מאמר ״פתח רבי שמעון ואמר אני לדודי ועלי תשוקתו״ #1 ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ד - הרב יעקב גולדשמיד
מאמר ״פתח רבי שמעון ואמר אני לדודי ועלי תשוקתו״ #1 ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ד - הרב יעקב גולדשמיד https://drive.google.com/file/d/1T1Y-hboRgmqmvUB4aEOgw-sFe85jusNu/view *1. פתיחה - דברי רבי שמעון* - רשב"י מדבר על הקשר שלו עם הקב"ה במשך חייו - בחד קטירא אתקטרנא - קשור בקשר אחד עם הקב"ה - ביום הסתלקותו השלים את האחדות עם הקב"ה *2. שתי דרגות בקשר עם הקב"ה* - התקשרות - קשר בין שני דברים נפרדים - אחדות - התאחדות מוחלטת (ביחידה) *3. תורתו אומנותו של רשב"י* - משמעות "תורתו אומנותו" - עסק בתורה בלבד - הפירוש החסידי - לימוד תורה באופן של המשכת מים דוכרין - בניגוד לשאר התנאים שלמדו באופן דעלאת מין נוקבין *4. הדרגות בהתקשרות הנשמה לאלוקות* - דביקות - התקשרות חיצונית (כמו חגורה למותניים) - התקשרות - חיבור פנימי (כמו "נפשו קשורה בנפשו") - אחדות - התאחדות גמורה *5. הפנימיות והחיצוניות* - חיצוניות הלב - אהבה התלויה בדבר, יכולה להשתנות - פנימיות הלב - אהבה שאינה תלויה בדבר, בלתי משתנה *6. הקשר לעבודת בית המקדש* - קורבנות - משקפים את דרגת הדביקות החיצונית - נעשים במזבח החיצון - קטורת - משקפת את דרגת ההתקשרות הפנימית - נעשית במזבח הפנימי *7. השפעת התורה והמצוות על האדם* - מצוות - יוצרות חיבור חיצוני, בבחינת מקיף ("וימינו תחבקני") - תורה - יוצרת חיבור פנימי ("תורתך בתוך מעי") *8. סיכום דרגות ההתקשרות* - דביקות (חיצונית) - אפשר שיהיה בה שינוי - התקשרות (פנימית) - קשר של קיימא שאין בו שינוי - אחדות (פנימית ביותר) - התאחדות גמורה
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
שבס מויר יט עיר טוב שלמד הס אותו קביות כמו השנה ומויר יטת הבנת את הטיה אבל בסדר שבת השנה יהיה יטתיה מה הבעיה אה קראת שבת אוקיי וכבייות הקבייות היא כמו השנה השבוע מסודר בדיוק לא פוס רבי שמעון ואומר אני לדוידי ואולי שוקוסי כל יומדיסקטרנו בהיילמה כל הימים שהייתי קשור בעולם בחטירה הסכטרנו הייתי קשור בקשר אחד במי בי בקודשבריך הואקטיר בי בקודשבריך הייתי קשור אליו בקדוש ברוך הוא ובגין כך אשתו ואולי תשוקוסי לכן עכשיו אני תשוקתו אליי עליי תשוקתו בהמשך העניין שום כתוב מסתכל וכל יומה בא יקרו הייתי מסתכל כל הימים שלי בפסוק הזה תכשיב בהווי תסעל נפשי והידנה עם קרו כולו עכשיו התקיים כל הפסוק דונשמוסי הנשמה שלי ביחידה בלהיתה ביסדפקוס חולי מסכם הרבי שבמשך כל ימי חיוב כל יוסכתר בהילמה אויבי מקושו בהקדוש ברוך הוא
המשך התמלול
סקטרנו לא שר כמו ותקשור על ידו שני ותרגם הוא וקטרת על ידי זהוריתא אז אז התקטרנו זה קשר וההתקשרות היא דווקא בשני דברים שזה מראה שהוא עדיין לא אחד עם הקדוש ברוך הוא הוא קשור איתו קשור פירושו כשרס פירושו שני דברים שמתקשרים והידנ ביוסתלקוסה הוא הגיע לדרגה נעלית יותר שניס אחד עם הקדוש ברוך הוא ביחידה. זאת אומרת שיש מו כל חייו הוא היה קשור בילג באימר הוא נהיה מאוחד. זה הסיכום של הפתיחה של הממה. אומר הרבי והנה אף של דרגד ביחידה גיע רשבי רק ביו מסתלקוסי הרי מכיוון שכל ימוב שתדל להגיע לדרגזום איפה אני יודע? רב שבי אמר מסתקל אביב כל יומבקרו זה היה השאיפה שלי כל החיים מובון שבכלול שייך לזה והגיע לזה גם בחייב צדיק שרוצה משהו עד שם אז בעצם כל החיים שלו הוא היה מאוחד אלו שהשלימוז בזה קרו כולו נזכה בידנו בימסתלקוס זה דבר ראשון
ודבר ראשון מה שנקרא דיוק שוין שהוא כל יומו היה רוצה להגיע לעניין של יסאחדוס אז אומר הרבי שהוא כנראה היה שם כל החיים שלו רק בשלימוס של זה של הכחדוס היה רק בגלל בהימה וכמובן גם בהמשך סמחבוב אומר ככה ד שעסק התרשבי בפירוסמנוסי תרוסיונוס יש לזה שתי מוטיבים הראשון בו למניגלה תרוסיונות פירושו בעברית פשוטה שאין לו שום עיסוק חוץ מתורה זה נוגע בשולחן ערוך להלוכה כתוב שמי שטירוסינוס שיש לו דינים מיוחדים פטור מתפילה או פטור מדברים אחרים זה דבר ראשון טוירוסי ומנוסי חסידס מסבירה שטירוסי ומנוסוי זה סגנון אחר בלימוד תאירת זה לא רק עניין של קמו ס שהוא למד תורה בלי הפסק ולא היה לו שום עיסוק הוא לא היה לא הרופא ולא רבי יוחנן הסנדלור ולא שום שום דבר אחר התורסי ומנוסה גם לימוד התיר שלו היה ברמה אחרת מסביר הרבי רשב היינו שהציק התו
של בואיפן שלדמשוךס מים דוכרין ודלא כשאר התנועים שהמוד שלם בפן דעלו הסמן שני סגנונות של דעלו הסמן פירושו על דרך דנסת סתחתן והמשוך מה עם דוכרין דוכרין זה הכוונה הקדוש ברוך הוא כאילו הוא בצד של הקדוש ברוך הוא זה בגדולים נגיד את זה בתרגום גס הקולפונים אז מה רואים שם שהוא היה הוא היה מים דוכין הוא לא היה מים מים מה שאתה אומר שאתה שני דברים אז אתה נמצא למטה ואתה צריך לעלות מים נוקווין אם אתה מדבר שאתה ממשיך מה עם דוכין מה פה שאתה ממשיך מה עם דוכין אתה נברוא זאת אומרת שהוא הוא מאוחד בקדוש ברוך הוא וכביכול חלק מהקדוש ברוך הוא א היינו שעצק התו שלו יבואף דמשוךס מים דוכים הוא ם דבי אחי דבי לאיתה כך כתוב במימר בסמוב שזה הפשט תוירוסומנוסה אומר הרבי והרי זה שרשבי טוירוסינוסוי אויזה במשך כל ימי חיו ממילא ברור שהעניין של האחדו שהיה אצל רשבי היה
כל ימי חיוב רק היה ושני השלמות של זה הגיע בלג בואמה יש לו סיבה שבכמה דרושים מובן דנשמו סיבה יחידה בהמשך איך הודים בחד קטירוס קטרנו שלכורה זה לא בדיוק מסתדר כי באחד קטירז כתר זה דרגה של קשר זה שני דברים ביחיד זה דרגה של אחדוז כן הוא כי גם בעניין דבחד קטירוסקטרנו יש בפנימיז ביחיד היות וזה היה הכוונה שלו אז גם כשהוא היה בדרגה של חד קט כטיר קטרנו בפנימי הוא כבר היה מאוחד אלא שבמשך כל ימי חיוב לא יוז ביחיד בגילוי בימי סטלקו שלוש מסג להפנימשל רשמוקר שכולניבדסוד שובה במשך כל ימי חיוב המסגל הפנימי בחד קטיר תקטרנו שהוא ביחיד מסקנה של הדברים שאצל רשבי גם במשך כל ימי חייב היה בפנימי יש עניין של אחדוס אבל בגולו יכול להיות שזה היה נראה כמו באחת קטירניס קטן שזה רק היה קשר אבל כשהוא ביה עם ההסטלקו שלו שכל העניינים פורצים החוצה
אז התגלה שהסקטיר שלו היה בעצם בפנימיאס אחס כל הנושא של המיימר הסביר מה ההבדל בין עסקה שרוס לאכדוס ובזה גוף הדרגס וכולי אבל אני רואה שיש פה אורה מעניינת. בוא נראה הערה שיש. רבי הביא מהמיימר כביכול דרך אגב שהפירוש שהזכטרנו זה נקרא. והרבי הביא מהתרגום שבתקשור על ידו שני כתוב שהתרגום מתרגם בתקטר. מה הלכור הזה? דבר מאוד צדדי שבשביל להסביר לנו להוכיח שהתקטרנה פירושו קשר מביאים פסוק שכתוב קשר ואתגומים קולוס כותב כתר קטר שהמקור לראיה זה ספר המאמור לתוך של חס ראן לקמן סיב שכל קשר בפסוק מתרגם בלשון קטן ויש לו מה שם כתוב שהיא קשרה עליו זהוריתא דזהוריתא הוא גם מלשון זוהר ואור כמובן גם מזה שויקרו שמו זורח על שם זריחת מראה השני אז אז זה הכוונה זה הוריתא איך היא קרא לו זורח אז הורית זה מלשון אור ואולי יש לו אמר זה שמהתיק בספר המאמור מיתוף
שנחס גם תיבשוני מספיק שיכתוב ש ותקשור מה גם מה היא קשרה אם היא לא קשר יש לך שם מוכן מה מה ואם היא לא קשרה שני למה הוא מעתיק את המילה שהיא כשרה שני וצריך לתרגם זהוריטה והוריתה הוא כי עיקר העניין דקשר בפנימס בהור שכל עניינו הוא שהוא גילוי ימר לקמן סעיף ד יות ובהמשך המימר הרבי יסביר שכל העניין שנזכשו שבפנים זה אחדוס והדביקו של אור במורר אז אז הוא כבר פה מכניס את הסוגיה שלו ויש לו אמה תודה רבה ויש לו וזהו גם הטעם על זה שבוער תוירו ובהמשך ינוסי שבהרה 24 בהמשך המים נראה אותו מביא תחילה הפסוק הוקשרתום לאויס שגם משם רעיה על קטירה ולאחרות שור על יוד לכאורה אתה רוצה להעביר ראיה שכשירה קטרט זה קשירה למה אתה הופך את הסדר בפסוקים אי פך מסדר הפסוקי כמו יש בתורו הרי כשרטום לא הזכתוב בדבורים בתקשור על ידו שני כתוב בפרשת שמה ביישם כי בתחילה
מביא סקשר דלבושתפילין עם לבושניס הזקשו דור נראה במיימר בהמשך את השני הדרגות האלה ראינו כבר שהרבי בתחילה גם אצל הרבי בתחילת המימר אתה שומע יש את הפנימיה של המיימר הוא כבר פה הוא כבר אוחז בשני דרגות בהתקשרוס התקשרוס של אור התקשרוס של לבוש אוקיי בשביל האלו שהצטרפו עכשיו אמר מיד ב שזכר שזה פשוט כן נכון אז יוצא ככה רב שבי אמר ש אתה שומע רשבי אמר שכל חייו הוא היה מקושר בקדוש ברוך הוא וביום האילול שלו הוא הגיע לאחדוס שזה דרגה יותר גבוהה קשר שני דברים מתקשרים אחדוס זה אחד הרבי באות הראשונה הסביר והוכיח שזה לא הפשט שכל חייו הוא היה רק מקושר כל חייו הוא היה בן נקודה של אחדוס כי זה היה המטרה שלו וזה היית הכוונה שלו ומצל צדיק כנראה שהוא מתכוון שם הוא נמצא כל החיים שלו זה היה רק בפנים העניין בחיצ ראויסקרץ והפנימס הייתה אחדוס
ם הילולה יהלג באימר שזה היום שהכל פורץ החוצה שלי סטירוסרי ואבידוסרי של צדק בימילולה אז ראו את זה בגילוי זה הנקודה ועכשיו הרבי הולך להסביר הפטירה ביום הפטירה זה עוד קודם עכשיו הרבי הולך להסביר את ה את שני הדרגות של איסקרוס, איסקרוס ואחטוס. הפשט שכת הרבי מסביר תמיד, צדיק לא עוזב את העולם עד שהוא מגיע לשלמות שלו. אז אם הוא עזב את העולם אז אז ברור שהוא הגיע באותו יום לשלמות שלו, אחרי היה מחכה עוד יום כדי להגיע לשלמות. אז כל צדיק אנחנו יכולים יכולים למות ביום מן הימים בלי להשלים את ה בלי שבצע את השליחות בעולם בצורה אופטימלית. א שדברים על צדיק שבא לעולם לבצע שליחות והוא ביצע אותו בצורה אופטימלית אז ברור אחד מוכיח והשני. אם הוא נפטר סימן שהוא הגיע לשלמות אחרת הוא לא היה נפטר פשוט סעיף בגד צריכים להיות חסיד להאמין
בזה סעיף ב ויובן זה מה צריכים להבין מה זה שני הדרגות מה זה עסקהשרוס וביסחוס ומה זה עסקהשרוס שהיא עדיין לא בגילוי לזכה שרוס שהיא כן בגילוי לאחדו שהיא כן סליחה לאחדוס יומנו באקדימה ידוע ידוע ידוע מי שלומד ביאורי הזוהר לאדמור האמצוי יודע ידוע שגם עסקרוס היא למה היא לא מדביק אז כדי להבין מה זהקשרוס קודם נבין שיש דרגה שהיא למטה מסקשוס רבי לך לתת לנו עכשיו ביאור קודם תבין מה זה סקשוס כדי להבין מה זה עסקוס תבין שיש דברים נמוכים מסקשוס שגם סקשוס שהיא לא אחדוס היא כבר למילו מדוייקוס מה פירוש דדוייקוס היא בחיצוניוס כמו כאשר דבק האזור אל מותני איש אזור וחגורה כמו שחגורה דבוקה ל המותניים של האיש זה נקרא קשר שנקרא דביקוס שהדוייקוס דאזור למותני האיש היא רק לחיצוניותו וזכשר היא בפנימיוס כמו ונפשו קשורו בנפשוי שזה מגיע בפנימיוס בוא נדבר
דבר ראשון משל פשוט אם אני אוהב את אליהו או את רברש של מה אני אוהב, מי אוהב ואת מה הוא אוהב? מי שאוהב זה אני, ההיגיון שלי, השכל שלי, הרגשות שלי, ההיגיון שלי קובע שאליהו אדם מאוד מתוק ויש מה לאהוב בו. כדאי להיות חבר שלו וגם אר של אדם מאוד צדיק, כדאי לאהוב אותו. אז את מי אתה מדבר? מי זה אני ואת מי אני אוהב? אני זה לא אני, אלא זה ההיגיון שלי. ההיגיון שלי יכול להשתנות מחר. זה היגיון שלי. את מי אני אוהב? לא את הבן אדם את המעלות שלו זה נקרא זה נקרא דוייקוס אני דבוק בו ואני מאוד רוצה אותו אבל באמת יכול להיות שאתה דבוק בדברים החיציים אתה חיצ והחיצין יהיה שלך בחיצין יו שלו יפה מאוד כך צריך להיות זה סדר העולם שאתה מדבר שאמא אוהבת את הבן שלה ולא היא אוהבת אותו כי הוא מתוק וחמוד היא אוהבת אותו כי היא אוהבת אותו כי הוא שלה
דבר ראשון דל נבין נבין על מה מדובר נפש שקשור בנפשי פירושו זה מה שהרבי מביא פה דוגמה נפש קשור בנפשי זה לא הפירוש זה היה יוסף ויעקב זה לא בגלל שהוא היה חמוד הוא היה במז'יניק הוא היה בן זכונים מולו זה היה זה גילה את הנפש קשור בנפשי אבל נפש שקשור בנפש פירושו הם אז הרבי רוצה להביא לנו למצב שעסקהשרוז אל תחשוב שעסקהשרו זה זה בקטנה עסקהשרוז זה דרגה גבוהה כת דויקוס זה דרגה באמת יותר נמוכה מביא על כך דוגמה וזהו החילוק בין קורבנות לקטורת קורבון מצד זה שישראל דבוקים בקדוש ברוך הוא כדאיסה במדרש ובזויה ולא כן היו מקריב עם הקורבון נוץ על מזבח החיצה זה בנפש אומר חיציניסלב הרגע הבאתי משל מה פירוש חיציני סלב זה בדיוק כאן הפשט וכטוירס הוא לשון קשר וכל קשר שבפוסג מתור גם כתב זה הראיה שהרבי מביא באורת משני הפסוקים שהרבי הזכיר בהערה הקודמת אם
אתה הערה 24 אתם רואים זה האור הטויר שהוא הביא הביא קודם הרבי אמר ששמה מביאים את הראיה שכל קשר בפסוק זה מתרגון קטר שם הביא את הפסוק הוא קשרתום לאויס ואחד את הפסוק על כן הוא מתכוון ולא חן הקטורצים מדבח הפנימי דבנפש שעודו פנימי יסלב מיר הרבי באויד והחילוק שבין האביד חיציני יסב דדפנים יש לו שביד חיצין יש לל פטעם ודעת זה באבש על פי טעם ודע שייך שינויים אני אוהב את אליהו ואת רברש כי יש להם מעלות מכול מאוד להיות שיום אחד אני אגלה שהמעלות האלו לא כל כך טובות או שאני אצלי בראש השתנה הערכים והפרופורציות ויגלה שזה לא כדאי ואני דפנימי יסלב למה היא לומטעם ודע שישר בשינוא אוהבת את הבן שלה היות היא אוהבת אותו על אמת היא אוהבת אותו אז לא ישתנה בגלל שמחר יגדל איך טורטר על המצח היא תפסיק לאהוב אותו אברבא אברה רבא ברור היות והאבל לא תלויה
במה שנקרא בלשון המשנה מה שבעולם היהודי נקרא אבה התלויה בדובו אבתלויה בדובו זה חיצאין יסלם אבא שאינו תלויה בדוב זה פנים יסלם מה ההבדל בין אהבה של יעקב ליוסף ושר אחי זה עוד שאלה לא יודע עכשיו זה אולי קשור למר הקודם אבל טוב נפש קשור בנפשו כי זה מי אמר שאצלהם לא היה ככה רק יהודה מסביר לי ליוסף מה הולך שם שאל תיקח לנו את את בנימין מפה דווקא הולך על בנימין ונפש קשורה בנפשו וזהו שקורבנות הוא לשון קירוב או וכטוירס לשון התקשרות דקירוב מוירס שהוא מציאס אלו שהוא קרוב לאלוקות אבל אפשר שתרחק בסדר כרגע אני קרוב וסקשרוס הוא קשר של קיומו למרות שזה עדיין סקשרוס זה שני דברים לא הרבי לא אומר שזה אחנו זהקשרוס אבל ברגע שאתה אומר קשור אז קשור בתורה זה לא קשר עניבה וזה לא קשר שהוא לא קשר של קיומו דמיטיס עניין קשר של
כיומו הוא שלי בשינוי ככה זה נקרא על פי תורה מה זה קשר שקיום שחייבים עליו בדירסה קשר של גמונים ושל צפונים שקושרים אותו קשר שיעמוד תמיד אם הוא לא יעמוד תמיד אם הוא פחות מלפחות זמן הוא כבר לא חייב במדייסה יוצא ככה יש דבייקוס דיקו זה חיצין זה קורבונס וישקשרוס שזה קטירס דפנימ פנימסל דבר ראשון הנה חילוק זה עכשיו כמו שהרבי ברגיל הרבי יתחיל עכשיו להקציל אתם יודעים איך שזה הולך להתחיל כל להסביר שכל מדרגה היא היא עד הקצה ואז נבין מה זה המדרגה שגבוהה ממנה. קודם נבין היטב את המדרגות הנמוכות. והנה חילוק זה בן דוייקוס וזכשר ובאבוידו דמלמטו למילו וקורבונס וקטוירס שניהם ממוד האבוידו שניהם בבית המקדש יש עבודה יותר גבוהה של חצ יש עבודה של חציני יסלב יש עבודה של פנימי יסלב שיעלוהם מלמטו למלו והחילוק בין דויקוס וסקשרוס בעניין ההמשוך מלמא
למטה גם בעבודה סוג עבודה שונה תיר בגמר גם שמה יש את שני הדרגות כדאיס בזויה כדאיסה בזויה כמה חביבים ישראל כמי קודשבריךו כמה יהודים חביבים כלפי אצל הקדוש ברוך הוא ובו הולזדבו כבולזקשרו והוא רוצה הקדוש ברוך הוא לא אנחנו פה כבר מתחיל מלמעלה לא למטה רוצה לדבוק בנו לנו ולהתקשר עמנו מבר אדמור האמצעי הקדוש ברוך הוא רוצה לדבוק בנו בהוא בעם ישראל נכון אוקיי מעניין מעניין כנראה זה גם בתחביר אנחנו בוא והוא איתנו לא לא לא לא הוא בו הוא רוצה הוא אלוקים רוצה לדבוק בהם ולהתקשר עמהם ורבים ויוחי זה שאלה מעניינת אני מסכים עם השאלה אבל לא יודע מביר הדמור האמצוי דלזדפקו על ידי המצוו לא שאנחנו לא שאנחנו פועלים בו אלא דהמשוכה שוב ההמשוכה שעל ידי המצווץ היא בבחינת מקיף שודי עושה מצווה הקדוש ברוך הוא מתגלה עליו במקף כמו שנאמר וימינו
תחבקיני שהאור שנמשך על ידי המצווץ הוא מחבק את האדם המקיים את המצוו בחיבוק הוא מבחוץ ולכנו מרליזדקדקוס חיבור חיצוני כמו שאמרנו לא צד שני הקדוש ברוך הוא רוצה להזכשר עמו איפה זה לידי התוירו דמשוךש על ידי התירו היא בפנימס שנאמר בתרוסך בסך מי שלמד תניה פרק ד' אדמור הזקן מסביר את זה בהרחבה שודי לומד תורה הקדוש ברוך הוא נעשה חלק מהאישיות שלו יהודי לומד מה עם מחסידז שמים מחסיד את זה לוקוס והוא מבין את המיימר והוא הולך הביתה עם המיימר והוא המיימר נהיה חלק מהמציאה שלו הוא מבין אותו כמו שברור ו כן מסביר שהפרק ה בהרחבה את החיבור שנעשה על ידי שכל אז תירוס בתוכיח יהודי אם ישך תפילין אז הוא גילה אלוקות והאלוקות נדבקה בו אבל זה מקיף זה מקיף מקיף זה גם דרגה גבוהה אבל זה מקיף זה לא נהיה חלק מהאישיות שלך אתה לא הולך
הביתה ויודע אתה אומר אני נהייתי אדם אחר כי הנחתי תפילין אתה לא מרגיש גיש את זה לפחות זה מקיף ולא כןמרסקרסוס חיבור פנימי שהחיבור דקדוש ברוך הוא עם ישראל שעל ידי התירו נקרוס כמורקשרדבריך יוצא כך שיש הרבי שכחנו ביחיד זה נראה בהמשך יש דויקוס ויש התקשוס דויקוס זה עניין שזכשר קשר חיציני שאפשר בו שינוי כמוס הקורבונס והקש חוץ פירושו קשר פנימי שהוא אין בו שינוי למרות שזה עדיין שני דברים שזה באויד שלנו קטירס וקורבונס בהמשוך מלמילו והמשוךש על ידי מצוז והמשוךש על ידי תר עוד לא נגמר והנה כמה שלא ניתקתי והנה מה שעה אני פשוט אני הוא לא שם לי ש שלוש דקות שלוש שלוש אמ נתחיל לראות על מה על איפה הוא הולך להביל אותם אמרנו נו שקורבנות זה רק דויקו נכון קשו חצי והנה בדביקודי בקדושברוך שמצד זה יש להם כוח להקריב קורבונית גם ב שני
עניונים עוד מעט נפתח פה איזשהו איזשהו תשבץ לא תשבץ איך אומרים סיכום במדרש איסא בזה שהקדוש ברוך הוא ציבו את ישראל להקריב קורבנות ומפני שהם דב וקים לי שוב ויקוס הדוד החציב כי כאשר הדבק האזור על מתני שזה דויקוס זה כתוב במדרש ובזוירסה זכהן אינו נסרו את דקדשבריך קורלין אודום אודום כיקריב מכם כן מהקורן אודו שדכסי ואתם הדביקים אז שניהם מדברים על דיקוס שזה מביא את הכל קורבונס גם הדביקוס כתוב כשרית בכעזר במריש וגם ואתם הדביקים ליקכם אבל שני פסוקים שונים פה כתוב כאשר באזור במותני איש פה כתוב ואתם מדביקים בבליקיכם שניהם מכוונים לכוח להקריב קורבן מבוא בהמשך צמחוב שממדרש מדבר בעניין הדויקוס דקילים שהקילים הם מבחינת מציאס והייחוד והביקס שלהם אינו ייחוד העצמי ולא כן מביסו כאשר ידבק האזור שהאזור הוא מציעצמו שדובוק
לאודו ובזויר מדבריקוס דירוס שהדויקוס והיחודס הוא יחודע עצמי ולא מביקוס ואתם הדביקיםכן דיקוס ממש על פניו קצת שיבוש כאילו משבש לנו את המערכת כי אנחנו מדברים שדוייקוס זה דרגה שהיא רק בחיציניס ופה אתה כבר אומר שהצבייקוס היא ייחוד עצמי ויש לא מקרא מחרשום וזה שגם הדויקוס דוירוס נקרוא בשם דוייקוס זה זהחוז מה זה דויקוס זה דוייקוס הוא בחיצונוס כנל mar פה מגיע סימן שאלה הוא התשובה ושגם האוירוספשטוס וגילוי שמחוץ לעצם נכון שהאור הוא ביוחד עם המורר אבל עצם שזה שאתה אומר אור ומראה שזה לא הוא זה כבר הספשטוס מלחם שבכל דרגה יהיה יהיה יהיה יהיה חלק של ה כמובן אנחנו מחר נתחיל עוד ד עוד פעם ניכנס פה לסוגיה טוב Yeah.
שיעורים נוספים בסדרה ״מאמר ״פתח רבי שמעון ואמר אני לדודי ועלי תשוקתו״״
- מאמר ״פתח רבי שמעון ואמר אני לדודי ועלי תשוקתו״ #3 ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ד - הרב יעקב גולדשמיד יום חמישי י״ז אייר תשפ״ה | 23:42
- מאמר ״פתח רבי שמעון ואמר אני לדודי ועלי תשוקתו״ #2 ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ד - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי ט״ז אייר תשפ״ה | 24:45
- מאמר אני לדודי תשמ"ו #1 אור ליום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי ו׳ אלול תשפ״ו | 24:13
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #5 ואחרון - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 21:48
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #4 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 24:28
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #3 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום ראשון ג׳ אלול תשפ״ו | 25:24
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #2 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 17:19
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #1 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום חמישי ל׳ אב תשפ״ו | 15:36
- מאמר ב׳ ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ה 2# ואחרון - אור ליום ה', ליל אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי כ״ט אב תשפ״ו | 20:08
- מאמר ב׳ ״אני לדודי ודודי לי״ 1# תשל"ה אור ליום ה', ליל אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 21:44
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל״ה 2# ואחרון ש״פ ראה, מבה״ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום ראשון כ״ו אב תשפ״ו | 21:31
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל״ה 1# ש״פ ראה, מבה״ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום שישי כ״ד אב תשפ״ו | 20:00