לקוטי שיחות - חג הפסח - חלק י״ב - הרב יעקב גולדשמיד

>> אמן >> ידועים דברי השלום שפרשיות התורה שייכות אין לעניין הזמן בשנה שקוראים אותם >> למרות שבפשטות הפרשיות לא קשורות לחרו לחגים אבל השלוש הקודש אומר שיש קשר בין החגים לפרשיות של התורה על פי זה גם בנידון נידן פרשתצב שבכמו וכמו שונים קוראים אותה בשבס הגודול אז יש קשר ושייכות ביניהם בכלל פרשצו חייבת להיות לפני פסח אם זה לא שנה מעוברת אבל לפעמים זה גם שעבס הגודל יובן זה אז הרבי רוצה למצוא מה הקשר בין שבס פרשת צב לעניין של שבס הגודל הרבי יעריך להסביר את העניין של שבס הגודל ואז בסיום השיחה רבי מצא את הקשר לפרשת סב ויובן זה >> זה הרבי זה שיחה שבנויה על כמה וכמה פברנגס ויובן זה באקדין דברי רבינו הזוקים בשולחון אוי בביאור הטעם שהשב שלפני חג שלפני הפסח נקראת שבס הגודל וזה לשווינו כולם יודעים שהשבת נקראת שבת הגדול

בגלל שהיה בו נס גדול מה מאות הנז מחלוקת ראשונים ואדמור הדקן בחר לעצמו דרך מאוד מיוחדת בואו נראה אומר אדמור הדקן ככה יש סימן שלם שנקרא מי נגשה בסגודל סימן תל אומר הדמור הדקן ככה שבת שלפני הפסח קוראים אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול מסביר אדמור הזקן מה מה קרה פסח מצרים היה מקחו מבעשור לחודש התורה דרשה שיקחו את הקורבן ביום העשירי לחודש והוא יעמוד אב א ארבע ימים קשור למיטה אנחנו למדנו את זה בגן לימדו אותנו כך באותו היום שבת היה באותו שנה יוד ניסן היה בשבת וכשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת נתקפצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלו לום למה זה הם עושים כך? מה זה הסיפור עם הכבשים? אמרו להם זוח פסח הוא להשם שרוג בכורי מצרים. סיפרו להם שהולך להיות בכת בכורות. הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל. הם ידעו שכבר תשע

פעמים היה ההתראות של משה רבינו עבדו. אז עכשיו דיברו על החיים שלהם. זה אף פעם לא היה קודם. שהיה הודעה ברורה שהם הולכים למות אז הם הלכו לבקש מפרעו שישלחו את ישראל ולא רצו פרעה לא הסכים ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו מהם הרבה אב היה מלחמה בין בכורי מצרים למצרים והיה קסח הרגו מהם הרבה כמו עכשיו אנחנו רואים יש מלחמה בין ה בשיחויות המפרז עם האיראנים יש מלחמה בין גויים לגויים וזה שנאמר אומרת אומר לנו זה שכתוב בתהילים אנחנו אומרים כל שבת למה כמצרים בבחוריהם אז בפשטות לומדים פשט מכה מצרים שהוא הרג את הבכורות ופה הדרשה של הגמרא היא למכצרים בפכויריהם הבכורים הרגו את המצרים וקבעו נס זה לזיכרון לדורות בשבת איזה נס זה שבכורות מצרים עשו מלחמה עם ה עם המשפחות שלהם. אז עשו מזה זיכרון לדורות. מתי? בשבת. וקראו שבת הגדול. נשאלת השאלה

ולמה לא קבעו בעשירי לחודש סתם בין שחל בשבת, בין שחל בחול, כדרך שנקבעו כל המועדים. ממתי שמענו שחג נקבע לפי היום בשבוע ולא לפי היום בחודש. אז אומר אדמור הזקן לפי שבעשרה בניסן מת המרים וקבעו בו תענית. השרה בניסן זה היום התאריך של פטירת מרים וזה יום סילוקם של צדיקים זה יום תעמית וקבעו בו תעמית שחל בחול כמו שכתוב בסימן תקפע שום אז בגלל פטירת מרים לא רצו לערבב את שני הסוגיות ולכן קבעו את זה לפי היום בשבוע חידוש גדול מאוד אגב יש שיחה של הרבי בחלק חובז >> שהרבי מסביר בצורה נפלאה אולי אחרי שנלמד את השיחה נוכל להוסיף את מה שהרבי אומר שם עוד ביאור למה באמת הנס שלש שבסגודל קשור לימי השבוע ולא לימי קשור לימי השבוע ולא לימי החודש שואל הרבי שואל הרבי כמה שאלות וצורך להובי א' אדמור הזקל מדייק שנעשה בו נס גדול

ולמה אדמור הזקן מדגיש שנעשה בו נס גדול מה הוא רוצה ואם זה היה נס בינוני פחות טוב והרבי מסביר היינו שעל פי זה יומתק למה קוראים אותו שבת הגדול מה הפשט שבת הגדול על שם הנס הגדול אבל דבר זה גופה שזה נס גדול דורש ביאור מה הוא גודלו מה הוא גודלו של הנס מה מה מה כל כך איזה נס יש פה חוץ מזה שעוד רגע נשמע שיש פה שאלה נוספת עצם העניין תראו לכם זה שהבכורות האמינו למשה רבנו או לעם ישראל דבר פשוט אחרי שהם ראו במשך חצי שנה כל שלושה שבועות יש התראה ויש מכה ו בדיוק מה שאומרים זה מה שקורה אז אז מה הנס הגדול שאדם רוצה לשמור על החיים שלו הרבי תסתכלו מי שיש לו עוד לא עוד דפדף את הדף בהערה חמש הרבי אומר שהלשון נס גדול כתוב גם ברישוינים כתוב ברישינים אבל ברישוינים לא כתוב את כל האריכות של אדמור הזקן הרבי מסביר שם בעיירה שה אדמור הזקן המנהג

הסדר שלו בשולחן ערוך להסביר על חיס בתימין לכן אדמור הזקן כל כך מעריך קיצור הרבי רוצה להבין פה דבר ראשון קוראים לזה שבת הגדול על שם הנס הגדול והרבי דבר ראשון רוצה להבין מה בדיוק הנס גדול מה כל כך גדול בנס פה הרבי מוסיף פה שאלה נוספת שזו בעצם השאלה שהרבי שואל במרבית השיחות וגם השאלה שהרבי שואל התועלת שבני זה לבני ישראל לא הייתה בזה גדלות כלל מה זה עזר לעם ישראל זה לא עבר שום דבר שהרי גם לאחרי שהרגו הרבה מהם לא היה אפשר לישראל על פי טבע לצאת ממצרים והוזקקו לעמכת בכורות וכולי היינו שלא רק שלא הייתה בעמנף תועלת גדולה לבני ישראל שלכאורה לא הייתה בזה שום תועלת כולם יודעים ש ש שאני אתן לכם דוגמה רוב השיטות הפשוטות שהגננות מספרות בגם מה היה המשבת הגדול שאמרו להם שהולכים לשחוט את הכבשים והכבש זה עבודה זרה של מצרים. אז עקרונית הם היו

צריכים להיכנס בעם ישראל ולא לתת להם לשחוט את העבודה זרה שלהם. היה נס איך כתוב שם שהשיניים שלהם אה >> קו >> קעו והם לא הצליחו לעשות שום דבר. זה נס שהם לא הצליחו. דבר ראשון זה נס. דבר שני זה תועלתי לעם ישראל שהם לא הצליחו לפגוע בעם ישראל. אבל אדמור הזקן בוחר נס אחר. הוא מדבר על נס בכלל לא מדבר על זה שמדובר פה שהמצרים אמורים לדעת שאכפת היה למצרים ששוחטים להם את העבודה זרה לא זה הנקודה הנקודה הייתה שבכורות מצרים האמינו שהולך להיות בקת בכורות ולכן הם הלכו לעשות מלחמה עם המצרים זה שהם נלחמו עם המצרים זה לא נס וזה שולא יצא מזה שום דבר לעם ישראל בטח לא דבר גדול אז מה מה הרעש מה הנס הגדול קוראים לזה נס גדול זה השאלה הראשונה פה למה אדמור הזקן לא שינה שינה מדרכו של ה ביאיר ביאור אחר יש עלזה כמה שיחות בלקוטסיכס

ומי שרוצה דווקא להתויד בשבת ולהיכנס לאווירה שילמד את השיחה שהרבי אמר בטוף ש מטס א הרבי דיבר על זה ביאור ניפלו בעזרת השם בשבת א נשב פה אני חושב בחדר הזה נעשה קצת נתוועץ קצת נכון דוד >> כןזם יש יש תוכניות יש תוכניות >> סדר בלובץ >> יש סדר אוקיי זו השאלה הראשונה שאלה שנייה זה שהתענית שנקבעה ביום למיטת מרים בכוחל לדחות את כביעותו של זיכרון הנס מה מה אלטרה אמר בעצם היו צריכים לקבוע את י ניסן ותאריך חג על הנס הגדול שקרה בי ניסא אלא מה שנים אחר כך לפחות 40 שנה אחר כך מרים נפטרה בי ניסן אז בגלל שמרים נפטרה ביום ניסן שינו את כל בחגיגה החליטו לחגוג את האתר את הנס לא בי ניסן אלא באותו יום בשבוע שזה קרה בשבת והרבי אומר ככה ושהתענית שנקבעה ביום דמיטת מרים בכוכל לדחות את כביעותו של זיכרון הנס ליום השבת אז אנחנו נדלק את הסוגריים מובן למה זה

מובן כי מצינו שגדול כון של התעניות הנזכרות במגילת תענית לדחות אפילו איסור התענית בראש חודש שאסור אסור להתענות בו מן הדין אבל תענית של כתובה במגילת תענית היא חמורה יש לה כוח לדחות חגים ראש חודש ומכל שכן בנידון דידן זיכרון הנדל מכה מצחיים מבכוריהם שאינו אלא המנהג כל הסיפור הזה שבת הגדול זה לא הלכה בגמרא זה מנהג גם בלשון הדמור הזקן הכותרת של הסימן הוא מנהגי או מנהג שבת הגדול זה מנהג בפרט שיש לומר בדוחק על כל פנים שמאיזה טעם שיהיה זה קשור לסוגריים קודם הרבי דן פה בסוגריים יש לדון מתי קבעו את החגיגה של שבת הגדול מיד שזה קרה ואז יוצא שבהתחלה קבעו את זה לפי התאריך יניסן ואחרי 40 שנה עשו שינויים זה דרפטי זה משמעותי יכול להיות אומר הרבי בסוגריים פה שלהיות זה רק מנהג עד מכתחילה מדובר על תאריך שנקבע אחרי פטירת מרים

אבל על כל פנים, איך שנלמד, אין לנו קושי הלכתי איך אפשר לדחות את החגיגה או לשנות את התאריך של החגיגה בגלל מיטת מרים. כי מיטת מרים זה דבר מאוד מאוד משמעותי. הרבי שואל את השאלה היא כך השאלה היא הקטע הבא אבל עדיין צורך ביאור בפנים עני מכיוון בזיכרון הנס מצד עצמאל ללולי העניין במיטת מרים צריך לקובעו בעשירי לחודש כדרך שנקבעו כל המועדים איך ייתכן לשנות אופן כביעות זיכרון זה מקביעות כל המועדים נדח לגמרי הזיכרון מיום זה ולקבעו ביום אחר מפני עניין צדדי בפרט שמיטת מרים הייתה לה מחץ שנה לאחרי הנס מה מה הביאור הפנימי שבאמת הקדוש ברוך הוא סיבב את הסיבות שבאמת בגלל מיטת מרים זה שזה אפשרי על פי הלכה בסדר אבל מה הביאור הפנימי שבאמת אין שימו לב טוב אם לולי לא תשפו למשל תפה שי ניסן היה ביום א שני אני חושב זה לא

היה היה ערב פסח שאכל בשבת אז יוניסן היה באמצע השבוע שום דבר לא לא הזכירו שביום הזה קרה נס למה כי זה זה שבת איי שנה שעברה שבת היה ביום יד ניסן היה השבת הגדול בגלל מיטת מרים זאת אומרת מיטת מרים כל כך משמעותית בעניין שבשבילה שינו את כל החגיגה של הנס זה חייב לומר שיש איזשהו קשר בין שני הסוגיות אלו שני שני השאלות. אז מה בוא נסכם מה הרבי רוצה להבין פה? דבר ראשון מה הגדלות של הנס? מה התועלת שלו לעם ישראל? ולמה מיטת מרים משנה את התאריך. יוצא שמיטת מרים כנראה קשורה בקשר בקשר עמוק לסוגיה הזו. בסעיף ב' זה הליבה של התירוץ. כדאי לשים לב. סעיף ב' וג. בוא נראה. והביאור בכל זה ניסים רבים נעשו לבני ישראל במשך הדורות אשר בהם ועל ידם ניציו מדי שונהם בלא שנה הגודה שבכל דודו יראו דמולינו לחלוסינו והקדוש ברוך הוא מצילינו מי ובהם כמה וכמה

שנהרגו כמה משונהם בן נפ דקריאת ים סוף, פורים, חנוכה. היה הרבה ניסים וניסים הרבה יותר נקרא להם אה פורצים את גדרי הטבע מאשר הנשבת הגדול. אומנם גודל הנס לשבס הגודול מה הכבט שלו היה בזה שהריגתם הייתה על ידי בכורי מצרים. כאן לא מדברים לא על התוצאה, לא התוצאה היא הנס, הפעולה היא הנס. מי עשה את מי הרג אותם? בכוירי מצרים. וכהגשת הכתוב למה כמצרים בבכוריהם. מה הנקודה? ועניין זה אשר בעת גלות מצרים. מדובר עדיין במצב שגלות מצרים. זאת אומרת יש אחרי מכת בכורות פרעה בא ואמר קומו צאו מתוך עמי הוא בעצם ביטל את גלות מצרים כבר התבטלה הגלות פרעה שהוא המלך קובע קום וצאו מתוך עמי פה לא מדובר במצב הזה פה מדובר כמה ימים קודם י ניסן פרעה עדיין מסרב להוציא את בני ישראל ממצרים הגלות בשיא התוקף שלה בעת גלות מצרים הוא פרעה

בתוקפו עד כדי כך שאפילו משה רבינו הוא בעת איותו בכרי עף עליו, חלק לו כבוד מלכות. משה רבנו חלק כבוד מלכות לפרעה ופרעה ומצרים מענו בכל תוקף. אפילו שהרגו מהם המון, הם מיענו בכל תוקף. לשלח את ישראל. בו בזמן ביקשו בכורי מצרים. והרבי מדביר מה זה בכורי מצרים? התוקף דמצרים. שישלחו את ישראל ודרישתם הייתה מאבותיהם ומפרעה מתקיפות כזו עד שעשו עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם הוא נס גדול שלא היה כמוהו בשערי ניסים בוא ניקח דוגמה פורים פורים פורים היה נס שפרעה עצמו בא והשתנה פרעה אה אחשוורוש אחשוורוש השתנה חלה הוא אמר ככה וכך ואחרי זה הוא השתנה. אבל אחשוורוש דבר ראשון לא ביטל את הגזירה. דבר שני הוא לא עשה כלום. נתן רשות לעם ישראל להיקל ולעמוד על נפשם. לא היה מצב שהקליפה עצמה בהיותה קליפה עדיין. הקליפה קיימת. יש מצרים ויש גולוס מצרים והקליפה לא השתנתה

ובקליפה עצמה יש רמות של קליפה. הדרגה הכי חמורה בקליפה זה בכורי מצרים. זה התוקף של מצרים. התוקף של מצרים רוצה לעשות מה שהקדוש ברוך הוא אומר. לאו דווקא שהוא מבין למה הוא רוצה לעשות. לאו דווקא שהוא עושה את מה שהקדוש ברוך הוא אומר. כי הקדוש ברוך הוא אמר. אבל בפה זה מה שקורה. הוא נס גדול שלא היה כמוהו בשערי ניסים. מה פירוש? מסביר הרבי הצלת ישראל מדי שונהם בנס דקריאת ים צופורים הייתה באופן אשר שונאי ישראל נדבעו בים אחד נהרגו או ששלטו היהודים בהם ושאן כן הנדל למה כמצרים מבכיריהם היה באופן שבכורי מצרים עצמם וביותם בתוקפם ובתויקף דקליפס מצרים נלחמו שישלחו את ישראל דוגמתפכה חשו יכול לנו יש איסקפיה ויש איספה איסקפיה פירושו שאנחנו מבטלים את הצד השני זה דבר גדול זה יכול להיות מאוד דרמטי אבל אין בזה חידוש חידוש יש

שהצד השני לא מתבטל נשאר בתוקפו ועושה מה שאנחנו רוצים וזה החידוש שקרה בי ניסאפכך שיכול לנו מסביר הרבי ולתוסף הסבי נקרא גדול נס מיוחד נס משמעותי מה פירוש המילה גדול עניינו של נס הוא שינוי הטבע ומזה מובן שכשהשינוי הוא לא רק בטבע הנהגת העולם אלא בעניין שהוא טבעי מצד הנהגה דתורה הרי זה נס גדול ביותר בבור ננסה קצת קצת טיפה לתת פה הרחבה מה יותר חזק טבע של העולם או טבע שהתורה קובעת? אתן אתן לכם דוגמה צדדית. אפשר דוגמה צדדית? אה אה בראש השונה אנחנו קוראים הפטרה על תפילת חנה. זאת אומרת שתפילת חנו היא ה נקרא לזה כך הדוגמה בעולם של היהדות לתפילה אמיתית. הגמרא אומרת בברוכס או בגילה כמה אילכסגתיקו למילף מהנקרא דחמה כמה הלכות גדולות אפשר ללמוד מאותם פסוקים של תפילת חנה רוב הלכות תפילה לומדים מהפסוקים האלה רק כל

היש רק שפותי הנאות וכל הלו היא שמה והיא מדברת אלבה הרבה הרבה הלכות לומדים שם זאת אומרת שתפילת חנה מסמלת תפילה שואל הרבי מה תפילת חנמה יש הרבה יהודים שהתפללו גם בתורה מסופר על רבקה התפללה רחל התפללה >> משה רבינו >> משה רבינו התפלל ו מה פה הקוץ' הרבי אומר הרבי ככה תפילה עניינה לחדש אנחנו יודעים את ההבדל בין תפילה לברכה שברכה עניינה להמשיך משפע קיים ותפילה עניינה לחדש שפע זאת אומרת מה והכבץ של תפילה לחדש, ליצור משהו חדש שלא קיים. אין לך מספיק חיות לבונה חיה מזינה רביכה. אדם מתפלל אומר יהירוצן הוא מייצר הוא מחדש. אומר הרבי בתפילה זכנו רואים חידוש נפלא. מה? דבר הגמרא אומרת שהיא הייתה הכרה בצורה כזו שזה לא רק שהרופאים אומרים שהשערות פה כל הלא שנגמורה כל הבית הרכב לא היה שם כלום כלום >> אין תשתית >> אין תשתית לא היה תשתית לא רק לא תשתית

רעייתית אין תשתית אין כלום אז ועל ידי התפילה שלה יצרה חידוש אומר הרבי זה חידוש שידוד מערכות הטבע זה לא הכבץ זה ראינו גם הגמרא אומרת את זה על סור >> הגמרא אומרת אז עוד עודצקניות שזה היה המצב והם ברוך השם היה להם ילדים בסוף תנס יש פה כבץ' הרבה יותר גדול חמה אומרת בתפילה שלה ונתת לאמתך זרע אנשים רשי לרשי אומר רשי שיזר האנשים צדיקים. היא באה לבקש מהקדוש ברוך הוא, "בקשה, יש לי גם תנאים. אני רוצה בן צדיק." והיא לא רק רוצה בן צדיק, משה ואהרון בכהניו ושמואל בקורא שמו. היא פחות מני לא הולכת. >> קניות. >> רשימת קניות. זה הדרישות שלהגות. >> עכשיו מה קורה פה? בפועל מה שקרה? אלי אומר לה, ימלא השם את משלתך. בפועל נולד הבן והיא נתנה אותו לקדוש ברוך הוא והוא יצא שמואל הנובי אומר הרבי זאת אומרת שהתפילה של הפעלה שהקדוש ברוך הוא נתן לה

בן צדיק לתת לאישה בן צדיק זה לא נגד טבע העולם זה נגד התורה זה נגד הטבע של התורה התורה קובעת שאין מצב של לקחת מאדם את הבחירי חופש >> צדק ורש >> צדיק וראש אלו כעומר בדיוק פתיחת התניה זה גמרא בנידה צדק וראש המלאך שמכריז טיפש חכם עשיר אני בת פלוני לפלוני אומרת הגמורת צדיק וראש אלו כעומר כי אם הוא יגיד צדיק וראש זהג הבחירה חופשית על ידי תפילה אומר הרבי זה המיוחדיות בתפילת חמה שיכולה לשנות את טבע התורה אותו דבר אומר הרבי פה זה שמצרים הם קליפה זה לא סתם כי יש עניין לברר את הניציץ של מצרים התורה קובעת שמצרים זה קליפר אתם איתי התורה קובעת זה שמצרים היו קליפה זה לא מציאות עולם זה מציאות בגדרי העולם זה מציאות בגדרי התורה התורה קובעת מצרים וקליפה וקליפה עניינה לנגד לקדושה והנס היה שהקליפה שעל פי תורה היא קליפה היא

הלכה בשביל התורה זה נס שלא היה כמוהו ללכת נגד כללי התורה זה סעיף ג נקרא עוד פעם עניינו של נס הוא שינוי הטבע ומזה מובן פעם שכשהשינוי הוא לא רק בטבע הנהגת העולם אלא בעניין שהוא טבע מצד הנהגת הנהגה דתורה שטבע זה הוא תקיף יותר הרי זה נס גדול יותר הרבי פעם שאל הכתוב שהברד הברד אנחנו בערב פסח ברד ברגע שהקדוש ברוך הוא ביטל את ה משה רבינו שם מתפלל הוא לא ניתח ארצה כתוב יש בזה שני שיטות ברשי מה קרה לזה או שזה נשאר באוויר עמוד או שזה או שזה חזר ללמעלה. אז הרבי אומר איזה נס יותר גדול שהוא נשאר באוויר או שהוא עלה למעלה? לחורה שנשאר באוויר זה הרבה יותר מה זה נשאר באוויר? איפה הוא? אומר הרבי לא נשאר באוויר זה נס עלה למעלה זה נגד הכלל שהקדוש כתוב משמי אבקיי מהשמיים נותנים ולא לא לוקחים חברה נגד כללי התורה כי אה

>> נכון נכון שם באותו סיפור מהשמיים נותנים ולא לוקחים חזרה וכמה הקדוש ברוך הוא נתן ו צוריגצג הוא החזיר איזה חברה זה נגד כללי התורה אותו דבר הרבי אומר פה בוא נראה ובנידון דידם הנ דלמה כמצרים בבחיריהם הסדר שנטבע ונקבע באוונס הבירורים על ידי התורה הוא שהניצ שבג קליפסת מית אי אפשר לבררם כי אם צריך לדחותם על פי זה בקשת בכורי מצרים שישלחו את ישראל ומלחמתם עם המצרים עבור זה אף שהיה איזה מקום בטבע כפשוטי שיראו לנפשם ושינוי בטבע דקדושה זה נגד כללי כללי התורה כי הם היו קליפה וקליפה אמורה לנגד לקדושה ועם קליפה אין מה להתעסק פתאום הקליפה התהפכה זה נס גדול הרבי מביא את הבערה 21 את מה שהזכרתי עכשיו אם אני תחרצו זה הרבי מביא בערה זאת אומרת הרבי לוקח פה את את הנס גדול והופך אותו לנס גדול במוטיב הפנימי שלו אומנם

מבחינה טכנית לא לא היה כותרות בעיתונים על זה כותרות בעיתונים לא לא אמרו נס היום אה אנחנו מוקפים בניסים כי באמת רואים ניסים שמה לא ראו נס גדול ראו דבר מאוד הגיוני >> אבל אבל אבל הרעיון הפנימי זה נס גדול זאת אומרת אדמור הרבי לוקח שאדמור הזקן מתכוון לומר נס גדול במטיב הפנימי טוב אגב אגב במקום אחר בלקוטסיחס הרבי אומר על פי זה דבר נפלא מה ההבדל? למה כל החגים נקבעים? כדאי, זה לא כתוב פה במקום אחר, כדאי שיהיה השלמה. למה כל החגים נקבעים על פי תאריך של ה ימי החודש? והשבת נקבעת על פי הימי השבוע? כי בעצם ימי השבוע זה טבע, טבע סטנדרט, אין שינויים. ימי החודש זה שינוי כל יום אחרי כל אחד יודע שהלבנה כל יום נראית רואים אותה פחות או יותר פחות היא מתחדשת חיסתה תשוב אומר הרבי כל החגים זה בא להגיד שהקדוש ברוך הוא הוא למי לו מהטבע ישחצוס הוא למי לא

מהטבע פה באים להגיד משהו אחר שיש אפכה של הטבע עצמו לא למה לו מהטבע שהטבע מתהפך אין פה נס ששובר את מערכות הטבע הפוך הטבע נשאר בשלו והטבע עושה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה זה מה שכתוב פה ולכן אין פה משמעות של תאריך בחודש הפוך זה תאריך בשבוע זה שיחה בחלק חובז שהרבי מדבר הרבי מביא במקום אחר גודולי ומאולון מאויל בעיר אלקינו מתי ה איפה כתוב גודיליה מתי אומרים גודילויה בעיר אליקנו שהויה יכול לשבור את מערכות הטבע בסדר אבל שהויה נמצא בעיר אלוהיקנו שהטבע מתנהג על פי שם הוואי ייחוד ייחודיה וליקים זה הגדלות זה הגדלות אוקיי פי זה אומר הרבי ככה על פי זה על פי הנליה שלמר שבהמאוראות שיראו בעשיר בניסון בית המאוראות שיראו בעשיר בניסון איזה שניים הנב דלמה כמצרים בבכיריהם בדבר השני מיטת מרים יש שייכות בניהם מצד תוויכננינו

במימר של ההילולה במימר של ההילולה בי ש7 תשיא הרבי מסביר שכל העבודה שלנו בעולם זה לעשות איספה אפכה חשוכול לנוירו זה מביא את המשיח כי זה עושה לקדוש ברוך הוא נחס רוח שם הרבי אומר את מה שכתוב פה שלפעמים היסאפה לא אנחנו לא עושים מספיק סעפכה בעצמנו אז הקדוש ברוך הוא צריך להמשיך את הדרגה של ספכה וזה הרבי אומר שם על ידי סילוקים של צדיקים שמה הרבי שאמר את זה הרבי מאוד בכה הרבי אומר ש כוש סילוקו צדיקים כסריפס ביסמקדוש והרבי מביא גם את הבור שכתוב פה בוא נראה איס בגרס הקודש בביאור מים הרזל לא מוניס מסססמיר לפרשספורו אדומו פרשת חוקת מיד אחרי הסיפור שפרה אדומה מופיע במיססמריו >> אומר המדרש לא ימר לכו מה פרה מכפרת אף מיתתם של צדיקים מכפרת מה הקשר של כפרה של מיטת מרים או בכלל צדיקים לפורו אדומו שכשם שעניינום של מיחת עושים

לתאר טומת מת אף שהוא אבויס וכולי למטו מתו מנייגה כך מיטת צדיקים פיל ישוע בקרב אורץ לכפר על עוון הדור אף גם על הזדוני שלמטו מנוגה >> פור אדומו חטוס קר רחמונה פרה אדומה מכפרת היא בעצם יש בה מוטיב של קורבן חטוס אבל יש בזה יש ביניהם הבדל ענק קורבן חטוס לא מכפר רק על שגגות אין מצב של קורבן בחטאת על מיזי מיזיד מקבלים אם אתה חייב להביא קורבן חטוס ואתה מיזיד אז או שאתה מקבל קורס או שאתה מקבל מלקס אין חטאת חטת זה על שו פה פורעדומו מכפרת על על דבר של טומסמס שטומסמס עניינן ניתוק מהקדוש ברוך הוא באופן הקדוש ברוך הוא זהתם דביקים בו ילקיכם חיים יהודי שהולך להתחבר לאיפך חיים בזודל הוא נהיה טמא מת הוא נהיה טמא מת אז פורא אדומה מכפרס ולכן פורא אדומה נעשת בחוץ לא בבית המקדוש כי הכוח שלה מאוד גבוה אפילו לתאר מישהו שנמצא בחוץ

זאת אומרת פורדומו עניינה לשנות את העולם ולפי מה שנסבור לעיל שהאניין דלמה כמצרים בבכוריה הוא שתוקף הקליפ מצרים ביקש ובתוקף שיש את ישראל שצ הרי זה בדוגמהסמר מסו של צדיקים שנינו לאפו חשו לכפר אף גם על הסדונות שמגיעים את קליפסת מטוס רגילה אין אפשרות לכפר על לעשות איסאפכה לקחת אוירה במידי ולהפוך אותה לקדושה פורע אדומה מסוגלת וזה הרעיון במחבר בין פורו אדומו למיס צדיקים כמיסה הצדיקים פועלת כפורה בעם ישראל ומיוצרת איספך. הרבי אומר שם במיימר שלא כתוב פה שעל ידי הכווץ' שנוצר אצל יהודים מהסטלקחו של הצדיק זה היסאפה ש יוצא שמיטת מרים >> והנס ששבס הגודול לא צריך >> לא לא אם יש לך אוסקי ת מתת מרים והנ של בסגודל שניהם מוטיב שלאפכח חשוכו לנוירו על פי ברר הרבי את השאלה השנייה שהוא שאל. מה פתאום בגלל שמיר נפטרה באותו יום? לכן שינו את כל

המבנה של היום טבע. והרבי אומר ככה על פי הנעל יש לו הרגם בפנימס פנימסתם שלא קבו זיכרון הנס דנמה כמצרים בבחירים בי ניסן למה מפני מיססמריון הרבי אומר כך מבואר בנגיע ליום טוב שראששונש חליד בשבס שנה הקרובה בעזרת השם זה יהיה יום טוב של ראשונה שכל להיות בשבס גם כן בראש שנה הקרוב שהם תוקעים במדינה משום גזרד ד רבי לא תוקעים בשבת מחוץ לבית המקדש בגלל שרבי רבי הסביר מדוע שמו יעבירנו ארבעה מסביר שלסור נשאלתי שאלה אדמור הזקן כבר שואל ברשב דלכורה מה ראו חז"ל לעקור מצוות סא דשופר משום זהיר דרב בעלמה ועל החשש הוא לאיוטים וכלי הדעת ואיך מנאו המצווה לגמרי מכמה צדיקים גדולים וטויבים בגלל שיהיה איזשהו הרבי קורא לו ככה אדיות שבטעות יטלטל את השופר בשביל סוררבים לכן לבטל את המצווה הבסיסית ביותר של ראש השונה מצווה

סקיע שיפו מה מה הפשט בזה מה מבואר בכסידס שההסבר בזה דמה שהם תוקעים בראשונה שחל בשבס אין זה דחוי של תויקף מצווקיה שיפור אלא שאב אין צורך כל כך בתקיעה שויפור כי המשוכ שנמשכות על ידי תקיעת שופר נמשכות חותם ביום השבת מצד עצמם ולא תקיעת שופר כל מה שצריך להמשיך על ידי תקיעת שיפור השבת פועלת אגב כדאי לדעת שבתוף שינון היה ראש עונש בשבז הרבי ביאר פברינגן שלם ביאור עמוק מאוד אחד הביורים אולי אפשר להגיד הכי עמוקים רבי אלקן אה יש על זה אפילו ביאורים בכתב שלו להסביר את עומק העניין מה הפשט ולמה בבית המקדוש כן תוקים מה תודה רבה למה בבית כי תמיד יש כן תוקים כל המערכת הזאת אבל קולפונים ראש השונש החל בשב זה לא הפשט שבגלל שחוששים לאיזשהו >> עניין צדדי כי באמת לא צריך לתקוע בשופר אותו וורט הרבי רוצה להגיד פה למה לא

עושים את זה בי ניסן כי בי ניסן אין צורך בזה בוא נראה >> דרך זה בנגיע לזיכור למקמצרים בבחיר מססמריו שביום מיטת מרים שזה י אין צורך כל כך בזיכרון הנ כי הפעולה שנעשית על ידי זיכרון על ידי מנגשה בסגל הנפס מצרים נעשה בלולוס על ידי זיכרון חשוך מסס מריון אז אין צורך לעשות את זה חגיגה בי ניסן כי בי ניסן זה נפעל על ידי מססמריו לא ויטרו על זה על החורה תשאל למה צריך לעשות בכלל חגיגה יש את י ניסן אז תראו את ההערה 26 אומר הרבי אבל לא אותו העניין ממש שלכן נקבע זיכרון הנס בשבת על כל פנים אבל דיו במנהג בדוגמת הטעם המבואר בחסידס על זה שגם בראש שונש בשבס צריך לאמירת פסוקי שופרות שהוא מדרבונון גם בראש זיכור זכרונטרה מזכירים את כל זה היה ביאור בשבס הגודווי בל נשכח שהרבי שאל בהתחלה מה זה קשור לפרשת צו אז הרבי לא נשאר חייו בוא נראה את כל הנעל

תזב גם השיחות דפרשס נשא בסגודו היום בחיטס התחלנו את ההוראה של הקדוש ברוך הוא למשה רבינו לארגן את שבעת ימי המילואים בדיוק בהשכחה פרטית עניין שבעת ימי המילואים עוד מסופר בערוך בפרשינו מבואר בלקות התארה דעל כ נקר עם ז ימי המילוי לשון מילוי ושלימות כי מי להוסיד לובי כשיתכלס השלימוס כסיב להוסידובי ואיר לבק רחמו שיתמלא פגיעת פגימת הלבנה ומאין זה היה גם כן על ידי שהוא קם המשכן שעל ידי זה נייסעליס המלכוס זאת אומרת מילויים מלשון שבימים האלה היה על דרך שיהיה להוסיד לובוי שהלבנה תאיר בשלי מותח מילו לבונו מה זה נוגע לעניינינו והנה ביאור העניין לבויר לבונו כירחמו מבואר בחסידס מה הנקודה לעכשיו מקבלת הלבנה הורה מן השמש ולכן >> ולכן ולכן זה תלוי במרחק של בתקרות חובת שלה ואנחנו רואים אותה יותר ופחות ולאוס לו ויהיה לה אוצמי כמו או רחמו יינו

שהלבנה שעניינה עכשיו היא רק מקבל תתהפך להיות בחינת אויר וגילוי מצד עצמו היא תתהפך ועל דרך זה בספיר ישראל ייןס ספיר הסמלכו שזה הלבונו שעניינה דליס לא מגרמו כלום אין לה מעצמה כלום היא רק מקבלת מכל הספירס תתהפך ותהה אויר וגילוי ובאויפן איפה זה מבין שזה אחור שמצד או שתויר שתהיי אני מחפשף את המילה קודם רגע אני רואה איפה 37 תשיו בריאים ובאופן שתאיר מצד עצמה סאפחנוירו זאת אומרת רואים את העניין שלאפל בפרשת השבוע כן על דרך זה בנגיע לשם כל הפרשה כולו צו מה הקשר צו אומור הזל אין צבא אלו אבוידזורה וביחד עם זה עם פירוש זירוז מיד לדוריס ואף שיש בו חסר כיס למלסרצוי בגימטריה כל אדנספרו אני כמו שאני כמו שאני קראתי ככה איך אני מבין? אני יכול רק להבטיח לכם בלי להסתכל שזה הוספה שהרבי הוסיף בכתב יד. מי שרואה את הסגנון ואת הנוסח כנראה רגע לפני

ההדפסה. מה כתוב פה? על דרך זה מגיע לשין כל הפר שכולו צו. אמרו רז"ל אין צו אלא דזור. וביחד עם פירוש זירוז מיד ולדוירוס ואף שצחס כי זה גם זה הפירוש של המילה צו למלות רצון השם ובגימטריה כל אדני מהצב זה קיל אדני ביחד סאפר לוקחים את האביד זור ומוכנים למלות את רצון השם בזריזות אפילו שיש חסון כ דוגמ עניין זה באבדסודו מאבנסובה שעל ידי מסעפים החשך שלדיסת מזוכי סורר וזהו גם הצד השובל שבפרשת צב לשבת הגודלפכה חשוכה לנו לחסיכום >> סיכום >> החידוש של הנס ששאב בצגודו זה לא בגשמיה שלו אלא במוטיב הרוכני שהקליפה ביותה קליפה עשתה את רצון השם וזה הקשר למיסקים שמיסה צדיק מכפרת עושה יש פרחשו לנוירו וזה קשור לפרשת צב שעניינם למלות את בגסלבון חיים לחיים חיים פה שק >> לא שמת את הגוף או שהי גדול >> לא טעים לי >> טעמת את זה

>> כן >> ברוך יש כזה יש כזה המעלות חריב חריף יכול להביא לי את הגוף יש איזה טעם טעם אתה יודע זה בשביל אשביל >> תועמ חיים ואח >> אמקום לא תספר לנו משהו על אבא >> כן אני אספר לכם >> אבא שלי עד יום מתתו לא ידעתי מה היה התו שבאו שבאו להספית היה ניסן הוא נסתר בזניסן אז אמרתי להם שהרבנים אמרו שאסור להסכים אמר אבל אנחנו יודעים לספר לכם רק סיפור אחד אמרתי טוב ספר אומר תדעו לכם שהיהודי הזה שלא היה שומר תורה מזו היה כוח עזר בשיפת מתי זה כנראה שזה עבר לו בגני מהבא תלי