תניא - שער היחוד והאמונה פרק ז #2 - הרב יוסף יצחק אופן

הוא למעלה דין קץ, למטה דין תכלית והוא מלך על גם בזמן הבך הבי מלאך ימלוך. אז יוצא שהחיות של המקום והזמן זה הכל מצד מידת המלכות שזה שם הדמות וידוע שהבורא והמידות שלו זה דבר אחד מלא עם כל הבריאה זה מצד מידת המלכות וכיוון שמידת המלכות מיוחדת עם עם עצמות הבורא לפי זה יוצא שהמקום והזמן הם בביטול במציאות למה הם כלולים בתוך עצמותו אז הם לא מציאות כי מזיב השמש בתוך השמש וזה מה שנקרא איך שהוא הסביר שילוב אדנות בהוואיה מה זה שילוב הדנות בהויה יש עולם יש שם הדנות אבל הוא משולב בתוך שם הבית איך שאנחנו אומרים את זה באותיות אז י זה הכלל שהאות הראשונה היא זאת שגוברת אז השילוב של שם הדנות בשם הוויה אז שם הוויה גובר הוויה זה למעלה ממקום וזמן זה מה שגובר ולכן המקום והזמן הם בביטול המציאות >> אז ככה זה הולך ככה יא

קד ונ נגים בסידורים >> בסידורים זה נדפס וגם ב יש בסטנדר של א לא אצלנו אבל בסטנדרים של א כל מיני עידות ששם יש השמות האלה יש גם הפוך שהשם השעות הראשונה זה שם ה שםשם האדנות עוד מעט נראה. אבל איך שהאות הראשונה היא שם הויה, זה נקרא ששם הויה, שם הדנות משולב בתוך שם ההיה. ואז הויה זה למעלה מהזמן. [נחירות בוז] אז כיוון ששם הדנות זה השוש של המקום עם הזמן וזה משולב בתוך שם הוויה. לפי זה יוצא שהמקום והזמן הם נמצאים בתוך למעלה מהמקום והזמן. נו אז הם לא מציאות בכלל. אם המקום והזמן נמצא בתוך למעלה מהמקום והזמן זה לא מציאות. שמציב בתוך [כחכוח] השמש אין לו מציאות. אז זה מה שנקרא ייחודה ילאה שאמרנו [צחוק] זה הוא התחיל להסביר בתחילת הפ שער הייחוד והאמונה מה שכתוב בזוהר ששמע ישראל זה ייחודי לאה וברוך שם זה ייחודת התאה

אז עכשיו הוא הסביר מה זה שמע ישראל אחד פירושו אלופו של עולם עולם שזה מה שצריכים לכוון מתי שאומרים את זה והח זה ז רק והארץ והד רוחות זאת אומרת שקלות המקום בטל בא' שהוא הלמעלה מהמקום זה ייחוד ייחוד עליון היהיה זה היה עובה ויהיה ברגע אחד זה למעלה ממזמן וזה גם למעלה ממקום כי הויה פירושו שהוא מהווה את המקום אז אם הוא מהווה את המקום אז הוא למעלה מהמקום אז יוצא שהמקום והזמן וזה בגלל שמידת המלכות היא מיוחדת עם עצמותו מידת המלכות זה שם הדנות והיא משולבת היינו מיוחדת עצמות שזה שם הה זה ייחודי אנחנו פה הגענו א שורה מתחילה מלמעלה באמצע השורה והנה >> כל בחינה >> והנה לא לא והנה בסוף למטה השורה מתחילה מלמעלה אמרתי >> ובאמצע השורה והנה אף על פי שהוא יסבורך למילו מהמוקים והזמן למרות שהבורא הוא למעלה מהמקום והזמן

אף על פיקנו נמצא גם למטו במוק זה חידוש הבורא הוא למעלה ממקום וזמן למרות זאת הוא גם יורד לדרגת מקום וזמן שהוא נמצא שם אז גם בתוך המקום והזמן יש הויה אז זה כבר הפוך. המקום והזמן זה מה שאנחנו רואים. [נחירות בוז] ומה שבתוכו נמצא שם הוישהו למעלה ממקום וזמן. זה אנחנו לא רואים. למה? כי זה מוסתר. מי מסתיר? שמדנות מסתיר. כפי שאמרנו קודם, מידת המלכות היא זאת שמסתירה על שם הבעיה. וזה הסיבה שהעולם נראה למציאות. כי כל המציאות של העולם זה בגלל שהם אדנות שהוא אדון עולם אז הוא בגדר מקום וזמן אבל יש שמה וואיה שהוא למעלה מהמקום והזמן אבל שמדנות מסתיר אז אנחנו לא רואים את שם הבעיה מה שאנחנו רואים רק את המקום והזמן אז זה הפוך ששם הדנות הוא גובר אז הצירוף הולך [נחירות בוז] א א' י [צחוק] ד נצירוף ששם הויה משולב בשם הדנות ואז שם הדנות גובר זה ייחודת הד

ייחוד תחתון מה זה ייחוד תחתון שאיך שזה נראה אצלנו שהמקום והזמן הם מציאות אבל אנחנו רק יודעים שישנו שם היהיה שמהווה את המקום והזמן. אנחנו יודעים את זה אבל לא רואים את זה. אנחנו רואים רק את שם הדנות שיש מקום וזמן. זה מה שאנחנו רואים וזה מה שהוא מסביר פה שלמרות שהבורא הוא למעלה מהמקום והזמן אבל אף על פי כן הוא נמצא גם למטו במוקים מוזמן דהיינו שמסיחת במידס מלכוסי שממנו נמשך ונשאה והמוקים והזמן וזהו ייחודת הטוב שילו באדנוס כפי שבאדס ברוך הוא ששם היה משולב בשם הדנות היינו ששם הדנות הוא הגובר זה ה שהבורא מתייחד עם מידת המלכות זה ייחודת התה וזה אנחנו אומרים בברוך שם באחד אנחנו אומרים שהח והדם בתהילים לא' זה ייחודי הילאה איך שהמקום והזמן הם נמצאים כלולים בתוך למעלה ממקום מוזמן זה בטילים במציאות אבל בברוך שם מה אנחנו אומרים זה חז"ל

תיקנו שאומרים את זה בתורה לא נאמר ברוך השם כן התורה נאמר אחד ואהבת חז"ל תיקנו שאומרים ברוך השם ברוך השם זה איך שזה אצלנו שמה ברוך זה מלשון המשכה שם זה הערה כמו שם של אדם זה לא עצמותו רק הערה שלו כבוד זה עוד הערה מלכותו דערה זה כנגד השלוש עולמות בריאה יצירה עשייה שנתאהבו ממידת מלכותו וזה נרמז במילה ועד ו ע ד ו מתחלף עם הא' היות שהאותיות א' ה ו אותיות של ניקוד לכן הם מתחלפים אז ככה אלופו של עולם איך שהוא נמשך בהמשכה שזה רמזו של ועד איך שהא' נמשך ויורד להיות בעולם והעין של ועד >> מתחלף עם החטא כי >> איך הוא מתחלף >> איך כי ח ועם שני אותיות גרוניות >> ואו >> א' והו זה אותיות הניקוד הבי שמתחלפים גם כן >> אותיות הניקוד והדבתי של אחת מתחלף עם הדל הרגילה של ועד כי הד' הרבתי רומז על המלכות איך שהיא בעולם

האצילות שזה למעלה ממקום וזמן אבל המלכות יורדת לאבות ולהחיות את עולמות בריאה יצירה עשייה אז היא יורדת ושם מסתתרת ולכן היא ד רגילה אז יוצא שועד זה אותיות אחד וחילופי אותיות כמו שהוא התחיל להסביר פה אז מה זה הנושא העניין כאן דהיינו זה אומר שמהוסי ועצמוסבורך הנקרו בשם אינסוף ברוך הוא מוליס כל האורץ ממש בזמן ומוק האינסוף פה מלא את כל הארץ יש זמן ומקום אבל שם הבורא ממלא את זה למה כי בשומה מים ממל ובורץ ולדלצטרין הכל מולי מאר אינסוף ברוך בשוב ממש בכל מקום שהוא רק לא יהיה אם זה שמיים ארץ וארבע רוחות הכל מלא מאור אינסוף בשווה כי כך הוא באורץ מתוךס כמי בשמיים ממל ממש אותו דבר הבורא אותו דבר למה כי הקיל בחינת מוקים הבוטל במציס בארנסוף בוכמסלבשבי המקום בטל באור אינסוף שמתלבש בה על ידי מידס מלכוסי המיוחד באזבור שלכן המקום בטל

אז למה אנחנו לא רואים שזה בטל אז הסיבה היא לכך רק שמידס מלכוסי היא מידס הצמצום וההסטר להסתירר אינסוף ברוך הוא שלי יבוטלו הזמן והמוקים מצאו לגמרי זאת הסיבה שאנחנו רואים שהזמן והמקום לא בתהילים. היות שמידת המלכות מסתיר היא מידת הצמצום והאסתר. אז הוא מסתיר שלא יתבטלו הזמן והמקום מהמציאות ולא יהיה שום בחינ זמן מוקציס אפילו תחתן. אם הזמן והמקום היו מתבטלים, זאת אומרת שלא היה ההסתר של מידת המלכות, לא היה בכלל זמן ומקום אפילו כאן לגבינו. אז לגבי הבורא האסתר לא מסתיר אז ממילא הכל בטל. לגבינו באמת יש אסתר ובגלל זה יש מקום וזמן במציאות. והנה במה שנזבר יובון מה שכוסובנישוניס פירוש מה זה אני אביא שניתי שאין שום שינוי כלל כמ שהו לבד כדברס אלו כך הוא לבד אחר שני לגבי הבורא אין שום שינוי לפני הבריאה הוא היה לבדו

גם עכשיו הוא לבדו. למרות שיש בריאה עם עולמות עליונים ותחתונים וגם נבראים בלי סוף. אבל הכל בטל במציאות לגבי הבורא. אז אם זה בטל במציאות אין שום שינוי. אז הוא לבדו זה שאמרי תורה שלי נברואל מה תוכלו. מה שאומרים כל בוקר אחרי שאומרים שמע ישראל זה הפרשה הראשונה אנחנו אומרים אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא מי שנברא העולם מה זה אומר אותו דבר כמו שהיית לפני הבריאה כך אתה גם עכשיו לבדו בלי שום שינוי בעצמוס אין שום שינוי בעצמותו >> ולי בדייטי זה שהבורא יודע את כל הנבראים זה לא גורם לו שינוי. למה? שבן אדם יודע משהו אז קודם הוא לא ידע ועכשיו הוא כן יודע. נו אז אם הבורא יודע את כל הנבראים אז למה זה לא יהיה שינוי בו? אז על זה הוא מסביר כי בידיס עצמי ידי כל הנבראים. יש הבדל בין ידע שלנו ובין ידע שהבורא יודע. אנחנו השכל שלנו זה דבר נוסף

על ה על הנפש. ומה שאנחנו יודעים זה גם כן דברים נוספים לפני שידענו אותם אז זה היה ואנחנו לא ידענו שזה קיים. ואחרי שאנחנו יודעים התוסף בשכל ידע שלא היה אז זה עצמו שינוי אבל הבורא כל הנבראים באים ממנו >> [כחכוח] >> וגם החוכמה שלו זה הוא אז הכל זה הוא אז אין שום שינוי שינוי יכול לגרום משהו זולתו יכול לגרום לי שינוי אבל אם זה הכל אני אז אין שינוי זה רק אני נמצא וזהו זה הוא אומר כי בידיס עצמי ידי כל הנבראים מה שהבורא יודע את עצמו הוא יודע על ידי זה את כל הנבראים אבל הוא מכיר את עצמו זה לא שהוא יודע משהו אחר למה שהקל ממנו כיוון שהכל בא ממנו אז זה שהוא יודע את עצמו יודע את כולם ובטל במציא אצלי הכל בטל חומשכוסב הרמבם זל שהוא היה והוא הידוע והוא הדיו עצמו אק ילכות אצל בן אדם יש שלוש דברים יש הבן אדם שיודע

ויש הדבר הידוע ויש הדיה זה הכוח השכל שלו שמצד זה הוא יודע אז יש שלוש דברים הבן אדם עם השכל שלו זה שני דברים ואם הוא יודע דבר שלישי היינו שהוא יודע מה קורה בכל בכל העולם אז כל מה שהוא יודע זה דבר שלישי אבל אצל הבורא אין שלוש דברים זה הכל אחד בדובר זה הדבר הזה אומר הרמבם אינקויח בפה לא אומרי ולא באוזן לשום בלב בלבודו להכירו בורי אי אפשר לומר את זה ואי אפשר לשמוע את זה להכיר את זה על בוריו איך הכל אחד כי אין לנו דוגמה לזה מה אנחנו יכולים לדעת כל דבר איך שזה אצלנו ממילא איך שזה אצלנו אז אנחנו והשכל שלנו זה דברים ש שני דברים ומה שאנחנו אנחנו יודעים זה עוד דבר אבל איך שזה הכל אחד אין לנו דוגמה לזה ובגלל זה אנחנו אין לנו דרך איך לדעת את זה אבל צריכים לדעת שזה כך זה אנחנו כן אנחנו צריכים להיות משוכנעים שזה כך יש

לנו גם הוכחות שזה כך אבל איך זה אנחנו באמת לא יודעים למה כי הקדוש ברוך ועצמוס ודק לך ממש מכל צד פינו בכל דרך ייחוד ואנדית דבורניסוף עלוסי צמוסי כמישו בנפש עוד שדיבורניסוף עלוס מורכב בנפש אצל האדם אז הדה שיש בתוך נפשו זה דבר נוסף על מהות הנפש הנפש עצמה היא למעלה מהשכל וזה שיש בתוך הנפש כוח של שכל זה דבר מורכב זאת אומרת הנפש זה לא אחדות פשוטה זה אחדות מורכבת שני דברים מתחברים אבל זה שני דברים זה נקרא הרכבה מורכב איך אנחנו רואים את זה שהדיה של הבן אדם זה דבר נוסף כי קודם הוא לא ידע. אז הנפש היה בלי הידע, עכשיו התבוסף ידע. אז זה דבר נוסף שמורכב בנפש שהרי כשהוד מלמד בידי איזה דובו. כן שהוא לומד ויודע כבר הויסו נפשי כבר הויסו בי נפשי המשכלס בטרם שלא מדוי. הנפש הייתה אצלו עוד לפני שהוא למד וידע ואחר שלא מד וידע אחרי שהוא למד וידעני

תיספו ידי עוזו בנפשי התוף לו ידע מלא שני דברים שהתחברו וכן אותו דבר מדיוים ביוים יומים ידברו ורבשונים ידיעו חוכמה כל יום מתושר סף לו עוד ידע ועוד ידע מה שהוא לא ידע אתמול אז היום הוא לומד עוד דף גמרא מתוסף לו עוד ידע הוא לומד מחר עוד דף מתוסף לו עוד ידע כל פעם מתו לו וזה מה שהפסוק אומר ימים ידברו רוב שנים יודיעו חוכמה אז כל פעם מתווסף לו עוד ועוד אז זה הרכבה ואז אךדוס פשוטו אלו מורכבת לא אחדות פשוטה זה מורכב אבל לקדוש ברוך הוא לא שייך להגיד שאתמול הוא ידע והיום הוא יודע יותר ומאז ומקדם הכל יודע מה שהיה מה שיהיה מה ש מה שהווה הכל בבת אחת למה כי זה הכל שהוא יודע את עצמו אז באמת ממילא בידיעת עצמו יודע את כל הנבראים כי הכל בא ממנו אז זה לא דבר שהתוסף לו כמו אצל ידע של בן אדם שהדברים שהוא יודע זה דברים שנמצאים

מחוץ לו אליו הוא קולט בשכל שלו מה שנמצא מחוץ אלו הוא מצלם את זה אז הוא יודע את זה אז זה זה דברים נוספים אבל הקדוש ברוך הוא הוא אחדוספוש בלי שום מרכובו וצדרי כלל ואם כן על ככו סמוס ודית הקל דבר אךוד ממש בלי שום מרכוב [כחכוח] ולפיכו לכן כשם שיהיה אפשר לשני בו סגוסבר מוס כך אפשר להסמו די כיוון שהבורא ודעתו זה דבר אחד אז כמו שאי אפשר להשיג שיג את הבורא אז גם אי אפשר להשיג את הידיעה שלו איך אנחנו יכולים להשיג שעצמות הבורא ודעתו זה יהיה דבר אחד אם אצלנו לא קיים דבר כזה בכלל >> אז כתוב דע את השם ועבדהו >> אנחנו צריכים לדעת שזה כך אבל איך זה אנחנו [כחכוח] לא יודעים שזה כך אנחנו צריכים להיות משוכנעים ואנחנו צריכים להוכיח את זה בסברות אז זה כן בשביל זה אנחנו לומדים את שר הייחוד והאמונה כדי שנדע שהבורא ודעתו זה

דבר אחד. אז זה צריכים לדעת, לא רק להאמין את זה, אבל זה נקרא אמונה, כי אנחנו לא יודעים איך זה. זה הוא אומר כך יהיה אפשר להשיג מהוסית את מהות הדעת. אנחנו לא יודעים רק להאמין צריכים להאמין באמונו שילמלו מהשכל והסוג ומעסוגו שהקדוש ברוך הוא יוחד ומיוחד ובוד תקלךש זה אנחנו צריכים להאמין שזה ככה בגלל שהקדוש ברוך הוא מהווה את הכל אז לא שייך שיהיה עוד משהו מלבדו כן הבן אדם הוא מציאות בפני פני עצמו ויש עולם שמחוץ ממנו וכאשר הוא יודע מה שקורה אז הוא יודע דברים שנמצאים מחוץ לעצמו אבל הבורא לא שייך להגיד שיש משהו מחוץ לעצמו כי הוא מהווה את הכל אז אם הכל בא ממנו אז אין דבר מחוץ ממנו אז שהיש פה מלפון או שיש פה א קרקר או שמה גבינה כל מה שהוא יודע [כחכוח] זה ידיעת עצמו כי הוא מהווה את זה הוא מהווה את זה כל רגע

אז מה שהוא יודע זה ידיעת עצמו ממילא זה הכל אחדות פשוטה ובידס עצמי בזה שהבורא יודע את עצמו מכיר וידע כל הנמצואים עליהנו מתחתינו אז לא שהוא צריך לצלם משהו נמש שנמצא מחוץ לעצמו, אלא זה שהוא יודע את עצמו, אז הוא יודע מה שהוא יודע את עצמו זה כמו שבן אדם מרגיש מה קורה אצלו. כן? לא שהוא צריך לראות. כשאני רואה משהו אז אני רואה משהו שנמצא מבחוץ או שאני שומע גם כן זה משהו שנמצא מבחוץ. אבל אם אני מרגיש את עצמי זה אני. אז ככה הקדוש ברוך הוא יודע את כל הבריאה כי זה הכל בא ממנו אז הוא יודע את הכל אז בידיעת עצמו הוא מכיר וידיע כל הנמצואים עליהם ותחתינו עד שילשל כותון שב ועד יתוש כותון שיהיה בתבור אורסין דובנלו ממנו כן לפעמים בן אדם לא מרגיש כי זה זה מדי קטן לא הוא לא רואה את זה כן כן, אצל הבורא אין דבר כזה. אפילו השלשול הכי קטן

שביד, בריאה כזאת קטנה והבורא הוא כזה גדול. אז מה? איך נאמר שהוא יודע מה מה קורה בדברים הקטנים? זה הדבר פה שזה ידיעת עצמו. ואין ידיעוזו מסיפו [כחכוח] בי ריבוי והרכב וכלל. זה לא מוסיף בו ריבוי שנאמר שיתו עוד ידע למה מכל שאני רק ידיס עצמי ועצמוסי ודיתי הכלכת ולפי שזה קוש שמעיד לצער בשכלים קשה מאוד לצייר איך זה כפי שאמרנו אנחנו יכולים להכח שזה כך אבל לצייר את זה איך זה שיש כזה המון של מיליארדים של נבראים והכל דבר אחד עם הבורא. הבורא הוא אינסוף ומה שהוא יודע ומזה הכל נתהווה זה הכל ידיעת עצמו. אז איך זה קשה לנו לצייר בשכל? על כן בגלל זה אומר הנובי כי גובו שמיים מיורץ כנגובו דרוכי מדרכם ומחשב ממחשביסך וכסיב חקרק תמצאו גימ אי אפשר למצוא בחקירה אלוקית וכסיבני בוסרלוך כראס אין שתיר יש לך עיני בשר אז אתה רואה כמו אנוש

שרואה שעודומרי וידי כל הדבר ביד שחוץ ממנו והקדוש ברוך הוא בידי עצמי עד כאן לשני זה הלשון של הרמבם אין שם בלילס דעתה והסכימו כך מהקבולו כי מבור בפרדס מהרמקזה שגם המקובלים הסכימו עם דת הרמבם כמו שזה מבואר בפרדס מהרמק שמה שלמרות שהבורא הוא למעלה לגמרי מגדר חוכמה ואף על פי כן אז הוא וחוכמתו זה דבר אחד והוא גם היודע גם המדע והוא והידוע הוא הכל >> אז זהו אנחנו סיימנו איך הכל בטל במציאות לגבי הבורא לגבי הבורא זה הכל אחדות פשוטה שרק הבורא נמצא ואין עוד מלבדו ולכן אין שום שינוי אצל הבורא לפני הבריאה ואחרי הבריאה כמו שלפני הבריאה היה רק הבורא הוא לבדו אז גם עכשיו הוא לבדוכל הבוראים זה רק בגלל האסתר והאהסתר הוא רק לגבינו אבל לא לגבי הבות Eh