מאמר "וקבל היהודים" #2 - פורים קטן ה'תשל"ח - הרב יעקב גולדשמיד (19-2-2026)
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
בסור טוב שלך לו דש בבקשה אנחנו נזכיר לראות אותו שבת פורים אולי אפס אני יודע >> אני שבת הזאתי לא לא שבת הבאה אני לא פה >> שבת הזה אתה כאן >> שבת הבתה אני >> כן שבת הבא אתה לא כאן בגלל הנסיעה ואחרי זה פורים אתם מגיעים חזרה אני מגיע נזכה אולי בפורים נזכה >> לא נראה לי שבא פה פה קצת על >> מה דיברנו רוצה תקדיר על מה שהיה מה שהיה >> בוא נקרא בוא נראה מה כתוב סעיף ג' הרבי דיבר אתמול שהעניין הוא לעבוד בעניין של קוסיס >> ובכוסיס מגיעים לעצר והנה אבוידונליס בביטול בתכלס מבחינת פועילס אחר כך גם במיסה בפועל זה לא רק שמגיעים למור וזה נשאר בעצם זה עושה קמבק חזרה למישה בפועל והעניין שמבר וקידוש אדמור הזוקן בתורה זה חידוש של אדמור הזקן שהיהודים מסרו עצמם למות כל השנה כולה ולא עלה להם מחשבת חוץ חס ושלם >> אין את זה בשום מקום
המשך התמלול
>> אין את זה בשום מקום זאת אומרת בדרך כלל כתוב הרבי מביא כאן מקורותזה גדול >> אה >> זה זה חידוש גדול >> שמה מה >> כל היהודים עמדו מסות נפש כל השנה זה יש פה כמה חידושים יש פה כמה יש פה כמה חידוש יש פה כמה חידושים >> בדרך כלל מפורסם שההבדל בין חנוכה לפורים שבחנוכה היה מסירות נפש על הנפשות ובפורים היה מסירות נפש עלות זאת אומרת לא היה בעיה של אה של אה של יהדות >> להחליף קבוצה קבוצה >> בעיה של יהדות ד מזכן בא ומחדש שאם ה אם הם היו מוכנים להלו להיות ודים לא היה >> לא היה גזירה קר חידוש זאת אומרת בעצם הגזירה לא הייתה רק גשמית ישבה על מוטיב רוחני הרבי מדבר על זה בפורמים הראשון דוף של יא ביאור נפלא על פינג שתיים הרבי אומר פה חידוש שלא עלה לא אף אחד מחשבת חוץ מאיפה אתה יודע זה של ה >> אפתו יודע >> קובע
הרבי עכשיו מחדד את זה שימו לב אין פה מקום חוץ מהמדבור הזקן 30 אין מקור פה על זה והפירוש בזה הרבי מחדש שעמדו במסירות נפש בכל אופני שינויים שהיו הרי אדמור הזקן אומר כל השנה כולה למרות שזה לא היה שנה שלמה גם על זה יש דיון לא היה פה שנה שנה מושלמת מתי מתי הייתה הגזירה ערב פסח בפורים אחי זה כבר היה שנה שלמה ממש לא היה כל פנים >> אפשר לבדוק והוא שנה לשון שינוי כי השנה כוללת בתוכה כל השינויים האפשריים על דרך הידוע במעלת האתרוג שדר בילנו משנה לשנה שמסבירים בזה שמה המעלה שלו שסובל על עצמו כמו כל שינוי עבורים מידה לתקופות השנה ואינו מתפעל מזה כלל ודר בעילנו שחיותו ומקום דירתו באילנו בשורשו ומקורו מעניין הרבי מוסיף עוד קוץ' ולא זו בלבד שאינו מתפעל מהשינויים אלא עוד זאת שגדל מהשינויים השינויים עושים לו טוב כמבוא
בהמשך לקוח של הרבי מארש כל זה הנה על דרך זהו באביד הסודום בכל אופני שינוי הדרגות שליד כל השנה כולה עבודתו היא בתכלס השלימוז שלא עולה מחשבת חוץ חץ ושולה איך אפשר להיות דבר כזה רבי מדבר על הרבי הקודם שהרבי הקודם היה לו 10 10 רוסיה 10 פולניה 10 אמריקה וכל אחד מהעבודות מה-10 שנים האלו היה סוג עבודה שונה התנגדות שונה ברוסיה זה היה נגד האיזקציה, באמריקה זה היה נגד המודרניזציה. באירופה הרבי הכי פחות אומר אז היה נגד החרדיזציה גם זה שמה עשו לו צרות ובכולם הוא היה במסכת נפש. הוא היה בזה הואנדרש. איפה זה מגיע? דרך כלל אדם יש לו יש לו אג'נדה בחיים. אחד יותר א קיצוני בזה אחד יותר יותר קיצוני בזה. רב אומר ולזה מגיע דווקא כשהוא בתכלס הביטול בבחינת כוסס כי מכיוון שיש חיפה מהביל לחלוקים מן הקוצר לקוצר בואי חסד בגבורה
לו כן גם אםוס בקו החסד כדי בוי אפשר שיקשה עליו שבותו בקו הגבורה תהיה גם כן באותה שלמות מה אתה רוצה שאני יש לי יש לי את האג'נדה שלי את את ה איפה אני יותר חזק איפה אני פחות חזק יותר מבצועים יותר תורה יותר שיעורים יותר אני יודע מה על דרך שאפילו בנוגע אברהם אבינו אולב השולוים כיוון שעבודתו הייתה בבחינת החסד אברהם אוהבי נאמר עליו אתו יודעתי כירא אלוקים למה הוא עשה הוא עשה ניסיון העקידה שזה היה ניסיון של גבורה לאחר שעמד גם בניסיון העשירי רבי לא אומר את מה שאמרתי אבל ככה כתוב בהרבה מקומות רבי מביא בשיחות אתו ידעתי כראה קים אטו אטו שאתה מסוגל גם לבצע דברים שהם בקו הגבורה ולא רק אהבה אני רואה שאתה אתה בטל הקדוש ברוך הוא כאן ראית זה בדיוק מה שהרבי מתכוון אבל זה אותו נקודה ועל ידי הביטול דקוסיס זאת אומרת שהוא עובד בתנועה של עצם הנפש
הנשלימוס וידוס בלי שינויים בכל חילוקי יופני עבד תראו הערה 39 >> עוד הנקודה >> טבע של כל זה אם אתה עובד מצד טעם ודעז >> טעם ודעז לא נוגע פה טבע טעם טעם ודעז למה לא למה לא להתעקש טעם ודעז איזשהו סדר יום איזשהו סיבה הוא מסובב אילה ועלות יש דברים שאני יותר נמשך עליהם יותר חי בהם פחות חיים שאתה עובד מצד עצם הנפש לאיר מתואר הבעל שם טוב על הפוסק שיויתי אבי לנגדי טומ שיויתי לשון השתוות כל דבר שיער לו יהיה שווה אצלו ופשטוס הכוונה היא שהוא יקבל הכל באותו מענייני העולם כך בפשטס ובדיטיבור אמר חלבות סילגני תסבוב יש לומר פירוש פנימי בזה שגם כל המדרגות בהבי צריכים להיות בהשבוע יש פירוש של הרבי אתה מבין הרבי שולח לעצמו שלא כל אבל כל מה שאמר פה עניין של כת ביטול זה נובע מזה שהוא רואה שהוא רחוק >> כן הרבי הולך פה עם עכשיו הרבי עכשיו בקו
של הבידה אחרי שהוא יודע שהוא רחוק מגיע לתנו של עצם הנפש זה יפעול חזרה הקמבק שעכשיו העבודה שלו תהיה בכל הדברים בשועה כמו שהיה בפור והנה אוזויס מפעול לא הסביטו לנעל בזה שמקר שו בתכלס היריד וכולי כמו שלמדנו אתמול פה יהיה לו שגם עם הבילדוסקד בווי כל מקום יחנך את עצמו דוגמת החינוך לתשבר כפשוטו אדם החזיר את עצמו להיות תשברים פחות עוד לפני טומים תינוק ילד בחידר >> אה אתה אמרת טומים אה חז שאתה מדבר תומים בישיבה תמימות אוקיי בוא נראה מה הרבי אומר כי הוא מרגיש עצמו בבחינת תינוק בעבודתו וקנלבמן נחשבו לגבי אמיתיות ערקו ועניין החינוך צורך ליויס במסירס נפש קנל כמו שמב ר במים מרנל המסירס נפש היה בזה בזמן מרדכי ו התוירו ניצח שבזה ישנו תוירו מלא שנרוא קדיץ בזויה רואה ניצחיס לכל אחד ואחוד בכל זמן ובכל מקום שצריך למסור נפשו על עניין החינוך
אין על חינוך עצמו כי מהמר המשנה זהו חוכום לא ימד מכל אודום וחינוך זה צריך להיות בכל יום ויום במשך כל ימי חיו שהרי בכל יום צריך לעלות בעבודתו כמים מילים בקוידש שגם כשהוא בבחינת קוידש בקוידש מי לא בגרמי זה דרגה עצמאית שהיא לא נמשכת לשום דבר היא בחינת החוכמה זאת אומרת שהוא בדרגס חוכום כי אתמול כבר למד מכל אדם אם גם אז צריך להיות עליה שבהגיע יום חדש יהיה עובד אבידתי ויוסיף לילמו מקולודום ויסעלה בדרגס החוכמה שלה היינו שבכל יום ויו צורך לייוס חינוך עצמו וכן מובן גם בתורת הבעל שם טוב הידוע שבכל עניין שודי רואה או שומע צריך לראות ולשמוע דרזן ונדרהר לראות לשמוע ולהפנים ההוא רואה שבזה באבידו סוליקה היינו שבכל עניין שרואה שומע צריך לחנך את עצמו לחז כמה וכמה שצריך למסור נפשו עד כאן הוא דיבר על חינוך עצמו לחזמו וכמו שצורך מסור
נפשו על עניין החינוך דתשבר כפשוטו ובמיוחד יש בזה חוב על הצעירים והצעירועס כמו שמויסף הרבי הקודם במכתבו בקשר למאמור הנמרתי לכם שהמיימר הזה נדפס בגזירות בתקיפת ה המיימר שהרבר היה צמר בפיז זה היה התקופה הכי נוראה כמה חודשים לפני המאזר והעת אומרת ככה כתוב במכתב אשר כל אחד ואחד מהצעירים והצעירות יחיו הנה לא זו בלבד שהם בעצמם בחייהם הפרטים צריכים להיות איתן וחזק בשמירת קיום המצוות מעשיות בכל אידורם ועל ידי זה להיות דוגמה חיה לא מספיק אלא עוד זאת וגם זה עיקר לעשות סביבה שלו עם דתוירו ושם מצווה ועד שיראו אצלם בגילוי שהם נצר מתעיסודי ליספורר ובכלולוס חובה זו על כל אחד ואחד תרי כל אחד ואחד ובכלל בצעירים וצעירות כשנזכר שבכל יום ויום מה קברי חדש הוא לא מוותר פה הוא מתחז רבי בחדר >> היא כבר לא בחדרש >> כן אבל היא עדיין א בעבולת
והנה על ידי נחילות דתשבר ניס מפי אויללים ויונקים יסדת אוסגמר לאשביס אומסנקה שמביר במרנל והאויב הוא סונגול איראן והנויקם הוא שונא נסתר ועולל עלילות כולי וד >> וד ובעבידה הוא עניין מה שאומר יעקב אשר לוקחתי מידו מוירי בחר בי ובקשתי וההפרש בין חרב לקשת הוא שהחרב הורג את השונא שעומד אצלו בקירוב חרב מטר שתי מטר והקשת יכול להרוג גם את השונא שעומד מרחוק דסוי הקורוכי על גסיס הרשודו יד ומבין שהוא רעשי נשמרוק הוסרה שאינו יודע ממנו והעברת האויב ומסנקם הוא על ידי אבוידו דחרבי וקשתי גם מבואר בהמאמורים בעניין החמישה כלי ז' המנויים במשנה דשבס את המשנה בשבתס אני יכול להגיד גיד אבל את מה שכתוב בחסירס אני לא יודע יש כמה כל כהילים >> שמותר לתת משכן זה מותר לגבר לאישה זהתכשיט לא נקרא את השם הגענו ליעד ואם הכוכל לאבוידו הנעלו על ידי מושה רבנו
בעמים רד ננל זהו מה שכוסו ואתו תצב את בני ישראל ותצווה הוא לא שצב סו וחיבור ואתוקוי בפשוטו של מיקרו על מוישה וספשטוסד מושה בכל דור ודורו שבכל איכוד מישראל ישנו מבחינס מוישה כדסה בתיקון זויה והוב בגרס הקודש לכבוד קידושמו הזוקה >> ובכל הנה בחינת מוישה שבו יהיו בגילוי עד שמשום זה הגמרא אומרת ירו מילסזוטרסי לגבי כדי בתני חלק רישמכם מביא בפרק ממ שהגמרא שואלת ר מלטזוטרס אומרת כן לגב במוישה מה מוישה הו מדובר על עם ישראל כל אחד יש את המוישה שבו ובחינת מוישה שבכל אחד מישראל מחברת באופן צפסו וחיבור תצווה את שוירש הנשומה לנשומה מלובשת בגוף ועם נפשבמיס וגופוי וחלקווי באולם ניסנסיח שיקוס למור שמזה שנתקע נתקו ונשב מצד ירידסנשום אלו לומתחון שהן תחתון למטו ממנו שזהו ירידה עצומה כי אפילו כשוא לו מה זהו בתכלס השלימוס נקרו מקטר
ומזה מובון שעצם הדובו שהנשומ יורדו לו מה זה הוא יריד גדול ומצד ירידה אף שהוא במצו של תכליסרחוב ובגשמ וגם ברוכניס מכל מקום במחשבו לגבי מעמודו מצוב האמיתי שלפני יריד שהוא בבחינת בנו יחידו של מלך מלך ימלוך עם הקדוש ברוך כידוע מורשל בזה בהמשך סמחבור הנה מהכוסי שנשבר ונדכה ניסה למורר שמגיע להמויר עד מקנה על פי הנליו על מה שכוסוב וקיבל היהודים איס אשרכילולס גם שמש מתנתי רואה ישראל בתכלס המילה ואז כבר ניתן הכל אליה ואז כבר ניתן הכל כנל מתי במתנטרה מכל מקום היעז רק היכלס התחלה בלבד >> כי זה רק היה מלמילו למטו ואחר כך בהבי שבזמן הגולוס בזמן מרדכי והבתר כאשר הוא טוקף הגולוס בחושך כופול ומחופול כמו שהיו בפשטוס היא מעבוידו מצד התחתונים וקיבל היהודים שזה לא אויו בשנות זאת אומרת מתנותירה זה היה גילוי מלמילו שפעל ביטול רואים את זה הרבי
מסביר בהרבה מקומות שגם ב החוון למר יציאת מצרים הפעול הטיפול שהקדוש ברוך הוא עשה לפרוי זה גם היה טיפול מלמיד או למטה הוא רק ביט טל אותו הוא לא ניסה לברר אותו שהגטיפול שהוא עשה לחשבייש היה טיפול אה שקט וחודרני זה פעל בעם ישראל הבנתי איזה טיפול בחשבור >> אחי חינוך אחשוורוש שינה את העמו מתחילת המגילה לסוף המגילה הקדוש ברוך הוא עשה לו ניסים לפי ערכו שום דבר לא בומבסטי לא קריאת ים סוף לא מקדם שגוחי פרוטי >> ספר הזיכרונות >> כל מיני כאלו כאלו כאילו דברים שנראים אה >> מה מדובש בט >> תוספות שואל את זה כבר >> תוספות שואל את זה >> מה השאלה >> מעשה ונשמע היה מחמת אהבה גדולה זה לא הפירוש שהם לא הסכימו לקבל את התורה הם הסכימו לקבל את התורה מחמת הם היו בטלים לקדוש ברוך הוא זה יצר אצלהם ביטול >> ביטול שכאילו
מרוב אהבה אני לא מסוגל להגיד לך לא >> זה נעשה אחרי נשמע >> זה נעשה ונשמע >> לא >> ואחרי זה היה קפע למ אחר כך היה קפה למרקל אחרי נעשה ונשמ תוסות ככה אומר ככה רבי מביאים הממורים ואחרי זה דבר אומר דברים ליור זה שלוש דרגות למדנו את זה במאמור אם יש את הדרגה של נייסה ונישמרצמו אחר כך כפלמגיגי זה מחור ביזדין אחר כך יש דרגה יותר גבוהה שאתה בכלל לא כלום אתה גם לא עבד אמרנו את זה במה זוכה אבל זה לא הנושא עכשיו ואוויזיס שבאבוידו שבזמן הגולוס ישנו אילו לגבי שאס מתנתר שדווקא אז ניסה הקיום והתוירו שקיבלו במתוירו שבחינת איכלו לס בלבד דווקא בגולוס יותר נעלה ממתיר כי דווקא בזמן הגולוס כיפשוטו וגם הרבי אומר באויד בדקוס הענינים שמתבונן על דרך הנל שגם לאחרי כל הענין שפעל בעבודתו אפילו כשהם בתכלס השלימות מכל מקום עדיין הוא בבחינת סגולות ברוכניס
אז מה קורה כי מכיוון שהקדוש ברוך הוא אויזרוי ביכולתו הוא להגיע לדרגון נייליס יויסר ועד לאין ארוך הדרך לא של חז"ל יוגטו מוצוסו שהמציא הי שלא בערך היגיע יגיע השתדלו זה אז כל זה מראה שעל ידי הגולוס שמה יש בגולוס דאז הנה כל אחד ואחוד נשבור ונתכה הנשבור ונתכה מגיעים למורר עצמו ח שנעצר פה גם אה Eh
שיעורים נוספים בסדרה ״מאמר "וקבל היהודים"״
- מאמר "וקבל היהודים" #3 ואחרון - פורים קטן ה'תשל"ח - הרב יעקב גולדשמיד (20-2-2026) יום שישי ג׳ אדר תשפ״ו | 18:16
- מאמר "וקבל היהודים" #1 - פורים קטן ה'תשל"ח - הרב יעקב גולדשמיד (18-2-2026) יום רביעי א׳ אדר תשפ״ו | 15:50
- מאמר אני לדודי תשמ"ו #1 אור ליום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי ו׳ אלול תשפ״ו | 24:13
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #5 ואחרון - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 21:48
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #4 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 24:28
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #3 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום ראשון ג׳ אלול תשפ״ו | 25:24
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #2 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 17:19
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #1 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום חמישי ל׳ אב תשפ״ו | 15:36
- מאמר ב׳ ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ה 2# ואחרון - אור ליום ה', ליל אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי כ״ט אב תשפ״ו | 20:08
- מאמר ב׳ ״אני לדודי ודודי לי״ 1# תשל"ה אור ליום ה', ליל אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 21:44
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל״ה 2# ואחרון ש״פ ראה, מבה״ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום ראשון כ״ו אב תשפ״ו | 21:31
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל״ה 1# ש״פ ראה, מבה״ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום שישי כ״ד אב תשפ״ו | 20:00