תורה אור - פר׳ מצורע מאמר ״זאת תהיה תורת המצורע״ - הרב יוסף יצחק אופן (16-04-2026)

ידי זה נמש משך הביטול עד שאין ביקח ויחלס להגביע עצמי מבחינתרוצי שוב בכינס מי שמין מצוין >> אוסוף שורה בחוכמה ש >> ולכן >> אז מהחוכמה ששם שורה אורסוף >> נמשך ביטול וכיוון שהוא בדרגת ביטול אז הוא לא יכול להגביע את עצמו שיהיה לו רצו. רצו זה יש מי שאוהב. וזה עניין השתחבו שב1. 18 זה ביטול השתחווה. זה הביטול שמשקוס מזה ודוך טטו בהרבה מקומות מבואר את זה וען על פוסק כאשר השמיים החדושים ועל פוסק אומר מסכ פסוק חוקסטר עובד רמסחיל ועובדל הוא עובד רמסח מצוזו את המאמר מצא זו אנחנו למדנו שם באמת מבואר העניין של מוכין של חוכמה ומוחין של בינה ההבדל בין שבת ליום טוב יום טוב זה מוכין של בינה לכן זה שמחה ושבת זה תענוג לא לא לא שמחה וזה עניינשתחבו שב18 18 זה ביטול שתחווה זה הביטולגוס מזה ודוך טטובו בהרבה מקומות מבואר את זה

ועין על פוסוק כאשר השמיים החדושים ועל פוסק וכל אומרי מסכס ועל פוסק זה זכוקסטר עובד מסכיל ועובדל הוא עובד מסכיל מצוזו את המאמר מצא זו אנחנו למדנו שם באמת מבואר העניין של מוכין של חוכמה ומוחין של בינה ההבדל בין שבת ליום טוב יום טוב זה מוכין של בינה לכן זה שמחה ושבת זה תענוג לא לא שמחה בדיוס חלצנו אורנו בעניין ויין ישמח צלפון משומן יין זה זה בינה זה גורם שמחה >> שמן זה חוכמה אז צעלת הפנים משמן ועל פוסו כיסובו לארץ משפיסך בפשס ניסוכ שהנסחים זה השוב שאחרי ארצו של הקורבנות זה הוא מרוץ ליב חשוב לכות כי על דביטול דמכם דאבו נמשך בחינת שוב והוא המשוך הסלקוס למטו שיש את הביטול שבא מצד מוחין של חוכמה אז משם נמשך שוב שוב זה המשכת מלמעלה למטה רצו בא מבינה שזה ההלאה ממטה למעלה והשוב בא מהחוכמה שזה המשכת אלוקות למטה ולהמשוך זו

צריך להיס הרחוב הסכל והנסיס הטר שבקצב שבל פה כדי שימשך חלקות למטה צריך כלים אז זה האותיות של תורה וזה שכוסוף מצחי וזה לשני הוא זוכר כלל זה שאין נסה בספרצופים אלוכל אלו אחרגל דאבו בז כי לא מחשוב בחי כמחשוב פוספס תשמרו היא בור שבעלפה אז כדי שיהיה הפרצופים של ורחל שזה אותיות התורה אז מתי זה אחרי שמתגלה המוכין של חוכמה בזו במידות ולכים בסל נמשך עלסגלוס מן דבו שמתגלה מוכין של חוכמה דיקה שהוא הביטל שמזה נמשך שוב והוא משוך בבחינס וסיס אז שוב זה המשכת אלוקות למטה זה על ידי שמ ממשיכים בכילים אותיות שזה ליע ורחל שאם כן מבחינת שמכן דאמו שמהם נמשכו רוצה שהוא דרביסטלקוס האיסטלקוס מהק ואיסיס בבינה נמשך רצו שזה העלה זה הסתלקות מהכלים והאותיות ועין משכוסו פרשis משוכ דחמי לא שלמה אין שם ברכס ולא כן בגלל זה מחמסב

שזה עניין צורעסתרגום הסגירו נסגר שמסתלק המכן של החוכמה מזה נסתי שאין נבנים פרצוף ליוכל מרחוכמה בא עם אותיות וכשהא נמשך אור החוכמה אז לא נבנה הפרצוף של ליה ורחל ויצמור הנגוים שסיס כנגד לא ובהרת כנגד רחל מה מה זה מה הפשט בזה דינו חמס שמשך בכסגדוש מבחינת לבד שבוס בתפילו בחסדי יש לו התלהבות אז יכול להיות מזה כעס מזה מסתף גם כן יש וגסוס טיס יש התלהבות וא אין שוב אם אין שוב אז מארצו עכשיו זה ההתלהבות בתפילה אבל אחרי התפילה זה נקרא כל אז ההתלהבות אותו התלהבות התבטא בכעס כי יש לו חום כזו אז בתפילה זה באלוקות כי הוא מתבונן אבל אחרי אצלו הוא לא מתבונן וההתלהבות נשארה א יכול להתבטות בענייני העולם אדם >> זה קשור מהיניקת החיצונים או לא? קשור מניקת החיצונים >> ממילא מכעס ישניקת החיצונים בבוקר אז צריך להקדיש זמן לזה לפני התפילה

כן וזה שכוס ביצחיים שום סעיס כנגד ליו שפחס בהרס כנגד רוח לי יש לו עיר אכול ורוכל ביס רחל יש שתי אורות והם גמלט בניין למה ליש אור אחד ולרחל שתיים כי לא מבחינת מחשובה אוכל בחינת דיבור היא גם בינת מיסי שבהציל לשיא המלכות רחל זה מלכות אז מלכות זה גם דיבור גם לכן זה שתיים מחשבה זה אחד בינה והין בפרש שלח בעניין דור המדבור עניין ליברוכל שדור המדבר הם לא רצו לרדת לעולם המעשה יש דיה שגם לעולם הדיבור הם לא רצו לרדת להישאר בעולם המחשבה דור המדבר >> דור המדבר לכן הם לא רצו להיכנס לארץ ישראל לפי המלכות הם רוצו להיות במדבר ג לבושים מחשוב דיברס ונמשכים דב אבל זה נין האלפי שא' הוא יודע מרוסו אני גויים שמהם נמשכני חיצין וזהו עניין מצירו מצי שם רע שם זה אותיות מוציא שם רע אותיות של הלומת זה כמו שכוס חי של אוכל מקרושם

ן כמרזר כל התרו כולו ישמסו של הקדוש ברוך הוא ומחינס שם טוב התורה זה זה שם טוב מדבר לשנורי שהוא בחטיוב באיזה כל מדקדוש זה מוציא שם רע זה מצורע. אז מי שמדבר לשון נורא זה הפך הטוב של אותיות של קדושה גרם שגם למילו במוקים שמתב שאוססיס הקלם דקדושו יצמורסוןיס הנקרו עם שם רע דהיינו שבחינת שמהוא באיסל ומוקרח סורה יינו כמשיכוס ביצחי שמהניגו נמשך יניקס הקליפס ן בדבר מסכל לססוסי בריך שפרמד תחילו סוסים לכי אין שום סוסים זה אותיות אז פרעה קיבל יניקה הוא ממיד קודם סוסים נקבות אחרי זה זכרים והעניין הוא על דרך מה שכוס בדרך לוגו נעשה לונוש אז כתוב שהם רצו להשתמש עם השם חימות קדושים בשביל להמשיך להם השפעות. זה הפירוש נעשה לנו שם. אז שם זה אותיות. השמות הקדושים זה אותיות. הם רצו להמשיך על ידי זה. ועל דרך זה נאמר הנפילים איו ואורץ אנשי

השם. גם כן כתוב אנשי השם. וכן באדס קרח סיוון ששם אותו דבר ועין מפני שמחלקס כרחלה וגם כן שלרוצו שיהיו עלבים פילים ונכנעים לבחינס מכן דבו שזה בחינסרק כי ליבים דוב בפני עצמי שהוא בבחנס לבד לביאים זה בינה, כהנים זה חוכמה אז הוא רצה רק רצו. הוא לא רצה שהלביאים יהיו תפעילים. הקדוש ברוך הוא אמר שהם יהיו תפילים לכהנים. והוא לא רצה. הוא רצה שהם יהיו במציאות בפני עצמו. שהוליז בבחינסרוצי לבד. משכוסו בזיר קרח סעיף פרשס קרח שמאלו סקללתודר בימינו כרח בואלוף השמאל תמיד מתקלל בימין כוח רצה להחליף ומזה נמשכניקסליפס שם רע משכוס בפרש ברשיס נמר כן שש נמר ללכנן ששם וגם מלא שנשום כוסק שום פרי אז שום זה מקום הקליפות שם זה קדושה ושם זה עמוק למטה וזהו ושום יומוסו ששם זה מיטה זה קליפות מצחוש ובכמס ועין מעניין שום בדבר מסוקסתר

אז מה נאמר פה שהסיבה של נגעים זה בגלל שאורח חוכמה מסתלק. מינה זה רצו, חוכמה זה שוב. כי אורסוף מתלבש בחוכמה. אז שמעיר אור החוכמה אז הוא במצב של שוב יש לו ביטול. אז כדי שיומשך אור החוכמה והאור אינסוף, צריך כללים, אותיות. וו מבנה זה אדרצו הסתלקות מכל אז ההסתלקות של אור החוכמה גורם שלא יהיו נבנים הפרצופים של ליה ורחל שזה אותיות של מחשבה, דיבור ומעשה. ותמורת זה יוצא נגעים אותיות של מוציא שם רע. התורה זה שם טוב. כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא. אז שם רע זה המקור של החיות של הרע. בנגעים נמשך היא הקליפות. נעשה לנו שם שנאמר גם בעדת קורח. הוא לא רצה שהלביאים יהיו תפעילים לכהנים. הלביאים זה מוכין של בינה. הוא רוצה שהם יהיו דבר בפני עצמו. אז במילא מזה נמשך הקליפות. והנה התיקון שלנו גויים מרופסון

הוא על ידי והוא ולכן כן הוא הממשיך א רב שמובן למה צריכים להביא לכהן מה הקשר שנגאים לכהנה כי כהן ממשיך את אור החוכמה שכוסל פוס בעליכסנרס שם בני שלכו גודל משלהם שהם הקריבו קורבנות להתלהבות רשפיש בינה של חג הדור כל משלהם חוכמה למה הדלקת הנרות זה שמן המשחת החוכמה ולדי משוךסמכם דאבו בזו כנמשך מוכין של חוכמה במידות זגיד בו >> בקי יסידים משוךס בחינסתי >> השפ של חוכמה בוקח את הכלי הקבלה של הבינה אז נמשך הטוב השוב זהו עניין זיווג ינקף עם וראוכל ינקף סיס בוקה שיסידה בו בכייסדמו הוא בוקע הוא ממשיך את ה שפע משום נמשך לסיס המחשוב נמשכשפו בסיס המחשוב והדיבר לאכנס לבוש מחשוב דיברס משכוס מורגל זהו עניין זה סתי תרס מצר למה כתוב תורה כבחינס ממצד חוכ אני כותר תורה זה חוכמה ובגלל הסתלקות החוכמה מזה הוא נהיה מצורע ואם כן

אין תיקוני אלא על ידי עסק התר כמה מים מרזל לא כן בגלל זה אומר תרס מצרוה שמצרוקיץ כאן לשן >> הרב למה אמרנו שמסתלק לו אור החוכמה ואז בא הנגעים למה מסתלק לא אור החוכמה חסר ביטול מי יש רצו ואין שוב אז אין לו ר חוכמה >> ואיך הכהן מחזיר לו את השוב הרי זה לא זה לא צריך להיות עבודת עצמו שוב שהוא פותח לו את הפתח >> נותן לו כוח >> לו כוח כן >> חוכמה חוכמה >> ועל דרך זה בתנחום מר פלושן עץ חיים עץ חיים מרפה לשון שהתרץ חימי והי רפואוסי של המצר שיצי שמרה א והן משום שעל דתרוב ממשיך מכנדב וזהו תב שם משמן תב של דעתי רשי בחינס שמן הטב חוכמי לא ממנו נמשכת שם שהוא הטוב עשה השם על דרך הטובס הנרס במקר בעניין בדבר מסכמכשמי מנין המצוות זה לתקן את סוד השם על ידי התירו מצוו שממשוך שמן הת שמן משחסק הפך מכין השם פרש בני שם

משמן שכוס על פסק שמן שמך וזהו גם כן עניין באמתי משקוספשס קדישים סדה קיבלנשולמין אלא במילדריס מתי נטהר הבן אדם לעולם רק על ידי דברי תורה בגן כך לכן מדריק בגין קמדו לילד מסוב שדברי תורה זה בא לטהר את הטמאים >> אז מה העניין של >> מה חכה צריך גם רצו שוב לבד גם לא טוב אסביר בהמשך וסבוס ברסשת כך רפואה >> נמצאת >> נמצאת בתורה והוא שהוא לפי שהתרשורשו ממךסמו שבמלובש גבור דעת עתיק מוחסתימה זה חוכמה שבכתר שם מלובש גבורה שלקנימיות הכתר ומוקרמתוקסדינים שמשום נמשך קרסטון שו וען מה שנסבר לאיל בפרשה סזריה וננום ואמרו בוסק בתר שעל דזה כךסניס מגדל ועם כל זה הכל >> לכל כן כי קרסתר צורך בבחינת ביטל וכנל בני שוב לך שאן כנראה לו תרו לי כנס יש אבילו תר אז זה העניין ללמוד תורה לא מספיק צריך להביא אותו לכהן הכהן זה מוחין של חוכמה

הביטול אם הוא ירצה להיות יש אז אין לו שום דבר והנה להובין פירושם הם רבו לכן ששמו שיוביסר מקן ועליס מוכמיד ויצק מחוץ למחנה למשמלה הפך שהכן יהיה צלב חוץ אז לא שהוא מגיע לכהן רק הפוך שהכהן יוצא אליו החוצה טמא לא >> מה טמא לא >> למה כתוב והו לכהן אם כתוב יצא הכהן איזה סותר >> נכון עוד הכהן לא הכריז עליו את המתמ גם אם זהסתרס המצר סתי הם יותר סלחו כמו שכוס באלשך צריך להיות כתוב זאת תורת המצורה מה זה תהיה אך עניין יובון על פי משקוס בזיר בפירוש והוא ולקן והוא לא לו מבילה למה כתוב והובה והוא אלה ביר דבוב ביצחים והביאו הרמז על ידי למילו שסם ארס מצרדים שבזו היצם לחוץ משעוז שום נעשים בחוץ בחינסנגים ל דרס אלא כן גרם למלו שסרס יחזור למכר אם כנסמוי ולמותי יצחוץ וחזר ונכנס ומזדבק במקרה ועל ידי כן קח אל החצן אחזבוהן שן

אז כשמראים לכהן את הנגע הכהן התחתון גורם שהעורות של הבינה שיצאו לחוץ ושם נעשו נגעים אז כשהוא מראה לכהן הוא גורם שהאורות יחזרו למקום. ידבק למקור. אז החצינים לא יוכלו להתאחס. הנהשוב שמחמזה שכבור וסלב והוא יודס שתיקונס על schen בסיס והכל קנל של דרזורסמבז כמקדם סוכנדוב כרב דכניס חצי קנל היינו כך חושבים שמספיק להמשיך מוכין של חוכמה על ידי תורה לימוד התורה ואז אור החוכמה דוחה את הניקת החיצוני אך באמס אפשר להמשיך המכין דאבו בזו אי אפשר להמשיך מוכין של חוכמה בזו בלתי שיסכיל מתחיל לו לסכן המאווס בפגם שהר במנדיים זאת אומרת קודם צריכים תקן את הפגם של מוכין של בינה ואז אפשר להמשיך מוכין של חוכמה כי תשובה ביסים מוקי ואז אחר כך המשך המכנד א לעשות תשובה במוחין של בינה ששם היה הפגם איך הוא עושה את זה והינו שצורך לער בחינסורצי סלבוס

הנמשך ממכן דאמו ואחר כךברו לבחינסטל דמאב מכנס ומרוץ ליב חשוב לאכול זאת אומרת לימוד התורה לבד לא מספיק צריך לעורר רצו אבל הפגם היה שהיה רצו בלי שוב אז שיחבר את הרצו לשוב זה התיקון >> זה זה מה שמביא ההתבוננות אחרי התקרבות >> ההתבוננות מביא רצו אז קודם צריך רצו ולחבר את זה אחרי זה עם השוב אחרי רצו שיהיה שוב >> מה מביא את השוב שוב התבונן >> חוכמה מוכין של מוכין של חוכמה אה התשבות כאילו מוכיח של חוכמה לפני זה זה רצון צון בלבד >> כןכ וזה עניין שוב אתוש לגבי י הרי ידוע ש שם היה זה יקוק אז יש תשובה לה תשוב תשובת התאה זה כתה תשוב לגבי ו אבל כלה תשוב לגבי י כי הכי לא ובינו שבכא שהוא חטא פה גם בו שנפרד שנפרדו מן הי שהוא הביטל דכוח מילו זה היה הפגם ועל ידי זה נמשךצני ממכן דמו שזה נגוים כנ לדי שמסר בתשוב

מיוכדליבו ממהקרוסםכי דס דסבו יחד יסודות של חוכמה ובינה יחד בבחינסרוצוב שהוא בכינסבור בו שזה בינה והביטל שלמלו מיואהבו שזה חוכמה על ידי זה נעשה שוב תושוב לגבי י זאת אומרת שיש את שני עבודות גם של חוכמה וגם של בינה אז הקהילאה של בינה היא שבה לי'יפה הכהן פה >> הכהן ממשיך את המוכן של של חוכמה עוד מעט הוא יסביר אבל כדסור שמכנדמו אי אפשר להמשיך מכד ועל דרך זה נאמר וובדיה שבדס לביים להמשיך מכנדים זה עניין השיר זה עניין >> שיר שם שרו >> שיר >> זה מוכין של בינה >> ועל ידי זה אחר כך יומשך מכאב ונקהני מה שנקלים אי אפשר אז שוב שוב לבד אי אפשר זה שכוס ביצים שיסונורס יחזור למקמון כנסמות ולימות שוב כנסות ושוב וזה יש לו פרש לכן כך כן לכן עניין אנימשך ממך דמ ושיו רוצה בבחינת דרך שבק י שהרצו התקלל בביטול של החוכמה.

וזה הפירוש כ תשוב כ לגבי י. וזה נשמע ישראל שם בגימטריה בן ורפך. רפח ניצוצים שנפלו הבירור שלהם על ידי בשם בן וביחד זה גימטריה שם. יוזר ויוכלל לשורשי שהשורש >> עין רבוסי שם עין שבן ורפך זה גימטריה השם וזה יוחזר לעין העין זה המדוד של הבינה ביוכלל בשרול סובו סובו זה המידות של החוכמהחר כך >> אז קודם צריך והובה לכהן הרצו לחבר את הרצו של הבינה עם החוכמה ואחר כך וסכן הינו המשך שוב סלב שקל סיס בבחינה שסידה בו בקסדימו ונמשך מספשת לחוץ בקני דמין ינח יוצא יין שזה בקיה וניזה שכוסחר בניחסו אנוכי בבחינסיות כתר לחבר חוכמה ובינה ונחלסון הוא המשוך מבחינתון שנמשך מספר בבקשה בחינסמידס >> והלבושי מחשוב דיבור מיסדר זה כאן עניין וכ >> ואחר כך שכן ועל ידי זה והנני פה על דרך זה יובן גם כן עניין זהסת הינו שכשוב לכן כן בחינשוב

תשוב לגבי י אבל אחר כך תתרוס שלמו שהוא המשוךסיות לגבי כ וגם בבוף כ מלמ לומד מה שמקדמ שוב והנה לזה קרסוד שוב שצר הנפש אבל בקרבים מצוס וס כי כאשר השמיים החדוש כמישורצינו רק כי גר גירחר דר לגבי השמיים כך אותו דבר ערך בחינסורצי לגבי השוביקר זה השוב >> וזהו שאומר זר לא ליגרס דף גב משכד ילמד לגרסה למרות שהוא שוכח ואבל גדל מיקומר שנאמר גורסו נ של והינו משום שיקרא דה לעסקים רבים לגילוי והמשוך הסוער ועם אס של תרו שגילמד ממילא יומשך ויזכה עם זאת אומרת שהוא צריך לעשות כלים ואז האור יתקיים וכל זה יובון מה שכוסו לסיר לביסו משולג כל בסובשוני >> מה מה הפשט >> כלים רכים אל תמעית אולי >> פירוש כי בהרס אזו כשלפוסם בסמוקרס שבאדם מלובשך הנפש ושמסע נפח לכיו כשלג דב כי חוכמתח מלו בשר אינסוף וזה הדופק >> שבלב >> יש דופק בלב יש דופק ביד

אבל מה העניין של של הדופק >> זה אחוריים של החוכמה אז בדופק מאיר מהחוכמה ולכן כל ה כל הזמן דופק. אז הדם זה הבינה ובפנימיות הבינה מתלבש אחוריים של החוכמה. אז זה הדופק שהאיברים נגדלים. חלקי המים שבדם עלכלוכית אדם אל דם כן >> והנה תר שבעלפה נקרו חוטשוני משכוסך בתים מנתלסוני על פסוק זה זכוק הסתר והיא משוכס אר וכסחוכ מילו חוטשוני זה אדום זהו כמו שלספשטוסדם הנפש הפך בהרס שהיא עיכוב סיבוב אדם מסו שהקדימו נס לנשמה בעניין שהתר נקרא עוד דם שהוא הממשיך חיס לכל הרמחבום שהםמצ כן נאמר על כנס ישראל שהי בכנס אוכל שכנגד לי פה אני קרוסה הזוכשלג משכים של מפחז שלג זה הסתלקות אור החוכמה למה מפני כי כל ביסובשו תרשב בעל פה שממש גיל חוכך מילו אבו יוסד ברטו החוכמה זה היסוד של הבת הבת זה המלכות תורה שבעל פה ועל ידי זה אין שום מוקים ליסהבוס מכינס

בהרס הנעל אז אין מקום שיתווה בארץ כיוון שמה מאיר שם אור החוכמה כל ביתה לבו שנים תורה שבעל פה בואו מקודם על העניין של אוכל >> אהבור מקודם עניין של אוכל כן א שיש רוא נגד רוכד יש איפה הוא מדבר זובים הקודם כנגד רוכדה כנגדה של הבא שמה התפלת המים >> כן אשרך לא חודש ש לא ילך לך לפה >> וזה שכוס ביצחיים שם סעיס כנגד ליופחס בהרס כנגד רוח לי יש לו עיר איכות ורוכל ביס רחל יש שתי אורות והם גמלט בוא עניין למה ליה יש אור אחד ולרחל שתיים כי לא היא בחינת מחשוב אוכל בחינת דיבור היא גם בינס מיסי שבציל לשיא המלכות רחל זה מלכות אז מלכות זה גם דיבור גם מעשי לכן זה שתיים מחשבה זה אחד לבינה והעין בפרש שלח בעניין דור המדבור עניין לו וראוכל שדור המדבר הם לא רצו לרדת לעולם המעשה יש דיה שגם לעולם הדיבור הם לא רצו לרדת,

רצו להישאר בעולם המחשבה >> דור המדבר >> דור המדבר לכן הם לא רצו להיכנס לארץ ישראל לפי המלכות הם רצו להיות במדבר והם גים לבושים מחשוב דיברו מיס ונמשוחים דב זה האלפי שא' הוא יורסו אני גוים שמה נמשכניחين וזהו עניין מצירו מציא שם רע שם זה אותיות מוציא שם רע אותיות של הלעומת זה שכוס יצחי של ורכן מקרושם ין כמים עזר כל התרו כולו ישמסו של הקדוש ברוך הוא ומחינס שם טוב התורה זה זה שם טוב מדבר לשנורי שהוא הפכתיב באיזהסל מדקדוש אז אם מוציא שם רע זה מצורע מי שמדבר לשון נורא זה ההפך הטוב של אותיות של קדושה גרם שגם למילו במוקים שמתב שאיססכל דגדושו יצורוןיס הנקרו עם שמרה דהיינו שבחינת שמהוא באיסל ומורכך סורה יינו כמשיכוס ביצחי שמניגוי נמשך יניקסליפס ן בדבר מסכל לסוסי ברך בריכב שפרמד תחילו סוסים לקסין שום סוסים זה אותיות

אז פרעה קיבל ליניקה הוא מיד קודם סוסים נקבות אחרי זה זכרים והעניין הוא על דרך מה שכוס בדרך פלוג נעס לונושים. אז כתוב שהם רצו להשתמש עם שימות קדושים בשביל להמשיך להם השפעות. זה הפירוש נעשה לנו שם. אז שם זה אותיות. השמות הקדושים זה אותיות. הם רצו להמשיך על ידי זה. ועל דרך זה נאמר הנפילים איוו ואורץ אנשי השם גם כן כתוב אנשי השם וכין בעדס קרח סיוון ששם אותו דבר ועין מפני שמחליקס כרחלה וגם כן שלרוצו שיהיו עלבים פיילים ונכנעים לבחי המשחס דבו שזה כי לי הלבים דוב בפני עצמי שהוא ליס בבחנסרצי לבד לביאים זה בינה כהנים זה חוכמה אז הוא רצה רק רצו הוא לא רצה שהלביאים יהיו תפילים הקדוש ברוך הוא אמר שהם יהיו תפילים לכהנים והוא לא רצה הוא רצה שהם יהיו במציאות בפני עצמו שהוליז בבחינסרוצי לבד משקוסו בזר קרח סעיף פרשס קרח

שמאלו סקללתודר בימינו כרח בוא להחלוף השמאל תמיד מתקלל בימין כוח רצה להחליף ומזה נמשכיניקס קליפס אני קרו שם רע משכוס ברפרשס ברישי נמר כאן אנשי השם ונמר ללכים מדנשי שים וגם מלוש כוסף קורי שום פרי אז שום זה מקום הקליפות שם זה קדושה ושם זה עמוק למטה וזהו ושום יומוסו ששם זה מיטה זה קליפות נמצא חושב כמס ועין מעניין שום בדיבור מסוקסתר אז מה נאמר פה שהסיבה של נגעים זה בגלל שאורח חוכמה מסתלק מינה זה רצו חוכמה זה שוב כי אורסוף מתלבש בחוכמה אז שמעיר אור החוכמה אז הוא במצב של שוב יש לו ביטול אז כדי שיומשך אור החוכמה ואור אינסוף צריך כללים אותיות וו מבינה זה אדרה ברצו הסתלקות מכל אז ההסתלקות של אור החוכמה גורם שלא יהיו נבנים הפרצופים של ליהו ורחל שזה אותיות של מחשבה דיבור ומעשה ותמורת זה יוצא נגעים אותיות של מוציא שם רע

התורה זה שם טוב כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא אז שם רע זה המקור של החיות של הרע בניגעים נמשך חניקת הקליפות נעשה לנו שם שנאמר גם בעדת קורח הוא לא רצה שהלביאים יהיו תפעילים לכהנים הלביאים זה מוכין של בינה הוא רוצה שהם יהיו דבר בפני עצמו אז במילא מזה נמשך ניקת הקליפות והנה התיקון של גויים מרופסן הוא על ידי והוא ולכן ככה הוא הממשיך רבו שם מובן למה צריכים להביא לכהן מה הקשר שנגאים לכוהנה כי כהן ממשיך את אור החוכמה פוסנרס שם בני שלכו גודל משלהם שהם הקריבו קורבנות להתלהבות רשפיש בינה של חג גדול משלהם חוכמה למה הדלקת הנרות זה שמן המשחר את החוכמה די ימשוךסמכן דאבו בז כ נמשך מוכין של חוכמה במידות זג שי ידע בו >> בקי יסידים משוךס בחינסת >> השפ של חוכמה בוקח את הכלי הקבלה של הבינה אז נמשך הטוב השוב טוב

זהו עניין זיווג ינקף עם ורוכל ינקפסיבוקה שישה בו בכי דמו הוא בוקע הוא ממשיך את ה שפע משום נמשך לעסיס המחשוב נמשכשפו בסיס המחשוב וברוך מכינסלבוש מחשב דבר משכוס זהו עניין זהסר למה כתוב תורה כפחינס כבחינס ממצד חוכ אני כותב תורה זה חוכמה ובגלל הסתלקות אור החוכמה מזה הוא נהיה מצורע ואם כן אין תיקוני אלא על ידי עסק הטר ר כמרזל לאכין בגלל זה אומר תרס מצרו אתהרסצר קיץ כאן לשן חסר ביטול יש רצו ואין שוב אז אין חוכמה >> את הפתח >> נותן לו כוחן לו כוח כן >> ועל דרך זה בתנחוםקו מרפלושן עץ חיים עץ חיים מרפל לשון שתרץ חימי והיא רפואי של המצר שיצר אין והן משום שעל דתרוב ממשיך מכנדב וזהו הוא טב שם משמן תב של דעתי בחינת שמן הטב חכמי לא ממנו נמשכת שם שהוא הטובס השם על דרך הטובסנרסו במקר בעניין בדבר לשמקרשמי מניין המצוות זה לתקן את סוד השם

והן על ידי התירו מצויס שממשוך שמן הת שמן משחס קידש הפך מכין השם פרש בני שם משנת פוסק שם תורקשמך וזהו גם כן עניין באמתי חמשקוס פרשס קדישים זדה קיבלנשלמין אלא במילדריס מתי נטהר הבן אדם לעולם רק על ידי דברי תורה בגין כך לכן מלדריס למקטו גין קמדו לילד מסוב טוב שדברי תורה זה בא לטהר את הטמאים >> אז מה העניין של המק >> מה חכה צריך גם רצו שוב לבד גם לא טוב אני אסביר בהמשך וסבוסו ביריסתקח רפואה נמצאת >> נמצאת בתורה והוא שהוא לפי שהתרושו ממך חסתימו שבמלובש גבור דעתיק מו חסתימה זה חוכמה שבכתר שם מלובש גבורה שלק פנימיות הכתר ומוקרמתוקסדינים שמשום נמשך קרסטון ואין מה שנסבר בפרשה סזריה בן נתנו בוסק בתר שזהס מגדל ועם כל זה >> הכל כיסתרצ בבחינס ביטל וכנל בנישוב לאכול שאם כנומר אין ליה לו תירו לי במכנס אבילו תרו

אז זה העניין ללמוד תורה לא מספיק צריך להביא אותו לכהן הכהן זה מוחין של חוכמה הביטול אם הוא ירצה להיות יש אז אין לו שום דבר והנה להובין פירושם הם רבו ולקן שמשמו שיוביאו מצרל הכן והליס מוכמיד ויצקן מחוץ למחנה למשמלה הפך שהקן יהיה צלב חוץ אז לא שהוא מגיע לכהן רק הפוך שהכהן יוצא אליו החוצה מטמא לא >> מה >> מטמא לא >> למה כתוב והו לכהן אם כתוב יצא הכהן איזה סותר גם אם זהסתמצ דתסתי יותר סלחו כמו שכוסוף באלשך צריך להיות כתוב זאת תורת המצורה מה זה תהיה אך עניין יובון על פי משכוס בזיר ופירוש והוא ולקן והוא לא מבת והובה ווא והוא אלה בירוב ביצח והביז על ידי הכנach ג למילו שםס מצדים שבזו היצם לחוץ משעוז שום נעשים בחוץ בחינסגר אלא כן גרם למסר יחזור למכר כנסמו ולמותי יצחוץ וחזר ונכנס ומזדבק במקרה ועל ידי כן

יקח אל החצן לסחזם שן אז כשמראים לכהן את הנגע הכהן התחתון גורם שהורות של הבינה שיצאו לחוץ ושם נעשו נגעים אז כשהוא מראה לכהן הוא גורם שהאורות יחזרו למקום ידבק למקור אז החצינים לא יוכלו להתייחס בירןסיה imel והוא יודס שתיקוס שבכל שלזור בז כמקדם כבדל היינו כך חושבים שמספיק להמשיך מוכין של חוכמה על ידי תורה לימוד התורה ואז אור החוכמה דוחה את ניקעת החיצונים אך באמס אי אפשר להמשיך המכין דאבו בזו אי אפשר להמשיך מוכין של חוכמה בזו בלתי שיסכיל מתחיל לסקובוס בפגם שהוא במכנדים. זאת אומרת, קודם צריכים לתקן את הפגם של מוחין של בינה, אז אפשר להמשיך מוכין של חוכמה כיצוב ביסוקי ואז אחר כך ימשךמד אז לעשות שוב במוחין של בינה ששם היה הפגם איך הוא עושה את זה והינו שצורך לעיר בחינסורציב סלבוס הנמשך ממכמו ואחר כך ישחברו לבחינסטל

דמבסמרוץ לי חשוב לאכול זאת אומרת לימוד התורה לבד לא מספיק צריך לעורר רצו אבל הפגם היה שהיה רצו בלי שוב אז שיחבר את הרצו לשוב זה התיקון >> זה זה מה שמביא ההתבוננות אחרי ההתקרבות >> ההתבוננות מביא רצו אז קודם צריך רצו ולחבר את זה אחרי זה עם השוב אחרי רצו שיהיה שוב >> מה מביא את השוב שהוא מתבונ >> חוכמה מוכין של מוכין של חוכמה רצון בלבד >> כן וזהו עניין שוב תושוב לגבי י הרי ידוע ש שם היה זה יקוק אז יש תשובה לה תשוב תשובת התאה זה כתה תשוב לגבי ו אבל כלה תשוב לגבי י כ כי הקילו ובינו שמכא שהוא שהוא חטא פה גם בו שנפרד שנפרדו מן הי שהוא הביטל דכוח מילו זה היה הפגם ועל ידי זה נמשךצני ממכן דמו שזנגו כנד שמסר בתשוב מיוכדליבו ממהקרוסכים דס דסבו יחד יסודות של חוכמה ובינה יחד בבחינסרות ושוב שהוא בכינסבור בו שזה בינה

והביטל שלמלו מיואהבו שזה חוכמה על ידי זה נעשה שוב >> תושובק לגבי י זאת אומרת שיש את שני עבודות גם של חוכמה וגם של בינה אז הקהילאה של בינה היא שבה לי' >> ואיפה הכהן פה >> הכהן ממשיך את המוכן של של חוכמה עוד מעט הוא יסביר אבל כד מסרס שורות שממכדימו אי אפשר להמשיך מכנדב ועל דרך זה נאמר דלו שבדס לבי להמשיך מכנדים זה עניין השיר ענין >> שיר שם שרו >> זה מוכין של בינה >> ועל ידי זה אחר כך ימשך מכאבנן מהשן כן כנים ללבים אי אפשר אז שוב לבד אי אפשר זה שכוס ובצי שיסו יחזור למקמון כנסמות ולמות שוב כנסותשוב וזה יש לפרשו ולקן כך יוצן וכני עניין אנימשך מכדים ושיוצ בבחינת דרך שובק לגבי י שהרצו התקלל בביטול של החוכמה וזה הפירוש כ תשוב כ לגבי י וזה נשמע ישראל שם בגימטריה בן ורפך רפח ניצוצים שנפלו הבירור שלהם עלדי בשם בן וביחד זה גימטריה

שם יזר ויכלל לשורשי שהשורש >> עין רבוסי שם עין שבן ורפך זה גימטריה השם וזה יוז זר לעין. העין זה המלדוד של הבינה. ביוכלל בשרול סובו. סרול סובו זה המידות של החוכמה. אז קודם צריך והובה לכהן. הרצו לחבר את הרצו של הבינה עם החוכמה. ואחר כך ויוצא כן היינו המשך שוב סלב שקל סס בבחינה שסידה בו בקסדימו ונמשך מספשת לחוץ דמין ינח יוצא יין שזה בקיה זה מה שכוס במקר בניחסו אנוכי בו בחינסיות כטרן ר לחבר חוכמה ובינה ונחל איסון הוא המשוך מבחינת איסון שני מספקמידס והלבוש מחשוב דיבור מיס דרך זה יובן כאן עניין וכ >> ואחר כך ויוצכן ועל ידי זה והנר פה על דרך זה יובן גם כן עניין זהסתרו היינו שקשו לכן כן בחינת שוב טו שוב כגבי י אבל אחר כך תתרוס שלמו שהוא המשוךסי לגבי כ וגם בובק מלמד מה שמקדש שוב והנה לזה שוב שצל הנפש אבל קרוש בקרבים

מצוס ועמדו מס כי כאשר השמיים החדוש כמישורצינו רק כי גר גרחר דר לגבי השמיים כך אותו דבר ערך בחינסורוצי לגבי השובעיקר זה השוב וזהו שאומרזר לאילו ליגרס דף עלגב זה משכך אדם ילמד לגרסה למרות שהוא שוכך ואבל גדל מיקומר שנאמר גורסו נף של תוהינו משום שיקרא ידה לעשות סקלים רבים לגילוי וחוך הסוער ועם אסיס של טרו שגרס וילמד ממילא יומשך ויזכה עם זאת אומרת שהוא צריך לעשות כלים ואז האור יתקיים וכל זה יובון מה שכוס לסיר לביסו משולג כל בסלובשוני >> מה מה הפשט פירוש כי בהרס אזו קשה לי וסטלקוסקספשטוסדם בסמוק בהרס שבאדם מלובשך הנפש ושמסתלק נפח לחיבור כשלג דב כי חוכמתחלו בשיר אינסוף וזה הדופק >> שבלב >> יש דופק בלב יש דופק ביד אבל מה העניין של של הדופק >> זה אחוריים של החוכמה אז בדופק מאיר מהחוכמה ולכן כל ה כל הזמן דופק.

אז הדם זה הבינה ובפנימיות הבינה מתלבש אחוריים של החוכמה. אז זה הדופק שהאיברים נגדלים חלקי המים שבדם הלכלוכית אדם אל דם. והתר שבעלפה נקרו חוטשוני משכוס בתלסוני על פסוק זהחוקסתר והיא משוכס אר וכס החוכמות שוני זה אדום זהו כמו שלספשטוסדם הנפש הפך בהרס שהיא עיכוב סיבוב אדם דברמסו שהקדימו סרון נסה לנשמה בעניין שהתר נקרא עוד דם שהוא הממשיך חיס לכל הרמחבום שהם הממצא על כנס ישראל שהיה בכ אוכל שכנגד הקליפוניקו בהרסה זוכהשלג משכוס חיים שלטרו מסבס בחינוז >> ששלג זה הסתלקות אור החוכמה למה מפני כי כל ביסול שונ תרשבעל פה שמם שרגיל חוכך מלא אבו יוסד ברטו החוכמה זה היסוד של הבת. הבת זה המלכות תורה שבעל פה. ועל ידי זה שויםוס מכינס בהרס הנה