תניא - שער היחוד והאמונה פרק ז #3 - הרב יוסף יצחק אופן
תצרפו לקבוצת שיעורי קהילת חב"ד 770 רמת שלמה - ירושלים https://chat.whatsapp.com/BsgVS9UNUrp... בשידור חי ובשידור חוזר ! כל בוקר השבוע : ב-6:40 מאמר - הרב יעקב גולדשמיד ב-7:40 חסידות מבוארת מועדים - הרב יוסף יצחק הבלין ב-8:40 לקוטי תורה - הרב יצחק מאיר וייס מ-10:40 עד 12:30 : כולל תפארת זקנים לוי יצחק - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי : ב-21:15 : שיעור הלכה מפי הרב משה מרדכי גינזבורג יום רביעי : ב-21:15 : לקוטי שיחות על הפרשה מפי רבני הקהילה יום חמישי ב-21:15 : תניא אגרת הקודש מפי הרב מנחם הלפרין ב-22:30 : לקוטי תורה מפי הרב יוסף יצחק אופן
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
עמוד 166 >> 166 >> התחלנו ללמוד בכל מקום >> על שלילת העניין של צמצום כפשוטו ממה שלמדנו איך שכל הבריאה בתהילה במציאות כל המציאות של הבריאה זה מצד זה שהבורא רצה להיות לגלות את מידת מלכותו וכיוון שאין מלך בלוהם ובגלל זה הבורא עשה צמצום באסתר שהעולם נראה כנפרד אבל למעשה העולם בטל שהויה זה רק זיב ואיך שהזיב הזה כלול בתוך בתוך השמש. הוא הסביר גם שמידת מלכותו היא מיוחדת עם הבורא. לפי זה יוצא שכל הבריאה בתהילה לעצמות הבורמור השמש בשמש זה מה שהוא הסביר אז לפי זה הוא התחיל להסביר פה אנחנו נתחיל לקרוא עוד הפעם בעמוד פ בדף פג >> עשינו הפסקה גדולה אז אנחנו נתחיל עוד הקבל >> והנה מכאן יש לו גס מקצח בעיניהם שם מכפר באדום ששוגו ותו בענו בכיס אריזל והבינו עניין הצמצום מוזכר שום כיפשות בכתבי האריזל מבואר עניין הצמצום
המשך התמלול
אז שם הלשון כשעלה ברצונו קודם היה אור אינסוף ממלא את כל המציאות. כאשר עלה ברצונו להציל את הנעצלים ולברוא את הנבראים, סילי קורו לצדדים. ככה לשון בכתבי האריזה. וזהו הצמצום. אז כשהם למדו את את זה אז הם טעו וחשבו שזה כפשוטו שהקדוש ברוך הוא הזיז את עצמו ועשה מקום פנוי לעולמות שהקדוש ברוך הוא סילק עצמו חס ושלום מלא מה זה רק שמשגיח מלמ מילו באשגוך פרוטיס על כל היצור עם כולו אשר בשמיים ממל ולאץ מתוך שמה פשט הצמצום זה באמת כפשוטו שהקדוש ברוך הוא סילק את עצמו מהעולם הזה סילק את עצמו לא רק מהעולם הזה בעצם סילק את עצמו מכל העולמות >> בשביל לברות העולם >> כן שיהיה מקום פנוי ששם יהיו העולמות אז הבורא סילק את האינסוף שלו למה הם כך למדו מה הניע אותם ללמוד שהבורא סילק את עצמו כפשוטו אז א מבואר בזה שהיה להם קשה להגיד שהבורא יהיה במקום
איפה שיש דברים טמעיים או דברים מאוסים. אז לכן הם למדו שבאמת הקדוש ברוך הוא לא נמצא שם. בעולם הזה יש דברים טמאים, דברים מאוסים. אז מה נגיד שהבורא נמצא שם? לא כבוד. ולכן הם אמרו שהבורא רשגיח מלמעלה. הוא באמת לא נמצא. זה מה שהכריח אותם ללמוד שהצמצום הוא כפשוטו. מה באמת התשובה על השאלה הזאת? שהבורא מובדר גם אם הוא שם אז הוא מובדר מזה. זה לא נאמר שבגלל זה משפיע עליו הלכלוך או הטומאה. דוגמה לזה. הנפש, הרצון של הנפש נמצא בכל מקום, גם במקום שיש תינופת. כן? הראיה שאם הוא רוצה לקווץ או לפשט, זה תלוי ברצון שבנפשו. אז מה נגיד שהרצון מתלכלך מהתינופת שיש בגוף? זה לא שייך כי הנפש היא רוחנית, היא לא מתלכלכת מ מתינוף גשמי. כן, היא מתלכלכת מתינוף רוחני. אם א אם הוא חושב דברים לא טובים, אז זה מטמא את הנפש. אבל לא מלכלוך גשמי.
כשאני אוכל ומתלכלך אז החולצה מתלכלכת אבל לא הנפש. >> חב שאתה מתב נפש איזה אלוקית או הבמית? >> לא משנה. כל נפש לא שייך ש >> אם אתה אומר נפש אבל הנשמה ירדה לא לתקן לא צריכה תיקו לא >> זה לא מגיע כל העניין הזה. מה שאני רוצה להביא דוגמה >> לא מנתקנים אותה. אני רוצה להביא דוגמה שמלכלוך גשמי זה לא משפיע על הנפש הרוחנית שום דבר. זה מה שאני רוצה לומר. ממילא גם כן כאן שהקדוש ברוך הוא יכול להיות גם במקום מאוס כמו בית הכיסא, אבל הוא נשאר למעלה מזה כי זה לא מלכלך אותו. זה לא מגיע אליו בכלל כי הגשמי לא יכול ללכלך את הרוחני >> אבל אם יש לזה ריח רע אז הנפש מסו >> אז הריח הוא גם גשמי אז נגיד שהשכל מתלכלך מריח רע >> לא אבל הנשמה סובלת אתה מרגיש לא טוב בריח >> הנשמה סובלת מדבר גשמי כי היא מלובשת בתוך גוף >> הגוף מריח לא הנשמה מריחה
אז אז אז א אבל לא שהנפש מצד עצמ מה היא סובלת? אז זה התשובה. אבל למעשה נגיד שהבורא סילק את עצמו מהעולם אז הוא בגדר גשמי שהוא זז ממקום למקום. איך אפשר לומר ככה על הבורא ההגדרה הזאת? זה מה ששואל אדמור הזקן. והנה מלבד שי אפשר כלל מרנין הצמצום כיפשוטי שהוא ממקרי הגוף צמצום כפשוטו זה ממקרי הגוף שאתה אומר שהוא סילק הוא זז הוא זז ממקום למקום על דבר גשמי אפשר להגיד שהוא זז ממקום למקום אבל דבר רוחני אין לו מקום גשמי בכלל מה שיך להגיד הוא זז אז אי אפשר להגיד את זה על הקדוש ברוך הוא הנבדל מהם ריבו רבובסבדולס עדן קץ שהקדוש ברוך הוא נבדל רבבות הבדלות בלי סוף אף גם זיס לבדס ידבר הם לא מדברים בדעת למה ביחשם מאמין בני מאמינים שהקדוש ברוך הוא יודע כל היצור שבמה זה השופגיח עליהם לכוכך דוסם מסיפו בריב וחידוש מפני שדקל בדסמי
הרי כבכל מוסימוסי ודקלח הרי מדובר פה על אלה שמאמינים בהשגחה פרטית אז אי אפשר לחלק בין הבורא ובין ההשגחה והדעת שלו. כמו שלמדנו קודם איך שדברי הרמב"ם שהוא ודעתו אחד אז אם דעתו נמצא פה אז גם הוא נמצא פה אז איך הם מחלקים בין הבורא ובין דעתו? הם אומרים שהוא משגיח. זה אומר שדעתו נמצא פה אבל הוא לא. הוא ודעתו אחד. אז אם מאמינים שהקדוש ברוך הוא יודע אז ודאי שהוא צריך להיות פה עם הדעת שלו פה. אז יש כאן שתי קושיות על השיטה הזאת שסוברת שצמצום הוא כפשוטו. שאלה אחת. איך אפשר להגיד דברים של לזוז ממקום למקום שזה שייך במקרה הגוף והבורא הוא לא בגדר גוף? אז אי אפשר להגיד שהוא זז ממקום למקום וגם אי אפשר לחלק בין הבורא ובין דעתו. אז אם מאמינים שהבורא משגיח אז הוא יודע מה שקורה אז הדעתו נמצאת פה אז אם דעתו נמצאת
פה אז הוא נמצא פה לכאורם הקושיות הם קושיות מאוד חזקות אז איך באמת היו גדולי ישראל שסברו באמת אמנם הם טעו כמו שאדמור הזקן אומר אבל איך הם יכלו לטעות בשעה שיש כאלה קושיות גדולות עליהם אז הרבי מנסה להסביר אותם. הרבי אומר ככה, שהם סברו שהיות שהבורא הוא כל יכול, במילא אז אין קושיה. השכל באמת לא יכול להבין איך יכול להיות מקרה הגוף על הבורא, אבל הבורא הוא לא מוגדר בגדר השכל. הבורא הוא למעלה מהשכל. אז אם הוא רוצה הוא יכול לא להיות במקום מסוים מצד זה שהוא כל יכול על פי שכל זה באמת לא מובן אבל מי אומר שהבורא צריך להיות מובן על פי שכל אם הוא למעלה מגדר השכל ממילא זה לא קושיה אז גם הקושיה השנייה שיכול להיות שדעתו יהיה פה והוא יהיה מסולק מפה אז זאת אומרת ככה מצד גדרי השכל זה באמת לא לא מובן אבל הם אומרים שהבורא לא בגדר
השכל ולכן מצד כל יכול אז אפשרי. והרבי אומר עוד יותר מזה שזה שאדמור הזקן לא סובר כמוהם זה לא מצד הכושיות כי באמת אפשר לומר שהבורא הוא כל יכול. קושיות זה לא דבר שמחייב את הבורא. הקדוש האדמור הזקן היה לו קבלה מהבעל שם טוב והמגיד שהצמצום הוא לא כפשוטו. אחרי שכבר היה לו קבלה כזאת הוא מוכיח את זה גם מהשכל אבל לא שזה היסוד לשיטה הזאת. זאת אומרת שאדמור הזקן מוכיח שהשכל הוא צודק למרות שזאת זה לא חייב להיות זה לא היסוד בכל אופן אז זה מה שהוא אומר ש הבורא בכל מקום נמצא כפשוטו לא רק משגיח מלמעלה זה באמת אחד מהמקובלים אומר שהבורא כמו המלך נמצא בהיכלו ומציץ ומשגיח במקום של השפעה. נו, תגיד שהוא בעצמו נמצא בתוך ההשפעה לא סביר. זה שיטה. מור זקן אומר הוא נמצא ביחד עם זה הוא מובדל מזה. זה לא מזיז לו. אין שינוי בו.
אבל יש השרת שכינה במקום מסוים ואין השכינה השכינה למה אסור להתפלל במקום של א של תינוף >> כי יהיה גילוי אלוקות שם זה לא יכול לא יהיה אבל הבורא נמצא הבורא נמצא גם במקום של השפעה הבורא נמצא שם הבורא לא הסתלק משם הוא נמצא שם אבל הוא בהלם בהלם שם לא בגילוי שם וזה שכוסו בתיקון תיקון נז דליסר פונינו מיני לילוין ולי בתטתן מביא ראיה מהזוהר אז שאין מקום פנוי ממנו לא בעליונים ולא בתחתונים שגם בתחתונים אין אין מקום פנוי ממנו. הוא בכל מקום. זאת אומרת אין מקום שהוא לא יהיה. נדמה לי שהרבי מרש היה ילד אז היו אוהבים לשחק איתו ולהשתעשע איתו. אז אחד החסידים אמר לרבי מרש עולר יפה. אם תגיד לי איפה הקדוש ברוך הוא נמצא אז אני אביא לך אותו. אז הרבי יונה לו היה ילד. אם תגיד לי איפה הוא לא נמצא אז אני אביא לך. אז הוא אמר אתה זכית בולך שלי.
אז אין מקום פנוי ממנו לא בעליונים ולא בתחתונים וברא ימיהם לפרש הספינכוס זה חלק מהזוהר כתוב שם הוא תופיס בכולי הוא תופס בהכל וליסמן דתופס ביכול אין מי שתופס בו אבל הוא תופס בכל דבר הוא סיבול כולו ולסמן דנופק מרשו לבר הוא סובב את כולם ואין מי שיוצא מרשותו החוצה זאת אומרת הוא נמצא בכל מקום עוד מעט אנחנו נראה אדמור זקן יביא משר הרי כל הברועים לפני שניתבו מדבר השם הם ניתבו ממחשבתו של הבורא. אז כשהבן אדם חושב מתכנן לאיזה בית אז הבית נמצא בתוך הראש שלו. המחשבה שלו מקיפה את את הציור של הבית. אבל זה רק מקיף את הציור של הבית. אבל הבית בעצמו עשויים מאבנים. אז זה לא נכנס לתוך הראש שלו. הוא צריך ל לבנות והבית נמצא איפה שנמצא אבל לא לא נמצא בראש. אבל אצל הבורא כתוב כי לא מחשבותיי מחשבותיכם כי המחשבה של הבורא בורא את זה.
אז ברגע שהוא חשב על כל הבריאה אז לא רק שהציור של הבריאה נמצא בתוך מחשבתו של הבורא אלא הבריאה בפועל הכל נמצא בתוך מחשבתו של הבורא ממילא יוצא שהבורא נמצא בכל מקום אם הבריאה נמצאת בתוך מחשבתו אז זה חלק מהמחשבה והמחשבה והבורא זה דבר אחד יוצא שאין מקום פנוי מהבורא וזה הוא אומר אי סובב כללמין מקיף את הכל ואין מי שיוצא מרשותו החוצה לבר זה בחוץ יהו ממלכוללמין חולו מה זה ממלכול עלמין זה החיות המצומצמת שנמדת לפי כל נברא ונברא הוא מקשר ומיחד זינו לזיני הוא מקשר ומייחד מין למינו אילו ותטו עליון ותחתון הוא מקשר את העליון עם התחתון ולסקוב בדל יסדין לו בקודשו בריך קדיו ביניו אין קרבה הרי כל דבר בר מורכב מארבע יסודות אש, מים, רוח, עפר. >> נו, אש ומים זה שני הופכים. איך מתחברים אש ומים בכל דבר? זה רק בגלל שהקדוש ברוך הוא נמצא ביניהם.
הכוח שלו הוא זה שמחבר. מכת ברד היה האש והמים, >> נכון? אז יוצא שבכוח הבורא, כוח הבורא נמצא בכל דבר ולכן מתחברים ארבע יסודות למרות שהם הופכים אחד מהשני. אז עכשיו הוא עד כאן לשני אז עכשיו הוא מסביר ורצני לאימר הוא מתכוון לומר ככה ליסמן דתופס בי אין מי שתופס בו מה זה אומר שאין מי שיתפס בהסוג שכלי מכל שכלים עליינים במהוסי והצמוסי של הקדוש ברוך הוא אי אפשר בשכל אפילו לא רק השכל כאן בעולם הזה, אלא גם השכלים העליונים, זאת אומרת, מלאכים שיש להם חוכמה הרבה יותר מבני אדם וספירות, הם לא יכולים לתפוס את מהותו ועצמותו של הקדוש ברוך הוא. כמי שכוס בתיקונים סתיימות דכל סתימין שהבורא הוא סתום מכל הסתימין זאת אומרת יש עולמות נעלמים שאי אפשר להשיג אותם והוא נעלם מכל הנעלמים וליס מחשוב תפיסה בקלא אפילו הדרגות הכי
עליונות לא תופסים בבורא זה בנוגע בנוגע לעליונים וגם בתחתינו אף על גב דיו ממלכולל הרי הבורא מחיה את כולם אז נאמר שזה תופס אותו הוא אומר איני כנשמה סעודום בסתך גופי שהיא נדפסתסתך הגוף עד שמספאלס ומקבלס שינוי משינו הגוף צערי מוסקרומים סש וץ הבורא באמת ממלא את כולם הוא מתלבש לאחיות את הנבראים כמו נשמה ש שמתלבשת לחיות את הגוף אבל זה לא בדיוק אותו דבר הנשמה כשמתלבשת בגוף היא נדפסת בו. מה זאת אומרת? היא מתפעלת ממה שקורה בגוף. אם יש צער בגוף, אז הנשמה מרגשת את הצער הזה. אם הוא קיבל מכה, >> אבל היא סובל את הנשמה. אם הגוף סובל לו, >> ודאי. הנשמה הזאת מי מרגיש שהגוף הרי בלי נשמה? הוא דומם. כן, הוא דומם. הוא לא מרגיש כלום. אבל כשיש לו נשמה, אז הנשמה איך שהיא בגוף מרגשת את הצער מהמכה שהוא קיבל. >> לא אומרים שהוא בכלא אז הגוף מרגיש לא
הנשמה. אז איך זה פעם אומרים? >> אני שואל דבר כזה, הגוף הוא דומם אז הוא לא יכול להרגיש אז כשיש לך נשמה אתה מרגיש כאב. אז מי מרגיש? הנשמה. >> זהו. אז הנשמה מרגישה כי הגוף לא מרגיש הגוף הוא דומם נו תקנה בשר אצל אצל הקצב א מרגיש שהבשר הזה מרגיש >> לא למה כי אולו כבר לא חי >> כן >> מה זה חי שיש לו נשמה אבל יש צער בעלי חיים ש שאם הבהמה חיה אסור לצער אותה כן אז הנשמה כאשר היא נמצאת בגוף מתפעלת מכל מה שקורה בגוף, אם זה מכה או שקר או לו. כן, בחוף קר. למה אנחנו משתמשים עם המזגן שלא יהיה לנו קר? >> בחורף קר, אז אנחנו צריכים תנור, חימום או מזגן להתחמם או הפוך אומימוס. וכייצי אם בן אדם נכבע נגע במשהו חותח אז הוא מצטער א הוא קיבל כבייה זאת אומרת שהנפש מה שקורה לגוף פה משפיע על הנפש אבל אצל הקדוש ברוך הוא זה לא ככה מה שאין
כן בהקדוש ברוך הוא שאינני מקבל שום שינוי משינוי למזו מקיץ לחרף ומיים ללילו כדי גם חשך ממקו ולילו קיים יו כן כשקיץ נגיד שחם לקדוש ברוך הוא בגלל שהוא מחייה את העולם והעולם הוא חם או חורף זה קר כן או שיום אז זה אור ולילה זה חושך אז לגבי הבורא החושך לא מכשיך לו לנו לילה אנחנו לא רואים אנחנו צריכים תאורה אבל הקדוש ברוך הוא הלילה לא מכשיך לו לכן כתוב גם חושך לא יחשיך ממקע ולילה כיום יאיר אצל הבורא הלילה והיום אותו דבר זה ככה היה גם בקריאת ים סוף כתוב ויהי ענן והחושך ויער לילה אז מפרשים בחסידות שהחושכי למה אצל הבורא אין שינוי מ מהשינויים שקורה בעולם הזה? לפי שאני נדפס כלל תכו אלמס אף על גב דמל. למרות שהוא ממלא אותם, היינו הוא מחייה אותם, אבל הוא לא נדפס בהם. ממילא הוא נשאר מובד גם אם הוא נמצא ומחיה אותם את העולמות. לא נדפס.
וזהו גם כן עניין סבב. כולם. מה זה סובב? לא הפירוש שהוא נמצא מסביב. היו כאלה באמת אלה שלמדו שהצמצום כפשוטו למדו שסובב כל על מן הפשט שהבורא נמצא מסביב אז לא אומרים שלא שייך מקום ברוחניות לומר שהוא נמצא מסביב אז מה באמת זה לשון הזוהר סובב כלמין מהמשמעות שאומרים סובב לא מסביב אז הוא מסביר פירוש דרך מוש נבין את זה על פי משל כשאודו מזבינן באיזה דבר חוכמה בסכלי אדובר גשמ במחשבת אז סיכל מחשבתי מקיפים על הדבר ההוא המצמחתי אי בסך זה הפשט סובב כשאדם מבין איזה חוכמה בשכל אז השכל מקיף את הדבר חוכמה. איפה נמצא דבר חוכמה? בתוך השכל שלו ובתוך המחשבה שלו שהוא חושב על דבר גשמי. אז המחשבה מקיפה את הדבר הגשמי שהוא חושב עליו. אבל אך אין מקיפים על הדבור ההוא ממש בפל ממש. זה לא מקיף על הדבר הגשמי בפועל. כן. זה רק
הדמיון שהוא חושב על ציור מסוים. אז ההשכלה זה הציור שזה מה שהוא מקיף פסכת. אהב לקדוש ברוך הוא. >> אפשר להגיד שזה כמו ה האותיות הלבנות והאותיות השחורות שבספר תורה. אבל זה גשמי חרות זה ממלא יותר הלבנות >> כן אבל זה משל זה משל גשמי יותר כן >> אבל כאן אנחנו רוצים להסביר מה הפשט שהבורא סובב כל עלמין מה המשמעות לא שוב מסביב הוא נמצא פה ולמה אתה קורא מקיף זה כמו שאדם חושב על דבר גשמי במחשבה אז המחשבה מקיפה את הדבר הגשמי אז זה מסביב, זה לא מסביב. כל הדבר הגשמי נמצא בתוך המחשבה שלו, למרות שהמחשבה שלו מקיפה. אבל אצל הבן אדם זה רק הציור. אבל אצל הקדוש ברוך הוא שנאמר בו כי מחשבו יסא מחשבי סיכם וגיימר מחשבתי וידיוסי שידי את כל הנברואים כפס כל ניברו וניברו בפלממש אז המחשבה מקיפה כל נברא בפועל אז כשאני חושב על הספר הזה אז הספר נמצא
פה רק הציור שלו נמצא בתוך המחשבה שלו. אצל הבורא, הדבר הגשמי בעצמו נמצא במחשבתו. למה? כי זה החיות שלו. המחשבה של הבן אדם לא מחייה את הדבר הגשמי. הוא רק גורם שהוא יעשה משהו כתוצאה ממה שהוא חושב שהוא אמור לעשות. אבל המחשבה לא א מחייה את הדבר שהוא חושב אותו, אבל אצל הבורא המחשבה זה החיות שלו וזה מה שהכוח שמהווה אותו ומחייב להיות שם. אז הנברא יוצא שהוא נמצא בתוך מחשבתו של הבורא ופועל ממש. >> אז מה זה הממל? ומה זה הממלא? כי החיות הזאת שמהווה את הנברא אז הנברא לא יכול להרגיש אותו כי זה לא נמדד לפי המגבלה של הנברא. זה חיות בלתי מוגבלת. אילו הנברא היה מרגיש אותו, הוא היה מתבטל, הוא לא יכול לסבול. ולכן זה מסתתר למרות שזה נמצא פה. הבורא נמצא פה והוא מסתתר. אנחנו לא מרגישים שהוא נמצא פה. כל אחד עושה מה בא לו. למה?
הבורא פה לא מרגישים. >> ממלא זה החיות שמצמת. הבורא רוצה שאנחנו כל אחד ואחד ירגיש שהוא חי. בסדר גם >> אז החיות שהיא כל אחד יכול להרגיש חיות מוגבלת אז כל אחד מקבל חיות לפי הכלי שלו וזה מה שהוא מרגיש שהוא חי אז זה בא מהבורא גם כן אבל זה נקרא ממלא כלל שהוא בא בגלוי שהנברא ירגיש את החיות הזאת מה שאם כן סובב אז עיקר כך היו זה הסובב כי הוא מהווה יש מייל הנשמה רק נותנת חיות לגוף אבל לא בורא את הגוף אבל הבורא הוא גם נותן חיות וגם מהווה Ja.
שיעורים נוספים בסדרה ״תניא - שער היחוד והאמונה פרק ז״
- תניא - שער היחוד והאמונה פרק ז' וראשית פרק ח' #1 - הרב יוסף יצחק אופן יום חמישי כ׳ אייר תשפ״ו | 27:36
- תניא - שער היחוד והאמונה פרק ז #5 ואחרון - הרב יוסף יצחק אופן יום שני י״ז אייר תשפ״ו | 27:36
- תניא - שער היחוד והאמונה פרק ז #4 - הרב יוסף יצחק אופן יום ראשון ט׳ אייר תשפ״ו | 31:31
- תניא - שער היחוד והאמונה פרק ז #2 - הרב יוסף יצחק אופן יום ראשון כ״ו אדר תשפ״ו | 29:51
- תניא - שער היחוד והאמונה פרק ז #1 - הרב יוסף יצחק אופן יום חמישי י״ט טבת תשפ״ו | 26:46
- לקוטי תורה פ׳ ראה ״ראה אנכי נותן לפניכם״ - הרב יוסף יצחק אופן יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 42:42
- תניא - שער היחוד והאמונה פרק ט' #2 - הרב יוסף יצחק אופן יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 22:40
- לקוטי תורה פ׳ עקב ״ולהבין שרש טעם קישור וחיבור ושייכות ברית ותורה לבהמ״ז״ - הרב יוסף יצחק אופן יום שישי י״ז אב תשפ״ו | 66:15
- לקוטי תורה פ׳ בלק מאמר א׳ - הרב יוסף יצחק אופן יום שישי י״א תמוז תשפ״ו | 64:21
- תניא - שער היחוד והאמונה פרק ח' #3 ואחרון - הרב יוסף יצחק אופן יום חמישי י׳ תמוז תשפ״ו | 24:45
- מהותו שלג׳ תמוז - ר״ח תמוז תשפ״ו - הרב יוסף יצחק אופן יום שני ל׳ סיון תשפ״ו | 18:54
- לקוטי תורה פ׳ קרח מאמר א׳. ״ ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וגו׳. ״ - הרב יוסף יצחק אופן יום שישי כ״ז סיון תשפ״ו | 141:23