תניא - שער היחוד והאמונה פרק ז #5 ואחרון - הרב יוסף יצחק אופן

אדם רוצה לבנות בניין והוא מתכנן ומצייר במחשבתו את הבניין. אז המחשבה של הבן אדם מקיף את כל הציור של הבניין. אבל רק את הציור. אבל את הבניין בפועל לא. כי הוא צריך >> דמיוני >> הוא זה דמיון כן הוא צריך לקנות חומרי בניין לזכור פועלים אז יהיה לו בניין אבל אם הוא ידמיין ויחשוב 50 שנה לא לא יזיז >> אבל כדי לעשות בניין אתה חייב לעשות את הדמיון >> ודאי כדי להנות >> אבל אבל בדמיון אין את הבניין אבל אצל אבל אצל הקדוש ברוך הוא כתוב כי לא מחשבותיי מחשבותיכם >> נכון >> אז ברגע שעלה במחשבתו שיהיה כל הבריאה וכל העולמות אז הם ניתבו שם במחשבה של הבורא >> של הבורא >> וזה מה שנקרא שהבורא תופס את הכל לא היה מספיק רצון >> כי הכל נמצא שם בפועל למה מספיק הרצון למה צריך לחשוב על זה כן צריך מחשבה כן >> מחשבה ורצון זה הולך זה זה ביחד זה עניין

אחד >> אבל מה איך שזה במחשבה של הבורא זה לא מגושם כמו שזה כאן, כמו שזה עכשיו, אבל כדי שזה יהיה מגושם אז הוא צריך לעשות הרבה צמצומים מהמחשבה עד שזה יבוא להגשמה כזאת. אבל זה נמצא בפועל. הבורא לא הולך לקנות חומרי בניין. זה הכל במחשבה שלו. ועל ידי צמצומים מתהווה כל הנבראים איך שהם עכשיו, אבל בעצם הם נמצאים עדיין במחשבה של הבורא. אז הוא תופס את כולם. וזה ההבדל בין סובב קולל מין למה לכל העלמין. סובב קוללמין זה איך שהנבראים נמצאים במחשבתו של הבו. הוא מקיף את כולם. אבל כדי שכל אחד יהיה לפי דרגתו, כי במחשבה של הבורא כולם בהשוואה, אבל כדי שכל אחד יהיה לפי דרגתו, אז הקדוש ברוך הוא מצמצם את החיות שלו לפי הכלי שלו. אז הוא מביא דוגמה שאפילו השמש שהיא גדולה מאוד אבל היא מוגבלת הוא מביא ש17 פעמים גדול מכדור הארץ אבל הוא גם כן מוגבל

וגם כן יש גבול כמה הוא יוכל להאיר הוא אמנם מאור חזק ביותר ובמילא החיות שמלובש שם צריך המון צמצומים בגלל שהוא הסביר שה המקור של החיות זה רוח פיו של הקדוש ברוך הוא שמתלבש בעשרה מאמרות היה יכול להתפשט ולברוא בלי גבול נבראים זה באמת יש מאמר חז"ל על השם שדי כתוב שאמר לעולמו די אז כתוב ש שהעולמות היו מתרחבים והולכים בלי הגבלה. הקדוש ברוך הוא נתן להם די. מה זה אומר די? זה הצמצום. הצמצומים. כי בלי הצמצומים, כיוון שהקדוש ברוך הוא אינסוף והמידות שלו גם כן אינסוף וכוח הדיבור שלו זה אינסוף, אז הבורא היה צריך לעשות צמצום והלביש אותו בצירופי האותיות. >> עשרה מאמרות במחשבה. >> אז אז ככה, כל מאמר זה כוח אלוקים מוגבל. והזה אנחנו נראה בהמשך. שהציור של האות בלשון הקודש רומז איזה סוג הגבלה הקדוש ברוך הוא הגביל

את הכוח האלוקי. אבל זה עדיין מדי חזק ולכן היה צריך להיות חילופי אותיות וצירופים וגימטריות וכל צירוף זה עוד לבוש להלביש לעשות עוד הגבלה לחיות וככה על ידי ריבוי צמצומים 110 מאמרות הלאה עשה גם גימטריהות שזה לבוש שמסתיר אנחנו פה הגענו, אנחנו נקרא אחרי הסוגריים א ב-168 אלו שצמצם הקדוש ברוך הוא הוער והחיס שיוכל להספשת מרוח פיו. זאת אומרת, מצד הכוח שהוא יכול להתפשט מרוח פיו, זה היה יכול להתפשט בלי הגבלה. אז הבורא צמצם אותו והלבישי תך צירוף איסיס של עשר ממוריס שיהיה רק עשרה מאמרות וצירופי צירופן כפי שאמרנו קודם ובחילופי ותמורי סוסצמו כי האותיות זה גם כמיד חזק היה צריך לעשות חילופים ותמורות אה למשל את ב אז כל צירוף כזה זה כבר אסתר אני לוקח מהא' עושים איזה תו ומהב' עושים איזה ש אז א >> אז מי שמבין את השפה הזאת הוא יבין את

הכוונה אבל סתם בני אדם לא יבינו למה כי זה מסתיר אז הקדוש ברוך הוא עשה הרבה חילופים כאלה שיהיה עוד אסתר ועוד אסתר ועוד אסתר ואז החיות יכולה >> אסתר או שצמצום הוא צמצם צמצם >> גם צמצם וגם הסתיר הסתר >> שני הדברים גם יחד >> בעצם הוא עשה צמצום כדי שהוא מכל להכיל את זה >> נכון זה זה באמת הנושא אפשר >> בחילופי ותמורסעצמון ובחשבנון ומספורון הקדוש ברוך הוא גם עשה אה עניין של הגימטריה. גימטריה זה לא סתם ככה. יש בני אדם שחושבים שגימטריה כל אחד עושה מה בא משחק. כאילו משחק. >> כן. זה לא הרבי פעם אמר על זה שגימטריה זה לא מי שיש לו כוח המצאה יכול להמציא גימטריה. אם יש קשר בין שני העניינים אז אפשר לדעת שהגימטריה היא בסדר. אבל סתם ככה גימטריה זה לא זה לא אומר >> אה צריך קשר >> צריך קשר אז מה הקשר באמת שמהילה

הזו השתלשל מילה אחרת וזה התחלף בשביל לתת חיות מוגבלת יותר לנברוא על ידי הגימטריה זה הוא אומר ובחשבנון ומספורון שכל כל חילוף ותמורו מרה על יריד הסוער והחי ממדרגה למדרגה כשעושים חילוף תמורה אז אז זה החיות יורדת דהיינו מה זאת אומרת זה יורד ממדרגה למדרגה שיוכל לברי ולהכיס בועים כי הרי זה כוח אלוקי אז הוא יכול לברוא ולאחיות ברוים שמדרגסיחוס ומהלוסום ממדרגסים הנס וטבס עצמו שבעסורמורס שבועד מסלב שהקדוש ברוך הוא בכד עצמי שאין מדי סוף זאת אומרת בעשרה מאמרות מלובש מידותיו של הקדוש ברוך הוא שאמרנו קודם שמידותיו של הקדוש ברוך הוא הם לא מוגבלים ממילא אז בס מאמרות ששם מתלבש אז זה גם כן מדי מדי גבוה אבל כשעושים חילוף וצירוף או גימטריה אז האור יורד החיות יורדת ואז הברועים שיברעו מחילוף ותמורה האיכות שלהם היא תהיה לא כל כך ממאלה

שנבראים מהמאמרות עצמם אז כתוב באמת ש שהכלל של הרקיעים נברא מהמאמר יהי רקיע אבל הפרטים אז כל פרט בא מחילוף או תמורה והחשבון חשבון זה גימטריה מיראה על מי הוא טוער והחיס מי הוא תחר מי הוא תד שלי נשאר ממנו אלו בחינו אחרינו שהוא בחינסחש יש ב זאת אומרת הרי זה שתי מילים שונות מה מקשר ביניהם שהסך הכל הוא אותו דבר אז אז זה הדרגה הכי אחרונה שהחשבון הסופי הוא שווה אבל בעצם הם שני מילים שונות זה רומז על אסתר עוד יותר אז האחריות מתמעטת ומה שנשאר רק הדרגה האחרונה שזה החשבון ומספר מ כמכס ומדרגסולס באחס הזה המלובש בציר ובזה של תבוזו במילים יש מספר של כוחות כל אות זה כוח אז כשיש כמה אותיות יש כמה מיני כוחות אותו דבר כשיש חשבון כן חשבון נגיד גימטריה 100 אז יש 100 כוחות זה לא סתם מספר >> אתה יכול לצמר קצט + א

>> נכון נכון זה גימטריה >> את יכול לעשות הרבה >> אפשר לעשות הרבה נכון >> כי כשיש לנו לא אני אומר החשבון הסופי זה 100 אבל איך תעשה את ה100 אז יש לך המון דרכים אז הקדוש ברוך הוא יש לו את הדרכים שלו איך הוא עשה את הגימטריה בכדי שהחיות יתמעט ויהיה מדוד לפי הנברא שהבורא מתכוון לברוא. אז יש כמה מיני כוחות ומדרגות בחיות הזאת שמלובש בצירוף הזה של המילה הזאת. ואחר כל הצמצום ממו וכייצ בו כאשר גוזר חוכמוסבורך אחרי כל הצמצומים האלה איך שהבורא רצה וגזר הוא שהו יואכל הוער והחיס ליסלבש גם בתחתני אז זה מאפשר שהחיות יוכל להתלבש גם פה למטה כמעוונים ואופרדי די זאת אומרת גם בדומם יש כוח אלוקי אבל הוא כל כך חשוך לא רואים שזה איזה חי זה נראה מת זה נראה >> אז הוא צמצם את האבן הזה כדי שהוא יוכל לראות >> נכון כדי שהוא יוכל לברוא דומם אז נברא

עפר דומם אז הוא מביא דוגמה כי אבן דרך מושל שמו מר כישורושו משם הולבן ומספורי וידע לפני ספס משם אחר לטעם הידוע ליצרו הוא אומר דבר כזה אבן אז השם אבן אמרנו שכל מה שנקרא בלשון הקודש בשם >> אז האותיות של השם זה החיות שהצמצם בשם הזה באותיות האלה >> הבן הבן >> כן אז אז אבן זה ב משם בן ועוד א' אז א' משם אחר כאן הוא אומר הוא לא אומר איזה שם בן מה מה זה בן זה אחד משות >> בן אנחנו כבר הזכרנו את זה >> זה מילוי של שם הוויה שם הוויה במילוי ה >> בשולחן בשולחן מילוי הו יש >> מה >> שולחן זה >> שולחן זה עץ זה עץ אז עץ זה מוזכר בעשרה מאמרות בפירוש עץ פרי נכון >> כמו מצלמה ניקח משקפיים דברים כאלה מצלמהזה >> זה צלם >> לא לא נברא מצלמה זה נברא מחומרים אחרים >> אז כל חומר יש לו שם ו >> מהפלסטיק >> מה ממהצלמה הסוער

>> מתכת גם >> בסדר אחד מהחומרים זה זה >> טוב אז זה עשוי מכמה דברים וכל חומר יש לו שם בלשון הקודש וזה החיות שלו לא. אז אבל האבן לא כתוב בעשרה מאמרות. אז מאיפה היא מקבלת את החיות? אז אנחנו אומרים שזה מקבל מגימטריה. אז הגימטריה של המילוי של שם הויה זה בן. אז איך הגימטריה הולך? י במילוי זה יוד. >> כן. >> זה גימטריה 20. כן. >> כן. >> K במילוי עוד K. אז זה 10K במילוי >> פעמיים פעמיים איך שכותבים K כותבים עם עוד K אפשר לכתוב עם א' אבל אפשר לכתוב גם עם ה עם עוד K >> עוד 10 >> אז עוד 10 זה 30 ו במילוי זה עם אות ו >> 2 זה 12 >> כן זה 12 זה 42 ועוד K אחרונה זה עוד 10 >> 52 >> 52 בגימטריה בן >> אז אז מהגימטריה הזאת נתווה אבן אבל עם עוד א' למה אות אומר האדמור הזקן לטעם הידוע ליוצרה הקדוש ברוך הוא יודע למה יש עוד א'

>> אלופו של עולם זה אולי א' >> אז כתוב במאמר אחר פה לא כתוב רק כתוב שזה הבורא יודע את הטעם אבל במקום אחר כתוב שלקחו את הא' מעוד מילוי של שם הוויה במילוי אלפין אז לקחו רק א'1 א'1 לקחו וחיברו ל לבן נעשה אבן ואדמור הזקן מסביר ששם מה של שם הויה מברר ומעלה את שם בן אז באבן יש את הכוח גם של המתברר גם של המבררזה בן >> אה אה >> אתה עדיין חייב לי תשובה על הבן >> עוד פעם >> אתה עדיין חייב לי תשובה על הבן >> אבל יש שאלה פשוטה כבר לא זוכר >> הראתי לך שבארי כתוב שצריך להגיד ב >> אה קרש >> הרב למה לעשות כל הגמרא על האבן שיש את זה ב10 מאמרות בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ מה זה ארץ חול ואבנים >> ארץ פשוט >> הארץ זה לא אבן >> מה זה מה יש בארץ יש הכל מחים יש שמה יש שמה אבן אז הוא ברא את האבן בממרות זה גם

מים >> כן אבל האבן הפרטית עכשיו נדבר על האבן >> אבל האבן הפרטית האבן הפרטית שנייה שנייה היא נמצאת בארץ >> יופי >> אבל היא לא הארץ עצמה >> למה לא >> כי הארץ עצמה זה כולל האדמה >> כולל אבל כולל גם את האבן >> אבל יש א אבנים שם אבל לא שהארץ זה האבן >> האבן היא תוספת לחול לאדם להפך החול הוא על האבן תחפור בארץ מה אתה רואה הכל אבן שמה >> למה תחפור האבן זהושלים תחפור דבר זה דבר שנמצא זה לא הארץ עצמה במילה הארץ אין א זה עדיין לא מספיק לברוא אבן בשביל לברוא אבן פרטית כן אז צריכים מאמר מיוחד בשבילה >> מאיפה בא האבן הפרטית מהארץ >> היא באה מהארץ אבל היא ברור מהארץ מהארץ יש המון מחצבים כן >> מה זה אבנים יש גם יהלומים יש גם לחושת >> גם אבל בעיקר יש סלע >> אז זה לא משנה מה שיש גם וגם גם לחושת יש גם >> אז הוא ברא את את האבן ואת הסלע אבל כשהוא

ברא את הנחושת אז למרות שיש בארץ נחושת היה צריך בריאה מיוחדת בשביל נכושת וצריך בריאה מיוחדת זה בשביל ברזל וצרי בריאה מיוחדת בשביל אבן >> מהארץ נהיה הכל מהארץ נהיה גם דשא אבל היה צריך להיות א בריאה מיוחדת מהדשא >> א שמה כן כתוב צד שהארץ דשא >> כן כי הארץ היא הצמיכה את הדשא ואותו דבר תוצא הארץ נפש חיה הארץ היא הכל היה מהעפר כך כתוב אז הארץ הוציאה גם בעלי חיים כן בשש טמאי בראשית אז לא נולדו בעלי חיים מבעלי חיים אחרי זה אבל הבעל חי הראשון השור הראשון שנברא בששתש תימ בראשית >> הוא יצא מהאדמה >> איך כתוב שור מקרין מפריס >> אז כתוב הגמרא אומרת קדמו קרניו לפרשותיו למה כי הוא צמח צמח מלמ >> אז הוא צמח אז קודם הראש יצא אז הקרניים הוא הו >> היה קודם ואחרי זה הוא הפריס אחרי זה הרגליים בבחינת צומח אבל הוא לא מבחינת

צומח היום >> הגוף הוא צומח והנפש זה חי וזה באמת נשתנה בריאת האדם שהגוף שלו דומם ולכן הקדוש ברוך הוא ברא אותו עפר מהאדמה מה צבר עפר ועשה את הגוף עשה מנוגולים ואחרי זה כתוב ויפח באפיו נשמתך אבל כל הבעלי חיים צמחו הנפש והגוף ביחד וזה יוצא שהגוף הוא צומח והנפש הוא חי ואצל הבן אדם זה מרחק עצום הנפש זה מדבר והגוף דומר וזה בכדי שהאדם יוכל להעלות את כל הבריאה, כולל גם הדומם ולכן הוא מורכב גם מדומם. לכן הגוף שלו דומם, יש לו הכל אבל איך שלא יהיה משהו גם צומח לאדם >> הוא צומח. >> למה זה דומה? >> הוא צומח מכתנות לגדלות. אז הוא צומח >> למה הגוף >> והוא חי והוא מדבר. >> למה הגוף דומם? הגוף דומם עד גוף פעיל. לא >> בגלל שיש לו נפש. אבל לפני שבא לו הנפש מה הוא היה? היה דומם אבל הנפש חוזר לדומם >> ואחר כך הוא נהיה צומח הוא צמח זה היה כזה

>> כי אפרתה ולפרת שוב >> דומם זה דומם >> והנה שם בן בעצמי הוא באל מסליני מעד שם בן בעצמו זה בעולמות עליונים מאוד רק שעל ידי צמצומים רבים ועצומים ממדרגה למדרגה יורד ממנו חי שמות במד עד שיוכל סלבש באבן וזוי נפש הדומם המחייה ומהיסוי מיין ליש בכל רגע וכמי שנזבר לעיל זאת אומרת ככה שם בן בעצמו זה בעולמות עליונים אז יש באמת באור אינסוף יש שם בן רק היה צריך להיות המוןצ צמצומים ממדרגה למדרגה אז ירד מהשם הזה חיות מועטת כל כך מועט עד שזה יכול להתלבש באבן וזה הנפש של הדומם זה האריזה על חידש בזמנו שיש גם לדומם נפש היום זה לא יהיה פלא כי אנחנו רואים איך שהדומם יש לו כוחות מאוד גדולים כל האלקטרי וכל ה זה הכל הכל דומם >> אבל פעם לא ידעו חשבו דומם זה הוא לא עושה כלום >> הוא רק נמצא רק קיים בא אריזל וחידש נפש לדומם

>> נפש >> נפש חיות וזה באמת גם אמר חז"ל על הפסוק כאבן מכיר תזק >> לעתיד לבוא האבן ידבר >> יצחק חובץ >> מה הבן דבר >> מהתורה שאני אומר >> כתוב כתוב שבן אדם הולך ברחוב אז הוא צריך לחשוב דברי תורה אבל אם הוא לא חושב דברי תורה חושב סתם >> אז האבן אומרת לו >> לעתיד לבואשמע האבן אומרת לו גולם למה אתה דורך עליי מה אתה העדיפות שלך עליי אם אתה חושב דברי תורה אז יש לך עדיפות עליי אז מגיע שתדרוך עליי ואז אתה מעלה אותי אבל אם אתה לא חושב דברי תור חושב דברים בתהילים באיזה זכות אתה דורך עליי למה אני לא אדרוך עליך מה מה מי אתה בכלל אז עכשיו האבן אומרת את זה אבל לא שומעים את זה אבל לעתיד לבוא האבן תתחיל לספר הכל כל מה שעשו פה למדו פה התפללו פה להבדיל >> עשו דיברו דברים בתלילים באופן באופן אל תפחיד אותו יותר מדי

>> מה למה להפחיד להפך מסני רוצה שתדע שאם אתה חושב דברי תורה אתה מעלה את ה את ה את ה את המקום שאתה נמצא בו ובשביל זה הבן אדם נברא כדי שהוא יוכל להעלות את הדומה אז הדומם מרגיש בטח >> לכן כתוב גם כן קורות ביתו של אדם מעידים עליו >> כן >> כן האדם הוא חושב שלפעמים שאף אחד לא נמצא רק הוא והקדוש ברוך הוא אז הוא אף אחד לא רואה אז אומרים לו שהקורות רואים רק אם לא א הם לא מספרים הם שותקים אבל לעתיד לבוא הכל הכל יהיה גלוי בכל אופן הנפש של הדומם מחייב ומהווה אותו מיין ליש כל רגע וזוהי בחינס ממ לכללמין ממה לכללמין זה החיות המצומצמת שמתלבשת בכל נברא ונברא כולל הדומם מה שאין כבחינת סבב כל אלמין זה כפי שאמרנו קודם מחשבתו של הקדוש ברוך הוא ש זה אינסופי וזה מקיף את הכל אבל אף אחד לא יכול לתפוס את זה ולכן אנחנו לא מרגישים איך שבעצם אנחנו

נמצאים בתוך מחשבתו של הבורא אנחנו לא מרגישים את זה בכלל אבל הבורא תופס בכל דבר ודבר >> אבל אנחנו מרגישים שהבורא במחשבה שלנו >> מה >> אבל אנחנו יכולים להרגיש שהבורא במחשבה שלנום אנחנו >> שאני חושב תורה אם אנחנו נחשוב עליו אם אנחנו נחשוב עליו נכון נכון אז זה באמת למדנו בתניה שאי אפשר לתפוס בבורא רק כאשר תופסים בתורה ומצוות אז תופסים את הבורא בגלל שהאורייתא וקדודשבריך הוא חד >> אז אנחנו שיכולים לתפוס בבורא דווקא בתורה ומצוות ככה אי אפשר טוב אנחנו כאן נעשה הפסקה