מאמר (מוגה) "ולקחתם לכם" תשל"ט #2 מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי - הרב יעקב גולדשמיד

מאמר (מוגה) "ולקחתם לכם" תשל"ט #2 מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי - הרב יעקב גולדשמיד תקציר השיעור הרבי מבאר שכוח "ברוך תהיה מכל העמים" נמשך לכל השנה מחג הסוכות. הלולב מבטא את ניצחונם של ישראל, ואין ניצחון אלא כשיש מנגד. ולא זו בלבד שהגויים מודים בניצחון זה, אלא שהם מסכימים לו, ועד שמשבחים עליו: "הללו את ה׳ כל גוים... כי גבר עלינו חסדו". מכאן ההדגשה "מכל העמים", כולל אלו שהיו מנגדים מתחילה. והם מכירים שהחסד הנמשך לישראל הוא יסוד קיומו של העולם כולו. ומכאן הוראה לכל אחד מישראל: כשיש לו מניעות ועיכובים, אל ירפו ידיו, ומכל שכן שלא יעלה על דעתו לוותר. וכשמחליט ללכת בדרכו בלי להתחשב במניעות, מתגלה שאין להן ממשות. כל תכליתן להביאו למדרגה נעלית יותר, שהרי בלי קשיים אין בירורים ואין ניסיונות. ואף שמבקשים "אל תביאנו לידי ניסיון", כשהקב״ה מביא ניסיון, תכליתו עלייה. ובסופו של דבר גם המונעים נהפכים למסייעים, ובזה נעשית דירה לו יתברך בתחתונים. כיצד פועלים זאת? על ידי גילוי בחינת היחידה שבנפש. הניצוצות שבאומות העולם נמצאים בהעלם והסתר גדול, וראיה לכך שהם מנגדים. לבירורם אין די בכוחות הגלויים שבדרך השתלשלות, הבנה והשגה, אלא נדרשת היחידה, שהיא בפשיטות. ובתוקף זה פועל האדם עד שהמנגד עצמו נהפך למסייע. ומחדש הרבי שאף שהפיכת המנגד היא תוצאה של גילוי היחידה, יש בה עילוי לגבי גילוי היחידה עצמו, בשני פרטים: גילוי היחידה אינו אלא הוצאה לפועל של מה שכבר היה בנפש, ואילו בהפיכת המנגד, שמצד טבעו הוא הפכי, נתחדש דבר שלא היה בגילוי מעולם. כיוון שהיה מנגד, העלאתו לקדושה היא דירה בתחתון שאין תחתון למטה ממנו. ומכאן הקשר לחג הסוכות, הבא לאחר גילוי היחידה בחודש תשרי: "ממעמקים קראתיך": שני עומקים, חיה ויחידה, כנגד עשרת ימי תשובה. ביום הכיפורים, "אחת בשנה", מתגלית היחידה בשלושת הבחינות של עולם שנה נפש: קודש הקדשים, כהן גדול ויום הכיפורים. מה שהיה בתשרי "בכסה" מתגלה "ליום חגנו". ולכן בסוכות דווקא נאמר "ושמחת", שהשמחה היא גילוי, מוציאה מן ההעלם אל הגילוי ופורצת גדרים. בחג עצמו יש שתי דרגות בגילוי זה: הסוכה: "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת". כיצד אפשר שריבוא רבבות מדרגות שבישראל יהיו בסוכה אחת? אלא שמצד היחידה אין חילוקי מדרגות. אמנם זוהי אחדות בעצם שאין בה התחלקות כלל, ולכן היא בבחינת מקיף. הלולב: על ידי ארבעת המינים נמשך הגילוי בפנימיות. גם לאחר האגד יודעים שיש כאן ארבעה מינים חלוקים, כנגד ארבעה סוגים שבישראל וארבע מדרגות שבכל יהודי, ובכל זאת הם באחדות. זוהי אחדות בהתחלקות, המשכת המקיף בפנימיות. וזה נעשה מכוח השינוי שפעלה התשובה של ימים נוראים. ומכוח אחדות הפרטים שבישראל, הנמשכת על ידי ארבעת המינים, בא הניצחון על אומות העולם. והוסיף שעיקר עניין הריבוי הוא באומות. ישראל הם "המעט מכל העמים", ואף ריבוי המדרגות שבהם הוא כאברים של גוף אחד, יד ורגל של קומה שלמה אחת. ואילו ריבוי של עמים נפרדים הוא דווקא באומות העולם. (כאן נקטע השיעור.) הנקודה המרכזית הלולב מגלה את ניצחונם של ישראל באופן שגם המנגדים נהפכים למסייעים ומשבחים, "ברוך תהיה מכל העמים". כוח זה בא מגילוי בחינת היחידה שבנפש, שהיא לבדה יכולה להגיע לניצוצות המוסתרים ביותר. ואף שהפיכת המנגד נובעת מגילוי היחידה, יש בה עילוי יתר: חידוש דבר שלא היה בגילוי מעולם, ודירה בתחתון שאין תחתון למטה ממנו. ולכן אל ירתע האדם מן המניעות, שאין תכליתן אלא להעלותו. עיקרי השיעור ניצחון שהמנגד מודה בו: "ברוך תהיה מכל העמים", כולל המנגדים, עד ש"הללו את ה׳ כל גוים", הנמשך מסוכות לכל השנה (סעיף ג׳ במאמר). הוראה בעבודה: המניעות אין בהן ממש, ותכליתן להביא לבירורים ולמדרגה נעלית; אל ירפו ידיו ואל יוותר. היחידה שבנפש: רק גילוי היחידה, שלמעלה מהשתלשלות והשגה, מגיע לניצוצות המוסתרים שבאומות. והפיכת המנגד מוסיפה עילוי של חידוש ושל דירה בתחתונים. תשרי וסוכות: "ממעמקים", חיה ויחידה; ביום הכיפורים היחידה בעולם שנה נפש; ובסוכות מתגלה בשמחה מה שהיה "בכסה". סוכה ולולב: הסוכה היא אחדות בעצם בבחינת מקיף ("ראויים לישב בסוכה אחת"), והלולב הוא אחדות בהתחלקות שבפנימיות, ומכוחה הניצחון על ריבוי העמים.