כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ ז׳ מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ
כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ ז׳ מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
יש כוסות שמים שחצה לך יביא >> יביא הכל יהיה טוב >> אנחנו ביום שלישי >> פעמיים >> פרשה פעמיים כתוב פרשת ואת חנן ואז הוא אומר פה אז יבדיל משה שלוש הרים בעבר הירדן מזרח השמש >> לנוס שם הרוצח אשר ירצח את ראהו בבלי דעת והוא לא שונא לו מאתמול שלשום זאת אומרת שזה היה בשגגה ולא רק בשגגה אלא בצורה כזו שאנחנו יודעים שהוא לא שונה לו שהוא לא סתם שהוא לא רצה להרוג אותו >> זה הסיפור הנשה הברזל גם שהוא זורק ואז >> בדיוק ונ ונס אל אחת ההרים מן הערים האל וחי >> מקלט >> הוא יברח למקום של >> של של המקלט ושמה הוא ישאר חי עד מתי >> עד מות הכהן >> עד מות הכהן הגדול יש יש אולי מצב כזה שהיה רק יום אחד ומות הכל מת. >> יכול להיות. כן כן כן כן. >> הם אומרים שהאמהות של הכהנים הגדולים >> כן >> היו מביאות לחם ובגדים כדי שהם לא יתפללו על הכהן הגדול
המשך התמלול
שימות. >> אז זה אומר שאפילו תראה איזה תפילה שהקדוש ברוך הוא מקבל. הוא רצח. >> [כחכוח] >> הוא רצח ובכל זאת הוא מתפלל שהכהן גדול ימות אז הקדוש ברוך הוא מקבל את התפילה שלו אפילו של רוצח אפילו שבן אדם כזה שהרי מגלגלים זכות על ידי >> זכאי וחוב על ידי חייו אז אם הוא רצח אז סימן שהיה לו איזה בעיה >> אז אומר בכל זאת הקדוש ברוך הוא נהנה לתפילתם למה מכיוון שזה תפילה מעומק הלב יש דברים שסתם בן אדם בל מתפלל אבל זה מתפלל רוצה להיות מיליונר אבל לא מעו >> על הקשמים שהכהן הגדול מתפלל שלא תפללו ב >> כן כן אתה רואה שנכון זה ראיה טובה שגם הגשמים שאפילו [כחכוח] שבן אדם בחוץ אומר הקדוש ברוך הואכהן הגדול אל תשמע לתפילתו >> הרב שמעתי שאומרים בהקשר לזה אז מה אחר כך לא תפללו שהוא ימות מה הוא רוצה להישאר שמה >> לא ואחר כך כן
שהוא צעיר הכהן הג >> לא משנה אבל בגלל ש הוא שואל כן >> אז אז אומרים אחרי שהיא משחדת אותו ממשיך להתפלל אבל זה לא כבר לא >> זה כבר לא הרב שומע ברחוב בכל מיני מקומות שאדקשר לו בפרנסה זה חולה זה אז אנשים אומרים לך רק תפילות רק תפילות זה עוזר איך אני יכול להגיד לדעת שבאמת רק תפילו עוזר אם משה רבנו שהוא תפלל ולא לא נכנס לארץ אז איך אני יכול להגיד לסמוך על זה מילה אם היית אומר שמשה חס בזכות התפילות הייתי אומר לנו סלה דוקא דווקא ראיתי מישהו ככה מגדיר את זה רב אלבז אומר ככה הוא אומר שכל תפילה שלא נהנתה זה נהיה אפס >> לא עשה כלום אבל אומר אם אחר כך בסוף תפילה אחת נענית אז כל האפסים זה נהיה אחד פלוסים >> פלוס מיליארדים זה מה שהוא אומר אז אומר דריז >> זה שזה זה שאומר שהקדוש ברוך הוא לא חייב לשמוע בכולך זה נכון הוא לא אתה הוא לא
עובד אצלך >> הראיה של מצד שני אבל מצ אבל כן אבל מצד שני מצד שני אז אומר שהתפילה בסוף זה עוזר כן נחמן אומר אם זה לא נענה כנראה לא התפללת מספיק >> לא התפללת מספיק גםל בסדר אז לא גם אצל משה רבנו אמרו שאם הוא היה מתפלל >> מתפלל אבל למדתי רב ממשיכ שהוא יתפלל עוד תפילה אחת ולא נכנסנו אז זה >> כן אבל אחר כך זה כבר אחר כך אחרי שהוא התפלל >> אבל בכל אופן לא יש שיחה של הרבי הזה ביום שבת >> בכל אופן >> בכל אופן יש מושג כזה שבן אדם מתפלל וכרגע הוא לא נהנה אבל מביאים את זה בשם הרבה גדלי ישראל אומר שפתאום אתה רואה שאנשים שהיו שתיים שלוש דורות לגמרי מנותקים מיהדות ופתאום אתה רואה והנכד פתאום נהיה ממש ככה >> עם תשובה עם כל ה עם כל ה >> אני נתקלתי >> אם כן >> רמתקל רפול שהנכד שלו בעל תשובה מאוד גדול ותלמיד חכם
>> של רפול >> מצפת בצפד >> כן רמתקל >> הרמתכל הנכד שלו לומד בכולל ומתמיד וגדול וזה אז הם אומרים מה זה אומר הקדוש ברוך הוא אומר שהקדוש אז אומר שהקדוש ברוך שאין לו זרע שנקימה בכלל >> לא הנכד שלו לומד >> אני מכיר אותו אני מכיר את הכל לומד גם אני לומד >> רחבם רחבם זאבי יש לו גם כן ילדים רחבם זאבי יש לו גם ילדיםבי גם כן >> לביבי מה אתה רוצה לבד יש לו גם הנה ביבי יש לו חרדיים >> נכדים חרדים לביבי כן אחד ממסע סיום השס עכשיו כן יש לו בת שהיא ניתה בעלהתשובה >> אני משא אותה בתמותה מהשבא את הנכד של ביבי כן >> אולי >> לא בכל אוז אומרים מה זה נקרא פתאום הילד נהיה בעל תשובה מה קורה אומרים התפילות של הסבתא זה לא הלך בדור הראשון בדור השני לא בדור השני בסוף בסוף זה התפילה מועילה זה לא סתם כסוף היא תופסת >> בסוף היא תופסת אבל תראו תראו, תראו מה
שקורה. הרי בעצם שלושת הארים בעבר הירדן זה רק לאחר שמשיח יבוא. א כבר משה רבנו הבדיל את זה, את שלושת ההרים האלה. אז אתם יכולים לדון בחוץ? >> אז יבדיל אז יבדיל משה שלוש ערים בעבר הירדן מזרחה. >> אז הוא אומר שמשה רבנו כבר אז הבדיל, הוא ידע שיהיה זמן שמשיח יבוא. זה לא מיועד לך >> זה היה מיועד כן איתו אז אומר לי הרבה חשב לשור אני להגיד לך >> שואל >> כן לכאורה זה היה צריך להיות אז מוסר עוד אחד >> מה >> עוד אחד בא לנו חדש מתמוסר >> אל תיב שום >> אין לי גם ככה בקושי נושם אין לי כבר >> מותר לו מותר לו לא להתרגז לא להתרגז לא להתרגז צריך להשגיח לא להגיד >> שיהיה בריא וגם אתה תהיה נהיה בריא וכולם נהיה בריאים. >> אמן. >> לא צריכים לא להעיר. זה הכי טוב שלא מאירים. אז הוא אומר כאן אז אומר כאן אז הוא אומר כאן שאז יבדיל משה שלוש הרים
בעבר הירדן. >> והוא אומר את גם את המקומות, את בצר במדבר בארץ המישול הראובני, את רמות בגילד לגדי, את גולם בבשן למנשי, לכל מקום הוא עשה. מה הדאגה הגדולה הזו לרוצח שאנחנו אומרים לפני כמה דקות אומרים שהם מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייו שמשה רבנו הולך לחפש כבר הוא מבדיל את זה הרי א' הם עוד לא היו במקום והם לא זה הוא מבדיל וכתוב בגמרא את הגודל שהיו צריכים לעשות לשם להרים האלה היו צריכים לעשות רוחב של 16 אמה דרכים והיו צריכים לציין עם חיצים הרי מקלט הרי מקלט שבן אדם ידע שאם חלילה הוא עשה כזה עבירה אבלה שהוא ידע איפה לברוח כדי שגואל אדם לא יתפוס אותו אז צריך לעשות דרכים גדולות רחבות מה כל כך דואגים לאנשים בעצם זה אנשים >> לגוי לד אני לא מבין אם הוא הורג אותו אז הוא גם נכנס לאיזה של רצח מה הולך פה
>> לא מותר לו מר >> הוא יהרוג מישהו בגלל שהוא הרג מישהו כן כן >> אז אין איזה סוף זה לא יש איזה סוף בסוף [צחוק] >> יש >> זה זה התורה אומרת שגואל אדם יש לו את את הכוח שלו שהוא יכול לעשות את זה אז אומר בעצם איך זה איך זה או מה פתאום משה רבנו הולך לדאוג דווקא והקדוש ברוך הוא דואג דבר ראשון לרוצחים עוד לא אז א' כתוב למה באמת ב בצד השני זאת אומרת בעבר הירדי מזרחה היו צריכים שלוש לשניים וחצי שבטים היו צריכים שלוש כמו לכל כלל ישראל אז יש בזה כמה הסברים הנה הרב גלובם אני אתקן אותנו אם אני לא אומר נכון הכללי >> אז אומר כאן >> שצריך שב אז אומר שמשה אנחנו מדברים על הפרשה של היום שאז יבדיל משה >> שלושרים >> שלוש שערים בעבר הירדן >> המחס חינוך אומר שזה יהיו שלא את מלך המשיח אז לא יהיה רוצחים >> כן >> שמע ולעתיד לבוא גם זה המצווה יהיה לעתיד
לבוא גם כן >> כן >> אז שאומר המכס חינוך שבעזרת השם יש את המשיח בשביל מה צריך על אין רוצח >> כן >> בשביל מה צריך להתקין הרי מקלט לעתיד לבוא >> כן אנחנו אבל עכשיו אנחנו עכשיו מדברים על רעיון אחר אנחנו מדברים שמשה רבנו דואג לרוצחים האלה הרי אומרים מגלגלים זכות על ידי זכאי וחוב על ידי חייו ומשה רבנו הולך דבר ראשון לדאוג לאז יבדיל משה שלוש הרים בעבר הירדן אז אמרנו א' כל כלל ישראל היה להם שלוש הרים בתוך ארץ ישראל ובירדן היו הה היה לשניים וחצי >> שטים >> שועטים שלוש אז אומר אז יש מושג שאומרת הגמרא אומרת את זה אני חושב שמכיוון שנפרוצחים ש >> רוצחים ביר בעבר הירדן >> שבעבר הירדן היה הרבה רוצחים >> למדנו את זה במשכן כן כן >> מה זאת אומרת דרך >> שבעבר הירדן היו הרבה רוצחים >> מה זה עבר הירדן >> עבר הירדן היו יהודים
>> הם היו נתנו את זה לאיזה שבטים >> חצי שבט המנשה >> לגד וחצי שבט ראובן וגד וחצי שבט המנשה >> המנשה >> אז בתוכם היו הרבה רוצחים >> אז אומר שבמקום ההוא היו הרבה רוצחים >> אני לא יכול לעזוב את הרציחה תעזוב את זה כבר אז אומר אז הוא אומר מה הפירוש היה הרבה מה היה מה הפירוש היה הרבה רוצחים >> אז אומר בארץ ארץ ישראל זה ארץ קדושה >> אזמילא הגינה אפילו שבן אדם נכשל אז לא נתנו לו את ה את העונש הזה אבל שם בעבר הירדן היה פחות קדושה אז חות קדושה אז היה שם הרבה רוצחים אז אומרים תראו את משה רבנו למי הוא דואג לנשים הכי נמוכים שהם עשו כאלה עבירות ש שהשם הכשיל אותם אחר כך לרצוח בשוגג אז משה רבנו דואג להם אז אומר למה למה מה מה העניין שמשה רבנו דג >> ומה קור אז יבדיל משה מה זה אז כי משה רבנו אם הוא היה אם התפילות שלו מתכבלים
והיה נכנס לארץ ישראל אז לא היה רוצח >> נכון אז אומר >> אבל אז אחרי שזה לא התקבל התפילה שלו >> התפילה אז הוא צריך עכשיו גם לזה להתכונן >> בכל אופן לאנשים האלה >> בכל אופן אז אז הוא מסביר שהסבר הוא שהמעלה של משה שהוא דואג לבן אדם הכי נמוך דווקא למה בגלל שה הצדיק [כחכוח] הצדיק האנשים הכי נמוכים שלהם הוא צריך לדאוג יותר הוא מרים אותם גם הוציא ילדפ יורד >> נכון אז אז דווקא במקום הכי נמוך שמה הוא אומר צריך משה רבנו עצמו זה מקום שהאחרים כבר לא מתייחסים >> לא יכולים להיכנס >> שהם כבר לא יכולים כמו ש אומר כן יש לו את הכוח אומר את זה בכל הגמרא אומרת את זה שבכל דור בכל דור יש רואי ישראל שהם דואגים לדור כמו שכתוב יפתח בדורו כשמואל בדורו כל דור אז אומרים שהדור שהדור משהו יותר נמוך הוא צריך הוא צריך רואה הוא צריך רב הוא
צריך נשיא שירים את הדור הזה יותר גבוה בגלל שכל כך נמוך מה שהדור יותר נמוך צריך נשמה הרבה יותר גבוהה שתרים אותו כך הוא מסביר את זה אפשר להסיף >> אז הוא בכל או שאתה זורק כתוב בן גבוה שאתה זורק גם הוא גבוה יותר >> נכון נכון ברגע שהוא יורד ובגלל שהניצוצות הכי קדושות נמצאים בתחתית כמו במצרים במצרים שזה היה המקום הכי נמוך. אז שמה היה המקומות, שמה היה הניצוצות הכי גבוהות שהיו צריכים כל כך הרבה זמן בשביל לברר אותם. אז הוא ממשיך אלה העדות והחוקים אשר דיבר משה אל בני ישראל בציתם ממצרים. לכאורה מה זה בציתם ממצרים? זאת אומרת ברגע כל המטרה הרי המלכו 40 שנה במדבר מה פתאום אומר עכשיו בציתה ממצרים? אומר את זה עכשיו הוא אומר להם את זה ממש לפני ש נכנסים לארץ ישראל אומר כל הזמן שהם היו בדרך >> אז הם אז הם עוד ביציאת מצרים אפילו שהם
היו 40 שנה היו במקומות שהם היחנו הרבה זמן אבל הם כל הדר מקום שאנחנו כבר אלפי שנה אחרי יציאת מצרים וגם היום זה יציאת מצרים >> זה יציאת מצרים נכון אז אומר בכל מקום שיש שעדיין לא נגלו אז הם עוד עדיין בדרך הם הם עוד יוצאים ממצרים כל זמן שהם לא נכנסו לארץ ישראל אז הם ביציאת מצרים לא אומר ככה הראשון שנכנס הוא כבר הוא לא במצרים האחרון שנכנס נכנס האחרון אבל ברגע זה נכון אבל ברגע שאתה ביחד עם כולם אז אפילו נכנס ראשון אז כבר כולם בפנים הוא אומר את זה שמשה רבנו אמר אמרנו את זה שאמר הוא רוצה רק לדרוך בארץ ישראל אמר לו לא אפילו רק לא להיכנס אמה אחת לארץ ישראל אל תיכנס ואז הוא ממשיך בעבר הירד דן בגי בכל המקומות האלה הוא ממשיך בכל הערבה עבר הירדי מזרחה ועד ים הערבה תחת אשדות הפסגה כל אלה אז אומר זה מגיעים הם מגיעים עד
ליציאת יציאת מצרים זה עד המשג עד שנכנסים לארץ אז הוא מפרט להם את הכל טוב אנחנו נמצאים כבר הרב מניסון הרב גבט שגבתנו >> טוב שכרב שבני ישראל הכניסו לארץ ישראל הרגישו שינו אצלהם בגוף שמה הרגישו משהו את האווירה של ישראל את הקדושה לא יודע מה הרגישו משהו >> אם לא אז זה עוד במצרים לא אני עוזב את ירושלים אז לי לישון לילה אחד חוץ לירושלים אז הנה יש לך כבר תשובה >> יש לך כבר תשובה אני כשהייתי גם בבש הייתי הייתי עולה תעליות הייתי שמח שר כל המצב גם אני אותו דבר >> כן בוא נלך בתחניה אי אפשר ללכת בכל מקום אחד נוסע לחוץ לירושלים אחד היה נוסע מירושלים לחוץ בא יושב בהתחלה אמרו למה אומר שאני יוצא רוצה להיות האחרון יפה. שמעת מה שאומר הרב סזון? אומר שמישהו נסע כשהוא יצא מירושלים אז הוא ישב באוטובוס בסוף >> אומר רוצה להיות האחרון שיוצא כשהוא הג
נסה הגיע אז הוא רצה לחזור >> אנחנו בדף אנחנו אנחנו בדף >> אנחנו בדף יא >> בחוץ לארץ הייתי סובל >> כאלה ייסורים שלא תדעו בגלל שאני לא בארץ >> אנחנו בדף יא עמוד ב אומרת הגמרא >> בדף יא עמוד ב >> פרק שני אומרת הגמרא ולא במעשה ולא במעשה בראשית בשניים >> הגמרא אומרת למטה ולא במעשה בראשית בשניים אז אומרת הגמרא ומנוענמ אומר אומרת הגמרא מנוע נמילה מאיפה המקור הזה שאנחנו יודעים שלא דורשים במעשה בראשית >> רק בשניים >> בשניים מאיפה אני יודע את זה >> רק בשניים דורשים >> מאיפה אני יודע את זה >> רגע באחד בוודאי שאסור נכון יותר >> פה כתוב שבשניים >> בשניים כן שלא במש מנוע >> יותר משניים >> מאיפה אומרת הגמרא מאיפה אנחנו יודעים את זה בוא נראה דתנו רבנן כתוב כשאלנ לימים הראשונים יחיד שואל ואין שניים שואלים. אז אומר פה יחיד. מה זה הכוונה יחיד? אומר
שבת תלמיד אחד יכול לשאול את רבו אודות הימים הראשונים שזה ששת ימי בראשית איך זה היה. אבל אומר יחיד שואל ואין שניים שואלים. שניים לא יכולים לשאול. אז אומרת הגמרא, יכול לשאל אדם קודם שנברא העולם שבן אדם ישאל את הרב שלו שאלה מה היה קודם שנברא העולם? >> אי אפשר לת את זה כלום. לא יודע אתה אומר עכשיו חושך לא אומרים כלום היה חושך >> גם כלום גם חושך לא היה חושך זה חושך זה טוב בואו >> בדיוק בדיוק בדיוק בדיוק זה מה שאומרת עכשיו הגמרא אומרת הגמרא שיכול לשאל אז אומר יכול לשאל אדם קודם שנברא העולם מה היה קודם תלמוד לומר למין היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ רק מאז הוא יכול לשאול בן אדם יכול לשאול רק מדבר מאחרי ששת ימי בראשית עד בריאת האדם הוא יכול לשאול >> אבל לפני כן לא יכול >> לפני כן לא שייך לשאול אנחנו בחסידות
מסבירים את זה מסבירים את זה כבן אדם הוא דבר מוגבל >> בן אדם הוא מוגבל אחר כך יהיה אלוקים אלוקים זה בלי גבול זה אינסוף >> נכון >> בן אדם שהוא בגבול לא שייך בכלל >> שיבין אי אפשר להסביר לו על בלי גבול אתה יכול להסביר סביר לו על דבר מוגבל גם כן לא לא כל הדברים המוגבלים בן אדם יכול להכיל במכו אבל אפשר להסביר את זה בדרך אפשר בדרך כמו שמסבירים כמו שמסבירים על שמש מסביר האדמור הזקן שהשמש שהשמש זה אחד הדוגמאות שהאור כלול במאור ואחר כך הוא יוצא הוא מתפשט ועם כל זה לא שייך להסביר את זה >> גם לא מבינים >> גם לא מבינים אבל כל מה שאנחנו מדברים אבל האדמור הזקן מדבר על מה שכמו אז הדמור הזקן אומר שאפשר לדבר על זה אבל עם כל זה הוא אומר אפשר להבין >> אבל אנחנו לא יכולים להבין אבל בדבר שהוא בלי גבול אנחנו אין לנו שום השגה בכלל
>> הרב סליחה גם איך מקבלים את האור מהשמש או הירח אנחנו מקבלים את האור בחוץ עכשיו מהשב >> תלוי תלוי מתי בלילה מקבלים מהירח >> ביום מהשמש אז הירח >> מה עכשיו למה לו עכשיו אני הבנתי לו מה אני יכול להירח עכשיו הבנתי לו רבותי >> רבותיי רבותיי איזה רחוב >> אז הוא אומר >> רחוב >> אז הוא אומר פה שיכול לשאל אדם קודם שנברא העולם תלמוד לומר תלמוד לומר לימים >> ימין >> אז אומר למין היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ מז הוא יכול לשאול אומר רש"י >> זה מפריע לי אני מקשיב >> אומר רש"י אומר רש"י יכול לשאל אדם אומר רש"י מה היה קודם שנברא העולם זה אומר לא זאת אומרת אז אומרת הגמרא יכול אישה ממשיכה הגמרא ואומרת ככה יכול יכול לא ישאל אדם מששת ימי בראשית שבן אדם לא יישאל מששת ימי בראשית >> כיוון שאי אפשר אומרת אפשר להשיג את זה.
>> אומר רש"י, ויכול שלא שלא ידרוש ולא ישאל בששת ימים בראשית דעלמים בריאת העולם הוא דייב רשות והוא בערב שבת נברא. אז אם בריאת העולם מדברים כבר מיום ראשון והאדם נברא ביום שישי אז יכול אז מר אז יכול לשאול מזדם נברא יה נברא >> מזם שאדם >> אז אומר יכול לשאול אז אומר שלא ישאל תלמוד אז אומר לא ישאל אדם מששת ימי בראשית תלמוד לומר לימים ראשונים אשר היו לפניך שאז מותר לשאול מה שהיה לפני כך מה זה משת? לפני ששת או אחרי ששת? >> לא, מש. רק משיום הראשון של הבריאה. >> זה אפשר לשאול. אחר כך הוא אומר אי אפשר. למה? ברגע שיש בריאה קודם למעשה ברש >> אם הוא זכה אז הוא קודם למעשה ברש. >> כל יהודי הוא קודם למעשה בראש. >> אבל כן, הנשמה היא נבראה לקודם. אבל הוא מסביר פה, יכול בן אדם ישאל, לא ישאל מששת ימי בראשית, אז הוא אומר, לא. מי הזמן שבן
אדם ברגע שהקדוש ברוך הוא התחיל את הבריאה אז בן אדם מותר לו לשאול איך הייתה הבריאה >> אז מי בראשית ברא אלוקים >> מי בראשית ברא בגלל שאז כבר התחיל הצמצום אז על צמצום אנחנו יכולים לשאול לפני צמצום אנחנו לא יכולים לישון >> כל דבר יכולים להבין מה זה למעלה למטה אבל ימינה ושמאלה מה >> עוד רגע עוד רגע עוד רגע נבין >> הכל מביא את זה שהעולם הזה לא היה כלום >> עוד רגע נבין >> היה טוב עבו >> גם טוב בואו גם לא היה זה אחר זה כבר הלטוץ >> והארץ אז אומר ברגע שהוא ברא אז הנה טוב נהיה טוב >> לא היה טוב >> אומר לפני זה כבר בריאה >> בטח בטח >> אז הוא ממשיך הלאה יכול לשאל אדם >> יכול לשאל אדם אומר מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור >> שבן אדם יכול לשאול מה מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור כן >> אז אומר תלמוד
>> מה >> שהרב יסביר למעלה זה למעלה מששת אז אומר כאן מה עוד רגע נראה עוד רגע נראה >> עוד רגע נראה אז אומר פה שבן אדם ישאל תלמוד לומר ולמקצה השמיים ועד קצה השמיים מי לקצה השמיים ועד קצה השמיים אתה שואל ואין אתה שואל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור זאת אומרת אם אתה שואל מה לפני בריאת העולם ומה יהיה אחרי בריאת העולם? >> אתה שומע מה למעלה? מה קורה מעבר לעולמות? מה קורה מתחת לעולמות? זה לא שייך לשאול בגלל שהכל הדברים האלה אנחנו מסבירים את זה כמע בחסידות שזה עניין של מקיף. מקיף זה בלי גבול. >> ולכן דבר שבלי גבול אי אפשר לשאול. >> אז נראה מה שאומר. החסידות נכנסת באמת לתחומים האלה >> מתחיל להסביר מה זה מה זה מקיף ומה זה מתלבש ומה זה >> נכון נכון אז אתה רואה >> אז אתה רואה פה >> אתה רואה פה מה אפשר להסביר לך מה שחסידות
מסבירה זה מאז שיש הגבלה שזאת אומרת שמקבלים את זה באופן של גבול >> בלי גבול [כחכוח] בלי גבול החסידות לא יכולה להסביר את זה גם יכולה להסביר אמו עכשיו מדבר גם מזה >> הוא מדבר מדברים הרבה על בלי גבול אבל לא מסבירים את זה אי אפשר להסביר את זה >> אי אפשר להסביר >> אז עכשיו נראה מה שאומר תוסות אומר תוסות >> אי אפשר >> אומר תוספות >> מ ממלכוס להצילס שמה אפשר בן אדם >> רק שמה אבל למעלה משם אנחנו הרי דיברנו על זה ש שהרמבם אומר שהוא המדע והוא היודע והוא זה וסדיברנו שהמהרל שואל עליו איך אתה בכלל יכול לומר על הקדוש ברוך הוא מדע יודע ידוע זה כל הדברים מושגים של גבול >> אז אתה אומר אפילו שאתה רוצה להגדיר את זה אז מסביר את זה הדמור הצמח צדק והדמור הזקן מסביר את זה שבעצם על דבר אנחנו מסבירים רק מחוכמה והצילס למטה אחרי שזה
כבר נהיה גבול אז אנחנו יכולים להסביר את זהכן >> בוא נראה מה אומר תוספות פה אומר תוסות יכול לשאל אדם מה למעלה מה למטה אוקיי משמע אחה דלפנים ולאחור אבה מה שיש אחורי הכיפה מזרח ומערב הוא הדין צפום ודרום ואילו לקמן בפירוש משמע מה שהיה קודם שנברא העולם ומה שיהיה לאחר כך >> דכאמר בישלים ממה למעלה מה למטה מה לאחור שפיר >> זה כן אפשר >> אז הוא אומר כן אלא לפנים המים מה דהבה אווה רב יוחנן ורב לזר אמר משל למלך שבנה פלטרין על גבי השפעה >> ואחתני בתוספתה מה שהיה ומה שעתיד להיות זה הכוונה שזה אנחנו לא יכולים לדעת יש לומר וכלמר אוכה וכל מר אוכה אומר תוסות פה >> אבל יש צדיקים שכן ידעו >> שאלה מה הם ידעו ואת זה כן >> לא הבנתי מה מה עוזר לי המשל הזה עם הרמבון על ההשבר הכוונה פה >> זה כלום >> צריך לראות את זה בתוספתי שמה הכוונה
מהדעוה שכאילו הוא בנה את הוא בנה הוא בנה את הדבר צריך כשבונים דבר צריכים לבנות אותו עם יסודות >> נכון בלי יסוד >> כשאתה בנה דבר בלי יסודותן >> אז זה מתמתרת הנה עכשיו היה ב איפה זה היה שבחמול בן חביה >> כן מפסת >> והרק באדם בן 80 >> בן 80 שם כן אני לא יודע איפה זה זה >> והמהנדס היה כמה שזה אחי זה קגל דורש חיזוקים ומיד מיד עד פתאום נכון >> כן >> והבניין לא היה כל כך עתיק >> מה למה אני ראיתי את הבניין הזה בקל >> כנראה לא בנו >> כלבן עכשיו היה >> אבל מעמד 80 שנה >> 80 שנה זה מרפסת ש >> רק המרפסת נכשל אז עניין לא נגאלה ממתי מרפסת הסגנון של הבנייה אז גם כן >> אני כבר יותר מ-30 שנה קניתי דירה כאן אז אני חדרתי קצת לראות 99% זה בלוק מילה הם לא בונים לפי הכל >> אוקם >> בלוק >> לא >> בכל אופן >> בכל אופן בכל אופן עכשיו היה ירידת האדמה
איפה זה היה ירידת האדמה הגדולה >> ונשואל שהשבוע היה להם >> השבוע היה להם רעידת אדמה >> כן >> איפה >> בכל הוא אומר שבאיראן היראן הית >> בכל אופן אז הוא אומר פה אז הוא אומר פה בצורה כזו ששמה דבר שבנו אותו בני יסודו ולא כמו שצריך אז הוא [כחכוח] לא מחזיק מעמד יש רעידת אדמה קטנה אז זה מה שהוא אומר פה אומר פה מהש למלך אני גרתי בלוס אנטלס שמה יש רעידות אדמה מאוד חזקות >> ובניינים של 50 קומות >> כן >> שבנו אותם כמו שצריך לא זזו אפילו אפילו זה >> אפילו מילימטר בגלל שבנו את זה כמו שצריך כמו שאתה אומר יסודות וכן הלאה הם כתבו הם כתבו שיש שבנו עכשיו באיזשהו מקום בדובאי או במקום כזה בנו >> מגדלים >> מגדל מאוד גבוה גבוה >> אז הם עשו לו למטה במגדל למטה שמו משקולת משקולת שמו מאוד מאוד כבדה שאפילו מהבנין קצת ת יזוזה לא חזור אז המשקולת תחזיק
אותו >> אז כזה רעיון >> פי אז זה משקולת עצומה זה דבר >> כן עצומה אבל זה רעיון עם משכולת לעשות כדבר שיתן לו את ה את השיווי משקלת דמה הייתה כל כך חזקה שבאת לסופרמרקט כל השימורים וכל הזה נפלו על הרצפה >> איפה איפה ב >> שמה בלוס אנג'לס אני הייתי שמה והבניינים יש שם הרבה בניינים 50 קומות אפילו מילימטר לא זז גם גם בסינה עושים כזה מוט מרכזי >> כן >> שלא מגיע עד הקרקעך שיש תנודות מגיע >> זה זה מאזין את הן לו לנו כל מיני הרגשתי שמה >> אוויר של דור הפלגה >> בכל אופן הוא מנסה >> אז הוא מנסה להסביר את זה הוא מנסה להסביר את זה שמשל מלך שבנה שאלו פה מה זה המשל שתוסות מביא משל למלך הרב מן >> תוסות מביא פה משל למלך שבנה ארמון על גבי השפה מה הכוונה >> השפעה זה אש >> אז אומר ש >> פה >> כן אבל לא על פי פשט על השפה זהך היסוד
>> איזה מלך בונה אמון על ההשפעה אף אחד לא אז אומר >> כדי לתת לנו להבין >> אבל ב >> שאנחנו לא מבינים בעצם העולם אבל יש שאתה לא מבין שפנה על ההשב יש לזה עוד הסבר כן דבר מלך מלך בונה ארמון הוא צריך לעשות לו יסודות רציניים בגלל שארמון זה הרבה יותר גדול מבית רגיל זה הרבה יותר גדול ואם המלך בונה את זה על השפעה זאת אומרת שאין לו קיום >> הוא בונה דבר ארמון מאוד יפה אבל בלי קיום >> זה מה שהוא אומר בעולם הזה זה עולם מוגבל >> זה לא הולך להישאר פה לשנים אז הוא לא בנה אותו עם יסודות מאוד חזקים מכיוון שכל המטרה של העולם זה בירור הניצוצות לא להשאר פה כפתור על ימים מסדה >> הרב ארץ על ימים מס >> נכון זה הארץ >> על המים נכון >> הרב אז זה בית המקדש היה היו לא עמודים >> בית המקדש היה היה גגות על גבי >> פה הוא לא מדבר על המה מדבר על העולם
>> על העולם על המלך סתם >> בכל אופן שואלת הגמרא אז אומר אז אומר עד קצי השמיים אתה שואל והנה אתה שואל מה למטה מה למעלה >> מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור אומרת הגמרא אשתה דנפקליי אומרת הגמרא עכשיו שאנחנו הבנו דנקל למקצה השמיים ואד קצה השמיים למן היום אשברא אלוקים את האדם על הארץ למה לי אם אנחנו אומרים למקצי השמ ואנחנו אומרים עד למקצה השמיים בשביל מה צריך להגיד פה אז אומר למן היום אשר ברא את האדם על הארץ למה לי אומרת הגמרא לכד רבי אליעזר כדי אמר רבי אליעזר אמר אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע שנאמר למין היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ אז היה לו מלמטה עד למעלה היה לו כל כולו >> זה הגובה שלו >> לא זה זה שייך להגיד גובה השליטה שלו כנראה הייתה >> אה >> אבל אומר וכיוון הוא בו >> וכיוון >> מה חשבו >> שהוא אלוקים
>> א >> לפני >> אז הוא אומר וכיוון ששר >> כשהיה שוכב היה ראשו למזרח ורגל למז אומר >> שאני שוכב זה במזרחב לא צריך להיות אדם ראשון של זה אבל תה במיטה הוא היה בכל העולם [צחוק] בכל העולמות >> אמר פעם רבי ענקה לגלינסקי המש את כל העולמות אמר פעם רבי יאנקה בא מאורחו >> אמר פעם רבי יאנקה לגלינסקי הוא הרי היה נמוך אז הוא אומר זה שהוא נמוך אומר אז זה לא חיסרון אומר אני תמיד רואה רק את החצי המלאה >> אומר אני לא רואה את החצי הרקע >> כך אמר אז הוא אמר פעם שכשבלילה אחד הוא הלך לישון הוא קם בבוקר הוא מתעורר הוא רואה שמיו קצה המיטה עד קצה המיטה צועק לאשתו תראי כמה גדלת באמצע הלילה ראה אומר בסוף שזה היה לרוחב [צחוק] >> זה שמעתי הוא סיפר בסוף השבעה לא הלחם של אשתו של הרב בן ציון בבורת יוסף >> כן >> כולם התגלגלו מצחוק מספר כן
>> בסיום השיבה שהבן שלו היה בשיא הצער שלו הוא סיפר את המעשה הזה שמה יוסף >> את הסיפור הזה >> היה משמח היה משמח אלוקים >> כן היה משמח אנשים >> אז הוא אומר כיוון ששר הניח הקדוש ברוך הוא ידיו עליו ומידו שנאמר אחור וקדם >> צרתני אז אומר הלשון הכותשת עליי כפך >> זה בתהילים >> כן אומר שתי מה פירוש החור וקדם צרתני >> כן >> אז אומר שתי פעמים יה צרתני תחילה הוא אומר גבוה ובסוף עשית אותי שפל הורדת אותי >> ווא זה צרטני >> זה נקרא חור הקדם צרטני >> אבל החור וקדם זה הזה זכר ונקבה זה עוד משהו אבל לא משנה זה מה שאני יודעת התפלתי כשהוא יצר אותם הם היו דבוקים מהגב אחד לשני לפני הנסירה לפני הנסירה >> אז אומר פה רשי >> אומר רשי >> בוא נראה מה שרשי אומר ואשת דנפקלן דנפקלן מלמקצמיים אז אסור לשאול מה שיש חוץ למחיצות
אז אומר ממילא נפקלן דסור לשאול בקודם שנברא דהי היא מה שהיה קודם לברייתו הוא עכשיו חוץ למחיצתו זה יותר לכך הוא אומר רש"י אומר אלכך הוא אומר למן היוםלא >> אז אומר למן היום אשר ברא אדם למה לי אומר רש"י לימות מיני שדבר שעל קודם שנברא העולם אז על זה אסור לשאול איך היה לא זה לא שעם עצמו מותר לו להתעמק >> השאלה מה הוא השאלה מה הוא יבין לא מבין כלום זה השאלה >> אי אפשר להבין אפשר להבין לא >> למה שלא אי אפשר להבין >> אני ראיתי בכתוב שאם אתה מתמ בעולמות שאתה לא אמור לשאול עליהם אז גם מה שאתה מסוגל בסוף לא תדע >> בוא נאמר ככה בוא נמר ככה יש דברים >> יש ויש >> ככה ראיתי >> החצילות שאתה לומד זה מציל אותה >> היה פעם היה דיון בבית משפט >> מי זה לא היית יכול לעשות כאן >> היה דיון בבית משפט אתה שומע הרב גלובמן
>> כן היה דיון בבית משפט וההורדין התחיל להסביר להסביר אז שואל אותו אומר לו השופט תגיד לי בשתי מילים כן או לא [צחוק] אז הוא אומר לא כל דבר אפשר להגיד בכן או לא >> אז הוא אומר מה הפירוש אי אפשר להגיד בכן או לא אז הוא אומר אני אשאל את השופט שאלה בוא נראה האם מתי הפסיק השופט לקחת שוחט תענה לי בכן [צחוק] או לא תענה לי בכן או לא אומר לא כל דבר >> אפשר >> אפשר לענות בכן או יש דברים שבן אדם מוגבל בשכל אתה יכול להסביר לו אבל יש אתה תלך להסביר לילד קטן תסביר לו בוא נגיד איך מכונה עובדת >> אתה לא זה לא שייך להסביר לו הוא לא מבין את זה בכלל יש דברים ששכל האדם לא יכול לקבל >> זאת אומרת שזה יותר גבוה מהשכל אז אומר לדרוש יש מצ הרי בעצם למעשה זה אחד הגמרות היסודיות למה למה? בגלל שכתוב שכתוב שצריכים מה פתאום בן אדם צריך
בכלל לחקור? הרי תמיד שואלים אומר הרבי רשב למשל כותב אומר שמעולם כל מה שהוא חקר הוא אף פעם לא הסתכל בספרים של גויים. כך הוא כותב הכל הוא למד מתוך החסידות מתוך הגמרא מתוך זה אבל הוא לא הלך ללמוד בספרים של גויים אבל בעצם הרי כל העולם היה מחקרים וכל הזמן חקרו בשביל מה צריך לחקור הטבע של בן אדם שבן אדם צריך לדעת הכל זה ה למה הקדוש ברוך הוא הכניס לו את הטבע הזה בגלל שבן אדם המטרה היא שהבן אדם יחקור ויבין מה שהוא עושה שלא יעשה את הדבר בשטחיות. אתה הולך להתפלל, תתעמק בזה. כל התפילה בנויה עם סדר מסוים שאתה תתעמק במעשה מה הקדוש ברוך הוא עשה עד שאתה מגיע למצב של ואהבת שאז אתה מתלהב מהתפילה ואתה אוהב את הקדוש ברוך הוא. כמו שהרמב"ם אומר שאתה לא יכול סתם לאהוב את הקדוש ברוך הוא. צריך להתעמג בזה. אז אותו דבר אם אנחנו אומרים פה אז אומר
בן אדם הטבע שלו לחקור מה היה קודם בן אדם צריך לדעת איך במהדים והוא חייב לדעת איך זה מסתדר כל הסקרנות >> למה שלאם למה כן מה זה יש שאלה יש אפת לך מה יש >> יש דבר זה משנה לך לחייום שלך אדם מסקרן אותו לדעת מה קורה >> בדיוק הסקרנות >> הסקרנות יודע מה כתוב בגמ עכשיו אנחנו אנחנו עכשיו לומדים בגמרא והגמרא אומרת >> אדם רוצה לדעת מה קורה >> נכון למה הוא צריך לדעת בשביל מה >> הסקרנות כמו שאומר >> למה הקדוש ברוך הוא הכניס >> כבר גמרת מהסקרנות שעברת על כל השס והפוסקים >> אתה תראה דבר >> אתה תעבור ברחוב ותראה התקלות של אנשים >> תלך לשאול מה קרה >> מה זה מעניין אותך לך הביתה >> אז אני באמת אלך הביתה באמת [צחוק] לך הביתה אני יודע שמחכים לי זה מחכה לי לקוצי תר אז אני אלך הביתה שזה >> כמה אנשים התקלו עליופסת שהיה אתמול עלביה
כל אחד מרים רק אבן מצילים את מי שנפל בפנים >> נכון איפה >> בכל אופן >> חביה >> בכל אופן בכל אופן הגמרא פה זה גמרא יסודית זה בדיוק מה ש מה שאתה אומר זה לא נכון הגמרא אומרת שבן אדם רוצה לחקור ונותנים לו גבולות עד איפה מותר לך למכור שמים לך גבולה אתה רוצה לדעת כתוב דע את אלוקי אביך ועבדהו אתה צריך לדעת את הדבר >> דעה זה נקרא מלשון התקשרות כשבן אדם לא מתחבר לדבר אז הוא לא יכול להבין אותו אז לכן אומרים לך להתחבר אתה יכול לבוא עד לגבול מסוים שאתה יכול להתחבר כשאתה הולך בגבול יותר רחוק שמה אתה לא יכול יש מקומות שזה לא שייך לשכל שלך >> נכון אפילו אם נרצה להסביר לך את זה, זה כמו ילד קטן שאתה רוצה להסביר לו דבר שהוא הרבה יותר גדול. כן. >> אז אומר לשכל אתה יכול להסביר מה שהשכל יכול לקלוט למעלה מן השכל זה אי אפשר
לקלוט אז הוא ממשיך פה ואומר אברהם אבינו צא מהצת >> אברהם אבינו צא מהצתגנות זאת אומרת יש לי גם ידיעה שלא צריכה להיות >> זה גם חלקשיג אותה גם זה צריך >> נכון זה גם חלק מהידיעה שלא נדע מה ש אומר כזה דבר התשובה של >> הר זה סגנון כזה של ידיעה >> התשובה של הרב הוא אמר מעל הזה זה אי אפשר להבין >> אתה לא יכול להבין אני לא יכול להסביר לךז עכשיו >> בדיוק אז זה מה זה מה שהגמרא אומרת מאיפה אתה יכול להבין מקצה השמיים ועד קצה השמיים שמה אתה יכול להבין >> אז אומר שמה אתה שואל שמה אפשר להסביר לך ואין אתה שואל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה מעבר לזה זה בלי גבול אתה לא יכול להבין את זה אפילו אם תרצה להבין את זה יפה >> וממשיכה הגמרא ואומרת ככה כתוב החור וקדם שנאמר החור וקדם צרתני ותשתיק כפך אמר רבי יהודה אמרב אדם הראשון מסוף העולם ועד
סופו היה שנאמר למין היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ ולמקצה השמיים ועד קצי השמיים זאת אומרת שהיה לו שליטה בכל המקומות >> הוא [כחכוח] היה שם זאת לא סתם היה משלי מאוד גדול >> כן סיפרנו את זה שפעם רביזל אומלר רביזל אומלר היה אצל אדמור הזקן ואדמור הזקן בא ואמר לרבייזל קח לך חתחת קוגל ואל תרצה להיות רבי כך הוא אמר לו בדיוק הוא הביא קוגל >> אז הנה עכשיו הביאו קוגל אז אתם יכולים לאכול קוגל ולא לרצות להיות רבי >> אז והרבייז לא זכר שכח מזה אחר כך >> כשנפטר הדמור האמצעי רצו לקחת את רביזלומלר לעשות אותו רבי ועד כדי כך שהוא כבר עלה >> רביזל עלה על המרכבה >> ופתאום הוא נזכה כשעולה הוא נזכר שהאדמור הזקן אמר לו קח קוג ואל תהיה רבה >> כן >> אז הוא אומר ירדתי מהמרכבה הוא אומר גדול הניסיון האחרון מן הראשון למה הוא אומר
הניסיון האחרון היה לא להיות רבי זה היה הרבה ניסיון יון הרבה יותר גדול אומר ראיתי אומר איך שעליתי לעגלה ראיתי מסוף העולם ועד סופו מתחילת העולם ועד סופו מראיתי דברים שלא האמנתי בחיים שאפשר לראות אותם >> מה הפשט >> מה >> כמו הוא נהיה צדיק הוא נהיה צדיק אז מה הוא >> צדיק צדיק יכול לא יודע אם תקרא איך תקרא לזה אני לא היה לי את זה אף פעם אז יש לי בעיה להסביר את זה אז יש לי בעיה להסביר את זה >> מה זה מקצה העולם הזה אז אומר כך הוא הוא אומר אני שמעתי היום על אני שמעתי היום על רבי מאיר אבו חצרע >> כן >> שהוא היה בעל רוח הקודש >> כן >> עד כדי כך שהוא ראה איךפו איזה ילדה באיזה מקום והוא אמר להם איפה להבי >> נכון נכון >> זה מקצה העולם עד קצה צא העולם >> בסדר תקרא לזה איך שאתה רוצה בכל אני על סיפור לא שואלים שאלות
>> זה היה הסיפור עכשיו אני יכול להסביר לך אבל לפעמים אני לא יכול להסביר לך בכל אופן אומר שמה רביזל אומלר אומר שהוא התחיל לראות מקצה העולם עולם ועד סופו ואומר שירדתי הבנתי שאני הולך לאבד את כל המדרגות האלה ואומר והיה גדול הניסיון האחרון מהראשון לאבד את זה זה היה הרבה יותר קשה מה הניסון הראשון >> מה יהיה הניציון הראשון >> להיות רבי >> הוא לא רצה להיות רבי שהוא יהיה במקום האדמורא אמצעי אבל לחצו עליו >> זה היה ניסיון גדול בכל אופן אז הוא אומר את זה בצורה כזו אומר ש שאדם הראשון היה רע מקצה העולם היה עד קצה העולם כיוון ששר האח הניח הקדוש ברוך הוא ידיו עליו ידו עליו ומידו שנאמר ותש עליך עליי כפך >> מה היה החט שלוש את אדם הראשון עללעל התפוח >> על התפוח >> יש אומרים שזה היה >> שלא משנה מה זה היה ויש אומרים שזה היה
חיטה >> נכון נכון יש כל זה לא תורם את התחלת העולם עד סוף העולם >> יש ביור על זה הרבסוף אני אגיד לך אני עוד לא רוצה לראות את השיעפל [צחוק] תקשיבו רגע היה מדבר כוליזה לא >> אז אז הוא ראה אחד פשוט כל מיני לא כל כך מגיע ובשניה מקרב אותו חסתכל על זה לא לו שמעו אותו אז מה תניה אמר בנשמות אתה מבארץ בנשמות אתה עם הארץ אל תתערף כאילו עכשיו על מי הוא מה הוא נשמות אמרתי דרגות >> בזה אתה מבין שרבי לא להיות באמת רבי זה דרגות אחרות וזה לא >> למה לי אחד קטן אתה das nicht sachen. נכון We sch nicht geh der Arbeit aber nicht aber darf nicht geht dann gehen >> הרב גר >> כן >> שואלים פה שאלה אתה זה יעניין אותך >> האם בן אדם יש לו צרור מפתחות >> כן >> מותר מותר הוא לא צריך את המפתחות כולם הוא צריך שני מפתחות זה
>> לא מדברים על בן אדם שהוא גבאי בית הכנסת ש אולי שיבקשו ממנו [כחכוח] אבל יש לו בבית יש לו מפתח של המחסן בתוך החבילה >> האם הוא צריך להוציא את זה מהצרור בשבת לי שאלה שיוציאו את זה >> נכון זה כבר מוקצי כן >> כן נו מה נו לך >> עדיף לצפות לא בשבת >> מה >> לא לצפות בשבת >> לא לקחת ככה לא להוציא את זה לא מחייבים להוציאזות >> כנק ארוך זה יותר נשמע צרום פתחות מאיש לך שתיים בודדים זה כך >> זה החלק הזה זה מוקצת >> זה אסור לזור אז מה עושים >> אז הוא אומר שהוא מוציא אותו >> אני אומר שזה חלק מזה שהוא חרדי חרדים הולכים עם סרוךות ככה תראה חילוני אף פעם לא הולך עם הפתחות [צחוק] >> לא הולך עם הבתחות נכון ככל שהוא יותר חרדי יש לו יותר מפתח נכון >> אז היא בשבת הוא הולך במפתחות אז לא צריך כמה שיש יותר מפתחות זה יותר שמור הוא
מרגיש את זה יותר מה שאין כן אם יוציא שתי מפתחות בודדות זה עכשיו אתה בוזה בדיוק מה שאנחנו זה בדיוק מה שאנחנו דנים זה מותר בשבת >> וזה בדיוק אנחנו דנים >> הרב שמואל >> למה יש להם אחסנים ויש להם זה ויש להם של השם אלוכים עם ה >> שהייתי ילד הייתי קנשם למה >> מותר לטלטל בשבת >> אז מחזיק את הקופסה בגלל שהשטרי היום עולה כמו פאה אולי יותר >> נתתי לצור עם איזה שמבסו הייתי ילד הייתי של הרכב >> זה בעיה ואם אין עירוב איך הוא >> זה בעיה >> הרב >> אם זה עירוב זה בעיה >> אין בזה ביטול >> זה דבר הרכב זה מוקצה כמו שאני אומר לו הפקק הזה הפלסטיק הזה הוא פלסטיק זה לא משנה בגלל שאין לך צורך אם היה לך צורך >> בן אדם ש שיש לו בעיה שהוא עובד בהצולת >> והוא צריך את הרכב אז מותר לו להחזיק את זה כל הזמן כד שזה מותר זה לא דבר אסור
מ שהוא אבל בן אדם שאין לו את זה >> אז הוא מחזיק פה דבר של מוקצה זה ודאי שאם זה סתם בבית אתה לא צריך לטלטל את זה יש פה עוד בעיה המפתח של הרכב אם זה מפתח רגיל שאתה פותח אותו >> אז עוד חצי בעיה >> אם זה מפתח אם זה אם זה דבר חשמלי אז פה זה כבר זה כבר דבר מוקצם צוללה >> שעון אין צול סוללה בשום >> יש סוללה אבל אתה לא אבל הסוללה אתה לא משתמש בה אתה לא יכול להיכשל במוקצה >> במפתח אתה לוחץ תכוון את השעון שהוא מטלטל בגלל שיש עירוב בגלל >> רק בגלל שיש עירוב אם אין עירוב >> אם אין עירוב הוא לא יכול לטלטל את זה ודאי את את הפלסטיק של השטרי את התיק הזה בגלל שהרבה הרבה אנשים שהם באים לבית הכנסת הם מניחים את השטרי הם לובשים טליתכן >> אז עכשיו הוא לוקח איתו את הקופסה השטרי מאוד יקר לא מדברים על השטרימלים של פעם
שיכולת לעשות איתו >> זה שטריימל שעולה 20,000 שקלף שק אז אתה צריך להכניס אותו בתוך קופסה שישמר כן >> אז מותר זה לתלז מותר כן כן יש אבל לכתחילה זה לא זה לא פשוט כל כך אם אין >> בודאי שנסו נכון זה כלי שהוא משתמש בזה להיתר >> יש כאלה שבאמת לא רצו להשתמש בקופסה של השטריימל בגלל שהשטריימל יש לו מסמים אותו בקופסה כדי שישאר לו השולי של הצורה אז אם הכנסת אותו לתוך בשבת [כחכוח] אז אתה כאילו רוצה לשמר לו את הצורה שזה לא יהיה שזה לא יתפזר לו ה השפיצים להתקלקל מהשמש גם כ >> או להתקלקל אבל לא אם להתקלקל מן השמש מותר לך אבל אם אתה רוצה להחזיק אותו שהוא יהיה כאילו אתה שם לו גומי או משהו >> אז זה כבר אז זה כבר בעיה למה למה זה למה זה בעיה >> בגלל שזה אתה עושה פה אתה מחזיק אתה שם אותו בקופסה ש שהקופשה תהיה כאילו אתה
הצורה >> תשמור לו את הצורה >> אבל מזה אז הוא לא עושה את זה במקרר בכלקל אותו דבר שלא תקלקל יש בו יש בו דבר זה לא שאתה שזה נשמר שלא התקלקל אלא שהוא גורם לזה הוא כאילו כלי שתופס את השטרים הבנת מה שאני אומר אתה לוקח כלי כלי מיוחד לצמצם אותו >> דומה לפאות חיים לא עושה לסלסל פות >> כן אה >> כן הוא נוסה לסלסל פאות אבל הרבה חסידים עושים לא הם לא רגילים הם לא >> אז אסור לגעת בזקן שמה יתלוש ארי הגדול גד לא >> הבבא סלי גם פעם הכניס את היד ולא הוציא עד מוצאשבת טוב >> כן בכל אופן בכל אופן יש הרבה דברים בשבת >> השטמל לא יתקלקל אם לא יהיה בוסלא לא יהיה השפיצים אבל לא היופי >> היופי התקלקל אבל לא השטר >> אבל הגבינה לא תשים במקרר לא >> לפני שאנחנו מתחילים יש פה שאלה הקהל רוצה לבוא מחר לשיעור אז אנחנו נעשה שיעור אם
הקהל אר עד איזה ש אפשר ללמוד >> עד הצהריים מותר לו זה בסדר >> לא מחר לא מחר אנחנו עוד לא ב >> למה לא במטורים שעה באב שאנשים צמים תן להם לזה >> אז לא יצאו >> השאלה אם רוצים מחר שיעור אם יבואו מחר לשיעור אזו יבואו יבוא >> יבואו אז נעשה שיעור מחר גם כן >> מותר לאכול מותר לשתות מותר לכל >> לא יהיה לכם יהיה לכם הנאה מיוחדת אחר כך שאסור ללמוד >> בדיוק ש >> אחרי צהריים כבר אסור ללמוד יהיה הנאה מיוחדת זמנים מקבלים ביום ביט באב יוצאים לשבועצים >> תעודות זה אחר כך זה ב >> זה יביאו שמה כן >> בשבוע הבא גם אנחנו לומדים >> כן בשבוע הבא גם לומדים כן מותר >> שבוע הבא לומדים [צחוק] >> אומר שאלה >> אני מכיר מקום אני מכיר מקום שאני >> הוא לא הוא לא סוגר בכלל בינת לא נכון אבל >> שמע מחר מחר בשדה בשדה >> יש כאלה שלא יורקים בעלינו לשבח גם כן יש
כל מיני כאלה >> שלא יורקים בלי אני עוד לא ראיתי >> לא שמעתי כזה דבר >> הרבי הרבי לשטח פרסי של האדמור ירק בעלינו לשופ כן אבל אני ראיתי שיש כאלה שלא יוקים >> זה רבי בשביל זה אנחנו אנחנו תלמידים של >> טוב רבותיי אנחנו אומרים פה >> יש אדמור מקפוצ'יק משהו כזה זה שם >> קובקפוצ'יק לא יודע איזה שם לא נק להגיד את המילה קוב אז לא קרפשיץ >> קופישניץ אז הרבי היה שמה בשיבה לנח >> והתפללו מנכם ובע והיה ואז היה שטיחים פרסיים היו שמים ככה ש >> לא יודע אם זה פרסיים אבל שטיחים י >> ככה אז הרבי ירק על שטיח >> ועלנו שבחלינו >> אף אחד לא יר לו >> אה אף אחד לא יר לו >> חבים לה דבר כאילו זה שהוא זרק כאן עם אפשפיר לו זה דבר גדול, >> נכון? [צחוק] רבי סרון מקרלין אמר היה לו חסידים שיכלו להני כל אחד 2000 חסידים הוא קצץ להם את
הכנפיים שלא ידעו בין ימין למין שמאלה מלאכים >> לא שמרתי >> אנחנו פה >> אנחנו פה ב >> מה שהרבי עשה זה עשה משהו >> אנחנו נחזור אנחנו עושים מצווה גדולה משהו פה אנשים אנחנו התחלנו בשמחה זה שאין לו לבס הפסקה חצי שעה הפסקה אחר כך אפשר לדבר >> מהדרים במהדרים >> אנחנו בסעיף ב' התחלנו סעיף בצ >> התחלנו סעיף ב' ונמשיך הלאה >> אז אנחנו פה כל דבר שיש עליו תורת כלי כל דבר שיש תורת כלי עליו מותר לטלטלו בשבת על על דרך שיתבאר אפילו אילו כלי שמלאכתו לאיסור דהיינו שהכלי הוא מיוחד להשתמש בו תשמיש האסור בשבת כגון קרדום >> שמבקים בו עצים או קורנה של נפחים >> או של זהבים וכיוצא בהם ואפילו כלי שמלאכתו לאיסור שהוא מוקצה מחמת מוסו >> זה לא שרק לא רק שהוא >> זה לא רק שהוא אסור >> הוא גם מאוס הוא גם מאוס [כחכוח] אז מה
הכוונה הוא >> קרדום קרדום או קורנה של נפחים או של זהבים אז אנחנו אומרים דבר שהוא דבר שהוא >> אתה רואה מה זה >> דבר שהוא בעצם עשוי למלאכה מסוימת אבל מכיוון שאפשר להשתמש בו לדבר שהוא מותר אז ממילא בשבת אז זה לא נורא לפעמים זה קורה שמשתמשים בו לדבר המותר אבל יש כלי שמלאכתו לאיסור מחמת מיוסו דהיינו שאדם מסיח דעתו ומקצה דעתו מחמד מיוסו זאת אומרת יש כלי שהוא מוקצה למה כמו שדיברנו מפתחות של רכב אז בן אדם לא שתמש בזה בשבת אז אבל יש כלי שהכלים שפעם היו המנורות של השמן אז המנורה שהייתה עשויה לא ממתכת או אפילו היא הייתה ממתכת היא הייתה חרס >> חרס היא הייתה אז היא הייתה מאוסה זה היה דבוק מלא שמן ריח לא טוב >> זה לא היה לא היו משתמש ריח לא טוב הוא מדבר עליו >> אבל בכל אופן זה היה זה מוקצה לא רק מחמת שהוא
>> שהוא שהוא לא משתמש בו שהוא כלי שאין מלאכתו שמלאכתו לאיסור אלא הוא מוקצה מחמת מיוסו הוא לא ישתמש בו בשבת אז אומר אז אז מקצה דעתו מחמת מיוסו מלהשתמש בו במלאכה אחרת של היתר כגון נר ישן של חרס שלא הדליקו בו באותה בשבת באותה שבת אז הוא אומר אין לו דין מוקצה זה לא ממש מוקצה בשביל כך אפילו שבעצם זה היה כליל שמלאכתו שהוא לא מלאכתו שמלאכתו לאיסור בוא נגיד ככה אבל והוא גם אוס אבל הוא אומר בכל זאת אם בשבת הזו הוא לא שתמש בכלי הזה >> ואפילו אם אינו ראוי כלל להשתמש בו במלאכה אחרת של התרפה >> מחמת מיוסו וסירחונו פה הוא כבר מוסיף פה >> סירחון >> סירחון גם כן [כחכוח] כגון נר אפילו של מתכת פה הוא מוסיף עכשיו למה זה סרחונו נר אפילו של מתכת שהדליקו בו נפט >> ונפט זה רחו נקרא רחום לא טוב עליו שיש אנשים שמאוד אוהבים את הריח של הדלת חלק
>> יש לזה אנשים שכן אוהבים את זה >> אבל נפט אבל נפט ה >> אבל נפט הוא אומר >> זה רחורה >> אז הוא אומר אין לו דין מוקצה להעשר בטלטול אלא מותר לטלטלו כישאר כלי שמלאכתו לאיסור מפני שבכל מקום ראוי הוא לכסות בו כלים הוא יכול בזה אם אין לו משהו אחר בשביל לכסות אז הוא יכול לכסות עם זה זאת אומרת שלדבר עצמו יש אפשרות אפילו שהוא לא ישתמש בו, הוא לא ישים את זה, הוא לא יקח נר של נפט וישים אותו על כדי להגן מהכוס שזה לא יהיה גלוי. הוא לא ישים את זה, אבל באפשרות במציאות יש לו אפשרות לעשות את זה. אז אם יש לו אפשרות אז זה כבר לא כלי שמלאכתו לאיסור לגמרי. זה מה שאומר. >> אז הזה של האוטו המפתח הזה האלקטרוני, >> כן? אני יכול לשים את זה על המפית כדי שהיא לא תעוף ויש לי שימוש בשבתכ >> כן אבל אתה לא אבל זה לא פשוט זה כבר אחרת
זה כלי זה כלי ש בכלי שמלאכתו לאיסור רגע נסביר את זה יש כלים שהם מפתח עם שלט >> כן >> מפתח שאם שהוא עם שלט >> כן >> אז המפתח הזה הוא כלי שמלאכתו לאיסור >> עכשיו אתה אתה לא תשתמש בו בלשים את זה על המ על המפית באופן כללי לא תשתמש בזה >> למה >> למה לא תשתמש בזה בגלל שזה אתה לא תשאיר אותו באמצע בשולחן של האוכל אתה לא תשים אותו תשים אותו בית הכנסת ליד הטלית תשים אותו אבל בשולחן שיש אוכל אם ישפך עליו מים ישפך על זה אתה לא תשתמש אתה לא תשתמש בו אז זאת אומרת זה לא בוא בוא >> נהיה מוקצה מחמץ רפו חיסרון כי זה יקר מאוד >> זה לא בגלל רק חיסרון כי לא >> חמור אתה כמו היום מפתח לאוטו 1200 שק ואם יש לך מרצדס זה יכול להגיע לכ ש מפתח זהזה זה יחסית אם יש לך מרצדס אז זה בסדר אז תשים את זה על השולחן [צחוק] אתה יכול
לשים את זה על השולחן >> אם יש לך צדס בחצי מיליון שקל אז 1200 שק תשים אותו על השולחן לא יקרה שום דמסקודה לא >> בסדר לא משנה הרעיון [צחוק] >> זה יחסית לאטו אבל ה הרעיון שזה הרעיון שזה שיש כלי שהשימוש שלו הוא בעצם הוא בעצם דבר האסור הוא בנוי לדבר אסור >> נגיד גרזן אם אתה מחליט שהגרזן הזה מהיום אתה מפצח בו אגוזים אז הגרזן >> אתה מחליט רגע >> אתה מחליט אתה מחליט בערב שבת >> בערב שבת >> אז זה מה שאחור דיברנו על זה שאתה מיחד את זה בשבת >> אבל אם יש לך את זה בשבת את מוצך להשתמש אז אני מ אני עכשיו בדיוק מסביר מה שאתה שואל. אז אני אומר ככה. אם אתה באותו כלי יכול להשתמש בו גם להיתר וגם לאיסור, >> אז אנחנו אומרים שהכלי הוא כלי מותר. >> יפה. >> יש לו צד, אם יש לו רק צד אחד של התר זה מספיק. אבל אם הקליב עצמו בנוי להשתמש בו
באוטו אז בדבר של דבר של איסור כזה אנחנו לא אומרים שאתה יכול להניח אותו גם למפית >> זאת אומרת בגלל שהכלי עצמו יש לו איסור יש לו דבר שאתה בוא נגיד את זה במילים אחרות אתה יכול להיכשל בזה כמו שדיברנו את זה קודם שלא התירו הוצאה למה מכיוון לא לא התירו לבן אדם בבית להחזיק כל מיני חפצים סתם ככה בגלל ששמה הוא יצא לרשות הרבים אם הוא יצא לרשות הרבים אז הוא יכול להיכשל בזה אז אותו דבר כלי אם אתה נותן לו רשות להחזיק בזה אז כמו נקודה כזו כמו הפלסטיק הזה של המקווה [נחירות בוז] אתה יורד בשבת למקווה אתה לא שם לב ואז יש לך את הכלי אתה רגיל כל השבוע אתה שם את זה זאת אומרת יש מצב עליו שלא זה זה לא עובד זה נקרא הצ'יפ הזה אבל היא אותו דבר באוטו שאתה אפילו היום לא צריך להביא ברגע שאתה בא עם המפתח מספיק >> אז זה כבר מספיק לוחצים עם האצבע
>> כן אתה לא צריך המפתח כבר עושה את העבודה שלו ברגע שהוא רק מתקרב לאוטוכן >> אז יוצא מזה שזה כמו הכלי שדיברנו על זה ששמישכח ויוציא הוא יכול להיכשל בו אז אם הוא יכול להיכשל בו אז על זה לא התירו סעיף ג' ואפילו כלי שקצה אותו מלהשתמש בו. שום תשמיש כגון כלים המוכנים ועומדים לסחורה. בן אדם יש לו כלים שאת זה הוא עומד למכור. >> אז אנחנו אומרים שאין רגילים להשתמש בהם שום תשמיש מכל מקום. אם אינו מקפיד מלהשתמש בהם לא יסיח דעתו מהם לגמרי מלהשתמש בהם. ולפי כך אין להם דין מוקצא לייסר בטלטוד. זאת אומרת, אותו רעיון אומר, אם יש לנו בתוך הכלי הזה רק דרך מסוימת ש שהכלי הזה כן יהיה בשימוש לדבר, ברגע שיהיה לנו רק מקום מסוים שאנחנו נוכל לומר שהכלי הזה הוא בעצם אפשר להשתמש בו לדברים המותרים, >> כן? אז הוא אומר, אז אפילו כלי שבן אדם
מחזיק כלים מהבית למכור אותם, אבל אם הוא לפעמים כן משתמש בזה, ברגע שיש לו צד היתר הכי קטן שיש, אז זה כבר לא כלי מוקצא לגמרי. אין להם דין מוקצא ליסר בטלטול. עכשיו הוא מסביר את זה במ דבר עם המורים ודבר שהוא כלי ממש שהוא ממש כלי אבל דבר שאינו כלי ממש שיש לו תורת כלי מחמת שראוי להשתמש בו איזה תשמיש בשבת כגון למשל גיזין של צמר שראויים להישמך ולשבת עליהם זאת אומרת שזה בעצם זה לא זה גיזים של צמר זה גזזות הצמר מה גזזו צמר מהכבש >> כן >> עכשיו זה זה חתחות >> נכון >> אבל יש אפשרות ספה של פעם >> יש יש זה לא בספה של פעם >> כמו אתה אמר שגזים שיושב עליהם >> אבל שיושב עליהם זאת אומרת >> הוא רוצה לההנות מהרות שלהם >> רגע אם הוא שם אותם בתוך הספה אז זה משהו אחר >> לא אמרת ששם אותו ברצפה >> אבל אם הוא אבל אם הוא שם אותו אז זה מה
שהוא אומר אם יש לו אפשרות שהוא משתמש בזה זה להישמך ולשבת עליהם כמו שטיח >> אם זה לא שטיח בדיוק זה יותר זה יותר יותר זה יותר כיסא יותר כרית יותר כזה אבל זה חתחה גוש של צמר >> שהוא משתמש בו הוא יכול להשתמש בו בעצם הגוש הזה בנוי בשביל לקחת אותו לסדר אותו ולעשות מנחותים לאבד אותו זה מה שהוא בנוי >> אבל אם הוא מאבד אותו בצורה אבל אם הוא בינתיים הוא משתמש בו זה נמצא בבית והוא משתמש בו לשבת וכן כל כה יוצא בהם. אז עכשיו הוא אומר ככה, אם הכניסם למחסן, לאוצר, לסחורה, אם הוא שם אותם במחסן שלו או במקום שהוא מאחסן את הסחורה, אז ביטל תורת כלי עליהם. אז כבר אסור לקחת. אפילו שבאים אליו אורכים, כלי מלחמה, >> אבל באים אליו אורחים, אז הוא יכול לרדת למטה למחסן ולהוציא את זה כדי שהאורחים יוכלו לשבת על זה. זה אסור לו. בגלל שבעצם
זה לא כלי, זה בנוי בשביל חוטים, בשביל לעשות מזה בגדים, אבל אם זה נמצא בבית אז שמה זה משהו אחר. אז אם הוא היה בתוך המחסן באוצר שלו, ביטל תורה כלי שהיה להם, אפילו שהיה משתמש בזה בבית ל לכיסא, כאילו לשים את זה על הכיסא שיהיה נוח, אסור לטלטל. אז בש אם הוא הוציא את זה למחסן על מנת למכור את זה אם הוא צלוי מאוד יש אנשים שיש להם כאלה דברים שהם בעצם לא זה אפשר זה למחקירה זה לא לא סטנדרטי נאמר זה לא [כחכוח] כרית סטנדרטית אבל מכיוון שהוא לא משתמש בזה כל הזמן אז הוא מכניס את זה למחסן שאם יבואו אורחים הוא יוציא את זה משם שיוכלו לשבת על זה אז זה משהו אחר אבל אם הוא מכניס את זה למחסן על מנת למכור את זה >> רק לסחורה >> אז זה לסחורה כבר אז הוא ביטל על זה אז זה כבר לא כלי אז הוא אומר אף על פי שאינו מקפיד כלל עליהם מלמשתמש בהם אז ברגע שהוא
שם אותם במקום שהוא הולך למכור אותם אז אסור לו להוציא את זה אז הוא כבר ביטל אותם זאת אומרת ככה אם הוא היה כלי יש לו שם כלי אז אפילו שהוא לא חושב להשתמש בו אבל מותר לו להזיז אותם אם הוא לא היה כלי או שהוא היה כלי והוא ביטל אותו ו מתורת כלי אז אומר אסור אסור לו אף על פי שאינו מקפיד כלל עליהם מלהשתמש בהם אז זה מאבד את השור רק מה אם הוא יוציא אותם לפני שבת אלא אם כן חזר ויכדור לתשמיש לעולם הוא שם אותו לתשמיש חזרה הוא הביא את זה הביתה אז אז יש לו אפילו שהוא כבר ביטל אותו במחסן הוא רצה למכור אותו אז בכל זאת אפילו שהוא רצה למכור אותו בכל זאת אנחנו אומרים שזה בטל חזרה זה הופך להיות כלי מספיק שהוא מוציא את זה לפני שבת מהצן הבית אבל פה הוא מוסיף פה עוד דבר ויחדו לתשמיש לעולם >> פה הוא כבר בא אני לא יודע מה הכוונה פה
לעולם >> מה זה >> כיוון שבאופ בעצם אומר לא אני לא הולך למכור את זה אני הולך לקחת את זה אני אצטרך את זה אחר כך אני רוצה להשתמש אבל בינתיים שבת יש לי אורחים אז אני אביא את זה מהמחסן ואני אשים את זה אומר פה זה יותר גרוע ממה שהיה לו בבית כשזה היה לו בבית והוא השתמש בזה אז [נחירות בוז] בינתיים אז יש לו זה כמו שאנחנו אומרים כלי שמלאכתו לאיסור אבל יש לו איזה שימוש להיתר אבל [נחירות בוז] אם פה הוא לא היה בבית הוא כבר לקח את זה והכניס את זה למחסן והוא רוצה לעשות מזה סחורה הוא רוצה לעשות מזה חוטים עכשיו הוא מחזיר את זה הביתה רק לשבת כדי שאם [כחכוח] יבואו אורחים שיהיה להם איפה לשבת זה כבר בעיה הוא צריך להחליט שזה הוא מביא את זה אם הוא הביא את זה הביתה גמרנו החליט שזה יהיה כיסאות בסדר אבל אם הוא מביא את זה
הביתה על מנת שהוא יוכל ביום ראשון להחזיר את זה אז הוא אומר זה כבר בעיה >> למה זה נהיה לעולם הרי >> אז מה זה לעולם זאת אומרת לעולם הכוונה הוא לא >> יכול להחזיר את זה >> הכוונה שהוא עכשיו לקח את זה בבית בשביל להשתמש אח >> נעשה [כחכוח] לחיים יש לשמואל שרץ היום אתמול היה יולדת פה >> שמואל שמואל שמואל >> כל יום הולדת כל יום הולדת היום יום הולדת >> היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת [שירה] של שמואל ח היום יום הולדת חג לא שמח >> לחיים לחיים חיים לחיים >> לחיים לחיים שיהיה לו שנים טובות >> עם בריאות ונחת כל מה שצריך לחיים אותו שותחתן בעזרת השם >> אמן אמןך צלות למה אמרנו לא לא טעות [שיעול] >> טעות לעולם עוזרת הוא אומר >> לחזור על ההלכה >> שהוא צריך לייחד זה איכות עולמי עוד פעם כי זה קצת למה לא להחזיר אותו לאותו מצב
הראשוני שתמה כז >> בסדר מחר בלי נד תזכיר אנחנו כז >> בסדר נכון נדום בעניין אתה צודק זה דבר שבאמת צריכים לדום פה בשר לאדוניקה מאוד ליום הולדת >> אה >> מחיקה ליום הולדת >> באמת >> מאוד כבר מדבר על זה שבועיים >> יפה שהוא בא לבד >> אבל אבא שלו לא אמר אשתו >> אני יודע אמרנו לו שיבוא שיבוא נכון >> יפה מאוד שהוא שהוא לא מד לבוא לב לא מפחד הוא בא לפה שסוף סוף סוף פני >> אני לא מטלת שב >> אתה לא מטלט >> טוב התרגלת התרגלת פה פה בארץ >> אבל אם יש >> הוא רגיל מחוץ לארץ >> אני אפילו שאני לא הייתי בחוץ לארץ כל כך הרבה אז אני לא מטלטל בשבת יש הרבה שלא סומכים עלי gesagt Menschen in >> זה גם מעלה גדולה >> אני לא מטלטה בטוח שמה יש אנשים לא מט >> זה גם כן מעלה >> אחרי החתונה אתה אומר לילדים אתה אז האישה סוחבת את העגלה [צחוק]
צריכים לדעת איך לקמבן את זה רב שלמיקו אמן >> שמואל >> רפואה שלמה למיקם קונה בן >> רבקה >> רבקה לא >> אבא >> לחיים לחיים ככה כןפ מדף נורמ רק צריך להתחיל בזה אחר כך זוכר אסור להתחיל עם זה >> אסור להתחיל עם זה בכלל >> יש מספיק ערבים של הרופאים פעם >> כן כן שכן >> אנחנו בפרק ג' >> פרק ג >> ואנחנו דיברנו עלמול על שבעת קני המנורה כני המנורה הם מעכבים זה את זה זאת אומרת שאם הייתה מנורה שלא היה לה שבעת קנים שבעה קנים >> אי אפשר >> אז אז זה פסול זה לא זה לכן מותר לעשות מנורה שהם בשבע קנים >> אנחנו בדף אנחנו עכשיו בסעיף ח. [שיעול] ששת המנרות הקבועים בששת הקים היוצאים מן המנורה. זאת אומרת יש שבע קנים אבל האמצעי זה מנורה >> זה הבסיסקור >> מה? שח >> אז אנחנו רואים את זה השמש? לא >> לא לא שמש אין שמה לא היה שמש שמש יש לך
>> שמה לא היה >> לא ונר חנוכה יש לך מקום מיוחד לשמשי >> פה זה שמונה >> מה זה שמונה כן >> שמה זה שבע >> נכון >> אה >> אבל אומר ב >> ארבע ארבע ושלוש >> כן אבל בחנוכה יש כאלה ששמים את הנר בנר האמצעי אז הם עשים אותו תשמש יותר >> כן יותר גבוה >> יותר גבוה שאחרים עושים אותו בכלל בצד שלא יהיה אבל פה פה הוא מדבר ששת הנרות הקבועים בששת הקנים היוצאים מן המנורה כולם פניהם לנר האמצעי שעל קני המנורה >> כן >> וזה הוא קורא לזה קנה המנורה וזה הנר האמצעי פניו כנגד קודש הקודשים והוא הנקרא נר מערבי שישה >> קנים קנים מה >> שבעה קנים ביחד >> אז הוא מסביר את זה פה ככה מה זה נקרא שהנרות האלה הם נגד הם הם לכיוון הנר האמצעי הם עקומיים מה מה קרה פעם >> בזה שלהם הפטיל >> אז הוא מסביר אז הוא מסביר פה שהפתילה שהפתילה עושים לה נקב
שזה יהיה כבו קרוב שלוש משלוש הצדדים האלה יהיה לכיוון של הנר האמצעי והשלוש השניים יהיה לכיוון זאת אומרת הנקב שמשם יוצאת הפתילה >> גדול >> הוא מכוון הוא מכוון נגד פתילתו והנר האמצעי שהוא נקרא נר המערבי קוראים לו נר המערבי אז כיוון שפנה אז הוא כל הנרות פונים לכיוון שלו >> והוא פונה לכיוון המערב לכיוון קודש הקודשים עכשיו הוא אומר פה עכשיו הוא אומר פה שבסעיף ט הגביעים דומים לכוסות אלכסנדריה מה זה כוסות אלכסנדריה >> הפוכים >> שפיהם רחב ושולהם קצר קצר זה כמו הגביעים שעושים יש הרבה סוגי גביצר >> למטה יותר יותר צער ולמעלה יותר רחב >> הם היו הפוכים >> כן עכשיו הוא ממשיך >> הכוונה שפה זה צפ >> לא לא לא למטהית משול ולא תחתית זה >> שפיהם רחב >> ושוליהם קצר >> שוליים מה שנולים זה תחתית >> כן לא אפשר לקרוא הוא צודק שאפשר לקרוא
לזה גם כן שוליים >> כן אבל זה דקה זה הוא לא בלי שולים זה נקרא בעצם בעצם הסוף אבל יש שוליים שעליונים יש למטה השוליים התחתונים >> נכון >> אז זה השאלה מה הזו מה ש מתכון >> נהפכו כשולי כדרה נוכ >> כן נהפכו פה >> אז מה זה שולי גדר זה למטהש >> זה איפה שהאש >> זהו >> הנה יש לך מיד הוכחה הוכחה טובה נכון >> אז אומר פה שפיהם קצר ושוליהם שפיהם רחב ושוליהם קצר יש באמת גביעים כאלה שלמטה יותר רחב ולמעלה יותר צר אבל באופן כללי ההפך הגביעים למשל [כחכוח] צייר >> כן כן כן אז אומר ב אנחנו מדברים שהשאלה מה שהוא מהכוונה שהוא ליים כשהוא אומר שהוא ליים אפשר להגיד למעלה איפה שפ איפה הפה הפ איפה שנכנס הדברים זה למעלה פםפ כן זה זה בערך זה הלשון הפשוטה אבל שולים זה הכוונה כמו שאומר נהפכו פניהם כשולי גדרה אז הכוונה שלמטה מדליקים
את הגדרה והיא נהיית שחורה עכשיו אומר והכפתורים כמין תפוחים בירותיים תפתוחים מה זה תפוחים בהירותיים >> יש בור שאומר שזה זה הגיעו מבירות >> שהגיעו מבהירות כן >> כן לא כתוב >> כך אומר שבעצם זה נראה שמרוקים מעט כביצה ששני ראשי הקדים מה הכוונה שש שני ראשי הקדים ששני ראשי העגולים אז שמעתי פעם ועוד מעניין אומר שבן אדם הולך ב ברחוב והוא מוצא ביצה היום אתה תמצא ביצה לא לא תיקח אותה אבל היו מוצאים מישהו שהשאיר ביצה אז איך אפשר לדעת אם זה ביצה כשרה או שזה ביצה >> לא כשרה? אז אומר ככה, >> אם צד אחד עגול >> וצד אחד שפיצי, >> אז זה כשר. אם שני הצדדים עגולים, אז זה פסול, זה טרף. ואם שני הצדדים חדים, >> אז זה טרף. >> אז זה טרף. אז אמר אחד זה מסביר את זה, אומר ככה. אם אתה פוגש יהודי שלמטה אצלו זה עגול, הוא יכול לשבת על הכיסא ולמעלה
אצלו הראש חדשה >> אם שני המקומות אחד למטה עגול ולמעלה [כחכוח] עגול אומר אין לי מי לדבר זה לא תופס כלום אומר אם שני המקומות חדים שלמטה הוא גם לא יכול לשבת זה גם פסול צריך שיהיה למטה עגול למעלה שיהיה חד ככה הוא אומר את זה אז הוא אומר אבל פה התפוחים האלה אומר הם היו ארוכים קצת, זאת אומרת יותר ארוכים ושני הצדדים היו עגולים, שני ראשי הקדים והפרחים, מה זה פרחים? כמו פרחי העמודים שהם כמו קערה ושפתה כפולה לחוץ. מה הכוונה? למעלה היום רואים את זה גם כן בקרדו בכל המקומנות האלה רואים שעשו מן למעלה את ה זה היה עמוד ובסוף עמוד היה פרח כזה הפרח הזה >> אז אומר בצורה הצורה שלו הייתה שיש כאילו בפנים שקע ואחר כך זה מתפזר ללמטה השוליים יורדים כלפי מטה לכן הוא קורא לזה פרח >> פרח אז אומר שהם כמו כערה שהם בעצם שהם
עגולים קצת למטה עגולים ולמעלה הוא אומר שפתה ושפתה כפולה לחוץ שהשפה יורדת כלפי כלפי חוץ >> הוא לא אומר שוליים כאן >> פה זה לא שוליים שולים שפה >> כן אבל כמו לא אבל זה יש >> לא לא הוא מסביר את זה למה הוא לא אומר שוליים >> שהוא אומר כמו קערה שהוא מתכוון למטה שזה קהור >> לא קערה למעלה שלא שיש לו בפנים שקע אלא שזה למעלה הוא יכול להיות חלק >> כן >> עכשיו גובה המנורה אז אומר גובה המנורה היה 18 טפח >> מטר 80 לחוברה >> בערך כן עכשיו האם שיעור זה מעכב את הג את המנורה או שזה לא מעכב אז אומר השך ביורי דעה הוא אומר שזה לא מעכב שאם זה היה קצת יותר נמוך או קצת יותר גבוה אז זה לא מעכב. אז פה הוא מביא שיעור 18 טפחים במידות זמנינו. אז המחלוקת הוא בין 100 מטר 44 למטר לפי שיעור החזון איש. זה תלוי כל אחד לפי השיעור שהוא אומר.
בכל אופן זה גם אחד הפלאים הגדולים. שיש במידות כל כך הרבה שיעורים >> לפי רבי חיים נאה אני יודע >> כן כן זה מה שאני אומר בכל אופן אז הוא אומר פה למה צריך אותו למה צריך אותו שיהיה 18 טפחים זאת אומרת עשו אותו היז השך אומר שאם עשו אותו יותר נמוך קצת או יותר גבוה קצת זה לא מעכב את המנורה זה לא ה-18 טפחים האלה, זה לא דבר שהוא חייב להיות >> מדויק. אז אומר פה, אז מסביר פה עכשיו הרמב"ם למה היו צריכים את זה. [כחכוח] אז הוא אומר ככה, גובה אתה באת לגובה המנורה כבר ישר לגובה באתגובה >> לגובה המנורה היה 18 טפח לגובה. אז הוא אומר ככה, הרגליים, >> הרגליים והפרח >> שלושה. זאת אומרת שאנחנו מסתכלים על הרגליים. אנחנו מסתכלים על הרגליים עם הפרח הראשון. אז זה שלושה טפחים. עכשיו שני טפחים היה חלק. שומ האמת שאנחנו מסתכלים על על הרגליים
והפרח זה לא כזה גדול הרגליים עם הפרח ביחד אם הכל ביחד זה שלושה תפחים שאנחנו אומרים ששלושה תפחים זה 24 סטימטר בערך או ש סטימטר אז היה לזה גם רגליים וגם פלטה כזו שזה הוא מראה את זה פה בצורה שזה זה היה עגול, זה לא היה פלטה, אלא בצורה של עיגול קערה הפוכה והקערה ההפוכה היה לכל מקום. >> דווקא פה הוא מראה רגליים. >> פה זה ציור שהרמב"ם מסעץ בכתב ידמן >> אבל הוא מראה פה לא הוא מראה רגליים עם קערה. >> כן. >> אתה רואה את הקערה? אני לא יודע מה הפס הזה של הרגו לי שזה לא היה כרסגוע בצורה קשת ככה. >> זה היה ככה >> שזה היה פתוח. כן כן אני לא >> בתמול בדיוק א למדנו את זה אזנו זה לא היה קרח כמו שאנחנו חושבים >> יכול להיות שהכוונה שהרגליים היו עגולות מכל לפי מה שאתה אומר >> כן ואז >> אומרת שהרגל עצמו השאלה היא ככה אם היה
בתמונות הם עושים את זה שהיה קערה כאילו ומהקערה יצאו שלוש רגליים קטנות >> נכון >> בתמונה הוא מביא פה כתב יד תמונה כתב יד תימן אז זה נראה אחרת. זה נראה שזה שלוש רגליים עגולות כאילו כמו קערה והוא נותן פה גם כן ביניהם עוד פס כזה שיתפוס את הרגליים שהרגליים לא שלא שלא יפתחו. אז הוא נותן להם עוד פס מסוים ברגליים שהיו מחזיק את הרגליים >> כמו הכיסאות שהיו מחזקים את הארבע נכון אז אותו רעיון ש עד היום הכיסאות החדשות עושים ככה >> כן כן אז אומר שיש פה עוד דבר שכאילו שהדבר הזה שזאת אומרת אבל מעל הרגליים היה פרח זאת אומרת במילים אחרות זה ככה האם מתוך הפרח או מתחת לפרח יצאו כבר שלוש רגליים וזה והרגליים האלה היו צריכים למטה חיזוק כזה שיתפוס אותם מכיוון שזה היה בערך אנחנו אומרים 24 או 28 סטימטר או שאנחנו אומרים
שהיה קערה לל הקערה הזו היה פרח והפרח הקערה הזו יצאו לה שלוש רגליים >> מאוד >> אז זה באמת הבדל משמעותי בגלל שבעצם הוא לא כותב הוא לא כותב שהיה פה עוד כערה כאילו הוא כותב שהרגליים והפרח היו שלושה עכשיו הוא אומר היה שני טפחים חלק ותפח עכשיו היה טפח שבו גביע כפתור ופרח אז זאת אומרת שגם הגביה וגם וגם הכפתור וגם הפרח אנחנו מדברים על טפח שטפח זה בסביבות אמרנו בין שבע לת סטימטר >> ככה חיים אנחנו נותנים אנחנו מפרגנים לכולם לכולם שכל אחד מי שרוצה חתכה יותר גדולה שזה רגז שלי לא אכפת לו >> זה נקרא טפח >> טפח זה בערך זה ככה זה בין שבע ל >> בין שבע >> לא לא הוא נותן פה המקסימום זה 28.8 מה כמה? >> 28 סטמטר הוא אומר זאת אומרת שלושה טפחים זה 28.8 >> 9.6 ש אז יש תק >> לא הגעת ל זה הענייןס >> הדסיםדסים >> מה >> הדסים 9 * 3 28
כןפחים כן >> שמה היה 28 >> כן אומר בדסים אתה אומר שבין שבע לת נכון >> בין שבע לתשע זה הטפח >> נו וזה שלושה טפחים נכון >> לא אז אומר שלושה טפחים זה 28.87 פה הוא נותן 28 זה ש זה ת >> 9נק >> זה 9.6 ש בדיוק >> הנה יש פה יש פה דרך >> נקודה כל ספח זה תקש נקודה משהו לפי אלה שסוברים אללה שסוברים רב חיים נו זה שבע שבע אז יוצא 24 אז זאת אומרת ככה >> לא גם 7 מש 7 נקודה משהו כן שבע 7 נקוד >> 7 נקודה משהו זה יוצא 20 24 תפחים >> 770 >> 770 טוב הנה שבע נקודה 70 שצים כולם >> אז זה כבר זה כבר כולם יודעים >> הכל מת >> בכל אופן בכל אופן אז אנחנו אומרים שבתוך הטפח עצמו היה גם עצמו אומר הרמבם היה גם הגביה וגם הכפתור וגם הפרח זאת אומרת >> שכל אחד היה נגיד שהפרח והכפתור הכפתור שאלה אם זה היה שווה כולם או שזה היה קצת פחות קצת יותר אז זה הוא לא
>> זה הוא לא אומר >> עכשיו הוא אומר אז מלמטה >> למה ברגליים היה גביע למה >> ברגליים ברגל ב >> ברגל לא למטה כאילו >> למטה היה פרח היה פר >> עכשיו עלו שתי טפחים >> אה >> חלק וטפח שבו היה גביע כפתור ופרח >> עכשיו היה עוד פעם טפחיים היה חלק ותפח היה כפתור >> פה זה כבר כפתור אחר קודם אנחנו מדברים על כפתור והפרח וגבייה שזה היה טפח פה הוא אומר וטפח היה כפתור הטפח הכפתור הזה שממנו היו יוצאים הקנים אז זה כבר היה כפתור גדול מעניין הכפתור הזה שהוא אומר >> אז זה בעצם היה גם כן השאלה אם למעלה גם היה אותו דריון שזה היה לא לגמרי עגול אלא עגול משני שני הצדדים וקצת מתוח למעלה בגוף. זאת אומרת לא היה עיגול גדול, היה אליפסה כמו שאומרים משהו כזה. ושני קנים יוצאים ממנו, אחד הילך ואחד הילך. אחד לצד הזה, אחד לצד השני. ונמשכים ועולים כנגד גובה המנורה
וטפח חלק ושני קנים אז אומר וטפח הלקח כפתור עכשיו זאת אומרת מ מ קודם היה לנו שני טפחים ושני טפחים עכשיו בתוך המנורה עצמה היה טפח וטפח היה שלושה טפחים כאלה טפח חלק טפח וכפתור שני קנים יוצאים ממנו עוד פעם אחד אלך ואחד אלך ונמשכים ועולים כנגד המנורה ותפח כפתור ותפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו אחד הילך ואחדך ונמשלכים ועולים כנגד גובה המנורה ותפחיים חלק ונשתי שלושה טפחים שבהם שלושה גביעים כפתור ופרח אז זאת אומרת שלמעלה עכשיו כשמדברים על הכפתורים למעלה אז הם כבר היו יותר גדולים כבר היו כל אחד הוא אומר שהיו שלושה טפחים בכל טפח זאת אומרת הכפתור היה טפח והגביע היה טפח והפרח היה שלושתם כבר היו הרבה יותר גדולים מאשר היה למטה יש למטה פעם אחת כן פעם בגבי האמצעי של הקנה הם היו קטנים יותר ובגב ולמעלה כשהגיע
לפני הנר אז על על הנר אז לפני הנר אז הם כבר היו הרבה יותר גדולים עכשיו הוא מוסיף ואבן הייתה וזו היצורתה כמו שהוא כותב את זה ש כמו הציור של הרמבם הוא נותן פה ציור בדיוק איך שזה היה עכשיו השאלה הוא מביא פה את הציור שה פה הוא לא אומר את זה הוא אומר שהגביעים שהיו דומים לכוסות אלכסנדריה פה זה מעניין זה ציור שברמב"ם מופיע באיזה מערב וזה ציור שמופיע ברמבם בכתב יד תימן >> זה שני סוגי ציורים מישהו התיק את זה או שזה >> יותר מקורי >> מהתרמני זה יותר >> נכון נכון >> לא אז איך יכול להיות שתימרני אבל הרבי היה תמיד זה הוא חתם על זה אני חושב על שם יש חתימה של >> יש חתימה לכתב יד של הרמבם גם על התימני >> וגם על הרגיל יש >> חתימה שהרמבם חותם את זה חותם על זה שהוא >> מה הוא חותם על זה אז מה אנחנו איך יודעים מה
>> מה לא אין פה שינוי זה זה פה ציור מאוד יפה >> פה זה ציור >> גם שני הציורים הם אתה רואה שציירו איזה [נחירות בוז] כותב קצת ידוע >> כן כן >> כן >> זה מה שהוא מביא את הציור הזה אז עכשיו הגביעים בר מה שהרמבם מביא בכתב יד הרגיל אז הוא מביא שהגביעים דומים לכוסות אלכסנדריה אבל זה מלמעלה למטה זה לא כמו שגבי רגיל >> לא כמו שגבי הרגיל משתמשים בו אלא הפוך בדיוק שהשוליים הם כלפי מעלה בעצם מה מה העניין וגבייה כזה >> הרבי יש איזה שיחה >> יש שיחה בדיוק >> שהרבי מדבר על זה שצריך להיות שהוא ישפך השפע >> ישמ הוא שופך שפע >> שלא שזה לא יהיה בתוך בפנים >> שישפיע עלזה >> אותו רעיון >> אותו רעיון שיש בחלונות שהיו בבית המקדשומים שקופים >> אז הם היו אטומים שקופים אז מסבירים את זה שהם היו >> צער ורחב כלפי חוץ >> שזה כלפי חוץ הוא נותן
הוא נותן היום יש שקופים אמיתיים >> זה זה >> חלוש אתה רואה אותו בפנים בחוץ בקורא בחוץ לא יודע מה קורה בפנים >> כן נכון נכון נכון >> עכשיו הוא אומר עכשיו הוא מוסיף בסעיף יא >> ואבן הייתה לפני המנורה >> לפני המנורה היה אבן ובא שלוש מעלות שעליה עומד הכהן ומציב את הנרות לפני המנורה היה אבן אבל הוא לא אומר פה מה הגודל של האבן היה אבן >> ואין ציור של האבן >> לא אין ציור של האבן [כחכוח] >> אבן מדרגות >> הוא בא שלוש מדרגות >> כן אז אומר מהלשון למה צריך שם אבן אז הוא אומר בעלותך את הנרות אז דרשו דרשו שיעלה הכהן אל המנורה במעלות כך אומר רש"י בבדבר מביא את זה על פי הספרי [נחירות בוז] >> אז אומר מה זה שלוש מדרגות בשביל מה היה צריך מספיק מספיק בעלותך זה קצת זה קצת אחד זה גם מספיק אז אומר שלוש מעלות הם כנגד שלוש פעמים שכתוב בתורה בעניין
המנורה לשון עלייה אז אם כתוב שעלייה אז צריך שלוש אז אומר ככה אז אומר שה עליה עומד הכהן ומטיב את הנרות ומניח עליה כלי שמנה ומלכיה ומחתותיה בשעת ההטבה כשהוא מטיב אז כנראה על המדרגה העליונה על זה הוא שם את הזה השאלה אם הוא עלה שני מדרגות או שהוא עלה מדרגה אחת >> מה שאני הבנתי שהוא עלה מדרגה אחד והוא לא צריך לעלות בגלל הגובה שלו שהיגיע למעלה הוא היה יותר גבוה מזה מדרה לא גבוהה 18 זה גובה של שולחן >> בסדר אז אני אומר אז הוא בן כבר וחו יותר גבוה מזה מה עוד צריך לעזור רק לקיים שכתוב שצריך לעלות אז היה עולה מדרגה אחת ועוד שתי מדרגות לשים את המחת ואת הכל הדברים האלה יכול להיות ש יכול להיות ששני מדרגות יכלו לעלות ולשים רק על אחד את הזה אני לא יודע לקיים למדרגות בגלל שאסור היה לו להרים את הידיים מעבר גובה הציץ
>> אז אם הוא היה עומד על הרצפה אז הוא היה מרים הידיים על הציפה >> ככה הוא יכל ככה >> אבל אבל הגובה שלו כבר גובה על ה על המנורה הזה הוא צריך לעשות אם אנחנו אומרים כהן היה ינק לגלינסקי אז הוא י [צחוק] >> אין כזה ינק יודע >> היה צריך כהן גבוה >> לא צריך כהן גבוה צריך מטחון סתם >> בכל אופן >> נכון הכהן בכל אופן >> גמד לא יכול להיות >> לא גמד ינקלגלינסקי לא גמד הוא נמוך >> נמוך >> אז אומר פה הוא אומר למה הוא היה צריך להעלות על אבן כן. כך אומר את זה ברמבם בפרש המשניות. הוא מסביר את זה שלמה היה צריך לעלות הלבן. אז אומר כיוון שגובה המנורה היה 18 טפחים שהם שלוש שמות אז היינו גובו ממוצע של אדם. הגובה הממוצע של בן אדם >> מטר 70. >> אז זה בערך משהו כזה. לכן היה הכהן צריך להתרומם מהקרקע כדי להטיב את הנרות כדי
שהוא יוכל לקבל שליטה. אבל אם אתה מסביר את זה עם הציץ אז זה מאוד זה יותר באמת >> למה אבל מטר 70 הוא לא צריך להתרומם בכלל זה יותר גבוה ממנופחים זה לא גם >> מטר 70 זה עד לפה >> נו >> נו ואם הוא רוצה להגיע למנורה >> אז הוא מרים מעבר לגובם זה לא בסוף זה לא מהראש יוצר >> בכל אופן >> אבל יש מדרגות >> לא אבל זה פחות הרבה מהראש >> כן כן ולכן הוא מניח עלי הכלי שם שמנה ומלקוחיה ומחתותיה בשעת ההתבה. אז הוא מדגיש בו שזה רק בשעת ההטבה. >> כן. >> כנראה שאחרי ההטבה הוא היה לוקח יורד ולוקח את הכלים, שם אותם מקום אחר. >> זאת אומרת שזה לא שזה לא יקלקל את היופינ >> את היופי של המנורה. יכול להיות. אני לא הוא לא מעביר. >> כן. זה נראה מאוד הגיוני. אחר כך הוא לא צריך שם יותר את הכלים. >> כן. אומר אז הוא מדגיש שדווקא בשעת ההטבה
אז הוא צריך להביא את זה כי >> הוא חייב >> אין לו עם מה להטיב ברגע שגמרת הוציא את הכלי עבודה >> אז הוא מביא את זה >> אז הוא מביא בתפארת ישראל אז הוא כותב שמקום הנחת המלכיים והמחתות היו על המדרגה העליונה >> כך הוא אומר כמו שאתה אמרת קודםכן >> אבל אומר בהר מוריה יש ספר מביאר שהמחתות והמלקחיים הונחו על המדרגה השנייה בכלי שהיה נקרא כוזכוז >> שזה היה בתוך כלי >> והכלי הזה היה מונחיל את הדברים >> נחיל את הדברים כך הוא אומר בתפארת ב בהר המוריה ספר ההר המוריה >> מה זה זה של א >> זה לאמ שזה תפארת ישראל זה הרי מפורסם >> כן נכון No.
שיעורים נוספים מאת הרב שמואל רבינוביץ
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ ה׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 96:01
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ ד׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 103:16
- גמרא בעיון 27: פסחים (2) בגדר חיוב בדיקת חמץ - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 51:20
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ משפטים - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 20:13
- כולל תפארת לוי יצחק -מיום ה׳ ל׳ מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 102:46
- פתיחה: איך ניגשים ללימוד מסכת פסחים ? - הרב שמואל רבינוביץ יום חמישי ל׳ אב תשפ״ו | 18:47
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ כ״ט מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 98:11
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ כ״ח מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 89:31
- כולל תפארת לוי יצחק יום א׳ כ״ו מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני כ״ז אב תשפ״ו | 82:46
- גמרא בעיון: טבח על פי עד אחד מדוע אינו חייב שבועה? - הרב שמואל רבינוביץ מוצאי שבת כ״ה אב תשפ״ו | 44:40
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ ראה - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי כ״ד אב תשפ״ו | 18:27
- כולל תפארת לוי יצחק יום ה׳ ט״ז מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״א אב תשפ״ו | 106:56