויש וסוי ובויסוי כך כתר טוירו מה שלמילו מהתירו עצמו חוכמות של הקדוש ברוך הוא המושגת במ שלו ואין כסר טוירו הוא גילר אינסוף ברוך שבתוירו מה שראקודשברו כול אחד שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את עצמו כביאכל בתורתו זה כתר תורה זה הכתר כתר זה לא הדבר שנמצא בפנים הכתר זה דבר יותר גבוה כתר זה למעלה זה מקיף זהזה זה מלמיילו ומה שניתן לבני ישראל הוא הכתר תורה כתר כתר של התורה הכתר של התורה כוונה שמכניסים את האלוקות אינסוף ברוך הוא בתוך העולם שזה דרך התורה דרך חוכמה של תוירו זה הכסר טוירו זה
הנקודה שקרה במתן תירו וזה הוא עיקר ואין כסר טוירו גילו הסוף ברוך שבתו מה שורס קודשבר כול אחד שהקדוש ברוך הוא נוסע בתס וזהו כרני המתון זמן מתוסנו שביום זה ניתן לבני ישראל קטורה היינו הכוח להמשיך אוסוף למטו כמו למילו שכוח זה מקוירו מהקדוש ברוך הוא בכבוד עצמו למה שאצלו יזבורח מי לעומת השובן רק הקדוש ברוך הוא יכול לתת את המתנה הזו כי אצל הקדוש ברוך הוא מצידו של הקדוש ברוך הוא באמת המילו ומתו זה שוב אין שום הבדל בין של הקדוש ברוך הוא המילו והמטו אין שום הבדל המילו והמטו זה אצלנו בגלל שהמטו לא יכול להשיג את האלוקות כי הוא כי זה מסתיר אבל לגבי הקדוש ברוך הוא מלמילו זה שאמר דעסליון שלמדנו שמה זה שמה זה זה באשו ממ למעלה למטה זה שווה וזהו אילו היומ דכוגורים כמה יוסף כב בשוק ומתה התבררטב מה עם הרב יוסף אילבדקורים
כמה יוסף כב בשוק שהוא תולך בסגולת היום דקוגורים ולא במה לעשות תורה עצמו והרבי הרבי שאל הרי מה זה מה זה ילבדקורים כמה יוסף בשוק צריך להגיד ילב טוירו כמה יוסף בשוק לא התורה כמה יוסף יוסף בשוק כתוב לו א יומ יש כאן את היום הזה החיים שאין כוונת רבי יוסף לאף לי שעל ידי נשר לי מדחם גודל ביד דלא כשה יוסף שבשוק שאין תמיד חומים. הפירוש הפשוט הוא כאילו שיוסף אומר כמה אם לא היה תורה שאני לומד ואני יודע ואני גאון ואני מתכיל וזה וזה אז מה מה מה ההבדל ביני לבין הכל היוסף שמסתובבים שמסתובבים בשוק זה כאילו מה אני כמו כל הכל כל היוספים שמסתובבים בשוק אומר הרבי לא זה לא הפירוש זה לא הכוונה זה לא הכוונה אלא כוונוסי לחידוש הנל מה שעל ידי הירו מגדב הזה עד שלא שום חולמוק של פיר ויש זה הכוונה היו החידוש של מתנטירו זה החידוש ועכשיו הוא
הולך לפרש את המילים כמה יוסף איקבשוקו אילו איומדקורם זה אומר שהיום הזה שהקדוש ברוך הוא נתן את המתנה הזו זה היומו זה זה המציאות החדשה שאפשר לאיחד ולהביא ולהביא לגלות את הרדוסבור למילו כמו למטו למטו כמו למילו זה קמו יוסף איכ בשוקו דנינו של שוק ברשו רבים זה מוקי מהפירוד והישוס שלא ניכרת שם חדוסבורוך הניקרו רשוס היוחיד לייחוד שלא מה בפנים מה זה רשוס היוחיד מה זה רשוס הרבים רשוס היוחיד זה יחידה שלא לום הקדוש ברוך הוא מאיר האלוקות יחידו שלא ילום רשוס היוכים יחידו שלא ילום רשוס רבים זה מוקם הפירוד והישוס שלא ניקר שםדושבורך זה שוקה שוקה זה זהזה זהפרד העולמות שיש ישוס כמו בטבע כמו שוק בלאגן סוצח זה כאילו זה זה זה לא יחידו שלאום שמה יש כל מיני ישוס וכל מיני גייבים וכל מיני דברים והיא להיומיו קמה יוסף עכשיו הוא הולך לפרש את המילה
כמה יוסף איכ בשוקו אז הוא אמר זה שוק שוק זה מדגיש את הנקודה של ישוס ויושיוחי זה יחיד שלא לו כמו יוסף פירוש יוסף זה עניין חוכמה מפנים מסינים מה זה יוסף יוסף זה חוכמה כמו שכוסוב יוסף דס יוסף דס אז יוסף זה הכוונה היא חוכמה ובליסנסת לישראל לא נרגשת ונמצאים בבחינת שוקוס רבים ובמילא ישן הריבו והפירות גם בבחינת חוכמו שהם חוכמה זורס שכוסוף באן חכום עם אמו לאורה ולאיטיב לדו יוסף מהחוב זאת אומרת יוסף יוסף זה חוכמו אבל היוסף הזה זה בעייפ של יוסף מחויף זאת אומרת שזה שזה שזה ריבוי ופירוד גם בעניין החוכמה יכול להיות ישוס וכל הדברים האלה >> זה חוכמות >> אז יוסף ד יוסף זה יוסף כמה יוסף יוסף זה מראה על חוכמה יש חוכמה יש הכל טוב אבל זה חוכמה גם יכול להיות שמה פירוד ויכול להיות יוסף דעס יכול להיות מצב של יוסף דעס שהיוסף מראה על
חוכמה אבל יוסף מהחויב הוא עושה פירוט וכל הדברים האלה >> קוראים חוכמות דווקא לא חוכמות >> אה חוכמות זה הוא מדבר גם על החוכמה של הקדוש ברוך הוא כאילו החוכמה של התורה אבל זה אומר שאי איומה איומה זה הנתן של מה שהקדוש ברוך הוא נתן את המתנה שאפשר להוריד את הקדושה למעלה למטה שוקה זה רשות הרבי זה מקום לפריד אם לאם לא היה מתירו אז יוסף כמה יוסף איק בשוקו יש יוסף יוסף כזה שיוסף חוכמה אומנם אבל יוסף מהחוב זה לא זה לא זה לא זה לא ביטל וזה לא התקלות בקדוש ברוך הוא שאין כן על ידי היומנתו ניתנה לישראל חוכמו רצוניסבורך באופן שיש בהו סלפשו ברוך הוא שלגבו זבח לומת שובין ובמילא יש גילו ודוסברוך למטו כמו למילו זה הימ אימי אימי הזה שהקדוש ברוך הוא נתן את המתנה הזו ש שאפשר לעשות אח לייחד הקדוש ברוך הוא כאן למטה אז כמה לזה אז כמה יוסף יש חוכמה אומנם
אבל יש יוסף מחויב וזה זה לא מביא לאחדוס ולכל הדברים האלה מה שניתן מתנה במת זה היומדקורים שהיו הזה עכשיו ובזה מובון גם הטעם שטלה טלה כוח זה שבתורה בסגולת אייומה מה זה באמת סגולה של איומה דיומ דקוגורים למתוון זו דיו דקגור למתונזו והנה ידוע שחג השבועז מתסנו ביוחמשים תחילוס שיבשבס ממוחסבוס וביום החמישי חמישים חג השבועס ומשמעות הדברים ברוכניס ששבשב כנגד ז המידס ועניין הספירו להמשיךסוף ברוך הוא בתוך שבע מידס העליונים מה שסופרים אנחנו בספירה זה להמשיך את האויר אינסוף ברוך בתוך שבע המידוס המכווןס לז שמס הקדושים שאין לנו חוקים שבע זה כנגד שבע השמות שאין לנו חוקים שכל שם מורה על מידמסמס שהם בסדר שתלשלוס זה כך צורך תחילה שםמשוך מעט מעט זה אומר ככה ספירו יומר יוים כי מאחר שמשוך זו עניין גילו סוף ברוך בתו
חמידס שהם בסדר שלוס כל בתוך סדר כל הילכו סדר שלוס לכן הגילו בהגבולה ובכל מדריגו ממדרגו לפינינו וממילא הוא בסדרג יום אז אז יוםחיום זה כל דרגה יש לה את הייחוד שלה וכל דרגה יש לה את את הדבר שלה עד שבחג השביס בו הגיל מלמילו מסדר השתלשלוס שלמילו מטוש שובשום ורוכניס כמו גשמס בא הגילוי הזה של רוכניס בדיוק כמו גשמס כי גם גשמס אפשר להיות ייחוד אלוקים לאחרי גמר ספיר מט יום שהגילו אינסוף ברוך הוא בתוך סדר השלל שלו שאני בתוך שבע מידס אז בו ביום החמיש חג השבועס גילוי אויר אינסוף ברוך בכבוד כפי שהוא יסבורח רום מסנסי מכל סדר השתל שלו שלגביו מה היא לעומת הרוך נסגש מלשויין הוא אומר כאן בערה 51 שזה גם כן כנגד שער הנ ביום החמישי מתגלה שער הנכנגד שער הנ שמתגלה רק בדרך מתונ מלמיילו מטס ממטס ממתס שר שר קדושה אבל זה מתנה זה כי
נברואים יכולים להשיג בכוח עצמם רק ממטס שרבין וכמרזל נן שרם בני נברילו וכולם ניתנו למוישה חוסר רחד נתנו חוסר בזה מתנטירו גיל שערנון בדרך דרך מתון מלמלו מה שהביאנו את כל הדבר זה אותו דבר מסתדר עם המושג הזה שביום החמיש מתגלה שער הנ וזה זה מתנטרה מתנטרה זה זה גילוי שער הנ שיכול להיות מילו מטה שובן זה הגדר של שער הנזה הלק של מט של סטנד דווקא >> וזה מתנה כן זה מה שכתוב כולם ניתנו למישה חוץ מאיכות וזה מזה זה צריך לחכות שיתן לו את זה אחרי הבוידה של של ספיר הסואימר של לבירור כל המידס כל מידו כל פרט ופרט בתוך המידו 7 *7 אז אנחנו עומדים לפני תראה עומדים שביררנו את המידס ואז מקבלים את המתנה אז מקבלים את המתנה של חג השבוע אז מקבלים את השער הנן וה כמבואר בפירוש הכוסוב המשפיל לירוס בשמיים ובאורז שהמתנה הזו שהקדוש ברוך הוא
גורם שאפשר להיות מטו כמו מיילו זה מה שכתוב בפסוק המשפיל לי הקדוש ברוך הוא זה הולך על הקדוש ברוך הוא המשפיל לי משפיל את עצמו לירויס בשמיים ובאורץ אותו דבר בשמיים ובאורץ זה אותו השפלה זה אותו דבר שהקדוש ברוך הוא משפיל את עצמו למילו ולמטו זה אותו עניין כי גם הקדוש ברוך הוא אין הבדל בין המייל מטו שהוא יסבורח מרואים בזמן שבשובה ממש מן השמיים ואורץ שאין השמיים אומסם קרויבים יוסרלוב יוסבח מארץ הגשמיס הם לא קרובים יותר ולפי כוח בויסעיף ממש שמשפילסמו ליריס בשמיים כך הוא רוהיה באורז בשובה ממש המשפיל לירוס השמיים הוא באורס מה שהקדוש ברוך הוא משפיל את עצמו ויורד למטה וגורם לכך שזה זה שהמיילו והמטו הם שובים וגם במטו יכול להתגלה אחדות ישבור של הקדוש ברוך הוא וזהו עניין כסר תוירו שניתן לישראל במתון בא יומה
יומה חמיש דיקה שעל יוד ישנו הגילדס ברוך הוא למטו כמו למטו כמו למילו הנה על המשוכה שתוירו בבחינה זו כסיב מוישה ידבר אז אומר המשכה זו הרי שאל על שאלות מה זה מושד דברים וכולל על מה זה מדובר על איזה דיברי הרי יש את הנוכולם שמעו ואת השאר אז אז אז אז שמעו רק את מושה מה זה ליקים יענק המשכה זו דמתירו שאו ברוך הוא יתגלה למטו כמו למילו אויסו על ידי משה רבנו ואולוב נאמר מוישה ידבר הטעם שהמשכה זו על ידי מושהו לפי שמוישה בעניוני ביטל משה אומר ונחנו מהנו מה זה הכוונה הביטל הכי גדול מה אין לנו שום מציא ופירוש עניינו ביטל דמוישה הוא שאו בוטל באמס היינו לא ירק שישנאי כלפי הזולס באנובה ושיפלוס זאת אומרת הוא הוא השפיל את עצמו כלפי כל אחד אלא שבאמס לא יחשב סמליה שמציאל הוא לא יחשיב את עצמו בכלל כמציאות לא שהוא מרגיש את עצמו מציאות
והוא עובד על עצמו להשפיל את עצמו לכל אחד ואחד. לא הוא בכלל הוא לא הרגיש בכלל הוא אנחנו מה לא היה הוא לא הרגיש שום שום שום מציאות ולכן הוא שבאמס לא הכשיב את עצמו ליש מציא כלל שאק בזהו מה זה עומק העניין שאצל או בסגלוסדוסמיתי שאין שום ציו בלדבר ואין מלבד ועל כן לא רגש כלל לא הרגיש את עצמו בכלל שום בצגל שאצלו העירזגלוס אחדבורח האמיתי שאין שום מציאות בלדבור אין שום מציאות זה היה המציאות של מושה שלא היה לו מציאות ובוזה הוא החידוש בענווב דמוישה גם לגבי הנוב וד אברהם אבינו זה החידוש של הנובד של מושה יש חידוש גם כן לגבי הענווה של של של אברהם אבינו שלוכן רק מושה המשיך כסר תורו למטה רק מושה היה לו את הכוח להמשיך את הכסו אומר זה כתוב בגמור בהרה 52 אומר כאן שהביטל של מושה היה ביטול יותר גדול מאשר הביטל שלו ושל אברום אז אומר גם הגמרא
אומרת בחולין פת עומד א נחנו מה דמוישה זה שמוישה אומר נחנו מ זה למילו מנויכה אופסי באברום גם אברהם אומר אונויכי אופר ואפר מוש אומר ונחנו מה אנחנו מה >> גם עפר ואפר >> גם עפר ואפר לא אנחנו מה לא אין שום מציא נחנו עופר ואפר שם כ משפיל את עצמו כאופו ויפר ומשה אומר אנחנו מה שום מציאס אדוס יסבור >> ביטל מצ >> בטל אין אין מציא לא ביטל במציא אומר ככה כי הוא בחינס ביטל במציא לגמרי בחינת סיחות לא שאין שום דבר שאין שאין שום מציאס גם כן שלמדנו עכשיו שהיינו בתקופה של רשבי רשבי אומר אני סיימי אני כלום אני כמו סימן כמו לא לא מצייס שהוא מצייס ה רבי יו פעם אומר משל אני חושב שדבר על זה אומר כש כשרוצים למלך יש כתר כתר הוא כבד לפעמים מלך אין אין אין כוח ל להז רוצים לטלות את הכתר רוצים לשים את זה אז חויר יש לו כאלה חיילים שכולם הם
מושמעים עליו לשים את זה על ראש של חייל לא שמים את זה על ראש של חייל שמים את זה על מטלה מטלה הוא לא מציאות בכלל הוא לא אין לו שום מציאות אז הוא לא ירגיש אין לו שום הרגשה שהוא מלך שיש עליו קטע אבל אם תשים את זה על חייל אז אפילו שהחייל בטל לגמרי אז אז א אז יש כאן חייל שיש עליו כתר זה אפילו שהוא החייל מרגיש שאם המלך אומר לו תזרק בים תלך תשרף הוא עושה את זה החיילים האלה אבל הזה זה אומר שיש כאן הבדל הבדל אפילו בביטל של מושה כלפי הביטל של העובס ולכן מושה הצליח להוריד את התורה למטה לכן מושה בביטל שלו הצליח להמשיך אך אחד ייסבורח כאן למטה והוא זה מוישה קיבל תור מסיני המתנה ניתנה על ידי דווקא על ידי מושה שהוא היה בדרגה של ביטריס ונחנומה איזה יופי זה הולך המאמר כל ארב vi
שיעורים נוספים בסדרה ״חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״״
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #13 ואחרון - תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין יום שני ב׳ סיון תשפ״ו | 22:33
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #12 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין יום ראשון א׳ סיון תשפ״ו | 21:13
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #11 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין יום שישי כ״ח אייר תשפ״ו | 21:39
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #9 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין יום רביעי כ״ו אייר תשפ״ו | 21:13
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #8 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין יום שלישי כ״ה אייר תשפ״ו | 20:20
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #7 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין יום שני כ״ד אייר תשפ״ו | 21:21
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #6 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין יום ראשון כ״ג אייר תשפ״ו | 20:06
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #5 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין יום שישי כ״א אייר תשפ״ו | 18:52
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #4 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין יום חמישי כ׳ אייר תשפ״ו | 22:07
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #3 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין יום רביעי י״ט אייר תשפ״ו | 22:33
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #2 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין יום שני י״ז אייר תשפ״ו | 18:28
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #1 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין יום ראשון ט״ז אייר תשפ״ו | 20:15