מאמר ״יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת״ תשל"ה #3 ואחרון ערב ראש-השנה - הרב יעקב גולדשמיד

מאמר ״יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת״ תשל"ה #3 ואחרון ערב ראש-השנה - הרב יעקב גולדשמיד ### הסיבה לקריאת פסוקי שופרות בשבת * המשכה למטה באמצעות התורה: כמו שהוסבר קודם לכן, קדושת השבת אכן פועלת את העניין הרוחני של השופר, אך כדי להמשיך את האור האלוקי ולגלות אותו ממש למטה בעולם הגשמי (כדי לייצר "דירה בתחתונים"), יש צורך בכוח פסק הדין של התורה. לכן, הפסוקים של תורה (מלכויות, זכרונות ושופרות) נצרכים גם בשבת. * דעת הצמח צדק על "זכרון תרועה": הרב מביא ביאור של אדמו"ר ה"צמח צדק", שמסביר את מאמר הגמרא על הפסוק "שבתון זכרון תרועה". לפי ביאור זה, גם כשהיו תוקעים בשבת בזמן בית המקדש, התקיעה הייתה בבחינת "זיכרון תרועה" בלבד (ולא "יום תרועה" כמו בחול), משום שעניין ה"תרועה" קשור בדרך כלל למידת הדין. בשבת, קדושת ותענוג השבת ממתיקים את הדינים ממילא, ולכן התרועה בשבת היא מראש בחינה של זכרון בלבד המייצגת רחמים. * המקדש והמדינה שבאדם: על דרך הפנימיות, המושגים "מקדש" ו"מדינה" מתקיימים בכל יהודי. פנימיות הלב היא ה"מקדש" (שבו "תוקעים" – כלומר, יש לעורר צעקה פנימית עמוקה ותשובה בראש השנה), ואילו הכוחות החיצוניים והגלויים של האדם נחשבים ל"מדינה" (שלא תוקעים בהם, אלא הם מושפעים מפנימיות הלב). הפעולה הפנימית ב"מקדש" שבלב ממשיכה גילוי אלוקי לכל כוחות הנפש הגלויים ("במדינה"). ### חיבור בין תקיעת שופר, שופר של משיח והפסוקים * ההמשכה על ידי פסוקי השופרות מתקשרת לעניין "השופר הגדול" שיתקע בו משיח צדקנו לעתיד לבוא. * "תמליכוני עליכם", העומד ביסוד מצוות השופר והמלכויות, פועל שהאלוקות תתגלה בעולם באופן של "מלך" – ובירידה מפורטת למציאות העולם ("למטה מעשרה טפחים"). * פעולת השבת היא כזו שכיוון שהיא נובעת מקדושת היום ולא מתלויה בעבודת האדם (בשונה מתקיעת שופר), יש בה שלמות גבוהה במיוחד, ועל ידי אמירת הפסוקים הדבר נמשך לעולם באופן של פסק דין בתורה – כלומר, כדבר מחייב שחייב להתממש במציאות. ### כריתת הברית, פרשת נצבים והברכות לראש השנה * המאמר קושר זאת לפרשת נצבים, שנקראת תמיד סמוך לראש השנה: "אתם נצבים היום כלכם". האחדות של עם ישראל ("ניעשים לאחדים כאחד") היא היסוד לקריתת הברית עם הקב"ה. * כמו בברית בין הבתרים בה עברו שניהם בין הבתרים והפכו כביכול לגוף אחד, כך מתאחדים ישראל והקב"ה: "ישראל וקוב"ה כולא חד". * החיבור הפנימי העמוק הזה מתבטא בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. הרב מציין את הברכות הנהוגות בערב ראש השנה, "כתיבה וחתימה טובה", ואת המנהג להתלבש בלבנים בערב החג מתוך ביטחון בדין שעם ישראל ייצא זכאי. הברכות ממשיכות שפע רוחני וגשמי (בני, חיי ומזוני) לקראת השנה החדשה, באופן פשוט וגלוי למטה מעשרה טפחים.