כולל תפארת לוי יצחק יום ה׳ י״ג אייר תשפ״ו פר׳ אמור - שמואל רבינוביץ
שיעור מאת הרב שמואל רבינוביץ', המבוסס על רשימותיו של אביו הרב הלל רבינוביץ' ז"ל, בעניין פרשת במדבר וחג השבועות: 1. חביבותן של ישראל במניין המניין החוזר: הפרשה פותחת במצווה למנות את בני ישראל. רש"י מסביר שהקדוש ברוך הוא מונה אותם שוב ושוב בגלל חיבתם לפניו. הרב ממשיל זאת לאדם שמונה את כספו או יהלומיו מתוך אהבה והערכה לערכם. השוויון במניין: המניין נעשה "לגולגולתם". בנקודה זו אין הבדל בין נשיא ליהודי פשוט – כל אחד נספר כ"אחד". זה מלמד על הנקודה העצמית של הנשמה שקיימת בשווה אצל כל יהודי. 2. הכנה למתן תורה – ענווה וביטול במדבר סיני: התורה ניתנה דווקא במדבר, מקום הפקר וריק. מכאן לומדים שהתורה אינה נקנית אלא במי שמשים עצמו כמדבר – בענווה ובביטול הישות העצמית. "מספר שמות": הרב מסביר שהמניין נעשה לפי שמות. השם מבטא את הקשר של הנשמה למקור העליון שלה. למרות שהיהודים היו במצרים, הם שמרו על שמותיהם, מה שאפשר להם להיגאל ולקבל את התורה. 3. נשיא השבט והשפעתו הנשיא כראש: התורה מונה את שמות הנשיאים שעמדו לצד משה ואהרון במניין. הנשיא הוא "ראש" השבט, וממנו נמשך חיות וכוח לכל השבט. התקשרות לצדיק: הרב מדגיש (ע"פ התניא) שההתקשרות לצדיק (הנשיא) מאפשרת גם לאנשים הפשוטים ביותר לקבל חיות רוחנית ולהתעלות, שכן הנשמות קשורות זו בזו כאיברי הגוף. 4. חשיבותו של כל יחיד דבר שבמניין אינו בטל: בהלכה, דבר שמונים אותו אינו מתבטל אפילו באלף. כך גם כל יהודי – ברגע שהקדוש ברוך הוא מונה אותו באופן אישי, הוא מקבל חשיבות נצחית שאינה יכולה להתבטל בשום מצב בעולם. לסיכום: פרשת במדבר, הנקראת תמיד לפני חג השבועות, מלמדת אותנו שמתן תורה דורש שילוב של שני הפכים: מצד אחד ביטול וענווה (מדבר), ומצד שני הכרה בערך העצמי והאישי של כל יהודי ויהודי כעולם מלא (מניין).
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
יויסי גברה דעל ברי ועל בר אלכס אדם שלא חס על בנו ועל בתו עליי דדיכס איך אני יכול לצפות שהוא יחוס עליי אנישאר פה לא הוא שלה דגזה זה אסור הרי בשבת לדוג דוגים נכון >> זה שהוא אומר זה שהוא אומר >> לא אבל פה רצו לחייב אותו על זה שהוא הוציא את הנשמה של אדם כל זמן לא כל זמן ככה כתוב אני אראה לך >> כל זמן כל זמן שהדג הוא הוציא אותו והוא מכניס אותו מיד אז זה לא זה לא בעיה >> זה לא בעיה >> לא לכתחילה אסור אסור זה תל מוקצה אבל זה מוקצא הדג >> הדג מוקצא זה עכשיו אסור גם להוציא אותו אבל לא יודע בדיוק איך ש >> אבל פה פה הוא לא עכשיו הוא לא מדבר על מוקצול כזה עכשיו פה הוא מדבר ברגע שהדג מתייבש אז הוא >> חלק הזה כבר זה כבר נקרא הוצאת נפש >> הוצאת נפש כן אבל אבל ההתחלה כבר אסורה >> זה נכון >> דוג בשבת למה זה לא מדבר
המשך התמלול
>> עכשיו עכשיו הוא הוא מדבר עכשיו על מציאות שהוא רצה להביא איזשהו הוכחה על שהוא לוקח את הנפש שלו הוא לא נכנס עכשיו לדוגמה איך הוא יהיה לקח את זה יכול להיות שהיה לו איזה יותר לקחת את זה >> ביום טוב מאקויום יש לו אקווריום של >> לא יודע בכל אופן הוא עכשיו לא נכנס לסוגיה הזו >> לא כתוב שבס לא כתוב יום טוב זהפה >> בסדר >> עכשיו לגבי מה שאתה אומר איך היא הייתה יפה או לא יפה וכמו שהרב סיפר לנו סיפור על אחד שהיה צועק שהולך למות בא נתנו לו הקומול נשתתק בתו למה הוא מין ב הוא חשב שזה תעופה הוא הרב אמר לו שאני עכשיו עושה ברכה שתהיה יפה והוא הוא האמין ברב אז הוא ראה אותה יפה >> הוא לא זה לא שהוא ראה אותו אם הוא היה רואה אותה זה היה בסדר >> הוא באמת ראה אותה יפה >> היא פתאום התגנדרה >> בגלל שהרב אמר שהיא יפהכיר
כבר היא כבר התה >> פסיכולוגי הכל בגל >> מה אכפת לך שט של הגמרא זה שהיא נהיתה יפה >> איך היא ייפה ברגע ש הוא עשה אוטוס פוקוס >> לה הרבי ברב אותך שתהיה יפה אז כבר באותו רגע מבחינת לא שהרבי אומר באמת ככה זה קורה >> יפה או לא יפה זה רש בחתן >> אז הוא אומר הוא יגדל >> היא תגדל הוא גדל הוא >> כן >> וקדל כמה סנטימטר >> הרבי רשב >> מעניין >> מה הוא >> היה במאה שערים היה יהודי בשם רד ליבלסלוני >> כן >> הוא היה אח של >> הגבאי שבית כנסת >> שהיה הגבאי >> אז אומר שדיברו לו שידוך הרבי הרשב הוא היה נמוך קצת >> דיברו לו >> וכאורה הייתה גבוהה אז הרבי הרשב אמר הוא יגדל ככה >> השאלה היא רק באיזה גילו יחד >> כן זמנו היו בן 13 15 >> בן 13 אפשר לגדוד זה >> הנה 13 אפשר לגדול זה טבעימה >> הב של גרוסמן >> היה לו בעיה עם העין כל הפנים לו כן
>> הרב >> סידר את זה בבחי בריאה לגמרי >> שסא שסא >> הסעיף ש אמרנו כבר אנחנו כבר בשסב >> וואו >> יותר נכון אנחנו נתחיל בדף שסג נתחיל >> אנחנו דיברנו על מי שיש לו מכה ברגל הוא שם על זה מטבע אז אתמול דיברנו על זה >> שהמטבע הזו כן אז יש לי להקדים פה הקדמה מה שהרב הגר >> היה יוצא בטלית זה חש >> כן אני רוצה להגיד ישר כוח לרב הגר >> על מה >> אני למדתי פה את כל הסוגיה >> כן >> ואתה זרקת מילה אחת וזה פטור פתאום מאיר את כל הסוגיה >> מה אמרת הוא שאל מה פתאום אדמור הזקן >> כל כך עשה עסק מכמאות >> מדריך פה אמרנו שיש פה אדמור הזקן מדריך איך איך להיות באבא אז הוא אומר פה תעשים כמהות כאלה כאלה עושים כמיות כאלה הוא מעריך פה ממש איזה ליותר מ-10 סעיפים >> אז אני מה הוא נתפס כל כך בכמעות שאל הרב גר ופתאום עלה בדעתי שהוא פשוט העיר את
הסוגיה שהסוגיה פה בכמאות אתה יכול לדעת מה זה נקרא העניין של הוצאה כשיש כמע אז יש לזה כל כך הרבה השלכות שאתה לומד את זה וזה מילה אחת זה נקרא שלומדים זה מאוד >> מה אתה אומר >> כשלומדים ביחד ופתאום אתה לא קולט עוד סעי ועוד סעי מה זה מעניין מה הולך ללמד אותנו להיות באבות פה לא אומר מכיוון שפה הוא פה הוא מאיר את הסוגיה שסוגיה היא נותנת לך להבין מה זה הוצאה >> האפשרויות ש כל האפשרות >> כל הסוגי אפשרויות שהוא לא יכול במקום אחר להגיד את זה בתוך הקמיה >> כן אבל זאת אומרת שאם הקמיה היא של שלוש פעמ אז הקמ עצמה חזקה. אם הקמ היא לא שלוש פעמים, זאת אומרת שהוא נתן השלוש פעמים הזה המזל שלו. ולפעמים כל מיני אפשרויות יש פה יותר מ-10 אפשרויות ובמילה אחת את זה. >> הרב, אבל זה דומה למה שאתה אמרת לנו. למה מסכת שבת מתחילה בהוצאות השבת?
>> נכון >> הרי יש מלכות הרבה יותר קלות מבונות מהצות השבת. אסור להביר אש, אסור זה. אז הוא אמר כדי שתלמד את העניין איך לגשת איך לגשת לשבת איך לגשת למלאכות של שבת דבר אבל פה הוא לא הוא לא נתן לנו את ההקדמה הזו והקדמה הזו זה אתה מסתכל מה פתאום איך נכנס ללכות שבת כל כך הרבה ממש יש פה מלא סעיפים והסעיפים האלה זה נתן לנו ככה את הבהירות הזו אתה צריך להגיד יש כוח בכל אופן היוצא בתלית המקופלת מונחת על כתפיו דהיינו שחר לאחר שנתנה על ראשו הגביע שולע על כתפיו בין שהגביע כל אורך שולע בין שלא הגביע אל שני כמפי שולע ונתן כנף אחד על כתף זה וכנף אחד על כתב זה ואמצאית שולי המשולשלת על גופו למטה מכתפיו חייב שאין זה דרך מלבוש >> אלא אלא משהו >> למעשה הוא אומר פה האדמור הזקן שאבן אדם הולך עם טלית >> ואפילו או שהוא אומר בצורה כזו שנתנה על
ראשו והגביע שולע על כתפה ולקח את כל הטלית על >> הספרדים מתחילים כמו אבל יותר כן רק הראש בדיוק אותו דבר או שהוא אומר כמו שאנחנו עושים שהוא נתן את שתי כתפיו את הטלית כמו שאנחנו לובשים תלית רגילה זה הולך אתה שם את שתי הצדדים על הצד הזה הזה ולמטה והשער יורד למטה >> אז אומר שעשו >> לא ככה אומר אדמור הזקן >> למה הוא אומר שאין זה דרך מלבוש אלא משהו >> אבל אנחנו כן זה דרך מלבוש שלנו >> רגע בוא אל תמרו אתם ממרים אז אנחנו >> לא לא יהיה לנו מה ללמוד אחר כך >> אז הוא אומר פה אתם הבנתם מה שהוא אומר אומר שבן אדם לבש טלית כמו הספרדים שלובשים את זה על הראש ועל הכתפיים >> את כל הזה. אז הוא אומר אסור בשבת לצאת עם זה. >> זה לא דרך >> זה לא דרך מלבוש. או אפילו כמו האשכנזים שלובשים את זה את שתי הצדדים פה והשער יורד למטה. זאת אומרת שני ציציות קדימה
שני ציציות אחורה. הוא אומר אז אסור בשבת לצאת. ככה הוא אומר. >> חכו חכו חכו. דבר ראשון להבין >> דבר ראשון אז הוא אומר למה? הוא אומר בגלל שזה לא דרך מלבוש אלא מסו זה מסע יש אנשים שהטלית זה עלה מסע אני יודע מה >> כן >> שלקח טלית אתה אומר לו תלבש תלית אומר לא תעזוב אותי זה מסע אבל פה הוא אומר הוא מתכוון בשבת ויש פותרים כשאמצעית שולי המשולשלת למטה מכתפיו אף על פי שכנפי הנתונים על כתפיו וכן פה הוא אומר קודם אומר זה כמו מסו עכשיו הוא בא והוא חוזר את זה. הרבה פעמים אדמור הזקן לוקח את הדבר הראשון הקיצוני. אחר כך הוא יורד מטה אומר רבותיי יש פותרים כשאמצעית שוליה משושלת למטה מכתפיו. אף על פי שכנפיה נותנים על כנפה. זאת אומרת השני צדדים נותנים. אז זאת אומרת ככה. אז עכשיו הוא דיבר על זה שהספרדים אומרים שלובשים
את זה רק על הכתפיים אז הוא אומר זה לא טוב. אבל מי שלובש את זה מה זה בדרך מלבוש היה במער במערב >> כן נכון נכון אבל פה הוא מביא את זה שדרך מלבוש כזה אם הוא בא לרוסיה זה לא זה לא עובד זה לא עובדיה >> אז הוא אומר אף על פי שכנפיה וניקה אבל הוא אומר אבל אסור מדברי סופרים אסור לעשות את זה למה מפני שנראה כמסו זה נראה כמו מסע ואפילו אין כנפי הנתונים על כתפיו אלא שתפסם בידיו והגביע כדי שלא יתלכלך או כדי שלא יקרע אסור אז הוא אומר באופן כללי בן אדם שאם זה עכשיו למעשה הוא אומר על טלית המקופלת על לשון טלית שאלה אם הוא מתכוון טלית רגילה או שהוא מתכוון טלית סתם בן אדם לקח כמו שה איך קוראים להם האודים מתחסים ב בסדין בסדין בכזה דבר האתיופים אולי >> האתיופים אותו רעיון >> אותו רעיון >> אבל הוא מוסיף אבל אם אינו מגביע בידיו
אלא מתבטליתו בעניין ששולה מגבעים הרבה מן הארץ וכמפי שולע אינם נתונים על כתפיו אלא הם משולשלים על על זרועי ידיו זאת אומרת כמו שהטלית מכסה את הידיים רואים את זה הרבה חסידים >> שהם לא שמים את זה כמו בחבד ששמים את זה ככה אלא הם זה מונ מונח גם על הידיים. אז הוא אומר הוא מכסה רוב גופו הרי זה מותר פה. מותר לפי זה מותר להתעטף בטלית תחת הגלימה להביאו לבית הכנסת בשבת שחרית שאף שמתעטף בה בניין שמתקצרת שאינו יוצא מתחת הגלימה למטה כלשהו מכסה אבל מכיוון כל שהוא מכסה רוב גופו אז מותר אם אז הוא בא ואומר ככה אם הטלית מכסה את רוב הגוף יש כאלה שקונים טלית שאתה רואה שזה מגיע לו כמעט עד פה כשהוא שם את שתי הזה אז הוא אומר זה לא טוב. צריך שהתלית תהיה ארוכה. אני ברוך השם כשהתחתנתי אז הדוד נוחם רבי נוביץ הלך קנה לי טלית הכי גדולה ו10 שנים התעניתי
עם הטלית הזו עד שקלטתי שאני יכול מותר לי ללכת לקנות טלית יותר קטנה. הוא רצה שאני אתחסה בתפילה ושניה אויבד היה לו סיבות בזה דווקא >> גם לי הוא קנה >> כן גם לך הוא קנה הוא בא לבית הכנסת לשקור חבד עם טלית עם >> זה הרב נוחם רבינוביץ הלך ואמר לו טלית של חבד אתה צריך אתה לא תיקן את זה אתה יודע הוא תיקן את זה >> את מה אתה תקליח בדיו >> מי >> נוח >> כן >> כ אמר כיס >> לפני זה לא >> נוחים עשה את הכניס הזה כן >> כן הוא הכניס את זה >> מה בלי התרה אה בלי את הרדמור הזקן כבר >> אה >> מאז שהוא היה בית סוע אבל את הקווים וכולי רואים >> יש לחבד יש קווים מיוחדים יש גם יש שני סוגי תליתות יש תלית של הרבי הרשב יש תלית של הרבי הרשב גם כן >> אנחנו מקפלים שלא ירוא את הפסים בכלל הרבי בזכות התלית >> שים לב מקפלים יש הרמה כמה נימוקים
זה הרבי לא יודע למה שאלה כן כן גם אני זכיתי >> אבל כיוון שאבא שלו היה מקובל והיה לו ה שם פסים אז בכל אופן >> אז הוא מביא פה אז הוא מביא פה דבר שלכורה אנחנו לא שמים לב לכזה דבר תלית ודאי אנחנו הולכים טלית הולכים תלית ברחוב >> באופן כללי אנשים לא הולכים עם תלית ברחוב >> אבל היום >> תבוא לכל מיני מקומות בין הגויים וזה היום חבד הכניסו שאתה לא צריך להתבייש אבל בן אדם אדם בטלית הוא לובש בבית הכנסת לא באכוב אז אם הוא לובש טלית >> הייתי בצירי בחגסי >> כן >> אנחנו שצו מהתפילה מאות אנשים כמה שני אנשים יצאו >> יצא לי ככה ניגש אליי שורי הכל יותר אנחנו בגלות גם בברפר כ >> כן אז זאת אומרת ככה אתה אנחנו יש לנו מונח בראש שבן אדם יוצא עם תלית הוא יוצא מה הבעיה חופשי זה זה מלבוש מה זה איך אתה אומר אומר אדמור הזקן לא טלית אתה לובש
בבית הכנסת אתה לא לובש בכל זה סופרים >> מה >> כמו שאנחנו לובשים סופרים איך אנחנו >> כך הוא אומר אז הוא אומר בסוף אחר כך אחר כך הוא ממשיך עוד הוא אומר הרי זה מותר לפי שמותר להתלכת אז הוא מסביר אם הם משולשלים על זרועי ידיו זאת אומרת שזה מכסה גם את הידיים קצת >> אנחנו לא נוהגים ככה >> אנחנו לא נוגים אז איך >> מה הוא אומר לדברי סופים מה אסור מה הוא אומר >> אז הוא אומר אומר לפי זה מותר להתעטף שמדברי סופרים הוא אומר שאסור >> כן אתה אתה רואה שזה יש היום מושג של מנהג מ אז אז זה מה שאני רוצה להסביר מה שאתה שואל בדיוק זה מה שאני רוצה להסביר בעצם תלית שבן אדם הולך ברחוב ברחוב לא הולכים עם טלית אתה רואה בן אדם שעולה עם טלית אז אתה חושב רגע מה מה עובר עליו אתה לא זה אתה אומר אולי הוא קיבל השרעה אבל כשעכשיו
שאנחנו כן הולכים ברחוב עם טלית אז יש לזה כן דין של מלבוש. בכל אופן זה זה קצת זה מעניין הסעיף הזה מאוד מעניין מכיוון שבעצם הוא אומר שטלית זה לא מלבוש. כללית נכון >> למה למה הוא אומר שמטתפים איתה אתה לא הולך זהפים איתה >> אתה בבית הכנסת >> לא לישון בבית הכנסת >> לא לישון לישון >> בזמנו כתוב שהיו ישנים עם הטלית ומתפים >> היום היום אתה רואה מישהו ישן עם טלית אז שם לו שתי נרות >> לא >> ישכים מהמקווה עם התלס גדולה על הראש >> אז זה מה שהוא אומר אם אתה הולך מהמקווה עם תלית גדולה וזה גם מכסה את הידיים לא שאתה שם אותו כמו חבד אתה שם אותו כמו ויזני שזה מכסה את הידיים אומר זה אתה יכול ללכת זה מלבוש אבל כמו של חבד זה לא מלבוש כך אומר אחר כך הוא הוא קצת חוזר בו קצת והוא אומר שכן מותר תחת הגלימה הזאת אומרת אם אתה לובש גלימה מה הכוונה אם אתה
לובש גלימה אז אתה לא יכול לכסות את הידיים אתה לובש מכניס את הידיים למעיל לא >> אז אז אז אז אז זה כאילו חוזר בו כאילו אז זאת אומרת שאם אתה שם את זה כל מה שהוא אומר כ אתה שם אותו על הידיים זה נקרא מלבוש >> אבל אם אתה שם אותו >> תחת לגלימה >> תחת לגלימה אז אתה אז אז לא על הידיים גלימה זה שבולים בגלימה זה בלי שבולים >> לא אם גלימה זה המעיל שלך >> מתי ראית ש >> משהו שמתפים >> זה בכל אופן הנקודה פה הוא אומר שזה חייב להיות מלבוש אז היום בעצם אנחנו מכיוון שהיום זה לא דבר זה מלבוש אז מותר עכשיו אני רוצה לשבח את הרב אורי היום אז אתמול הערת פה הערה אמרת ש בחבד שאתה באת למקום של א >> לא חבד >> שלא חבד של אנשים חילונים אז באת ל איך קוראים לזה >> לא באת לכוילל שמה אז הרב אמר שמה >> אז הרב אמר לו מה איך אתה הולך מריסה
שמירת עיניים. ככה הוא סיפר לנו אתמול סיפור. אז דרך זה פתאום קלטתי אנחנו עכשיו לומדים בפרשת אמור שכהן אסור לו להתמות למת. >> אז חשבתי כל הזמן >> רק לשבעה קרובים. למה למת לא? אז פתאום מתוך זה שאתה אמרת אז עלה בדעתי כזה רעיון שכהן יש לו הוא צריך להחדיר חיות בעולם הזה כהן צריך יש מצורע הוא הולך לראות את המצורה למה מצורה כן >> רק הוא יכול >> למה רק הכהן יכול להגיד את והוא הולך לבית של מצורע והוא הולך לכל מקום >> כל דבר שהוא חי אז הכהן יכול להשפיע עליו על דבר מת הוא אין לו שום השפעה אז אומר שמת אין אין מה לעשות >> אז אין לו מה לחפש >> אז אין לו מה לחפש אז אומרת התורה דברים חיים תבוא אתה כהן יש לך כוח של אלוקי תחדיר בו אפילו שהוא מצורע תחדיר בו תעשה אותו מת הוא אומר זה לא ילך אתה תעזוב >> אתה תעזוב אותוזה יופי זה חידוש
>> זה יפה אז אמרתי אני חייב להגיד לך תודה רבה על זה אמרתי אני צריך להגיד לך אז אני אספר סיפור שאבא שלי >> פעם פוג הולך בשיקון חבד עולה במדרגות הוא פוגש את רב גרשנחין כבר היה זקן רב שמח חב אותו שואל אותו רב גרשן רבי היללצדיק >> כן אז שואל אותו רב גרשן את אבא שלו אומר רבי הלל אני רוצה לשאול אותך שאלה אני נורמלי או שאני משוגע >> מי שואל את מי >> רב גר שנחי שואל את האבא שלי אז אומר לו אבא שלי מה זה השאלה תסביר תסביר את עצמך אז אומר תראה אני כבר למעלה מ-90 בקושי זז סוחבים אותי אין לי שום זה אומר לרגע >> ולרגע הוא אומר אני לא חושב שאני הולך למות אז הוא אומר, "תסביר לי מה זה, אני נורמלי או שאני משוגע?" האבא שלי ידע שרב גרשנחין הוא יהודי משכמו לה מראשוני התמימים, תלמיד חכם עצום. אז הוא אומר לו, "אז באמת
תסביר לי למה לא?" אז הוא אומר, "אני אסביר לך". >> אבא אמר >> כך הוא לא רב אבא שואל את רב גרשון, תסביר לי רב גרשון כל דבר שהוא היה אומר אז היה לזה טעם, היה לזה הסבר, אז הוא אומר, "תסביר לי מה באמת, למה אתה לא חושב באמת ככה?" אז אומר אני אסביר לך חי זה דבר שדבוק בקדוש ברוך הוא מת זה דבר נפרד כל זמן שאתה חי אתה לא יכול לצייר לעצמך לרגע שאתה לא דבוק בקדוש ברוך >> אתם החיים היום דקים בהשם אתם מדבקים בהשם חיים >> חיים כולכם >> אז זה מה שהוא אומר זה מה שהוא אמר לו אומר לו מכיוון שאני אדם חי כל זמן שאנ בכיר בי אז אין מושג שאני יכול לחשוב על מצב מצב כזה שאני נפרד מהקדוש ברוך הוא זה לא שייך לך יפה יפה >> הוא מגי מגיע הוא מגיע הוא הלך להביא אותו >> יפה מאוד הך להביא אותו >> בכל אופן תראה איך שזה פתאום רון שאתה
חשבתי ששכחת בחלסיפור אז לנו את הסיפור >> אז אתמול אתמול סיפרתי להם סיפור מעניין אתם תהנו מהסיפור >> אתמול >> הוא מכבד את >> כן כן כן >> לקח לחיים היה מניין ככה בתוך בית >> יוצא החוצה עם התלד שקר עם הגדע הוא שאר את זה ברחוב >> מה היה >> אושרקי עם הצבת בשבת ברחב כנסתחוק שמה גדוש >> תביא את הדרניות >> הוא >> בכל אופן אז שמעת אתמול סיפור יפה אתם יכולים אני שמעתי את הסיפור מזמן בשפט >> כל השיעור מישה אומר משהו מכבד אותו >> לא זה אתה רואה תראה איזה טעם תראה תראה איזה טעם הנה הנה גם מה שאמרת אני אני שבוע לומד את זה ולא שמתי לב את הנקודה זה כן אבל שמעתי אתמול סיפור יפה א סיפרתי אתמול סיפור יפה יהודי נסע אנחנו דיברנו על שמירת עיניים אז ודי היה בבור פאק הוא נוסע באוטו והוא רואה שמקום שכל התלמידי תורה תלו שלט מאוד לא צנועכ
>> זה היה כל כך אכפת לו אתה מכיר את אתה סיפרת לנו את זה סיפום מדהים >> כזית כן בכל אופן >> בכל אופן רגע רגע אז הוא מתקשר שמו את זה חברה שמו תמונה מאוד לא יפה והיה אכפת לו אומר הולכים כל כך הרבה אנשים ילדים כזה תמונה בתוך מרכז החליטו מתקשר אליה מתקשר לחברה ואומר אני רוצה לזכור את המקום אומרים לו זה מוזכר אומר אבל בכל זאת זה מקום שזה זה יעזור לי תשימו את מקום אחר >> 30 יום >> אז הוא אומר לו אז הם אמרו לו ל90 יום זה עולה אמרו לו 90,000 דולר זה עולה 1000 דולר ליום 90,000 דולר היה לו בבנק 90,000 דולר אומר יאללה >> כל הכסף >> הוציא את הכסף נתן את זה >> זה אמונה לא נורמלית >> קיצור שואלים אותו מה לשים שמה אז אומר אנחנו יש לנו 90 יום תתחילו היום 90 למחרת 89 ואחר כך תרדו עד למטה מטה ככה לאט לאט תורידו וזה מקום מרכזי וכל הקהל רואה היום
90 יום 89 יורד 86 87 ואנשים כל בקיצור בכל המקומות ברדיו בטלוויזיה התחיל לדבר יש פה איזה משהו מדהים ושואלים ואנשים מתקשרים אליו מה זה אומר זה דבר סודי אי אפשר לדוף וזה נהיה ממש בלאגן זה קיצור קשר אליו כמה ימים לפני שזה יורד אחד מקוקה-קולה ואומר לו אני רוצה לקנות ממך בשלוש מיליון דולר את הזכות הזו שבסוף היומים תכניס כמה בקבוקי קוקה-קולה שואל >> אז הוא אומר כן כן זה מה זה שואל אז הוא אומר לא חשבתי אבל הקדוש ברוך הוא סינר את זה יותר טוב מה שחשבתי רואים אתה מדבר על שפירת עיניים תראה איך שהקדוש ברוך חושב של מיליון דולר על זה >> כך כן כן אני למדתי עוד דבר >> זה מהסיפורים של רבי מלח >> אני למדתי עוד דבר מזהכמה שהרב אמר היום אחרי שסייפת את הסיפור אתמול >> מה אתה מבלבל את המוח עם הסיפורים האלה אתה חושב שזה מעניין מישהו הלכת ודיברת
וזה זה תעזוב דבר פחות ומה אני רואה שכל מילה שיהיהודים מוצאים הפה שלו אתה לא יודע לאן זה יכול להגיע אצל היהודי השני ומה יכול ללמוד בזה >> נכן נכון נכון >> שזה פשוט לקיים ודיברת בם >> בדיוק >> צריך אם אתה מבין או לא מבין הלת הנושא רגיש >> כן >> הנושא רגיל הוא לא פשוט >> מצד שני מצד שני יש פה איזה יש פה איזה עניין >> כן >> יש פה איזה עניין אבל פתאום קלטתי אבל זה שלך שאתה קלטת לא היית אומר את זה לא הייתי חושב על זה >> אבל הבאת דבר מאוד מעניין ניש לך קוראים אתם במשפחה של אביר של רחוק אבא של כוח >> איך >> לא אבא שלי היה לי בקיצה בבית ספר ילד קוראים לו הגר >> איפה >> זה מקום לא די היה >> בתל אביב קראו לו הגר והוא היה מהחסידות >> לאחזו בתשובה ש >> חזרו בתשובה >> ממש לא יודעת טוב יכולים ללמוד >> אבל ממש יהודי נכון יהודי
>> ממש יהודי זה זה לא מע זה נשומ כן הוא הסביר שהצמצום הוא לא כפשוטו והוא מביא מה שכתוב בתיקוני הזוהר לא תתר פנוי מ >> איזה פ זה דף >> פדפ פדפד >> ש שהקדוש ברוך הוא אין מי שתופס בו והוא תופס בהכל. אז הוא הסביר שזה שהוא שאף אחד לא תופס בו שאי אפשר להשיג אותו. וגם שלמרות שהבורא מחייה את כולם זה לא כמו נשמה שמחייה את הגוף שהיא נתפסת בגוף ומתפעלת מכל מקרה שקורה בגוף אם זה אם זה קור רחום או איזה הקאה הוא מקבל מכה הוא מרגיש צער אבל אבל אצל הקדוש ברוך הוא למרות שהוא מחיה את העולמות אבל הוא לא נדפס בעולמות כך שאין בו שום שינוי אצל הבורא לא משנה קיץ, חורף, יום, לילה, גם חושך לא יחשיך ממנו. זה העניין שאף אחד לא תופס אותו, לא בעליונים, לא בתחתונים. והוא תופס את כולם. איך הוא תופס את כולם? אז הוא מביא משל, הוא מביא משל
בבן אדם רוצה לבנות בניין והוא מתכנן ומצייר במחשבתו את הבניין. אז המחשבה של הבן אדם מקיף את כל הציור של הבניין, אבל רק את הציור, אבל את הבניין בפועל לא, כי הוא צריך >> דמיוני. >> הוא זה דמיון, כן? הוא צריך לבנות חומרי בניין, לזכור פועלים, אז יהיה לו בניין. אבל אם הוא ידמיין ויחשוב 50 שנה לא יזיז. >> אבל כדי לעשות בניין אתה חייב לעשות את הדמיון. >> ודאי כדי להנות. >> אבל אבל בדמיון אין את הבניין. אבל אצל אבל אצל הקדוש ברוך הוא כתוב כי לא מחשבותיי מחשבותיכם. נכון? אז ברגע שעלה במחשבתו שיהיה כל הבריאה וכל העולמות אז הם ניתבו שם במחשבה של הבורא >> של הבורא >> וזה מה שנקרא שהבורא תופס את הכל לא היה מספיק רצון >> כי הכל נמצא שם בפועל למה מספיק הרצון למה צריך לחשוב אז זה כן צריך מחשבה כן >> מחשבה ורצון זה הולך זה זה ביחד זה עניין
אחד >> אבל מה איך שזה במחשבה של הבורא, זה לא מגושם כמו שזה כאן, כמו שזה עכשיו, אבל כדי שזה יהיה מגושם אז הוא צריך לעשות הרבה צמצומים מהמחשבה עד שזה יבוא להגשמה כזאת. אבל זה נמצא בפועל. הבורא לא הולך לקנות חומרי בניין. זה הכל במחשבה שלו. ועל ידי צמצומים מתהווה כל הנבראים איך שהם עכשיו, אבל בעצם הם נמצאים עדיין במחשבה של הבורא. אז הוא תופס את כולם. וזה ההבדל בין סובב כלל מין למה לכל. סובב כל העלמין זה איך שהנבראים נמצאים במחשבתו של הבו. הוא מקיף את כולם. אבל כדי שכל אחד יהיה לפי דרגתו, כי במחשבה של הבורא כולם בהשוואה, אבל כדי שכל אחד יהיה לפי דרגתו, אז הקדוש ברוך הוא מצמצם את החיות שלו לפי הכלי שלו. אז הוא מביא דוגמה שאפילו השמש שהיא גדולה מאוד אבל היא מוגבלת הוא מביא ש17 פעמים גדול מכדור הארץ אבל הוא גם כן מוגבל
וגם כן יש גבול כמה הוא יוכל להאיר הוא אמנם מאור חזק ביותר ובמילא החיות שמלובש שם צריך המון צמצומים בגלל שהוא הסביר שה המקור של החיות זה רוח פיו של הקדוש ברוך הוא שמתלבש בעשרה מאמרות היה יכול להתפשט ולברוא בלי גבול נבראים זה באמת יש מאמר חז"ל על השם שדי כתוב שאמר לעולמו די אז כתוב ש שהעולמות היו מתרחבים והולכים בלי הגבלה הקדוש ברוך הוא נתן להם די. מה זה אומר די? זה הצמצום. הצמצומים. כי בלי הצמצומים כיוון שהקדוש ברוך הוא אינסוף והמידות שלו גם כן אינסוף וכוח הדיבור שלו זה אינסוף. אז הבורא היה צריך לעשות צמצום והלביש אותו בצירופי האותיות עשרה מאמרות במחשבה >> אז אז ככה כל מאמר זה כוח אלוקים מוגבל והחראה בהמשך שהציור של האות בלשון הקודש רומז איזה סוג הגבלה הקדוש ברוך הוא הגביל את הכוח האלוקי, אבל זה עדיין מדי חזק ולכן היה צריך להיות
חילופי אותיות וצירופים וגימטריות וכל צירוף זה עוד לבוש להלביש לעשות עוד הגבלה לחיות וככה על ידי ריבוי צמצומים 110 מאמרות הלאה עשה גם גימטרות שזה לבוש שמסתיר אנחנו פה הגענו, אנחנו נקרא אחרי הסוגריים א ב-168 אלו שצמצם הקדוש ברוך הוא הוער והחיס שיוכל להספשת מרוח פיו. זאת אומרת, מצד הכוח שהוא יכול להתפשט מרוח פיו, זה היה יכול להתפשט בלי הגבלה. אז הבורא צמצם אותו והלבישי תך צירוף איסיס שלו ממוריס שיהיה רק עשרה מאמרות וצירופי צירופן כפי שאמרנו קודם ובחילופי ותמור סוסצמו כי האותיות זה גם כמדי חזק היה צריך לעשות חילופים ותמורות אה למשל את ב אז כל צירוף כזה זה כבר אסתר אני לוקח מהא' עושים איזה תו ומהב' עושים איזה ש אז א >> אז מי שמבין את השפה הזאת הוא יבין את הכוונה אבל סתם בני אדם לא יבינו למה כי זה מסתיר
אז הקדוש ברוך הוא עשה הרבה חילופים כאלה שיהיה עוד אסתר ועוד אסתר ועוד אסתר ואז החיות יכולה >> אסתר או שצמצום הוא צמצם צמצם >> גם צמצם וגם הסתירסר >> שני הדברים גם יחד >> בעצם הוא עשה צמצום כדי שהוא מכל להכיל את זה >> נכון זה זה באמת הנושא אפשר >> בחילופי ותמורסעצמון ובחשבנון ומספורון הקדוש ברוך הוא גם עשה אה עניין של הגימטריה. גימטריה זה לא סתם ככה. יש בני אדם שחושבים שגימטריה כל אחד עושה מה בלשחק. כאילו משחק. >> כן. זה לא הרבי פעם אמר על זה שגימטריה זה לא מי שיש לו כוח המצאה יכול להמציא גימטריה. אם יש קשר בין שני העניינים אז אפשר לדעת שהגימטריה היא בסדר. אבל סתם ככה גימטריה זה לא זה לא אומר >> אה צריך קשר >> צריך קשר אז מה הקשר באמת שמהילה הזו השתלשל מילה אחרת וזה התחלף בשביל לתת חיות מוגבלת יותר
לנברא על ידי הגימטריה זה הוא אומר ובחשבנון ומספורון שכל כל חילוף ותמורו מרה על יריד הסוער והחי ממדרגה למדרגה כשעושים חילוף תמורה אז אז זה החיות יורדת דהיינו מה זאת אומרת זה יורד ממדרגה למדרגה שיוכל ליברי ולהכיז ברועים כי הרי זה כוח אלוקי אז הוא יכול לברוא ולאחיות ברוים שמדרגסיחוס ומהלוסום ממדרגסים הנס וטבס עצמו שבסורמורס שבדן מסלב שהקדוש ברוך הוא בכוו שאין מדי סוף זאת אומרת בעשרה מאמרות מלובש מידותיו של הקדוש ברוך הוא שאמרנו קודם שמידותיו של הקדוש ברוך הוא הם לא מוגבלים ממילא אז בס מאמרות ששם מתלבש אז זה גם כן מדי מדי גבוה אבל כשעושים חילוף וצירוף או גימטריה אז האור יורד החיות יורדת ואז הברועים שיברעו מחילוף ותמורה האיכות שלהם היא תהיה לא כל כך ממאלה שנבראים מהמאמרות עצמם אז כתוב באמת ש שהכלל של הרקיעים נברא
מהמאמר יהי רקיע אבל הפרטים אז כל פרט בא מחילוף או תמורה והחשבון חשבון זה גימטריה מיראה על מי הוא טוער והחיס מי הוא תחר מי הוא תד שלי נשאר ממנו אלו בחינו אחרינו שהוא בחינסחש בד זאת אומרת הרי זה שתי מילים שונות מה מקשר ביניהם שהסך הכל הוא אותו דבר אז אז זה הדרגה הכי אחרונה שהחשבון הסופי הוא שווה אבל בעצם הם שני מילים שונות זה רומז על אסתר עוד יותר אז האחריות מתמעטת ומה שנשאר רק הדרגה האחרונה שזה החשבון ומספר מ כמכס ומדרגס כלולס בערך הזה המלובש בציר ובזה של תבו זו במילים יש מספר של כוחות כל אות זה כוח אז כשיש כמה אותיות יש כמה מיני כוחות אותו דבר כשיש חשבון כן חשבון נגיד גימטריה 100 אז יש 100 כוחות זה לא סתם מספר >> אתה יכול לצמר קצט + א >> נכון נכון זה גימטריה >> את יכול לעשות הרבה >> אפשר לעשות הרבה נכון
>> כי כ שיש לנו לא אני אומר החשבון הסופי זה 100 אבל איך תעשה את ה100 אז יש לך המון דרכים הרבה אז הקדוש ברוך הוא יש לו את הדרכים שלו איך הוא עשה את הגימטריה בכדי שהחיות יתמעט ויהיה מדוד לפי הנברא שהבורא מתכוון לברוא. אז יש כמה מיני כוחות ומדרגות בחיות הזאת שמלובש בצירוף הזה של המילה הזאת. ואחר כל הצמצום ממו וכייצ בו כאשר גוזר חוכמוסבורך אחרי כל הצמצומים האלה איך שהבורא רצה וגזר הוא שהו יואכל הוער והחיס ליסלבש גם בתחתני אז זה מאפשר שהחיות יוכל להתלבש גם פה למטה כמעונם ואופרדי די זאת אומרת גם בדומם יש כוח אלוקי אבל הוא כל כך חשוך לא רואים שזה איזה חי זה נראה מת זה נראה >> אז הוא צמצם את האבן הזה כדי שהוא יוכל לראות >> נכון כדי שהוא יוכל לברוא דומם אז נברא עפר דומם אז הוא מביא דוגמה כי אבן דרך מושל שמו מרי כישורושו משם הולבן ומספורי
וידע לפני ספס משם אחר לטעם הידוע ליצרו הוא אומר דבר כזה אבן אז השם אבן אמרנו שכל מה שנקרא בלשון הקודש בשם >> אז האותיות של השם זה החיות שהצמצם בשם הזה באותיות האלה >> הבן הבן >> כן אז אז אבן זה ב משם בן ועוד א' אז א' משם אחר כאן הוא אומר הוא לא אומר איזה שם בן מה מה זה בן זה אחד משבות >> בן אנחנו כבר הזכרנו את זה >> זה מילוי של שם הוויה שם הוויה במילוי ה >> בשולחן בשולחן מילוי הו יש >> מה >> שולחן זה >> שולחן זה עץ זה עץ אז עץ זה מוזכר בעשרה מאמרות בפירוש עץ פרי נכון >> כמו מצלמה ניקח משקפיים דברים כאלה מצלמהזה >> זה צלם >> לא לא נברא מצלמה זה נברא מחומרים אחרים >> אז כל חומר יש לו שם ו >> מהפלסטיק >> מה ממהצלמה הסוער >> מתכת גם >> בסדר אחד מהחומרים זה זה >> טוב אז זה עשוי מכמה דברים וכל חומר יש לו
שם בלשון הקודש וזה החיות שלו לא. אז אבל האבן לא כתוב בעשרה מאמרות. אז מאיפה היא מקבלת את החיות? אז אנחנו אומרים שזה מקבל מגימטריה. אז הגימטריה של המילוי של שם הויה זה בן. אז איך הגימטריה הולך? י במילוי זה יוד. >> כן. >> זה גימטריה 20. כן. >> כן. >> K במילוי עוד K. אז זה 10K במילוי >> פעמיים פעמיים איך שכותבים K כותבים עם עוד K אפשר לכתוב עם א' אבל אפשר לכתוב גם עם ה עם עוד K >> עוד 10 >> אז עוד 10 זה 30 ו במילוי זה עם אות ו >> 2ו זה 12 >> כן זה 12 זה 42 ועוד K אחרונה זה עוד 10 >> 52 >> 52 בגימטריה בן >> אז אז מהגימטריה הזאת נתווה אבן אבל עם עוד א' למה אות אומר אדמור הזקן לטעם הידוע ליוצרה הקדוש ברוך הוא יודע למה יש עוד א' >> אלופו של עולם זה אולי א' >> אז כתוב במאמר אחר פה לא כתוב רק כתוב שזה
הבורא יודע את הטעם אבל במקום אחר כתוב שלקחו את הא' מעוד מילוי של שם הוויה במילוי אלפין אז לקחו רק א'1 א'1 לקחו וחיברו ל לבן נעשה אבן ואדמור הזקן מסביר ששם מה של שם הויה מברר ומעלה את שם בן אז באבן יש את הכוח גם של המתברר גם של המבררזה בן >> אה אה >> אתה עדיין חייב לי תשובה על הבע >> עוד פעם >> אתה עדיין חייב לי תשובה על הבן >> אבל יש שאלה פשוטה לא זוכר >> הראתי לך שבארי כתוב שצריך להגיד ב >> אה קרש >> הרב למה לעשות כל הגמרא לאבן שיש את זה ב10 מאמרות בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ מה זה ארץ חול ואבנים >> ארץ פשוט >> הארץ זה לא אבן >> מה זה בארץ יש הכל מחים יש שמה יש שמה אבן >> נו אז הוא ברא את האבן בממרות זה גם מים >> כןכן כן אבל האבן הפרטית עזוב עכשיו אני מדבר על האבן >> אבל האבן הפרטית האבן הפרטית
שנייה שנייה היא נמצאת בארץ >> יופי >> אבל היא לא הארץ עצמה >> למה לא >> כי הארץ עצמה זה כולל האדמה >> כולל אבל כולל גם את האבן >> אבל יש א אבנים שם אבל לא שהארץ זה האבן >> האבן היא תוספת לחול לאדם להפך החול הוא על האבן תחפור בארץ מה אתה רואה הכל אבן שמה תחפור לא האבן זהו תחפור דבר זה דבר שנמצא זה לא הארץ עצמה במילה הארץ אין א זה עדיין לא מספיק לברוא אבן בשביל לברוא אבן פרטית כן אז צריכים מאמר מיוחד בשבילה >> מאיפה בא האבן הפרטית מהארץ >> היא באה מהארץ אבל היא ברור מהארץ מהארץ יש המון מחצבים כן >> מה זה אבנים יש גם יהלומים גם לחושת >> גם אבל בעיקר יש סלע >> אז זה לא משנה מה שב גם אבני וגם גם לחושת יש גם >> אז הוא ברא את את האבן ואת הסלע כשהוא ברא את הנחושת אז למרות שיש בארץ נחושת היה צריך בריאה מיוחדת בשביל נכושת
וצריך בריאה מיוחדת זה בשביל ברזל וצרי בריאה מיוחדת בשביל אבן >> מהארץ נהיה הכל מהארץ נהיה גם דשא אבל היה צריך להיות בריאה מיוחדת מהדשא שמה כן כתוב צד שהארץ דשא >> כן כי הארץ היא הצמיכה את הדשא ואותו דבר תוצא הארץ נפש חיה הארץ היא הכל היה מהעפר כך כתוב אז הארץ הוציאה גם בעלי חיים כן בשש טמאי בראשית אז לא נולדו בעלי חיים מבעלי חיים אחרי זה אבל הבעל חי הראשון השור הראשון שנברא בששתש ימים בראשית >> הוא יצא מהאדמה >> איך כתוב שור מקרין מפריס >> אז כתוב הגמרא אומרת קדמו קרניו לפרשותיו למה כי הוא צמח צמח מלמ >> אז הוא צמח אז קודם הראש יצא אז הקרניים הוא >> היה קודם ואחרי זה הוא הפריס אחרי זה הרגליים בבחינת צומח אבל הוא לא מבחינת צומח היום >> הגוף הוא צומח והנפש זה חי וזה באמת נשתנה בריאת האדם שהגוף שלו דומם
ולכן הקדוש ברוך הוא ברא אותו עפר מהאדמה מה צבר עפר ועשה את הגוף עשה מנו גולם ואחרי זה כתוב ויפח באפיו נשמתך אבל כל הבעלי חיים צמחו הנפש והגוף ביחד וזה יוצא שהגוף הוא צומח והנפש הוא חי ואצל הבן אדם זה מרחק עצום הנפש זה מדבר והגוף דומר וזה בכדי שהאדם יוכל להעלות את כל הבריאה, כולל גם הדומם ולכן הוא מורכב גם מדומם. לכן הגוף שלו דומם, יש לו הכל אבל איך שלא יהיה משהו גם צומח לאדם >> הוא צומח. >> למה זה דומה? >> הוא צומח מכתנות לגדלות. אז הוא צומח >> למה הגוף >> והוא חי והוא מדבר. >> למה הגוף דומם? הגוף דומם עד גוף פעיל. לא הוא >> בגלל שיש לו נפש. אבל לפני שבא לו הנפש מה הוא היה? היה דומם אבל הבא את הנפש חוזר לדומם >> ואחר כך הוא נהיה צומח הוא צמח זה היה כזה >> כי אפר אתה ולפרת שוב >> דומם זה דומם
>> והנה שם בן בעצמי הוא באל מסליני מעד שם בן בעצמו זה בעולמות עליונים מאוד רק שעל ידי צמצומים רבים ועצומים ממדרגה למדרגה יורד ממנו חי שמות במד עד שיוכל סלבש באבן וזוי נפש הדומם המחייה ומהיסוי מיין ליש בכל רגע וכמי שנזבר לעיל זאת אומרת ככה שם בן בעצמו זה בעולמות עליונים אז יש באמת באור אינסוף יש שם בן רק היה צריך להיות המוןצ צמצומים ממדרגה למדרגה אז ירד מהשם הזה חיות מועטת כל כך מועט עד שזה יכול להתלבש באבן וזה הנפש של הדומם זה האריזה על חידש בזמנו שיש גם לדומם נפש היום זה לא יהיה פלא כי אנחנו רואים איך שהדומם יש לו כוחות מאוד גדולים כל האלקטרי וכל ה זה הכל הכל דומם >> אבל פעם לא ידעו חשבו דומם זה הוא לא עושה כלום >> הוא רק נמצא רק קיים בא אריזל וחידש נפש לדומם >> נפש >> נפש חיות וזה באמת גם אמר חז"ל על הפסוק
כאבן מכיר תזק >> לעתיד לבוא האבן ידבר >> יצחק מה הבן דבר >> מהתורה שאני אומר >> כתוב כתוב שבן אדם הולך ברחוב אז הוא צריך לחשוב דברי תורה אבל אם הוא לא חושב דברי תורה חושב סתם >> אז האבן אומרת לו >> לעתיד לבואשמע האבן אומרת לו גולם למה אתה דורך עליי מה אתה העדיפות שלך עליי אם אתה חושב דברי תורה אז יש לך עדיפות עליי אז מגיע שתדרוך עליי ואז אתה מעלה אותי אבל אם אתה לא חושב דברי תור חושב דברים בתהילים באיזה זכות אתה דורך עליי למה אני לא אדרוך עליך מה מה מי אתה בכלל אז עכשיו האבן אומרת את זה אבל לא שומעים את זה אבל לעתיד לבוא האבן תתחיל לספר הכל כל מה שעשו פה למדו פה התפללו פה להבדיל >> עשו דיברו דברים בתלילים באופן באופן אל תפחיד אותו יותר מדי >> מה למה להפחיד להפך מסוני רוצה אני רוצה שתדע שאם אתה
חושב דברי תורה אתה מעלה את ה את ה את ה את המקום שאתה נמצא בו ובשביל זה הבן אדם נברא כדי שהוא יוכל להעלות את הדומה אז הדומם מרגיש בטח >> לכן כתוב גם כן קורות ביתו של אדם מעידים עליו >> כן >> כן האדם הוא חושב שלפעמים שאף אחד לא נמצא רק הוא והקדוש ברוך הוא אז הוא אף אחד לא רואה אז אומרים לו שהקורות רואים רק הם לא א הם לא מספרים הם שותקים אבל לעתיד לבוא הכל הכל יהיה גלוי בכל אופן הנפש של הדומם מחייב ומהווה אותו מעיין ליש כל רגע וזוהי בחינס ממה לכללמין ממה לכלמין זה החיות המצומצמת שמתלבשת בכל נברא ונברא כולל הדומם מה שאין כבחינת סבב כללמין זה כפי שאמרנו קודם מחשבתו של הקדוש ברוך הוא ש זה אינסופי וזה מקיף את הכל אבל אף אחד לא יכול לתפוס את זה ולכן אנחנו לא מרגישים איך שבעצם אנחנו נמצאים בתוך מחשבתו של הבורא אנחנו לא
מרגישים את זה בכלל אבל הבורא תופס בכל דבר ודבר >> אבל אנחנו מרגישים שהבורא במחשבה שלנו >> מה >> אבל אנחנו יכולים להרגיש שהבורא במחשבה שלנו >> אם אנחנו >> שאני חושב תורה אם אנחנו נחשוב עליו אם אנחנו נחשוב עליו נכון נכון אז זה באמת למדנו בתניה שאי אפשר לתפוס בבורא רק כאשר תופסים בתורה ומצוות אז תופסים את הבורא בגלל שהאורייתא וקדודשבריך הוא חד >> אז אנחנו שיכולים לתפוס בבורא דווקא בתורה ומצוות ככה אי אפשר >> זה זה מה שמצ ש הקדוש ברוך הוא רוצה חולים והוא עושה גמלות חסדים ככה בן אדם אומר חסדים >> נכון נכון נכון נכון >> זה להידבק בשנה >> ה לא יכול לעשות ככה >> טוב אנחנו כאן נעשה הפסקה ד
שיעורים נוספים מאת הרב שמואל רבינוביץ
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ ה׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 96:01
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ ד׳ אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 103:16
- גמרא בעיון 27: פסחים (2) בגדר חיוב בדיקת חמץ - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 51:20
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ משפטים - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 20:13
- כולל תפארת לוי יצחק -מיום ה׳ ל׳ מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 102:46
- פתיחה: איך ניגשים ללימוד מסכת פסחים ? - הרב שמואל רבינוביץ יום חמישי ל׳ אב תשפ״ו | 18:47
- כולל תפארת לוי יצחק יום ג׳ כ״ט מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 98:11
- כולל תפארת לוי יצחק יום ב׳ כ״ח מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 89:31
- כולל תפארת לוי יצחק יום א׳ כ״ו מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני כ״ז אב תשפ״ו | 82:46
- גמרא בעיון: טבח על פי עד אחד מדוע אינו חייב שבועה? - הרב שמואל רבינוביץ מוצאי שבת כ״ה אב תשפ״ו | 44:40
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ ראה - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי כ״ד אב תשפ״ו | 18:27
- כולל תפארת לוי יצחק יום ה׳ ט״ז מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״א אב תשפ״ו | 106:56